הכרת ארצות הברית בירושלים כבירת ישראל
| תאריך | 6 בדצמבר 2017 |
|---|---|
| שפה | אנגלית |
| נואם | נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ |
| חשיבות | הכרת ארצות הברית בירושלים כבירת מדינת ישראל |
| מקום |
|
| משך | 11:26 דקות |
ב-6 בדצמבר 2017 הצהיר נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ על ההכרה של ארצות הברית בירושלים כבירת ישראל[1] והורה על תכנון המעבר של שגרירות ארצות הברית בישראל מתל אביב לירושלים[2][3]. הצהרתו נקראה בתקשורת הישראלית "נאום ירושלים" או "הכרזת ירושלים".
ההכרה התקבלה בברכה בישראל; בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל, בירך על ההחלטה. מנגד, ההצהרה התקבלה בכעס מצידה של הרשות הפלסטינית. רוב הקהילה הבין-לאומית דבק בהתנגדות להכרה בירושלים, וכשני שלישים מהמדינות תמכו בגינוי להצהרה האמריקאית בעצרת הכללית של האו"ם. גואטמלה ופרגוואי הלכו בעקבות ארצות הברית, והעבירו את שגרירויות מדינותיהם לירושלים. פרט למדינות המוזכרות, מדינות נוספות הודיעו על כוונתן להעביר את שגרירויותיהן לירושלים.
טקס העברת שגרירות ארצות הברית בישראל לירושלים נערך ב-14 במאי 2018, למחרת יום ירושלים.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]ערך מורחב – מעמדה הבין-לאומי של ירושלים
ב-5 באפריל 1920 אושר בועידת סן רמו כתב המנדט על ארץ ישראל, על פיו המנדט הבריטי יהיה אחראי ליצור בארץ ישראל בשטח שבין הירדן לים (ובכלל זה ירושלים) תנאים אשר יבטיחו את הקמת בית לאומי לעם היהודי ויבטיח שלא תינתן שליטה בשטח לאף גורם מדיני אחר[4]. ההחלטה אומצה על ידי חבר הלאומים לאחר כשנתיים, ב-24 ביולי 1922. החלטות אלו עוגנו במגילת האו"ם בסעיף 80 פרק 12, והקנו להם תוקף מחייב במשפט הבין-לאומי.
תוכנית החלוקה, אשר אין לה תוקף מחייב ולא מומשה, קבעה כי ירושלים תהיה חלק מאזור בשליטה בין-לאומית, באמצעות מושל זר שימונה על ידי האו"ם, ומועצה שתורכב מנציגי התושבים של האזור. כעבור שנתיים חזרה עצרת האו"ם והחליטה על בינאום ירושלים. גם להחלטה זו אין תוקף מחייב.
הדיון הציבורי בארצות הברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ארצות הברית היא המדינה הגדולה והמשמעותית ביותר, מבחינה צבאית כלכלית ותרבותית, מבין מדינות המערב. מדינת ישראל נתמכת בה רבות, כלכלית ומדינית, ולעמדתה השפעה רבה על מעמדה הבין-לאומי של ירושלים. מאז הקמת מדינת ישראל נמנעו נשיאי ארצות הברית מלהביע במפורש את עמדתם בנוגע למעמדה של ירושלים, בכוונה להשאיר את הסוגיה לדיונים בהסכמי שלום עתידיים בין ישראל לפלסטינים. שגרירות ארצות הברית בישראל, כמו מרבית יתר השגרירויות הזרות בישראל, הייתה עד מאי 2018 ממוקמת בתל אביב ולא בירושלים.
לאורך השנים הצהירו מועמדים לנשיאות ארצות הברית במהלך מסע הבחירות שלהם כי יכירו בירושלים כבירת ישראל. כך נהגו כל הנשיאים שנבחרו מראשית שנות ה-90 של המאה ה-20[5], חלקם אף התחייבו להעביר את שגרירות ארצות הברית לירושלים. עם זאת, איש מהם לא קיים הבטחות אלו. במקביל נעשו פעולות חקיקה והצהרות שונות של הקונגרס במטרה לקדם את הכרתה של ארצות הברית בירושלים כבירת ישראל, אך הממשל האמריקאי דבק בהימנעותו ממהלך כזה.
- במהלך הבחירות לנשיאות ב-1992 הצהיר המועמד הדמוקרטי, ביל קלינטון, כי ממשלו "יתמוך בירושלים כבירת מדינת ישראל" וביקר את הנשיא ג'ורג' הרברט ווקר בוש בשל "ערעור חוזר ונשנה על הריבונות הישראלית בירושלים המאוחדת". למרות זאת, לאחר חתימת הסכמי אוסלו ב-1993 וגם לאחר כניסת חוק השגרירות לתוקף ב-1995, ממשל קלינטון הקפיא זאת, כדי לא להפריע למשא ומתן בין ישראל לפלסטינים[6].
