המהומות בהר הבית
המהומות בהר הבית הן מהומות של פלסטינים וערבים ישראלים שהתרחשו בהר הבית החל משנות התשעים ועד שנות ה-20 של המאה ה-21.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]ערך מורחב – בית המקדש
הר הבית הוא המקום הקדוש ביותר לעם היהודי, בו שכנו בית המקדש הראשון ובית המקדש השני, ולפי היהדות זהו המקום בו צריך להיבנות בית המקדש השלישי.
מסגד אל-אקצא השוכן בהר הבית הוא המקום השלישי בחשיבותו באסלאם, ולפי המסורת המוסלמית מוחמד עלה ממנו השמיימה עם המלאך גבריאל.
בתקופת השלטון המוסלמי בירושלים נאסר על יהודים לעלות להר הבית. איסור זה נמשך ואף התעצם בתקופות שלטונם של הממלוכים והעות'מאנים. בתחילת שלטון המנדט הבריטי הותרה הכניסה להר הבית לבני כל הדתות, אך לאחר מאורעות תרפ"ט אסרה הנהלת הווקף על כניסת יהודים להר הבית. איסור זה נמשך גם תחת השלטון הירדני. לאחר מלחמת ששת הימים, למרות הכרזת ריבונותה של ישראל על מזרח ירושלים ממשלת ישראל השאירה את ניהול הר הבית בידי הווקף המוסלמי, ועודדה יהודים להתפלל בכותל המערבי ולא בהר הבית.
קיימת התנגשות מובנית בין הריבונות הישראלית בהר הבית לבין הנהלת אנשי הווקף בהר והיחסים הם מתוחים. בין הסוגיות שבמחלוקת הפיקוח על הכניסה להר, מצלמות וגלאי נשק בכניסה, עליית יהודים להר הבית ועוד. אנשי דת מוסלמים טוענים לעיתים כי הישראלים משנים את הסטטוס קוו על מנת לפגוע במסגד אל אקצא, ובכך מעודדים את ההמונים לקיים מהומות הכוללות אלימות וקריאות להרג יהודים. במקרים בהם המתפרעים מנסים לפגוע בכוחות הביטחון וביהודים שעולים להר הבית. כוחות הביטחון מרחיקים אותם על מנת לאבטח את עליית היהודים להר, ובתוך כך פעמים רבות מונעים מהיהודים לעלות להר הבית.[1][2][3]
מאורעות תרפ"ט
[עריכת קוד מקור | עריכה]
המתיחות סביב הר הבית והכותל המערבי החלה בימיו של חאג' אמין אל-חוסייני, שהעלה את הנושא כטריגר לפרוץ מאורעות תרפ"ט.
בליל יום כיפור, 23 בספטמבר 1928, התכנסו מאות יהודים להתפלל ברחבת הכותל וקבעו מחיצה בין נשים וגברים, בניגוד לסטטוס קוו בימי המנדט שהתבסס על גזירת השלטון העות'מאני על היהודים שלא להציב ברחבת הכותל שום דבר קבוע מספסל ועד ארון. סגן מושל ירושלים התנגד למחיצה, ובכך גרם להתמרמרות בקרב היהודים. נציגיהם פנו לממשלת המנדט הבריטי לביטול איסור המחיצה. נגד היהודים יצא המופתי של ירושלים, חג' אמין אל-חוסייני. הערבים ראו במעשה היהודים ניסיון השתלטות על הר הבית, וטענו שהכותל הוא חלק מחומת חרם א-שריף, אחד המקומות הקדושים לאסלאם, והחלו בהתגרויות ביהודים. בקרב ההמון הופץ ציור ובו תמונת "כיפת הסלע" כשהדגל הציוני מתנוסס עליו, בטענה שמדובר בציור מן התעמולה הציונית, המעיד על שאיפות היהודים להשתלט על הר הבית.[4][5] לדברי המזרחן יהושע פורת, פרשת הכותל אפשרה לאל-חוסייני והמועצה המוסלמית העליונה לספק ממד דתי למאבק הלאומי נגד היהודים ובדרך זו לגייס את תמיכת השכבות העממיות, "שהסיסמאות הלאומיות לא דיברו אל ליבם עד אז". מיד לאחר התקרית הם פתחו במסע תעמולה נמרץ להגנת מסגד אל-אקצא ושמירת זכויות המוסלמים בכותל, שהוחשב כקדוש למוסלמים בהיותו חלק מחומת המסגד.[6]
מהומות 1990
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-8 באוקטובר 1990 בחול המועד סוכות תשנ"א התרחשו בהר הבית מהומות שכללו יידוי אבנים של מפגינים מוסלמים לעבר מתפללים יהודים ברחבת הכותל המערבי שמהן נפצעו 34 מתפללים וכן השתלטות על תחנת המשטרה בהר, ובהמשך להרג 17 פלסטינים ופציעת יותר ממאה מירי שוטרי משטרת ישראל. האירוע הביא לגינוי ישראל באו"ם ולמתיחות בין ישראל לארצות הברית על רקע מלחמת המפרץ.
