סיפורו של חייל

סיפורו של חייל
A Soldier's Story
	כרזת הסרט
	כרזת הסרט
מבוסס על	המחזה A Soldier's Play של צ'ארלס פולר
בימוי	נורמן ג'ואיסון
הופק בידי	נורמן ג'ואיסון, פטריק פלמר, רונלד שוורי
תסריט	צ'רלס פולר
עריכה	מארק וורנר
שחקנים ראשיים	הווארד רולינס; אדולף סיזר; דנזל וושינגטון; לארי ריליי
מוזיקה	הרבי הנקוק
צילום	ראסל בויד
מדינה	ארצות הברית
חברת הפקה	סרטי קולומביה
חברה מפיצה	סרטי קולומביה
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	13 בספטמבר 1984
משך הקרנה	99 דקות
שפת הסרט	אנגלית
סוגה	סרט בלשי, סרט דרמה
תקציב	6,000,000‏$
הכנסות	21,000,000‏$
הכנסות באתר מוג'ו	soldiersstory
פרסים	פרס NAACP Image; פרס הזהב בפסטיבל הסרטים הבינלאומי במוסקבה
	דף הסרט ב־IMDb

סיפורו של חייל (באנגלית: A Soldier's Story) הוא סרט דרמה אמריקאי משנת 1984 המבוסס על המחזה זוכה פרס פוליצר A Soldier's Play מאת ריצ'רד פולר, שכתב גם את התסריט^[1].

הסיפור הוא על גזענות והפרדה גזעית במחנה אימונים של צבא ארצות הברית בו הקצינים והמפקדים הם לבנים והחיילים הטירונים הם שחורים וסובלים מחוקי ג'ים קרואו הגזענים^[1].

הסרט היה מועמד לשלושה פרסי אוסקר: פרס אוסקר לסרט הטוב ביותר, פרס אוסקר לתסריט המעובד הטוב ביותר ופרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר (אדולף סיזר).

הסרט זכה בפרס NAACP Image לסרט הטוב ביותר בשנת 1985 ובאותה שנה זכה גם בפרס הזהב בפסטיבל הסרטים הבינלאומי במוסקבה.

את המוזיקה חיבר הרבי הנקוק ויש בו קטעי שירה ונגינה עם הזמרת פטי לאבל(אנ') והשחקן לארי ריליי(אנ').

נורמן ג'ואיסון הציע את התסריט להאחים וורנר, סרטי יוניברסל, יונייטד ארטיסטס ומטרו גולדווין מאייר אבל אף אחד מהם לא התעניין בנושא הגזענות בצבא במלחמת העולם השנייה. לבסוף הסכימו בסרטי קולומביה למרות החששות מהצלחה כלכלית של הסרט, שהתבדו.

הסרט צולם ברובו בארקנסו. ביל קלינטון שהיה אז מושל ארקנסו ביקר בזירת הצילום וגייס את חיילי המשמר הלאומי של ארקנסו לסצנה הגדולה בסוף הסרט כשהחיילים צועדים לקראת שליחתם למלחמה באירופה.

תקציר העלילה

השנה היא 1944. במחנה "פורט ניל" בלואיזיאנה מתאמנים חיילים שחורים לקראת שליחתם למלחמה באירופה במלחמת העולם השנייה.

קפטן דבנפורט (הווארד רולינס) נשלח ממחלקת המשפטים של הצבא בוושינגטון לחקור את הרצח של סרג'נט ווטרס (אדולף סיזר) שנרצח ביריות אקדח מחוץ למחנה.

הוא מתקבל בקרירות על ידי מפקד המחנה קולונל ניבנס (טריי וילסון) שמקציב לו 3 ימים לחקירה וכועס ששלחו דווקא קצין שחור לחקור את הרצח שלדעתו בוצע על ידי הקו קלוקס קלאן.

דבנפורט מגיע למחלקה של ווטרס ומתחיל בחקירה. בהתחלה מתברר לו שאת הרצח לא ביצעו הקו קלוס קלאן, כי הם מורידים את הדרגות מהקרבן כדי להשפילו לפני שהם רוצחים אותו, מה שלא היה במקרה זה.

דבנפורט חקר שני קצינים לבנים שהתעמתו עם ווטרס בליל הרצח והכו אותו אך שחרר אותם כשהתברר לו שסוג הנשק שהיה להם לא התאים לקליעים בגופו של ווטרס.