- ב-1995 נחקק בקונגרס של ארצות הברית חוק שגרירות ארצות הברית בירושלים (באנגלית: Jerusalem Embassy Act of 1995, בתרגום חופשי לעברית: חוק השגרירות בירושלים של 1995), שעבר ברוב דו-מפלגתי בשני הבתים ונחתם על ידי הנשיא ביל קלינטון, שבו נאמר כי יש להכיר בירושלים כבירת ישראל, וכי שגרירות ארצות הברית בישראל תועבר לירושלים לא יאוחר מסוף מאי 1999. עם זאת, החוק עבר על רקע שיחות הסכמי אוסלו שהיו בשיאן דאז ומאפשר לנשיא לדחות את ביצוע מעבר השגרירות בחצי שנה בכל פעם דרך חתימת צו. במשך השנים חתמו כל הנשיאים על הצו הדוחה את יישום החוק
- במהלך הבחירות לנשיאות בשנת 2000 ביקר ג'ורג' ווקר בוש את הנשיא קלינטון על שלא העביר את השגרירות האמריקאית לירושלים כפי שהבטיח, ואמר כי הוא מתכנן ליזום את המהלך בעצמו מיד עם בחירתו. למרות ההבטחה, עם ניצחונו בבחירות הוא נסוג ממנה[6][7].
- בשנת 2002 קבע הקונגרס, בהחלטה של רוב חברי הבית הרפובליקאים ושל דמוקרטים תומכי ישראל, כי על ארצות הברית לרשום בדרכון האמריקאי את המילה "ישראל" כמקום הולדתו של מי שנולד בירושלים. החלטת הקונגרס באה בעקבות מדיניות השלטונות האמריקנים להשאיר את רישום המדינה ריק בדרכון של מי שנולד בירושלים, ולציין רק את שם העיר. עם זאת, בפועל, מחלקת המדינה, שהיא הגוף האמריקאי האחראי על הנפקת דרכונים, סירבה לאכוף את החוק מ-2002 והמשיכה את מדיניותה הקודמת בטענה כי החלטת הקונגרס מפרה את עקרון הפרדת הרשויות בין הזרוע המבצעת לבין הזרוע המחוקקת.
- ב-2008, כינה המועמד הדמוקרטי ברק אובמה את ירושלים "בירת ישראל". ב-4 ביוני 2008 אמר אובמה לוועידת איפא"ק, בנאום מדיניות החוץ הראשון שלו מאז זכייתו במועמדות הדמוקרטית יום לפני כן כי "ירושלים תישאר בירת ישראל והיא צריכה להישאר בלתי מחולקת" אך חזר בו כמעט מיד כשהבהיר למחרת בריאיון לערוץ ה-CNN ש"הכוונה לעולם לא הייתה לסגת מהעיקרון הבסיסי שעל שני הצדדים יהיה לנהל את המשא ומתן בעצמן, עם המחויבות העמוקה של ארצות הברית"[8].
- בהחלטה תקדימית של בית המשפט העליון של ארצות הברית בחודש יוני 2015, אימץ בית המשפט את עמדת מחלקת המדינה, והבהיר כי הסמכות על ההחלטה המדינית לגבי מעמדה של ירושלים נתונה לנשיא ולרשות המבצעת, ממשלתו, ולא לקונגרס[9] פרשנים התייחסו להחלטה זו כמכה הסברתית קשה לממשלת ישראל, ובעלת השפעה משמעותית על מעמדה של ירושלים, הן במזרח ירושלים והן במערבה[10].
- במהלך קמפיין הבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2016 הצהיר דונלד טראמפ על כוונתו להעביר את שגרירות ארצות הברית מתל אביב לירושלים, אם יבחר לנשיאות. בדצמבר 2016, לאחר שנבחר לנשיאות, נאם בכנס איפא"ק והכריז שיעביר את השגרירות לירושלים, בירת ישראל. ב-1 ביוני 2017 חתם הנשיא טראמפ על הצו הדוחה את העברת השגרירות בחצי שנה, כפי שנהגו כל הנשיאים לפניו מאז 1995. הבית הלבן הצהיר כי פעולה זו תסייע לנשיא לשאת ולתת על עסקה בין ישראל והפלסטינים, וכי ההבטחה להעברת השגרירות תתקיים במועד מאוחר יותר. ב-28 בנובמבר, בעת אירוע לציון 70 שנים להחלטת כ"ט בנובמבר, אמר סגן הנשיא מייק פנס שהנשיא טראמפ 'שוקל באופן פעיל' את העברת השגרירות לירושלים, והחל גל פרסומים בתקשורת אודות ההצהרה שהולך לשאת הנשיא. בעקבות פרסומים אלו החל נשיא הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, במאמצים למנוע את הכרזתו של טראמפ בעניין ירושלים ואיים כי הכרזה זו תשים סוף לתהליך המדיני[11]. ב-6 בדצמבר 2017, לפני שנשא את הנאום, אמר טראמפ כי "ההחלטה שלי בנוגע לירושלים הייתה צריכה להתקבל מזמן"[12].
