התפוצצות אוכלוסין
התפוצצות אוכלוסין אנושית היא חריגה של כמות האוכלוסייה האנושית וצרכיה מכושר הנשיאה, המשאבים והתשתיות של אזור מסוים. בפרספקטיבה ארוכת טווח, התפוצצות אוכלוסין עלולה להתרחש גם כאשר אוכלוסייה קיימת איננה יכולה להמשיך ולהתקיים בלי שתגרום לדלדול מהיר של משאבים מתכלים, או בלי שהקיבולת הסביבתית תפחת עד שלא תוכל עוד לתמוך בה.
התפוצצות אוכלוסין יכולה לנבוע מעלייה בילודה, ירידה בשיעורי תמותה, גידול בהגירה, או דלדול בר קיימא של משאבים. היא עשויה להיות מתוחמת באזור גאוגרפי מקומי כמו מדינה או חבל ארץ, ואף אזור גלובלי כמו כדור הארץ, כולו או חלקו. התוצאה של התפוצצות אוכלוסין עלולה להיות משבר כלכלי, תברואתי, חברתי ומדיני. כמו כן, עלולים להיווצר עוני, מחלות ורעב.
בסוף המאה ה-20 ירד מאוד קצב גידול האוכלוסייה במדינות מתפתחות, ואוכלוסיית העולם צפויה להתייצב ואף לפחות, כבר במהלך המאה ה-21. על פי נתוני האו"ם, הילודה בעולם ירדה דרסטית מממוצע של 4.97 ילדים למשפחה בשנות ה-50 של המאה העשרים ל־2.5 ילדים למשפחה בממוצע בשנים 2010–2020.[1]
היסטוריית גידול האוכלוסייה
אוכלוסיית העולם עברה מספר תקופות של גידול מאז שחר הציוויליזציה בתקופת ההולוקן, בסביבות 10,000 לפני הספירה. ראשיתה של הציוויליזציה עולה בקנה אחד עם נסיגת הקרח לאחר סיום עידן הקרח האחרון. החקלאות אפשרה גידול אוכלוסיות בחלקים רבים של העולם, בעיקר בסין, תת היבשת ההודית ואגן הים התיכון. מדי פעם האוכלוסייה התכווצה בעקבות אסונות טבע, רעב ומגפות. כך למשל בעקבות המוות השחור אוכלוסיית העולם הצטמצמה ב-20% במהלך המאה ה-14.
לאחר תחילת המהפכה התעשייתית, במהלך המאה ה-18, קצב גידול האוכלוסייה החל לעלות. בסוף המאה ה-18, אוכלוסיית העולם נאמדה בקצת פחות ממיליארד . בתחילת המאה ה-20, אוכלוסיית העולם הייתה בערך 1.6 מיליארד . צמיחה דרמטית החלה לאחר מלחמת העולם השנייה. אז החל גידול אוכלוסיית העולם בקצב של מעל 1.8% בשנה במקביל להגדלת ייצור המזון כתוצאה מתיעוש החקלאות שהביאה המהפכה הירוקה . קצב גידול האוכלוסייה האנושית הגיע לשיא ב-1964, בערך 2.1% בשנה. כל תוספת של מיליארד בני אדם לקחה פחות ופחות זמן: 33 שנים להגיע לשלושה מיליארד ב-1960, 14 שנים עבור ארבעה מיליארד ב-1974, 13 שנים עבור חמישה מיליארד ב-1987, 12 שנים עבור שישה מיליארד ב-1999, 12 שנים עבור שבעה מיליארד ב-2011 ו-11 שנים עבור שמונה מיליארד בסוף 2022.
החשש מפיצוץ אוכלוסין לאורך ההיסטוריה
לחששות לגבי גודל או צפיפות האוכלוסייה יש היסטוריה ארוכה: טרטוליאנוס, תושב העיר קרתגו במאה השנייה לספירה, מתח ביקורת על האוכלוסייה בזמנו וטען שמספרם הרב של בני האדם מקשים על התמודדות עם רעב המוני, מגפות ואסונות טבע. למרות חששות אלה, חוקרים לא מצאו ציווילזציות שקרסו בשל פיצוץ אוכלוסין.
