ממשלת נתניהו יכלה להקים ועדת חקירה ממלכתית ולקבוע שתבחן גם את הקשר בין ההתנתקות לטבח 7 באוקטובר. במקום זאת בחרה להתנגד להקמתה.
הענקת פרס נובל לשלום לנאווי פילאי, שעמדה בראש הוועדה שהאשימה את ישראל ברצח עם
האם ניתן היה למנוע מראש את העימות סביב שירת נשים? הרב דרור אריה מותח ביקורת על התנהלות המפקדים והרב הצבאי
פרופ' דניאל פרידמן טוען כי הליכוד של היום רחוק ממשנת ז'בוטינסקי, אך יוסי אחימאיר סבור שהמסקנה נשענת על קריאה חלקית של כתביו.
הוא ידע לצטט פסקאות שלמות מכתבי הרב קוק בעל פה, לעבור מחיוך חם לזעקה ולהטביע בתלמידיו משנה סדורה שהתגלתה רק כעבור שנים.
בנימין נתניהו יודע היטב כיצד להפעיל את רגשי האחריות והממלכתיות של רבני הציונות הדתית. אבל יש גבול לשימוש הפוליטי
33 שנים אחרי הקריאה "אל תתנו להם רובים", חוזר הכותב לאזהרות מתקופת אוסלו בעקבות הצעת גדי איזנקוט להכשיר כ־20 אלף עזתים במצרים.
ימי הזיכרון למלחמת התקומה והבחירות הגורליות מציבים את עם ישראל בפני שאלות כבדות על עתידו.
הדיון סביב למה ה-7 באוקטובר התרחש ואיך זה קשור לחיי היומיום של כולנו מול האישה, בבית ובחברת בני אדם?
"בזמן שאתם לא מחברים נקודות, אני מבינה שאותו אלוהים של התנ"ך - פועל היום". הצעירה שגילתה את סוד ההשגחה של העם היהודי
אירופה בוערת, אך האש האמיתית, לטענת משה פייגלין, החלה כשוויתרה על אמונתה, שורשיה וזהותה הלאומית.
בריונים תוקפים חיילים ושוטרים, האלימות בחברה הערבית משתוללת ופגיעה בפלסטינים גורמת לישראל נזק בעולם.
הרב בן־נון יוצא בתגובה חריפה לדברים שעליהם כתב כי אינו מוכן להזכיר שמות: "מי שפוגע בהורים שכולים עובר על איסור אונאת דברים"
האמירות נגד הציבור החילוני והציונות הדתית צורמות במיוחד בשעה שחיילים מכל חלקי העם מוסרים את נפשם.
על ישראל להבין שהמאבק מחייב התעצמות רחבה הרבה יותר - בביטחון ובכלכלה, באמונה בארץ ובהפחתת התלות בגורמים זרים.
הרב פרופ' יצחק כהן קורא להפוך את הזיכרון לשליחות: לחבק את המשפחות, להיות ראויים לנופלים ולא לתת למחלוקות להפוך אותנו לזרים.
בוחרי ימין יכולים לדרוש מנתניהו אחריות ועדיין לסרב לחלופה שמציעים בנט, איזנקוט, ליברמן, לפיד וגולן.
יהודים המבקשים לבדל את עצמם מישראל מעניקים תוקף למונחים כמו "רצח עם", "אפרטהייד" ו"קולוניאליזם".
בתגובה לביקורת של הרב יואל קטן על המשך ההתמודדות של נעם, נטען כי בחינת המהלך רק דרך הבחירות הקרובות מחמיצה את העיקר
שלוש שנים אחרי 7 באוקטובר, גלעד כץ טוען כי ישראל הצליחה להפוך את תמונת המלחמה: מחמאס וחיזבאללה ועד איראן וסוריה.
עו"ד בני דון-יחייא על הטיית האישוש, הדיסוננס הקוגניטיבי והמנגנונים שמאפשרים לנו להפעיל שתי מערכות מוסר - אחת לנו ואחת להם.
ד"ר מלי ניר, מטפלת בטראומה ונפגעת פיגוע בעצמה, מסבירה את "הפצע הכפול" - הצורך לדבר ולתת תוקף למה שקרה, לצד הרצון לשכוח
שני אסונות כבדים נמנעו בתוך זמן קצר, אבל במקום לראות בהם רק עדות לזכויותינו, ראוי ללמוד מרב פפא ולשאול מה הם מבקשים
יהודי אירופה צריכים להתחיל לתכנן את העלייה - וממשלת ישראל חייבת להיערך לקליטתם.
כבר בסגירת הרשימות היה ברור שההחלטה של עופר וינטר שלא לחבור לסמוטריץ' ופייגלין עלולה לעלות לו ביוקר.
זקני המפד"ל לא היו מאמינים למראה עיניהם: בן-גביר ירוץ לכנסת תחת האות ב', ומפלגת 'הציונות הדתית' עם האות ט' שמקורה במילה טרנספר
עו"ד אייל בסרגליק סבור כי עדותו הצפויה של אביחי מנדלבליט עשויה להיות נקודת מפתח במשפט נתניהו ותיאלץ את העד להידרש לשאלות קשות
שלוש שנים אחרי טבח 7 באוקטובר, ישראל עדיין נלחמת, מתמודדת עם בידוד ושנאה גוברים ונערכת לבחירות.
בית הקברות של השיח הציבורי הולך ומתמלא בסיפורים שהוצגו כאמת מוחלטת, זכו לכותרות ענק ונעלמו בשקט כשהמציאות השתנתה.