הצהרת טראמפ (נאום ירושלים)
[עריכת קוד מקור | עריכה]עיקרי תוכן הנאום
[עריכת קוד מקור | עריכה]כשנכנסתי לתפקידי הבטחתי להביט באתגרי העולם בעיניים פקוחות וחשיבה רעננה. איננו יכולים לפתור את הבעיות שלנו תוך חזרה על אותן הנחות כושלות ואסטרטגיות כושלות של העבר. ההכרזה שלי היום מסמנת את תחילתה של גישה חדשה לסכסוך בין ישראל לפלסטינים.
ב-1995 אימץ הקונגרס את חוק שגרירות ארצות הברית בירושלים שמעודד את הממשל הפדרלי להעביר את שגרירות ארצות הברית לירושלים ולהכיר בעיר זו כבירת מדינת ישראל. חוק זה עבר ברוב עצום בקונגרס ואושר מחדש בהצבעה פה אחד בסנאט אך לפני שישה חודשים...
ישראל היא מדינה ריבונית עם זכות, כמו כל מדינה ריבונית אחרת, לקבוע את בירתה. הכרה בעובדה הזאת היא תנאי הכרחי להשגת שלום. לפני 70 שנה, ארצות הברית, בהנהגת הנשיא טרומן, הכירה במדינת ישראל. מאז קבעה ישראל את בירתה בעיר ירושלים – הבירה שהעם היהודי ייסד בזמנים קדומים. כיום, ירושלים היא מושב הממשלה של ישראל המודרנית. היא ביתו של הפרלמנט הישראלי, הכנסת, וכן של בית המשפט העליון. בה נמצאים המעונות הרשמיים של ראש הממשלה והנשיא. בעיר נמצאים המטות הראשיים של משרדי ממשלה רבים... לכן קבעתי שהגיע הזמן להכיר רשמית בירושלים כבירת מדינת ישראל. בעוד נשיאים קודמים הבטיחו זאת בקמפיינים שלהם אך כשלו במימוש הבטחתם, היום אני מממש זאת.
ירושלים היא לא רק הלב של שלוש דתות גדולות, היא כעת גם הלב של אחת הדמוקרטיות המצליחות ביותר בעולם. במשך שבעת העשורים האחרונים, עם ישראל בנה מדינה שבה יהודים, מוסלמים ונוצרים, ואנשים בני כל האמונות, חופשיים לחיות ולסגוד לפי מצפונם ואמונתם. ירושלים היא כיום, וחייבת להישאר, מקום שבו יהודים יכולים להתפלל בכותל המערבי, מקום שבו הנוצרים יכולים ללכת בתחנות הצליבה ומוסלמים לסגוד במסגד אל-אקצא...
תגובות מנהיגים לנאום
[עריכת קוד מקור | עריכה]ישראל, הפלסטינים ומדינות שפעלו בעקבות הכרת ארצות הברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראש הממשלה בנימין נתניהו כינה את ההצהרה "יום היסטורי", וקרא למדינות נוספות להכיר בירושלים וללכת בעקבות ארצות הברית. הוא הוסיף כי כל הסכם שלום יתבסס על ההכרה כי ירושלים היא בירת ישראל[13]. נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין בירך על ההכרזה ואמר ש"אין מתנה יפה וראויה מזו במלאת 70 שנים להקמת מדינת ישראל"[14]. ההכרזה התקבלה בברכה ובשמחה בכלל המערכת הפוליטית, למעט מרצ והרשימה המשותפת.
נשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס הגיב להחלטה ואמר כי "הממשל האמריקני, בהחלטתו בעניין ירושלים, החליט להפר את כל ההחלטות הבין-לאומיות ולהתעלם מהקונצנזוס הבין-לאומי. הצעדים המגונים האלה למעשה ממוטטים את כל המאמצים של תהליך השלום. ארצות הברית למעשה הודיעה על נסיגתה מתפקידה כנותנת חסות למשא ומתן. הצעדים האלה תורמים לארגונים הקיצוניים שמעוניינים לגרור את האזור למלחמת דת. זה יוביל למלחמות שלא יהיה להן סוף. אנו מזהירים מפני כך כבר זמן רב"[15]. בהמשך השווה בין הנאום להצהרת בלפור, הגדיר אותו כ"סטירת המאה" לפלסטינים והצהיר כי לארצות הברית לא יהיה תפקיד בתהליך השלום[16]. סאיב עריקאת, מבכירי הרשות הפלסטינית ומי שאחראי מטעמה על ניהול המשא ומתן עם ישראל, הגיב להחלטה באופן חריף וטען כי "הכרזת טראמפ סיימה את תפקידה של ארצות הברית בתהליך השלום"[17][18].
ראש הלשכה המדינית של חמאס אסמאעיל הנייה טען כי "ההכרה בירושלים היא הכרזת מלחמה נגד הפלסטינים" וקרא "לפתיחתה של אינתיפאדה חדשה נגד הכיבוש והאויב הציוני"[19]. למחרת הנאום מחבלים פלסטינים שיגרו מספר רקטות מרצועת עזה לעבר ישראל.
סגן מנהיג ארגון הג'יהאד האסלאמי טען ש"החלטת ארצות הברית היא הכרזת מלחמה. מדובר ביום אבל לאומה ועלינו לפעול נגד היהירות האמריקנית. עלינו לסמוך רק על אחדותנו"[20].