בתחילת המאה ה-19, אינטלקטואלים כמו תומאס מלתוס טענו שהמין האנושי יגדל יותר מכמות משאבי המזון הנדרשים לקיומו. מכיוון שכמות סופית של קרקע לא תהיה מסוגלת לתמוך באוכלוסייה בעלת פוטנציאל גידול בלתי מוגבל. במהלך המאה ה-19, עבודתו של מלתוס, במיוחד מאמר על עקרון האוכלוסין, פורשה לעיתים קרובות באופן שהאשים רק את העניים במצבם, ונאמר שעזרה להם מחמירה את התנאים בטווח הארוך. זה הביא, למשל, לחוקי העוני באנגליה (אנ') ב-1834 ולתגובה מהוססת לרעב תפוחי האדמה הגדול באירלנד[2].
ספרו של פול ארליך "פצצת האוכלוסין" הפך לרב מכר עם יציאתו לאור ב-1968, ויצר עניין מחודש באוכלוסיות יתר. הספר טען שגידול האוכלוסין יוביל לרעב, להתמוטטות חברתית ולסכסוכים חברתיים, סביבתיים וכלכליים אחרים בעשורים הקרובים, ודגל במדיניות לבלימתו. המועדון של רומא פרסם את הספר המשפיע The Limits to Growth בשנת 1972, אשר השתמש באופן דומה במודלים ממוחשבים כדי לטעון כי מגמות מתמשכות של גידול אוכלוסייה יובילו לקריסת מערכתית גלובלית. הרעיון של פיצוץ אוכלוסין היה גם נושא לכמה יצירות של מדע בדיוני וסיפורת דיסטופית במהלך שנות ה-60 של המאה-20. מדיניות אוכלוסייה אנושית ותכנון משפחה אומצו על ידי כמה מדינות בסוף המאה ה-20 במאמץ לבלום את גידול האוכלוסייה, כולל בסין ובהודו.
עם זאת, תחזיות רבות של אוכלוסיות יתר במהלך המאה ה-20 לא התממשו. ב"פצצת האוכלוסין" הצהיר ארליך שבסוף המאה ה-20 מאות מיליונים יגוועו מרעב, למרות שהודה שחלק מהתחזיות המוקדמות שלו לא התממשו, ארליך ממשיך לתמוך בכך שאוכלוסיית יתר היא נושא מרכזי.
ככל שפרופיל הבעיות הסביבתיות העומדות בפני האנושות גדל במהלך סוף המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21, חלקם הסתכלו על גידול האוכלוסייה כגורם שורש. סקר מ-2015 ממרכז המחקר פיו מדווח כי 82% מהמדענים הקשורים לאגודה האמריקאית לקידום המדע היו מודאגים מגידול האוכלוסייה. בשנת 2017, יותר משליש מ-50 מדענים זוכי פרס נובל שנסקרו על ידי ה-Times Higher Education במפגשי חתני פרס נובל בגרמניה אמרו שאוכלוסיית יתר אנושית והידרדרות סביבתית הם שני האיומים הגדולים ביותר העומדים בפני האנושות. בנובמבר באותה שנה, נחתמה "אזהרת המדענים העולמית לאנושות": הודעה שנייה, שנחתמה על ידי 15,364 מדענים מ-184 מדינות, ציינה שגידול אוכלוסייה אנושי מהיר הוא "הגורם העיקרי מאחורי איומים אקולוגיים רבים ואף חברתיים". ארליך ומדענים אחרים בכנס בוותיקן על הכחדת מינים עכשוויים קשרו את הנושא לגידול האוכלוסייה ב-2017, ודגלו בשליטה באוכלוסיית האדם, מה שמשך מחלוקת מצד הכנסייה הקתולית. בשנת 2019, אזהרה על שינויי אקלים שנחתמה על ידי 11,000 מדענים מ-153 מדינות אמרה כי גידול האוכלוסייה האנושית מוסיף 80 מיליון בני אדם מדי שנה, ו"יש לייצב את אוכלוסיית העולם - ובאופן אידיאלי, לצמצם בהדרגה - במסגרת שמבטיחה שלמות חברתית" כדי להפחית את ההשפעה של "גידול האוכלוסייה על פליטת גזי חממה ואובדן המגוון הביולוגי."
| אוכלוסייה | |||
|---|---|---|---|
| שנה | מיליארד | ||
| 1804 | 1 | ||
| 1927 | 2 | ||
| 1959 | 3 | ||
| 1974 | 4 | ||
| 1987 | 5 | ||
| 1999 | 6 | ||
| 2011 | 7 | ||
| 2022 | 8 | ||
טענות להשפעות של פיצוץ אוכלוסין
עוני ותמותת תינוקות וילדים
למרות שמבקרים רבים הביעו דאגה שגידול האוכלוסייה יוביל לעלייה בעוני העולמי ובתמותת תינוקות, שני המדדים ירדו במהלך 200 השנים האחרונות של גידול האוכלוסייה.