הוא מגיע לצריף במחלקה ומתחיל לחקור כל אחד לחוד. טר"ש פיטרסון (דנזל וושינגטון) מספר על מקרה שווטרס הכריח לצאת איתו לקרב אגרופים והביס אותו. אחרים מספרים על קשיחותו של ווטרס. המחלקה הייתה למעשה קבוצת בייסבול מצליחה. הבולט בקבוצה היה ג'יי. סי. ממפיס (לארי ריליי) ובזכותו משחקו עמדה הקבוצה להתמודד בפעם הראשונה בהיסטוריה נגד היאנקיז.

ווטרס לא היה יכול לסבול את התשבחות שמקבל ממפיס מהלבנים. הוא תיעב את ה"ניגרוס" שמשפילים את עצמם לפני הלבנים וסבר שאם יחסלו אותם זה ימעיט את השנאה לשחורים, לכן החליט לחסל את ממפיס.

באחר המקרים היו יריות במחנה ושני שחורים נרצחו. ווטרס דאג לשתול אקדח מתחת למיטתו של ממפיס ועצר אותו באשמת רצח למרות שכל חבריו העידו שהוא היה באותו זמן בצריף. ממפיס התאבד בכלא.

דבנפורט היה משוכנע שהרוצחים הם מהמחלקה. פיטרסון וחברו טוראי סמול (דייוויד האריס) הרגישו בכך וברחו מעמדת השמירה ונתפסו. דבנפורט חקר את סמול וזה נשבר ושחזר את מה שקרה. הוא ופיטרסון היו במשמרת ומצאו את ווטרס שיכור ופצוע הוא זיהה אותם ואמר כי הוא אחראי למות ממפיס וכי למרות זאת השנאה לכושים לא פחתה. באתו זמן ירה פיטרסון לעברו ורצח אותו.

לאחר זה חוקר דבנפורט את פיטרסון שאומר "לא הרגתי אדם חשוב, יש אנשים שמגיע להם למות". דבנפורט שואל אותו "מי נתן לו את הרשות לשפוט?"

הסרט מסתיים בצעידת החיילים לקראת שליחתם למלחמה באירופה.

קישורים חיצוניים

"סיפורו של חייל", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"סיפורו של חייל", באתר נטפליקס
"סיפורו של חייל", באתר AllMovie (באנגלית)
"סיפורו של חייל", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"סיפורו של חייל", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
"סיפורו של חייל", באתר אידיבי
"סיפורו של חייל", תסריט הסרט באתר Scripts.com (באנגלית)
"סיפורו של חייל", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
קדימון לסרט סיפורו של חייל, באתר יוטיוב

הערות שוליים

^ ¹ ² מאיר שניצר, סרט - גזענים שחורים, ששונאים שחורים, חדשות, 28 בפברואר 1985

[שניצר-1] ¹ ² מאיר שניצר, סרט - גזענים שחורים, ששונאים שחורים, חדשות, 28 בפברואר 1985

[1]

פרס NAACP Image לסרט קולנוע יוצא מן הכלל
1972–1999	ליידי שרה את הבלוז (1972) • בוא נעשה את זה שוב (1976) • הגדול ביותר (1978) • תהילה (1980) • באסטין לוס (1981) • קצין וג'נטלמן (1982) • סיפורו של חייל (1985) • הצבע ארגמן (1986) • נשק קטלני (1987) • מגלה את אמריקה (1988) • סמוך עלי (1989) • גלורי (1990) • החבר'ה מהשכונה (1992) • הנזירות בלוז (1993) • מלקולם אקס (1994) • כמו אוויר לנשימה (1996) • עת להרוג (1997) • אוכל נשמה (1998) • איך סטלה החזירה את הגרוב שלה (1999)
2000–היום	סודו של שושבין (2000) • לזכור את הטיטאנים (2001) • עלי (2002) • אנטואן פישר (2003) • מקהלה בירושה (2004) • ריי (2005) • התרסקות (2006) • המרדף לאושר (2007) • הווכחנים הגדולים (2008) • החיים הסודיים של הדבורים (2009) • פרשס (2010) • נשים צבעוניות (2011) • העזרה (2012) • זנבות אדומים‎ (2013) •‏ 12 שנים של עבדות (2014) • סלמה (2015) • היישר מקומפטון (2016) • מאחורי המספרים (2017) • טיול בנות (2018) • הפנתר השחור (2019) • צדק ורחמים (2020) • בחורים רעים לתמיד (2021) • נקמה מרה (2022) • הפנתר השחור: ואקאנדה לנצח (2023) ‏•‏‏ הצבע ארגמן (2024)