שרת החוץ של גואטמלה סנדרה חוב אמרה כי גואטמלה תומכת בהצהרת טראמפ בכך שירושלים היא בירת ישראל[21]. ב-16 במאי, יומיים לאחר העברת שגרירות ארצות הברית לירושלים, העבירה גואטמלה את שגרירותה לירושלים[22].
מדינות אירופה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שרת החוץ של האיחוד האירופי, פדריקה מוגריני, הביעה את דאגתה מהצהרתו של טראמפ והביעה חשש כי ההכרזה "עלולה להחזיר אותנו לימים אפלים"[23].
יו"ר הפרלמנט הרומני הצהיר על תמיכתו בהעברת השגרירות לירושלים[24].
משרד החוץ של רוסיה הזהיר לפני הנאום שהחלטת ארצות הברית להכיר בירושלים כבירת ישראל עלולה להוביל להסלמה בסכסוך הישראלי-פלסטיני[25].
ממשלת צ'כיה הודיעה כי היא מכירה בירושלים המערבית כבירת ישראל, ונשיאה מילוש זמאן הודיע על תמיכתו בנאום ובצעד העברת השגרירות ואמר כי גם צ'כיה תפעל כך[26]. לעומתו, ראש ממשלת צ'כיה אנדריי באביש אמר כי "רעיון העברת השגרירות לא טוב"[27]. בחודש מאי 2018, הייתה צ'כיה, בין המדינות האירופיות שהתנגדו ליוזמה הצרפתית לפרסום הודעת גינוי מטעם כל 28 המדינות החברות באיחוד האירופי נגד העברת השגרירות האמריקנית לירושלים. ובכך סוכלה הכוונה להוציא את הודעת גינוי[28].
נשיא צרפת עמנואל מקרון אמר כי "ההחלטה הזו היא החלטה מצערת שהולכת נגד החוק הבין-לאומי ונגד מועצת הביטחון של האו"ם" וכי "הסטטוס של ירושלים הוא עניין של ביטחון בין-לאומי שישפיע על הקהילה הבין-לאומית כולה."[13]
קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל אמרה שהיא מתנגדת להחלטתו של טראמפ, ושמעמדה של ירושלים צריך להיקבע כחלק ממשא ומתן בין ישראל לפלסטינים[20].
ראש ממשלת בריטניה תרזה מיי טענה כי "אנחנו לא מסכימים עם ההחלטה האמריקנית להעביר את השגרירות לירושלים ולהכיר בירושלים כבירת ישראל לפני הסכם קבע"[29].
ראש ממשלת הונגריה, ויקטור אורבן, אמר כי האפשרות להעביר את השגרירות בישראל "כלל לא עלתה על הפרק". עם זאת הונגריה הייתה בחודש מאי 2018, בין המדינות האירופיות שהתנגדו ליוזמה הצרפתית לפרסום הודעת גינוי מטעם כל 28 המדינות החברות באיחוד האירופי נגד העברת השגרירות האמריקנית לירושלים. ובכך סוכלה הכוונה להוציא הודעת גינוי[28].
העולם הערבי והמוסלמי
[עריכת קוד מקור | עריכה]מדינות מוסלמיות רבות, הביעו מחאה על הודעתו של טראמפ[30].
טקס העברת השגרירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]טקס העברת שגרירות ארצות הברית בישראל מתל אביב לירושלים התקיים ב-14 במאי 2018 במשכנה החדש של שגרירות ארצות הברית בישראל, ברחוב דוד פלוסר 14 בירושלים. באירוע השתתפו משלחת רשמית של ארצות הברית, סגל א' של מדינת ישראל וכ-200 דיפלומטים אמריקאים וישראלים.
ראש המשלחת של הממשל של ארצות הברית לטקס היה המשנה למזכיר ההגנה ג'ון סאליבן. המשלחת כללה, בין היתר, את מזכיר האוצר של ארצות הברית סטיבן מנושין, יועצו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, ג'ארד קושנר ובתו של הנשיא איוונקה טראמפ, וחברי הקונגרס של ארצות הברית.
בטקס הוקרנה ברכה מצולמת של הנשיא טראמפ. טראמפ חזר על עיקרי דבריו בנאום ירושלים והדגיש שמועד העברת השגרירות לירושלים נעשה בדיוק ביום השנה ה-70 להקמת מדינת ישראל ולהכרת ארצות הברית בה.
בדיוק לפני 70 שנה, ארצות הברית תחת הנשיא הארי טרומן הפכה לאומה הראשונה שהכירה במדינת ישראל.
היום אנחנו פותחים רשמית את שגרירות ארצות הברית בירושלים. ברכותיי, זה היה צריך לקרות מזמן.
כמעט מיד לאחר הכרזת המדינה בשנת 1948 קבעה ישראל את העיר ירושלים לבירתה, בירת העם היהודי שהייתה כל כך חשובה לו כבר בימי קדם.
כיום ירושלים היא מקום מושבה של ממשלת ישראל. זהו מקום בית המחוקקים הישראלי ובית המשפט העליון ומקום מושבם של ראש ממשלת ישראל ונשיאה.