מהומות 2000
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בערב ראש השנה ה'תשס"א, 29 בספטמבר 2000, התרחשו התפרעויות של המון ערבי בהר הבית שהחלו בעת ביקור יושב ראש האופוזיציה אריאל שרון במקום יום קודם לכן, דוכאו על ידי המשטרה, והתחדשו למחרת לאחר תפילת יום שישי. בעקבות ההתפרעויות פרצו שוטרי משטרת ישראל להר הבית תוך שימוש באמצעים לפיזור הפגנות ובנשק חם. ההתפרעויות התפשטו גם למקומות אחרים במזרח ירושלים ולמספר ערים פלסטיניות ביהודה ושומרון. במהומות בהר הבית נהרגו ארבעה פלסטינים, ושלושה נוספים נהרגו במוקדים אחרים בעיר (ברובע המוסלמי ובהר הזיתים), כ-200 פלסטינים וכ-50 שוטרים נפצעו במהלכן. מהומות אלו נחשבות למהומות הראשונות באינתיפאדה השנייה, ולתחילת גל מהומות נרחב ששטף אזורים פלסטינים ומקומות יישוב של ערביי ישראל בראשית האינתיפאדה השנייה.
מהומות 2009
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מהומות 2015
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בערב ראש השנה ה'תשע"ו (ספטמבר 2015).החלו התפרעויות של המון ערבי בהר הבית. ב-13 בספטמבר 2015 לפנות בוקר פרצו שוטרי משטרת ישראל להר הבית תוך שימוש באמצעים לפיזור הפגנות כדי למנוע התפרעות מתוכננת של ערבים. ההתפרעויות התפשטו גם למקומות אחרים במזרח ירושלים ולמספר ערים פלסטיניות ביהודה ושומרון. במהלך המהומות הערבים יידו אבנים ובקבוקי תבערה, מהם נהרג יהודי. המהומות הביאו לפרוץ גל טרור, שהמשיך גם בשנת 2016.
מהומות 2017
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביולי 2017 פרצו עימותים בין פלסטינים ממזרח ירושלים לכוחות הביטחון הישראלים. העימותים החלו בפיגוע הירי על הר הבית ביום שישי, 14 ביולי 2017. לאחר הפיגוע, באופן תקדימי, משטרת ישראל סגרה את מתחם הר הבית אף למוסלמים (בימי שישי הכניסה ליהודים אסורה ממילא) ומנעה את תפילות יום השישי בו. יומיים לאחר הפיגוע פתחה המשטרה את המתחם למתפללים עם הצבת גלאי מתכות בכל כניסותיו. החלטה זו עוררה מחאה בציבור המוסלמי ובתגובה פלסטינים ממזרח ירושלים החלו במהומות אלימוֹת והתפרעויות ופתחו בעימותים נגד כוחות המשטרה. במקביל לעימותים בהר הבית חלה עלייה בפיגועי הטרור בישראל.
מהומות 2021
[עריכת קוד מקור | עריכה]
במאי 2021, במסגרת המהומות בישראל 2021, התעמתו ערבים מוסלמים עם שוטרים בהר הבית. לאחר ההתפרעות בהר, המשטרה השליכה רימוני הלם בתוך מסגד אל אקצא, חמאס שלח אולטימטום בדרישה מישראל לפנות את כוחותיה מהר הבית ושייח ג'ראח, ועם פקוע האולטימטום ביום ירושלים שיגר מטח רקטות מרצועת עזה לכיוון אזור ירושלים ולערים אחרות. בתגובה ישראל פתחה במבצע שומר החומות. החל מליל 10 במאי, התפשטו המהומות מירושלים לערים ערביות ומעורבות בישראל.
