נין (כפר)
| שם בערבית | نين |
| מדינה | |
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | בוסתאן אל-מרג' |
| גובה ממוצע[1] | 229 מטר |
| סוג יישוב | יישוב כפרי אחר |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוגוסט 2024 (אומדן)[1] | |
| - אוכלוסייה | 2,026 תושבים |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
3 מתוך 10 |
נין או ניין (בערבית: نين) הוא כפר ערבי הנמצא צפונית-מזרחית לעיר עפולה, בסמוך לקיבוץ דברת, בגובה של 229 מטר מעל פני הים. הכפר שייך למועצה האזורית בוסתאן אל-מרג'.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]השם "נין" מקורו ביישוב הקדום נעין, ששכן, ככל הנראה, באותו המקום. הכפר נזכר בתלמוד[דרוש מקור] ובברית החדשה. הברית החדשה מספרת שישו ביצע במקום את נס החייאת בן האלמנה:
ויהי ממחרת וילך אל עיר ושמה נעין (Ναΐν), ורבים מתלמידיו הולכים אתו והמון עם רב. ויקרב אל שער העיר, והנה מוציאים מת, בן יחיד לאימו, והיא אלמנה; ועמה רבים מעם העיר. וכראות אותה האדון, נכמרו רחמיו עליה ויאמר לה: אל תבכי. ויגש ויגע במיטה, ויעמדו הנושאים. ויאמר: עלם, אומר אני אליך, קומה! ויתעורר המת ויחל לדבר, ונתנהו לאימו.
— הבשורה על-פי לוקאס, פרק ז', פסוקים 11–15
לפיכך הפך המקום קדוש לנוצרים, ובמאה הרביעית לספירה הוקמה בו כנסייה הנקראת "כנסיית בן האלמנה". למקום גם הייתה חשיבות בעיני הצלבנים, לאחר כיבושם את הארץ. הכנסייה שוקמה בשנת 1880 על ידי המסדר הפרנציסקני, והיום שוכנת במרכז הכפר, בסמוך למסגד הכפר, ונשמרת על ידי התושבים בכלל ומשפחה נוצרית בפרט.
ארכאולוגים מציינים שהמקום שגשג במספר תקופות בהיסטוריה הקדומה. המקום נחשב כמרכזי בהיותו על דרך המלך, בין מצרים הקדומה ועיראק הקדומה. המקום הוזכר ברשימת פרעה תחותמס השלישי כאשר פלש לארץ על מנת להבטיח שליטה מצרית באזור, בשל וויכוח שהתקיים בינו לבין מצביאיו, כאשר דנו בסוגיית כיבושה של מגידו. קיימת סבירות שבאזור נין היה עימות צבאי בין צבאות פרעה עצמו וצבא מיתני, או מי שנקראו על ידי המצרים הקדומים "גדודי נהרין" שבאו מצפון סוריה.
בכפר נמצאו עתיקות רבות, ביניהן יסודות לבתים קדומים, בית בד, גלוסקמה, וקברים חצובים. ממצאים מעידים שהכפר היה מבוצר היטב מפני פולשים חיצוניים. והיווה עם הזמן מרכז מנהלי אזורי קרוב לעיר נצרת. בתקופה האיסלאמית הכפר מילא תפקיד מרכזי בתרומתו הגדולה לשלטון האסלאם באזור. מהכפר צמחו לפחות ארבעה מדענים, אנשי רוח ופילוסופים במאה השמינית של הספירה, ששמותיהם הצביעו על השתייכותם למקום.
באזור הכפר ובתוכו נערכו חפירות ארכאולוגיות מטעם רשות העתיקות והתגלו שרידי יישוב קדום. הממצאים שהתגלו מתחילים בתקופת הברונזה ונמשכים עד ימינו. בין השאר התגלה מבנה אבן מהתקופה הרומית הקדומה[3]. הבית מונה מספר חדרים ויושב על יסודות מהתקופה ההלניסטית[4]. הממצאים מצביעים על כך שהבית נהרס בשריפה על יושביו, הסיבה לשריפה נשארה בגדר תעלומה.
ב-20 במאי 1948, במהלך מלחמת העצמאות, פונה הכפר בהוראת הכוחות הלא-סדירים הערביים.[5]
מאז הקמת מדינת ישראל צמחו בכפר מנהיגים ערבים ידועים, כמו: סיף א-דין א-זועבי, שהיה ראש עיריית נצרת תקופה ארוכה וחבר כנסת בשנות החמישים, הששים והשבעים.
כיום
[עריכת קוד מקור | עריכה]כפר נין מהווה המרכז האדמיניסטרטיבי של המועצה האזורית בוסתאן אל-מרג'. כמה תוכניות מיועדות להתבצע בכפר בינן חידוש הכנסייה "כנסיית בן האלמנה" ששיפוצה החל בסוף שנת 2012, ונכון למרץ 2013 נמצאת עדיין בשיפוץ, מעיינות באזא והמלוח, ומערכת כבישים: מזרחה לכיוון מגרש הכדורגל, ודרומה ליצירת כביש מקשר עם הכפר דחי. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוגוסט 2024 (אומדן), מתגוררים בנין (כפר) 2,026 תושבים. בשנת 2004 תחום השיפוט של הכפר הגיע לכ-1,850 דונם ותוכנית המתאר המאושרת כללה 532 דונם.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר רשות העתיקות - דוח על החפירות בכפר נין מה-28.5.07.
- אתר מוזיאון הכט - טבלה כרונולוגית.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ אוניברסיטת חיפה (הקישור אינו פעיל)
- ^ אוניברסיטת חיפה (הקישור אינו פעיל)
- ^ בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947–1949, עמ' 99. לדברי מוריס, הכוחות הלא-סדירים חששו כנראה, כי תושבי הכפרים שפונו בהוראתם באותו היום, "מבקשים לעשות יד אחת עם הישוב".
| |||||
| בקרת זהויות |
|
|---|