ישראל היא מדינה ריבונית, עם הזכות כמו כל מדינה ריבונית אחרת לקבוע את בירתה. אבל במשך שנים רבות לא הכרנו במציאות הפשוטה והברורה מאליה – שבירת ישראל היא ירושלים.ב-6 בדצמבר 2017, בהנחייתי, ארצות הברית הכירה רשמית בירושלים כבירתה האמיתית של ישראל. היום אנו ממשיכים בכך ופותחים את השגרירות שלנו על אדמת ירושלים ההיסטורית והקדושה. אנחנו עושים את זה הרבה שנים לפני מה שתוכנן.
כפי שאמרתי בדצמבר, תקוותנו הגדולה ביותר היא לשלום. ארצות הברית מחויבת באופן מלא להשיג הסכם שלום בר-קיימא ואנו ממשיכים לתמוך בסטטוס קוו באתרים הקדושים של ירושלים, כולל בהר הבית, המכונה גם חראם אל-שריף.
העיר הזאת וכל העם הזה הוא עדות לרוח הבלתי מעורערת של העם היהודי. ארצות הברית תהיה תמיד ידידה גדולה של ישראל, ושותפה למען החופש והשלום.
אנו מאחלים לשגריר פרידמן הצלחה בלשכתו בשגרירות הירושלמית היפה. אנו מושיטים יד ידידותית לישראל, לפלסטינים ולכל שכניהם. מי ייתן ויהיה שלום, מי ייתן שאלוהים יברך את השגרירות הזאת. יברך אלוהים את כל המשרתים שם. ואלוהים יברך את ארצות הברית של אמריקה.
תודה.— הנאום המלא
את הטקס הנחה שגריר ארצות הברית בישראל דייוויד פרידמן. יועצו של הנשיא ג'ארד קושנר נשא דברים כנציג הממשל[31], כנציגי מדינת ישראל נאמו ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו ונשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין. הרב זלמן וולוביק והכמרים האוונגליסטים ג'ון הייגי ורוברט ג'פרס נשאו אף הם דברי ברכה בטקס[32].
אירועים נלווים
[עריכת קוד מקור | עריכה]יום לפני הטקס, ב-13 במאי ערך משרד החוץ אירוע לכבוד המשלחת האמריקאית לטקס[33]. באירוע השתתפו נציגי 23 מדינות נוספות, בהם נציגי 4 מדינות האיחוד האירופי: אוסטריה, הונגריה, רומניה וצ'כיה. ראש ממשלת ישראל האיץ בנציגי המדינות הזרות ללכת בעקבות ארצות הברית ולהעביר את שגרירויותיהן בישראל לירושלים[34].
באותו יום התקיים במלון וולדורף אסטוריה ירושלים כנס מיוחד של ארגון הקהילה היהודית האורתודוקסית בארצות הברית (OU (Orthodox Union לרגל העברת השגרירות[36]. בכנס נכחו גם המשלחת האמריקאית לטקס. הרב הראשי לישראל יצחק יוסף ביטא בכנס את רחשי ליבו: ”במשך שנים נלחמת ישראל על הצדק, על האמת, מלחמה לא קלה מול עולם של שנאה ורשע, מול אנטישמיות בלתי פוסקת, אבל סופה של אמת לצאת לאור.”[37]
בבוקרו של יום העברת השגרירות התכנסו בירושלים כ-200 בכירים אמריקאים וישראלים, בהם מושל פלורידה ריק סקוט, מגיש פוקס ניוז מארק לוין, השר אורי אריאל וסגנית שר החוץ ציפי חוטובלי, "לחגוג את היום ההיסטורי של העברת השגרירות האמריקאית לירושלים, בתקווה שיהודה ושומרון יקבלו גם הם הכרה רשמית כחלק בלתי נפרד ממדינת ישראל". מושל פלורידה הכריז על תמיכתו בהעברת השגרירות ועל הידידות העמוקה של מדינת פלורידה ומדינת ישראל[38].
משלחת הקונגרס לטקס, שכללה את הסנטורים לינדזי גרהאם מייק לי דין הלר וטד קרוז, ערכה מסיבת עיתונאים במלון המלך דוד. הסנאטור גרהאם הדגיש כי "העברת השגרירות משרתת אינטרסים ביטחוניים: גבולות מתפוררים סביבנו. על הישראלים לראות זאת כאילו חיל הפרשים מגיע לעזרתם."[39]
סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי העניקה לאחר הטקס לאיוונקה טראמפ "עגילי הלני המלכה" מעיר דוד ומסרה לה מכתב הוקרה על פועלה בהעברת השגרירות לירושלים[40]. שגריר ישראל באו"ם דני דנון העניק לשגרירת ארצות הברית באו"ם ניקי היילי העתק של מטבע מתקופת המרד הגדול עליו הוטבעו המילים "חירות ציון", והודה על תמיכתה בהעברת השגרירות לירושלים[41].
השר לענייני ירושלים, זאב אלקין, הכריז לאחר הטקס, בכנסת, כי יוענק לדונלד טראמפ אות "מגן ירושלים"[42].
