לדלג לתוכן

קשתות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גרסה מ־10:19, 1 באוקטובר 2024 מאת EranBot (שיחה | תרומות) (בוט החלפות: \1\2־ממד)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

קשתות היא ענף ספורט שבו מתחרים בירי בחץ וקשת.

הקשת הישראלי ירון טל קולסניק באליפות העולם ב-2007

סוגי קשתות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגון הקשתות העולמי World Archery (לשעבר FITA) מקיים תחרויות עבור הקשתות הבאות:

  • קשת מסורתית (Traditional). קשת זו היא קשת פשוטה, עשויה עץ או שכבות עץ מודבקות, ללא מנגנונים מכניים וללא כוונת, הכנפיים של הקשת מעוקלות בקצותיהן. קשת זו לוקחת חלק רק בתחרויות ירי שדה ותלת־ממד (תחרות המדמה ציד).
  • קשת ארוכה (Longbow). בדומה לקשת המסורתית אף היא ללא כל עזרים. כנפי הקשת אינן מתעקלות, בדומה לקשתות שבהן השתמשו האנגלים בימי הביניים. קשת זו לוקחת חלק רק בתחרויות תלת־ממד.
  • קשת עירומה (Barebow). קשת זו עשויה מחומרים מודרניים. גוף הקשת מאלומיניום, הכנפיים מסיבי פחמן, עץ, או שילוב שלהם. אסור להרכיב על הקשת כוונת או מייצבים. קשת זו משתתפת בתחרויות ירי למטרה, ירי שדה ותלת־ממד.
  • קשת אולימפית / "מעוקלת" (Recurve). קשת זו עשויה חומרים מודרניים. מותרת בה כוונת ללא הגדלה והרכבת מוטות מייצבים. קשת זו לוקחת חלק בתחרויות ירי שדה וירי למטרה, כולל המשחקים האולימפיים.
  • קשת קומפאונד / "מורכבת" (Compound). קשת זו, אשר פותחה במיוחד למטרות צייד, אוצרת את האנרגיה באמצעות מנגנון מכני של גלגלות וכבלים. מנגנון זה מפחית בעשרות אחוזים את הכוח הנדרש מהקשת על מנת לאחוז את הקשת במצב של מתיחה מלאה, ובכך מאפשר להתמקד בכיוון. כמו כן, בקשת זו מותרת כוונת אופטית ושחרור החץ נעשה באמצעות הדק מכני, ועל כן היא המדויקת ביותר. קשת זו, אשר היא קלה ללימוד ולשימוש, היא גם הפופולרית ביותר בעולם. הקשת לוקחת חלק בתחרויות ירי למטרה, ירי שדה ותלת־ממד. יוזמה של ארגון הקשתות העולמי להתחרות איתה במשחקים האולימפיים בלוס אנג'לס 2028 נדחתה.

סוגי תחרויות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
קשתים בגרמניה, ראשית שנות ה-80
קשת באולימפיאדת פריז (1900)

ארגון הקשתות העולמי (World Archery, לשעבר FITA) מארגן מספר סוגי תחרויות:

  • ירי לטווח של 70 מטרים. תחרות זו היא התחרות הנערכת במשחקים האולימפיים. בסיבוב הראשון מתחרים 64 קשתים, שלכל אחד מהם 72 חצים, אותם הם יורים ב-6 מקבצים של 12 חצים. 32 המדורגים ראשונים בתום סיבוב זה ממשיכים לשלב הבא, ומתחרים זה בזה בשיטת נוקאאוט עד לשלב הגמר. בשלבים אלה יורה כל קשת 12 חצים, במקבצים של שלושה בכל פעם. סוג נוסף של תחרויות לירי ל-70 מטרים הוא התחרות הקבוצתית, בה מתחרות קבוצות של שלושה קשתים. כל נבחרת יורה 27 חצים, בשלושה מקבצים שבכל אחד מהם יורה כל קשת שלושה חצים.
  • תחרות FITA מלאה. תחרות זו כוללת ירי למגוון טווחים: 30, 50, 70 ו-90 מטרים לגברים ו-30, 50, 60 ו-70 מטרים לנשים ולנוער. קוטר המטרות בטווחים הקצרים (עד 50 מטרים) הוא 80 ס"מ, ובטווחים הארוכים (60 מטרים ומעלה) - 122 ס"מ.
  • ירי באולם. ירי זה מתבצע לטווח 18 מטרים, לעבר 3 מטרות. בכל מקבץ יורה הקשת חץ אחד לכל מטרה, כאשר בשלבים הראשונים יורה כל קשת בסך הכל 60 חצים, ובשלבי הגמר 12 חצים.
  • ירי שדה. בניגוד לתחרויות הרגילות, המתבצעות במישור, ירי שדה מתבצע באזור טופוגרפי מורכב יותר, הכולל גם תכסית. התחרויות נערכות במשך יומיים, במהלכם יורה הקשת לעבר 24 מטרות, 3 חצים לכל מטרה. ביומה הראשון של התחרות הטווחים אינם ידועים מראש.
  • תלת־ממד. בדומה לירי שדה, תחרות זו מתקיימת בשטח פתוח, המדמה שדה ציד, אך המטרות הן דמויות של חיות בר בגודל טבעי, עשויות ספוג קשיח. התחרות מתקיימת לאורך יומיים, במהלכם הקשתים יורים ל 24 מטרות, שני חצים לכל מטרה. בשני הימים הטווחים אינם ידועים.

קשתות במשחקים האולימפיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחרויות הקשתות נערכו לראשונה באולימפיאדת פריז (1900), והתקיימו עד אולימפיאדת אנטוורפן (1920), למעט אולימפיאדת סטוקהולם (1912). לאחר מכן הוצא הענף מהתחרויות, והוא הושב אליו רק באולימפיאדת מינכן (1972). מאז מהווה הענף חלק בלתי נפרד מהמשחקים. בתחילה נערכו תחרויות FITA מלאות, והתחרויות במתכונתן המוכרת כיום החלו באולימפיאדת ברצלונה (1992). תחרויות אולימפיות קבוצתיות נערכו לראשונה באולימפיאדת סיאול (1988).

מאז הוחזר הענף למשחקים ב-1972, חולשים עליו הקשתים הדרום קוריאנים. הם זכו ב-30 מדליות מתוך 96 שחולקו, וב-16 מתוך 32 מדליות הזהב. אחריהם, בפער ניכר, ארצות הברית, עם 13 מדליות, מהן 8 מדליות זהב. בטבלת המדליות של כל הזמנים, הכוללת גם את התחרויות שנערכו בראשית המאה ה-20, מדורגות אחרי קוריאה הדרומית ארצות הברית (31 מדליות, מהן 14 מדליות זהב), בלגיה (20 מדליות, מהן 11 מדליות זהב) וצרפת (23 מדליות, מהן 6 מדליות זהב).

קשתות בישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועדון הקשתות הראשון בישראל הוקם בשנת 1967, במרכז הספורט לנכים בר"ג ("ספיבק"), לקראת המשחקים הפאראלימפיים (שנקראו אז "משחקי סטוק מנדוויל") שנערכו בישראל בשנת 1968.

הקשתות והקשתים הישראלים במשחקי סטוק מנדוויל שנערכו בישראל בשנת 1968

איגוד הקשתות בישראל הוקם בראשית שנות ה-90 של המאה ה-20. בישראל פועלים, נכון לשנת 2024, למעלה מעשרים מועדונים העוסקים בירי תחרותי.

ירון טל קולסניק (13 ביולי 1973 - 30 ביולי 2008) היה קשת ישראלי, אלוף עולם לסטודנטים ושיאן עולם בחץ וקשת. היה קשת בלתי מנוצח בישראל בשנים 1991 - 2007, והחזיק 16 שנים ברציפות בתואר אלוף ישראל. הוא ייצג את ישראל באליפויות עולם, באליפויות אירופה ובתחרויות בינלאומיות חשובות.

בשנת 2012 זכה גיא מצקין בתחרות "ההזדמנות האחרונה" לקראת אולימפיאדת לונדון 2012, אך הוועד האולימפי הישראלי סירב להוציאו משום שלא עמד בקריטריון הישראלי.