השפעות סביבתיות
מספר מדענים טענו כי השפעות האדם על הסביבה והעלייה הנלווית בצריכת המשאבים מאיימים על המערכות האקולוגיות בעולם ועל הישרדותה של הציוויליזציה האנושית. הצהרת הפאנל הבין-אקדמי בנושא גידול אוכלוסייה, אשר אושררה על ידי 58 אקדמיות לאומיות חברות בשנת 1994, קובעת כי גידול אוכלוסין "חסר תקדים" מחמיר בעיות סביבתיות רבות, כולל עלייה ברמות הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה, התחממות כדור הארץ וזיהום. אכן, כמה אנליסטים טוענים שההשפעה החמורה ביותר של אוכלוסיית יתר היא השפעתה על הסביבה. כמה מדענים מציעים שההשפעה הכוללת של האדם על הסביבה במהלך תאוצה גדולה, במיוחד בשל גודל וגידול האוכלוסייה האנושית, צמיחה כלכלית, צריכת יתר, זיהום והתפשטות הטכנולוגיה, דחפה את כדור הארץ לעידן גאולוגי חדש המכונה אנתרופוקן.
כמה מחקרים ופרשנות קושרים את גידול האוכלוסייה עם שינויי אקלים. מבקרים הצהירו שלגידול אוכלוסייה לבדה עשויה להיות השפעה פחותה על שינויי האקלים מאשר גורמים אחרים, כגון פליטת גזי חממה לנפש. הצריכה העולמית של בשר צפויה לעלות ב-76% עד שנת 2050 ככל שאוכלוסיית העולם תגדל, כאשר לכך צפויות להיות השפעות סביבתיות נוספות כגון אובדן המגוון הביולוגי ופליטת גזי חממה מוגברת. מחקר ביולי 2017 שפורסם ב-Environmental Research Letters טען שהדרך המשמעותית ביותר שבה אנשים יכולים להפחית את טביעת הרגל הפחמנית שלהם היא להביא פחות ילדים לעולם, ולאחר מכן לחיות ללא רכב, לוותר על נסיעות אוויריות ואימוץ תזונה צמחית. עם זאת, גם במדינות בהן יש גם גידול אוכלוסין גדול וגם בעיות אקולוגיות גדולות, זה לא בהכרח נכון שריסון גידול האוכלוסייה יתרום תרומה גדולה לפתרון כל הבעיות הסביבתיות שניתן לפתור בפשטות בגישה של מדיניות סביבתית.
דלדול משאבים
כמה פרשנויות ייחסו דלדול של משאבים שאינם מתחדשים, כגון אדמה, מזון ומים, לאוכלוסיות יתר והציעו כי הדבר עלול להוביל לירידה באיכות חיי האדם. האקולוג דייוויד פימנטל היה אחד התומכים הללו, ואמר "עם חוסר האיזון שגדל בין מספרי האוכלוסייה ומשאבים חיוניים לשמירה על החיים, על בני האדם לשמר באופן פעיל אדמה תבואה, מים מתוקים, אנרגיה ומשאבים ביולוגיים. יש צורך לפתח משאבי אנרגיה מתחדשים. בני אדם בכל מקום חייבים להבין שגידול אוכלוסין מהיר פוגע במשאבי כדור הארץ ומצמצם את רווחת האדם".
למרות שהוזהר מחסור במזון כתוצאה מאוכלוסיות יתר, לפי ארגון המזון והחקלאות, ייצור המזון העולמי עולה על הביקוש הגובר מגידול האוכלוסייה העולמית. חוסר ביטחון תזונתי באזורים מסוימים נובע מהחלוקה הגלובלית הלא שוויונית של אספקת המזון.