כעבור יומיים, ב-16 במאי, התקיים בירושלים טקס חנוכת שגרירות גואטמלה לירושלים בהשתתפות נשיא גואטמלה, ג'ימי מוראלס ובכירים בממשלתו[43].
סיקור תקשורתי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתקשורת הישראלית טקס העברת השגרירות עמד בראש הכותרות. העיתונים "ישראל היום", "ידיעות אחרונות" ו"מעריב השבוע" הקדישו לטקס את כותרותיהם הראשיות ביום הטקס[44] ולמחרת הטקס[45].
על סיקור הטקס בישראל ובעולם העיבו המהומות בגבול רצועת עזה, שהגיעו לשיא באותו יום, בו נמנו 61 הרוגים פלסטינים מאש צה"ל[46], מספר רשתות טלוויזיה ברחבי העולם שידרו משני המוקדים בו זמנית באמצעות מסך מפוצל[47]. גם בעיתונות העולמית הכתובה ציינו מספר עיתונים את שני האירועים בכותרות ראשיות[48].
פוקס ניוז מתח ביקורת על אופן הסיקור של כלי תקשורת אחרים את חנוכת השגרירות והעימותים בגבול רצועת עזה ב-14 במאי[49]. רשת פוקס עצמה שיגרה לירושלים את הכתבת הבכירה ג'נין פירו שסיקרה את התמיכה הרבה של תושבי ירושלים בהעברת השגרירות[50].
שגריר ארצות הברית בישראל דייוויד פרידמן התראיין לאחר הטקס לרשת NPR ואמר, בין היתר, כי ”העובדות הן שישראל כבשה את השטח מידי ירדן. לא שלטו כאן פלסטינים. גם שליטתה של ירדן בירושלים וביהודה ושומרון הוכרה רק על ידי בריטניה ופקיסטן, כך שמבחינה בין-לאומית לא ממש היו לירדן זכויות משפטיות. מבחינה זו, זכויותיה של ישראל בירושלים באותה עת, היו גבוהות לאין ערוך”. פרידמן הוסיף ש”הפלסטינים תמיד החזיקו ב'זכות וטו' על החלטות של ארצות הברית ומדינות אחרות להכיר בירושלים כבירת ישראל. הנשיא טראמפ ביטל את המצב הזה, כי הוא פשוט לא נכון ולא הגיוני”[51].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הכרת ארצות הברית בריבונות ישראל על רמת הגולן
- תוכנית השלום של הנשיא טראמפ
- הסכמי אברהם
- מעמדה הבין-לאומי של ירושלים
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- טקס חנוכת השגרירות (הסרטה)
- ערוץ 7, יום היסטורי: שגרירות ארה"ב – בירושלים, באתר ערוץ 7, 14 במאי 2018
- הנאום המלא: יום גדול לישראל, באתר ערוץ 7, 15 במאי 2018
- שלמה צזנה, נתניהו בפתיחת השגרירות: "יום גדול לירושלים, שייחרט בזכרוננו הלאומי", באתר ישראל היום, 14 במאי 2018
- "ג'ון הייגי, נשא נאום במעמד חנוכת שגרירות ארצות הברית בירושלים. בדבריו הביע הודיה לבורא, והערכה לעם היהודי"
- עקיבא לם, מהבטחת הבחירות ועד להכרזה הרשמית: ארה"ב מכירה בירושלים. צפו, באתר ערוץ 20, 7 בדצמבר 2017
- ממזרח עד מערב: כך הגיב העולם להכרזת טראמפ, באתר ynet, 7 בדצמבר 2017
- יעל רונן, ירושלים של זהב ושל הליכים בבית הדין הבין־לאומי, באתר הפורום לחשיבה אזורית, 20 בינואר 2019
- Statement by President Trump on Jerusalem, באתר הבית הלבן, 6 בדצמבר 2017
- Presidential Proclamation Recognizing Jerusalem as the Capital of the State of Israel and Relocating the United States Embassy to Israel to Jerusalem, באתר הבית הלבן, 6 בדצמבר 2017
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Proclamation 9683 of December 6, 2017, 82 FR 58331
- ^ Landler, Mark (6 בדצמבר 2017). "Trump Recognizes Jerusalem as Israel's Capital and Orders U.S. Embassy to Move". The New York Times. ISSN 0362-4331. נבדק ב-11 בדצמבר 2017.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Pappas, Alex (6 בדצמבר 2017). "Trump officially recognizes Jerusalem as Israel's capital, orders embassy move for US". Foxnews.com. נבדק ב-7 בדצמבר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ כתב המנדט על פלשתינה – ארץ ישראל, באתר ויקיטקסט
- ^ ברק אובמה הצהיר כי ירושלים "תישאר בירתה של ישראל...", ראו להלן
- ^ 1 2 From Bill Clinton to Trump: The Never-ending Story of the Jerusalem Embassy Move, haaretz
- ^ מאת נתן גוטמן, כתב "הארץ" בארה"ב, בוש דוחה את העברת שגרירות ארה"ב לירושלים, באתר הארץ, 12 ביוני 2001
- ^ גיל קדרון, אובמה כבר לא תומך בירושלים מאוחדת, באתר וואלה, 14 ביולי 2008
- ^ יצחק בן-חורין, וושינגטון, פסיקה בארה"ב: יליד ירושלים – לא נולד בישראל, באתר ynet, 24 ביולי 2013
- ^
חמי שלו, פסיקת בית המשפט העליון על ירושלים – מכה הסברתית, באתר הארץ, 9 ביוני 2015
- ^ ירון אברהם, אבו-מאזן: "טראמפ אמר שיעביר השגרירות לי-ם", באתר מאקו, 5 בדצמבר 2017
- ^ חזי סימנטוב וברק רביד, טראמפ: "ההחלטה שלי בנוגע לירושלים הייתה צריכה להתקבל מזמן", באתר nana10, 6 בדצמבר 2017
- ^ 1 2 נתניהו: "יום היסטורי", אבו מאזן: "ארה"ב סיבכה את מאמצי השלום", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 6 בדצמבר 2017
- ^ פוסט בפייסבוק של הנשיא ריבלין, 6 בדצמבר 2017
- ^ כיכר השבת, היסטוריה: טראמפ הכריז על הכרה בירושלים כבירת ישראל, באתר כיכר השבת, 6 בדצמבר 2017.