במאמר דעה יוצא הרב דניאל שילה נגד האפשרות שהסיעה תתמודד גם אם יהיה ברור שלא תיכנס לכנסת.
יוסף חדאד לחם למען ישראל, נפצע קשה ומקדיש את זמנו להגנתה בזירה הבינלאומית. ניצול תשובה שנתן בראיון נגדו - זו כפיות טובה
לפני עשרים שנה נסענו למאה שערים כדי לחוות שמחה עוצמתית. היום אלפים מגיעים להקפות בישיבות הציונות הדתית, ובהם גם צעירים חרדים.
וולטר בינגהם, שבקרוב יחגוג 103, זוכר כיצד הפחד בגרמניה הנאצית דחק את שמחת תורה אל המחתרת.
הסיורים באדמות עצמונה והתוכנית להקמת "רפיח הירוקה" צריכים להדליק נורה אדומה.
הרב יואל קטן משיב לרב אלי בזק: הצבעה לפי המצפון אינה פוטרת את הבוחר מאחריות לתוצאות הפוליטיות.
אבו שחאדה פרש, אבל העליון לא פסק: השאלה העקרונית נותרה פתוחה.
רק כשאתה יוצר את שלך ויודע שאין לך מה להפסיד - יש סיכוי גדול מאוד שתוציא מעצמך אמנות אותנטית שאינה תלויה באהבת זרים
174 בני אדם ניצלו ברגע שבו הכול נראה אבוד. מול נס הצלה כזה, אי אפשר שלא לעצור ולהודות.
הריקודים עם ספר התורה, הפרידה מהסוכה והתקיעות שנאמרו בחרדת קודש: התמונות שלא נשכחו משערי חסד.
בג"ץ פסל בעבר את מינוי יוסי גנוסר על רקע חלקו בפרשות השב"כ, אך דחה על הסף את העתירה נגד מועמדותו של יורם כהן לכנסת.
אל ההקפות יצטרפו מפגשי שיח ובני נוער וצעירים מכל הארץ, בעיר שבוחרת להפוך את זיכרון האסון למסורת של שמחה וחיבור
מאלפי צעירים שזועקים יחד "ה' מלך" ועד נוסעים שברגעי אימה קוראים "שמע ישראל": מתחת למעטפת החיצונית פועמת כמיהה יהודית עמוקה.
טיסה דרמטית הפכה לשיעור על אמונה, תושייה והיכולת לא לוותר מוקדם מדי.
לפיד מזהה הפחדה פוליטית, אבל מאחוריה עשוי לעמוד חשש אמיתי מאירוע ביטחוני שיטלטל את מערכת הבחירות.
הסערה סביב הסרט נז"א מחמיצה את הלקח האסטרטגי: הנסיגות שהיו אמורות להעניק לישראל לגיטימציה לא מנעו ביקורת בינלאומית חריפה
בעקבות כשל של הייעוץ המשפטי העניקה ישראל לגיטימציה לבית הדין בהאג. כעת הצעד הנכון יהיה פרישה מיידית מהאמנה נגד רצח עם.
הדלת נסגרת, השיחות מתקצרות והמתבגר מבקש לעצמו מרחב. במקום להיעלב או לנסות לפרוץ את השתיקה, ההורות נדרשת להשתנות
נתניהו סיפק באו"ם תשובה נוקבת למשמיצי ישראל, אך מול הקו שמוביל "הארץ" - נאום אחד אינו יכול לבלום את הנזק ההסברתי
הציונות הדתית הפכה ממיעוט מגשר לכוח מוביל בישראל, וכעת היא ניצבת בפני שלוש הכרעות יסוד
ארבעים שנה לפטירת ד"ר אברהם לבני, רעיונותיו על שיבת ישראל וייעודה מקבלים משמעות מחודשת מול המתקפה על ישראל וחיילי צה"ל
חג הסוכות מחדד את המסר הזה דווקא באמצעות הארעיות - הידיעה שהזמן קצוב אינה מפחיתה מערכם של החיים
חיילי המילואים עוזבים שוב ושוב את הבית, המשפחה, הלימודים והעבודה ויוצאים אל חיי עראי קשים ומסוכנים כדי לסוכך על כולנו.
בארץ ישראל נהגו בעבר ליטול ארבעת המינים גם כשיום טוב ראשון חל בשבת; עליית חכמי צרפת במאה ה־13 סייעה לשינוי המנהג.
נאום נתניהו באו"ם לא היה הגדול בקריירה שלו, אבל המבט מבחוץ חשף את מה שהקרבה משכיחה
כשהשפה המוסרית מופנית נגד ישראל וההיסטוריה הופכת לכלי פוליטי, הזיכרון הלאומי הוא קו ההגנה הראשון.
מפלגת הציבור החרדי היא רק דוגמה למחיר שאנחנו משלמים על שיטה שמקשה על כוחות חדשים לצמוח מלמטה.
מחתונת הנכד, שבה רקדו יחד חברים מהקיבוצים ומההתנחלויות, מימין ומשמאל, ועד תפילת יום הכיפורים מול המוני בית ישראל בכותל:
הרחקת מועמד שתומך באויבי ישראל היא צעד הכרחי, אבל היא אינה נוגעת בשורש הבעיה
שחרור הנהג למעצר בית לאחר מותו של עמיחי עטיה הי"ד אינו רק החלטה משפטית שנויה במחלוקת; הוא מעורר שאלה קשה על אכיפה שוויונית
