העז

Hebrew

Root
ע־ז־ז (ʿ-z-z)

Verb

הֵעֵז • (he'ez) (hif'il construction)

1. (intransitive) to dare

Conjugation

Conjugation of הֵעֵז (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהָעֵז action noun: הֶעָזָה
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הֵעַזְתִּי		הֵעַזְנוּ
	second	הֵעַזְתָּ	הֵעַזְתְּ	הַעַזְתֶּם1	הַעַזְתֶּן1
	third	הֵעֵז	הֵעֵזָּה	הֵעֵזּוּ
present		מֵעֵז	מעיזה / מְעִזָּה	מעיזים / מְעִזִּים	מעיזות / מְעִזּוֹת
future	first	אָעֵז		נָעֵז
	second	תָּעֵז	תָּעֵזִּי	תָּעֵזּוּ	תָּעֵזְנָה2
	third	יָעֵז	תָּעֵז	יָעֵזּוּ	תָּעֵזְנָה2
imperative		הָעֵז	הָעֵזִּי	הָעֵזּוּ	הָעֵזְנָה2
notes		Pronounced הֵעַזְתֶּם and הֵעַזְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.