- ^ אבו מאזן יחרים את פנס. צפון קוריאה: טראמפ מטומטם, באתר ynet, 9 בדצמבר 2017
- ^ ירון שניידר, כתב לענייני ערבים ועמית ולדמן, "טראמפ חסר אחריות". חשש ממהומות, באתר מאקו, 6 בדצמבר 2017
- ^ אלעד זיני ונגה הלוי, אבו מאזן על נאום טראמפ: "נסיגה אמריקנית מתיווך בתהליך השלום", באתר nana10, 6 בדצמבר 2017
- ^ ניר דבורי, משה נוסבאום, ירון שניידר, בעקבות הכרזת טראמפ: חמאס קורא "לפתוח באינתיפאדה חדשה", באתר מאקו, 7 בדצמבר 2017
- ^ 1 2 ממזרח עד מערב: כך הגיב העולם להכרזת טראמפ, באתר ynet, 7 בדצמבר 2017
- ^ ארז לין, "גואטמלה תומכת בהצהרת הנשיא טראמפ", באתר nrg, 10 בדצמבר 2017
- ^ איתמר אייכנר, שגרירות גואטמלה בי-ם נחנכה: "אהבה בין אחים", באתר ynet, 16 במאי 2018
- ^ איתמר אייכנר, משרד החוץ לאיחוד האירופי: "כל התכחשות לאמת מרחיקה את השלום", באתר ynet, 7 בדצמבר 2017.
- ^ ניצן קידר, רומניה: מעבירים את השגרירות לירושלים, באתר ערוץ 7, 19 באפריל 2018.
- ^ הקרמלין: "הכרזת טראמפ עלולה להחריף את הסכסוך בין ישראל לפלסטינים", באתר ynet, 6 בדצמבר 2017.
- ^ איתמר אייכנר, רועי קייס, ליעד אוסמו, יואב זיתון ויעל פרידסון, אחרי הכרזת טראמפ: ישראל תפנה למדינות נוספות שיכירו בירושלים כבירה, באתר ynet, 6 בדצמבר 2017
אלדד בק, נשיא צ'כיה לישראל היום: "ישראל וגבורתה הם מודל ועידוד עבורנו", באתר ישראל היום, 16 בדצמבר 2017 - ^ בת אל בנימין, ראש ממשלת צ'כיה: "רעיון העברת השגרירות לא טוב", באתר ערוץ 20, 9 בדצמבר 2017.
- ^ 1 2 ברק רביד, ישראל סיכלה גינוי של האיחוד האירופי לפתיחת השגרירות בי-ם, באתר חדשות 13 (לשעבר ערוץ עשר), 11 במאי 2018.
- ^ משה ויסטוך, אפקט טראמפ: צ'כיה מכירה בירושלים, בריטניה מגנה, באתר כיפה, 21 באפריל, 2018.
- ^ רועי קייס, מירושלים ועד מלזיה: מחאה מוסלמית נגד טראמפ, באתר ynet, 8 בדצמבר 2017
- ^ ג'ארד קושנר הכריז בטקס "...בהעברת השגרירות לירושלים הראנו לעולם פעם נוספת שאפשר לבטוח בארצות הברית. אנו עומדים לצד ידידינו..."
- ^ חרדים 10, "זכרו את היום ההיסטורי הזה": נחנכה שגרירות ארה"ב בירושלים, באתר חרדים10, 14 במאי 2018.
- ^ ניצן קידר, נתניהו: "טראמפ עשה היסטוריה", באתר ערוץ 7, 13 במאי 2018
- ^
- ^ Embassy Dedication Ceremony, 2018-05-13, נבדק ב-2022-06-01
- ^ מערכת ערוץ 20, "העברת השגרירות – הצעד הכי פופולרי שטראמפ עשה", באתר ערוץ 20, 14 במאי 2018
- ^ חיים לב, הרב יוסף: ארה"ב – מלכות של חסד, באתר ערוץ 7, 14 במאי 2018.