התפיסה שהחלל מוגבל נדחתה על ידי ספקנים, המציינים כי אוכלוסיית כדור הארץ, המונה כ-6.8 מיליארד בני אדם, יכולה להתאכסן בנוחות באזור השווה בגודלו למדינת טקסס בארצות הברית (696,706.80 קמ"ר). מבקרים ומומחים חקלאיים מציעים ששינויים במדיניות הנוגעת לשימוש בקרקע או לחקלאות כדי להפוך אותם ליעילים יותר, יש סיכוי גבוה יותר לפתור בעיות קרקע ולחצים על הסביבה מאשר התמקדות בצמצום האוכלוסייה בלבד.
מגפות
מאמר משנת 2021 ב-Ethics, Medicine and Public Health טען לאור מגפת ה-COVID-19 כי מגפות ומגפות הפיעו בסבירות גבוהה יותר כתוצאה מאוכלוסיות יתר, גלובליזציה, עיור ופלישה לבתי גידול טבעיים.
ביקורת על המושג פיצוץ אוכלוסין
המושג של פיצוץ אוכלוסין, וייחודו כגורם לבעיות סביבתיות, שנוי במחלוקת.
חלק מהמבקרים מתייחסים לאוכלוסיות יתר כאל מיתוס. גידול אוכלוסייה מעריכי חזוי או כל "פיצוץ אוכלוסין" לא התממש; במקום זאת, גידול האוכלוסייה הואט. מבקרים טוענים שדי משאבים זמינים כדי לתמוך בגידול האוכלוסייה החזוי, ושההשפעות האנושיות על הסביבה אינן מיוחסות לאוכלוסיית יתר. לפי צוות החשיבה הליברטריאני של מכון פרייזר, גם הרעיון של אוכלוסייה יתר וגם דלדול המשאבים לכאורה הם מיתוסים; רוב המשאבים נמצאים כיום בשפע יותר מאשר לפני כמה עשורים, הודות לקידמה הטכנולוגית. המכון גם מטיל ספק בכנותם של חסידי פיקוח אוכלוסין במדינות עניות.
הדמוגרף ניקולס אברשטדט מתח ביקורת על הרעיון של אוכלוסיית יתר, ואמר כי "אוכלוסיית יתר היא לא באמת עודף אוכלוסין. זו שאלה של עוני".
מחקר משנת 2020 הגיע למסקנה ש"מגמות מתמשכות בהישגי השכלה של נשים ובגישה לאמצעי מניעה יזרזו את הירידה בפוריות והאטה בגידול האוכלוסייה", כאשר תחזיות מצביעות על כך שאוכלוסיית העולם תגיע לשיא של 9.73 מיליארד ב-2064 ותרד עד 2100. פרשנות בתקשורת פירשה זאת כמצביעה על כך שצריכת יתר מייצגת איום סביבתי גדול יותר שכן תרחיש של אוכלוסין עודף עלול לא להתרחש לעולם.
כמה אסטרטגיות תכנון אוכלוסיות אנושיות בהן דוגלים תומכי אוכלוסיית יתר שנויות במחלוקת מסיבות אתיות. אלה המודאגים מאוכלוסיית יתר, כולל פול ארליך, הואשמו בהשפעה על הפרות זכויות אדם לרבות מדיניות עיקור בכפייה בהודו ותחת מדיניות הילד האחד של סין, כמו גם אמצעי מניעה מחייבים או כפייתיים שננקטו במדינות אחרות.
הטיעון של אוכלוסיית יתר זכתה לביקורת על ידי כמה חוקרים ואנשי איכות הסביבה כגזעניים ובעלי שורשים בקולוניאליזם ובעליונות הלבנה, שכן השליטה והצמצום של אוכלוסיית האדם מתמקדים לעיתים קרובות בגידול אוכלוסייה בעולם השלישי. במקום בצריכה במדינות המערב[3].
פתרונות
הוצעו מספר אסטרטגיות להפחתת אוכלוסיית יתר.
תכנון אוכלוסייה
מספר מדענים (כולל פול ארליך, גרטשן דיילי וטים פלנרי) הציעו שהאנושות תעבוד על ייצוב המספרים המוחלטים שלה, כנקודת מוצא לקראת התחלת תהליך הפחתת המספרים הכוללים. הם הציעו מספר גישות אפשריות, כולל:
- גישה משופרת לאמצעי מניעה וחינוך מיני
- הפחתת תמותת תינוקות, כך שהורים לא יצטרכו להביא ילדים רבים כדי להבטיח שלפחות חלקם ישרדו לבגרות.
- שיפור מעמד האישה על מנת להקל על היציאה מחלוקת העבודה המינית המסורתית.
