מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
קינוף
|
| הגייה* |
Kinof
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
|
| דרך תצורה |
משקל קִיטוֹל
|
| נטיות |
ר': קִינוֹפִים, נ"ר: קִינוֹפֵי-
|
קינוף
- מִטָּה שֶׁתּוֹלִים מֵעָלֶיהָ יְרִיעוֹת בַּד אוֹ רֶשֶׁת לְהָגֵן מִפְּנֵי טַפִּילִים.
- "כשחלה ר' אליעזר נכנסו ר' עקיבא וחביריו לבקרו הוא יושב בקינוף שלו והן יושבין בטרקלין שלו" (סנהדרין, סח, א)
- הָעַמּודִּים שֶׁעֲלֵיהֶם פּוֹרְסִים אֶת הַכִּלָּה.
- "פירס עליה סדין מפני החמה או תחתיה מפני הנשר או שפירס ע"ג הקינוף פסולה אבל פורס הוא על גבי נקליטי המטה" (סוכה י א)
- לשון חז"ל מן היוונית: κουνούπι-מיטה עם כילה מעליה.