מהומות 2022
[עריכת קוד מקור | עריכה]
באפריל 2022, בעיצומו של חודש הרמדאן, פרצה סדרת עימותים בין שוטרים ישראלים לפלסטינים וערביי ישראל ממזרח ירושלים שהתרחשו בהר הבית ובתוך מסגד אל-אקצא. העימותים החלו ב-15 באפריל 2022, בלילה שלפני ליל הסדר ה'תשפ"ב, כאשר פרצו שוטרים למסגד אל-אקצא, כדי לעצור פלסטינים שאגרו אבנים וקרשים במסגד ויידו אבנים לעבר השוטרים ולעבר הכותל המערבי. במסגרת העימות נפצעו מעל ל-150 פלסטינים ובסך הכל נעצרו כ-400 פלסטינים.[7][8] בסך הכל נפצעו כשלושה שוטרים ישראלים בעימות.[9] ב-5 במאי, ד' באייר יום העצמאות, התחדשו המהומות בעקבות פתיחה מחודשת של ההר לעליית יהודים.[10]
מהומות 2023
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מהומות הר הבית (2023) היו עימותים בין פלסטינים וערבים ישראלים ממזרח ירושלים לבין שוטרי משטרת ישראל שהתרחשו במסגד אל-אקצא שבדרום הר הבית. העימותים אירעו בלילה שבין ה-4 ל-5 באפריל 2023, הלילה שלפני ליל הסדר ה'תשפ"ג בחודש הרמדאן, כאשר נכנסו שוטרים למסגד אל-אקצא בהר הבית, כדי להוציא מאות מוסלמים שהתבצרו במסגד. במהלך הוצאתם, המתבצרים יידו אבנים וזיקוקים לעבר השוטרים, שפינו אותם בכוח. כתוצאה מהעימות בעת פינויים נפצעו מספר שוטרים ומעל ל-14 מתבצרים, ונעצרו מאות מהם.
העימות גרר תגובות גינוי רבות כלפי ישראל בעולם הערבי, ובמהלך חג הפסח נורו לעבר ישראל מטחים של רקטות מרצועת עזה, לבנון ומסוריה ושני פיגועים בבקעת הירדן שבמהלכן נרצחו שלוש נשים מאותה משפחה, ובטיילת בתל אביב שבמהלכן נפצעו 7 תיירים מבריטניה ומאיטליה ונרצח תייר איטלקי בעת ששהה בחופשה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מהומות בערב ראש השנה: צפו בצעירים ערבים מיידים אבנים בהר הבית, באתר מעריב אונליין, 13 בספטמבר 2015
- אמיר בוחבוט, ברק רביד ושלומי הלר, עימותים בהר הבית: מתפרעים הניפו דגלי חמאס ויידו אבנים - שוטרים פרצו למסגד, באתר וואלה, 15 באפריל 2022
- פרופ' יצחק רייטר, סטטוס קוו בתהליכי שינוי: מאבקי שליטה בהר הבית, בהוצאת מכון ירושלים לחקר ישראל
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ גלעד כהן, אחרי כשלושה שבועות מתוחים: הר הבית נפתח ליהודים, באתר ynet, 23 במאי 2021
- ^ The “Al-Aksa Is in Danger” Libel: The History of a Lie, Jerusalem Center for Public Affairs, בנובמבר 2013
- ^ David Andrew Weinberg, Hateful Sermons from Seven U.S. Allies, ADL, 10/06/2021
- ^ יעקב שמעוני, ערבי ארץ ישראל, תל אביב: עם עובד, תש"ז, עמ' 66.
- ^ השימוש בתואנה של "הדגל הציוני" מתנוסס מעל כיפת הסלע כבר נמצאת בדיווח של העיתון "דאר היום" מיום 10 ביולי 1922. במכתב שנשלח אל גורמי אסלאם בכל העולם ממשלחת הא"י אל החג'אז, התבקשו המקבלים "להגן על המקומות הקדושים בארץ-ישראל ולצאת במחאות נגד הציונות".
- ^ יהושע פורת, צמיחת התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית 1918–1929, עמ' 216.
- ^ Fabian, Emanuel; Boxerman, Aaron; staff, T. O. I. "Over 150 injured, 400 arrested as Palestinians clash with cops on Temple Mount". www.timesofisrael.com (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2022-04-16.
- ^ "Israeli troops target worshippers in Al-Aqsa Mosque attack, dozens injured". Israeli troops target worshippers in Al-Aqsa Mosque attack, dozens injured.
- ^ "Jerusalem: Over 150 hurt in clashes at al-Aqsa Mosque compound". BBC News (באנגלית בריטית). 2022-04-15. נבדק ב-2022-04-16.
- ^ לאחר 14 יום: הר הבית נפתח לעליית יהודים, ערבים מתפרעים, באתר ערוץ 7, 5 במאי 2022