בשנת 2018 אימץ איגוד הקשתות תוכנית רה-ארגון בשם "כוונות גבוהות" שמטרתה הייתה לבנות מחדש את הענף עם דגשים על התמקצעות ופיתוח פוטנציאל בגילאי הנוער. מטרת התכנית היא להביא להשתתפות קשתים ישראלים בארבעה אירועים במשחקי לוס אנג'לס 2028. התכנית הצליחה מעל המשוער והביאה בתוך שנים ספורות להישגים בינלאומיים רבים.

באולימפיאדת טוקיו 2020 (שנערכת בשנת 2021), היה איתי שני לקשת הישראלי הראשון שייצג את ישראל במשחקים האולימפיים. שני הגיע עד לשלב שמינית הגמר, וסיים במקום 9.

באליפות אירופה באולם שנערכה בשנת 2022 בסלובניה, שמאי ימרום היה לקשת הישראלי הראשון שזוכה במדליה באליפות אירופה, כאשר סיים שני בתחרות הירי לנוער (עד גיל 21) למרחק 18מ'. בשלב חצי הגמר בתחרות קבע שיא עולם לנוער 150 נקודות מתוך 150 אפשריות.

ביוני 2022 מונה למאמן הנבחרת ריצ'רד פריסטמן, לשעבר מאמן נבחרת בריטניה לאולימפיאדת ריו 2016, ובעל שתי מדליות ארד אולימפיות קבוצתיות (סיאול 1988, ברצלונה 1992).

בשנת 2022 במסגרת תחרות גביע העולם בפריז קבע שמאי ימרום שיא אירופה לנוער עד גיל 18, 710 נקודות (מתוך 720), בירי למרחק 50 מ'.

באליפות אירופה לנוער שנערכה באוגוסט 2022, זכה שוב ימרום במדליית הכסף, בתחרות לנוער עד גיל 18, בתחרות הירי למרחק 50 מ' בקשת קומפאונד.

באליפות העולם לנוער שנערכה בשנת 2023 באירלנד, זכו שמאי ימרום ורומי מימון במדליית הכסף בתחרות לקבוצות מעורבים בקשת קומפאונד. מדליה ראשונה לישראל באליפות עולם.

שמאי ימרום, ריצ'רד פריסטמן, רומי מימון, לאחר הזכייה ההיסטורית במדליית הכסף באליפות העולם לנוער, בתחרות הקבוצתית המעורבת בקשת קומפאונד עד גיל 21

במאי 2023, במסגרת תחרות בסלובניה, קבעו רועי דרור, ניב פרנקל ושחר קליינר שיא אירופאי קבוצתי עד גיל 21, בירי למרחק 70 מ', 1973 נקודות (מתוך 2160).

בתחרות הסבב העולמי באולם שנערכה בצרפת בינואר 2024, השווה רועי דרור את שיא העולם לנוער בשלב המוקדמות, 596 נקודות (מתוך 600). דרור סיים ראשון בשלב המוקדמות והמשיך לזכייה בתחרות כולה.

בתחרות הסבב העולמי באולם שנערכה בארצות הברית בפברואר 2024, סיים דרור במקום ה 12. בבעקבות הישג זה עלה למקום ה 35 בדירוג העולמי. דירוג שיא לקשת ישראלי בקשת אולימפית.

באליפות אירופה באולם שנערכה בשנת 2024 בקרואטיה זכו קשתי נבחרת ישראל ב 6 מדליות, מתוכן 3 זהב ו 3 כסף. שמאי ימרום זכה במדליית הזהב בתחרות לבוגרים בקשת קומפאונד, ואיתי שני במדליית הכסף בתחרות לבוגרים בקשת אולימפית. מדליות ראשונות באליפות אירופה לבוגרים. רועי דרור זכה במדליית הזהב בתחרות עד גיל 21 בקשת אולימפית, וניב פרנקל זכה במדליית הכסף, בגמר כל ישראלי. ביחד עם אורי רוזמרין זכו דרור ופרנקל גם במדליית הזהב הקבוצתית. יפתח הדר זכה במדליית הכסף בתחרות עד גיל 21 בקשת קומפאונד.

באליפות אירופה בירי חוץ שנערכה בשנת 2024 בגרמניה זכה שמאי ימרום במדליית הכסף בתחרות הירי למרחק 50 מ' בקשת קומפאונד, וקבע שיא נוער אירופאי לירי בהתמודדות בודדת, 149 נקודות מתוך 150 אפשריות.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קשתות בוויקישיתוף