- ^ עדו בן פורת, מושל פלורידה: "יום היסטורי", באתר ערוץ 7, 14 במאי 2018
- ^ אלירן אהרון, סנאטור אמריקני: לא ניתן לפלסטינים להרתיע אותנו, באתר ערוץ 7, 14 במאי 2018
- ^ ניצן קידר, מתנה לאיוונקה טראמפ: עגילים מעיר דוד, באתר ערוץ 7, 14 במאי 2018
- ^ ניצן קידר, דנון להיילי: תודה על תמיכה היסטורית, באתר ערוץ 7, 14 במאי 2018.
- ^ ניצן קידר, הנשיא טראמפ – זוכה 'מגן ירושלים', באתר ערוץ 7, 14 במאי 2018.
- ^ גילי כהן, נשיא גואטמלה בטקס העברת השגרירות לי-ם: "אנחנו וישראל מאוחדים לנצח", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 16 במאי 2018
- ^ שערי העיתונים 14.5.2018, באתר העין השביעית
- ^ שערי העיתונים 15.5.2018, באתר העין השביעית.
- ^ מתוך ההרוגים נמנו לפחות 53 מחבלים: 50 פעילי חמאס ועוד 3 פעילי הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני.
- ^ "Violence in Gaza and Ceremony in Jerusalem". Bloomberg.com (באנגלית). 14 במאי 2018. נבדק ב-2018-06-15.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "טבח" ו"מרחץ דמים": העיתונים בעולם על המהומות בעזה, באתר ynet, 15 במאי 2018.
- ^ עמרי נחמיאס, "חלום השלום מת ביום שני": כך סיקרו בארצות הברית את ההפגנות בעזה, באתר וואלה, 15 במאי 2018.
- ^ עקיבא לם, העברת השגרירות לירושלים: "So כל הכבוד!", באתר ערוץ 20, 13 במאי 2018.
- ^ ניצן קידר, שגריר ארה"ב בישראל: הארץ שייכת לעם היהודי, באתר ערוץ 7, 16 במאי 2018.
| היסטוריה של מדינת ישראל | ||
|---|---|---|
| ביטחון • תעשייה • מדע וטכנלוגיה • חינוך • כלכלה • משפטים • דת • תרבות | ||
| שנות ה-40 | הכרזת העצמאות • מלחמת העצמאות • אלטלנה • הסכמי שביתת הנשק • הממשל הצבאי על ערביי ישראל • מבצע על כנפי נשרים | |
| שנות ה-50 | העלייה ההמונית • תקופת הצנע • המדיניות הכלכלית החדשה • הסכם השילומים • חינוך ממלכתי • העסק הביש • פעולות התגמול • ייבוש החולה • מלחמת סיני • אירועי ואדי סאליב | |
| שנות ה-60 | הקמת המוביל הארצי • המלחמה על המים • משפט אייכמן • הקמת הקריה למחקר גרעיני - נגב • מיתון 1966 • תקופת ההמתנה • מלחמת ששת הימים • מלחמת ההתשה | |
| שנות ה-70 | הפנתרים השחורים • מלחמת יום הכיפורים • הקמת גוש אמונים • מבצע יונתן • יום האדמה • המהפך • הקמת שלום עכשיו • מבצע ליטני • הסכם השלום עם מצרים | |
| שנות ה-80 | מלחמת לבנון הראשונה • המערכה ברצועת הביטחון • פרשת קו 300 • האינפלציה • משבר מניות הבנקים • תוכנית הייצוב הכלכלית של 1985 • משבר הקיבוצים • האינתיפאדה הראשונה | |
| שנות ה-90 | מלחמת המפרץ • העלייה מברית המועצות לשעבר • ועידת מדריד • הסכמי אוסלו • טבח מערת המכפלה • הסכם השלום עם ירדן • רצח יצחק רבין • המהפכה החוקתית • אסון המסוקים | |
| עשור ראשון של המאה ה-21 | הנסיגה מרצועת הביטחון • אירועי אוקטובר 2000 • האינתיפאדה השנייה • מבצע חומת מגן • חומת מגן כלכלית • הקמת גדר ההפרדה • תוכנית ההתנתקות • מלחמת לבנון השנייה • מבצע עופרת יצוקה | |
| עשור שני של המאה ה-21 | אסון הכרמל • המחאה החברתית • מבצע עמוד ענן • מבצע צוק איתן • הכרת ארצות הברית בירושלים כבירת ישראל • הכרת ארצות הברית בריבונות ישראל על רמת הגולן • המשבר הפוליטי | |
| עשור שלישי של המאה ה-21 | מגפת הקורונה בישראל • הסכמי אברהם • אסון הר מירון • מבצע שומר החומות • הרפורמה המשפטית • מתקפת הפתע על ישראל ומלחמת חרבות ברזל | |
| פורטל ישראל • היסטוריה של עם ישראל • היסטוריה של ארץ ישראל • ציר הזמן של ההיסטוריה של ישראל | ||