- תכנון משפחות
- יצירת "מודלים לחיקוי" של משפחות קטנות
- תרבות וחברה חילונית
ישנן עדויות טובות ממקומות רבים בעולם שכאשר לנשים ולזוגות יש את החופש לבחור כמה ילדים ללדת, הם נוטים להקים משפחות קטנות יותר.
תכנון משפחתי
לחינוך ולהעצמת נשים ולמתן גישה לתכנון משפחה ולאמצעי מניעה יש השפעה מוכחת על הפחתת שיעורי הילודה. מחקרים רבים מסיקים כי חינוך בנות מפחית את מספר הילדים שיש להן. אפשרות אחת לפי חלק מהפעילים היא להתמקד בחינוך על תכנון משפחה ושיטות למניעת הריון, ולהנגיש בקלות אמצעי מניעה כמו קונדומים, גלולות למניעת הריון והתקנים תוך רחמיים. ברחבי העולם, כמעט 40% מההריונות הם לא מכוונים (כ-80 מיליון הריונות לא מכוונים בכל שנה). לפי הערכות, כ-350 מיליון נשים במדינות העניות בעולם או שלא רצו את ילדן האחרון, לא רוצות ילד נוסף או רוצות לסדר את ההריונות שלהן, אבל אין להן גישה למידע, אמצעים ושירותים סבירים כדי לקבוע את הגודל והמרווח של משפחותיהם.
התיישבות מחוץ לכדור הארץ
טיעון לקולוניזציה בחלל הוא אומר שהתיישבות מחוץ לכדור הארץ תמתן את ההשפעות המוצעות של אכלוס יתר של כדור הארץ, כגון דלדול משאבים. אם משאבי החלל ייפתחו לשימוש ונבנו בתי גידול תומכים חיים, כדור הארץ לא היה מגדיר עוד את מגבלות הצמיחה. למרות שרבים ממשאבי כדור הארץ אינם מתחדשים, מושבות מחוץ לכדור הארץ יכולות לספק את רוב דרישות המשאבים. עם זמינותם של משאבים מחוץ לכדור הארץ, הביקוש למשאבים יבשתיים יירד. התומכים ברעיון זה כוללים את סטיבן הוקינג וג'רארד ק. אוניל.
עיור
למרות הגידול בצפיפות האוכלוסין בתוך הערים (והופעתן של מגה-ערים), UN Habitat Data Corp. קובעת בדוחותיה כי עיור עשוי להיות הפשרה הטובה ביותר מול גידול האוכלוסייה העולמית. ערים מרכזות פעילות אנושית באזורים מוגבלים, ומגבילה את רוחב הנזק הסביבתי. UN Habitat אומרת שזה אפשרי רק אם התכנון העירוני ישופר באופן משמעותי. למרות זאת ממשלות העולם מעודדות פריסה מרחבית של האוכלוסייה במקום מיקודה. הדבר מתעלם באופן מוחלט מהנזקים שעלול לגרום הדבר לסביבה.
ראו גם
- שיא תפוקת נפט
- תומאס מלתוס
- אנטי-נטליזם
- ג'ון הולדרן
- סדר עולמי חדש
- צפוף – הפורום לאוכלוסייה סביבה וחברה
- טביעת רגל פחמנית
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
- הסוף, מאת אייזיק אסימוב, באתר "הידען"
- לאן נעלמו 3 מיליארד בני אדם, באתר "הידען"
- הייתכן שהחששות מוגזמים?
- פרופ' יואל א. כהן, 2050: 9.2 מיליארד, באתר ynet, 4 בדצמבר 2009
- נטע אחיטוב, תביאו פחות ילדים, או צפו לגרוע מכל, באתר הארץ, 1 בדצמבר 2012
- אליזבת רוזנטל, פיצוץ אוכלוסין, מקרה מבחן, באתר הארץ, 24 באפריל 2012
עודד כרמלי, הסכנה הטמונה בתנועה למניעת פיצוץ אוכלוסין, באתר הארץ, 5 בנובמבר 2014
אוכלוסיית יתר, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ Total Fertility Rate, World נתוני הפריון הכולל, אתר האו"ם. (אוחזר בתאריך 5.9.2015)
- ^ Cormac Ó Gráda: Famine. A Short History, Princeton University Press 2009,
- ^ https://brill.com/view/journals/pgdt/18/1-2/article-p205_16.xml