המדינות הבלתי-מזדהות
| מייסדים |
ג'ווהרלל נהרו, יוסיפ ברוז טיטו, גמאל עבד אל נאצר |
|---|---|
| יושב ראש |
ניקולאס מדורו |
| תקופת הפעילות |
1 בספטמבר 1955 – הווה (69 שנים) |
|
nam | |
המדינות הבלתי-מזדהות (באנגלית: Non-Aligned Movement או בקיצור NAM) המכונה גם "הגוש השלישי" הוא ארגון בינלאומי המאגד בתוכו 120 מדינות שאינן רואות עצמן כמשתייכות לחוג השפעתה של אף מעצמה. במקור, מדובר היה במדינות שביקשו שלא להזדהות עם העולם המערבי או עם הגוש המזרחי. עם התמוטטותה של ברית המועצות אבד במידה רבה הצידוק הגאופוליטי לקיומו של הארגון, והוא מתמקד היום בנושאים הומניטריים כמו חיסול העוני, פיתוח כלכלי וכן התנגדות לקולוניאליזם ולאימפריאליזם. הארגון מייצג 55% מתושבי כדור-הארץ וכשני שלישים מהמדינות החברות באו"ם. רוב מדינות הארגון הן מדינות עולם שלישי.
היסטוריה של הארגון
[עריכת קוד מקור | עריכה]המונח "אי-הזדהות" נטבע על ידי ראש ממשלת הודו ג'ווהרלל נהרו במהלך נאום שנשא ב-1954 בקולומבו שבסרי לנקה. בנאום זה תיאר נהרו את "חמשת העמודים" (פּאנְצְ'שִיל) עליהם יש לבסס את היחסים בין סין להודו. חמישה עקרונות אלו הפכו מאוחר יותר לבסיס ארגון המדינות הבלתי-מזדהות, ואלו הם:
- כבוד לשלמות הטריטוריאלית (של המדינה האחרת)
- אי-התקפה הדדית
- אי-התערבות בעניינים פנימיים
- שוויון ותועלת הדדית
- דו-קיום בשלום
תחילתו של ארגון המדינות הבלתי-מזדהות בוועידה שהתקיימה ב-1955 בבאנדונג שבאינדונזיה, שקיבלה את הכינוי ועידת באנדונג, שבה הצהירו המדינות המשתתפות על רצונן שלא להזדהות עם אף אחד מן הצדדים בעימות האידאולוגי שבבסיס המלחמה הקרה. ועידת באנדונג היא אבן דרך חשובה בהתפתחות ארגון המדינות הבלתי-מזדהות כגוף פוליטי.
בשנת 1961 התקיימה בבלגרד ועידת הפסגה הרשמית הראשונה של המדינות הבלתי-מזדהות ביוזמתו של נשיא יוגוסלביה יוסיפ ברוז טיטו. מלבד טיטו ונהרו, המנהיגים שהיה להם חלק חשוב ביצירתו של הארגון היו נשיא מצרים גמאל עבד אל נאצר ונשיא אינדונזיה סוקרנו.
ועידות פסגה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ועידות הפסגה של ארגון המדינות הבלתי-מזדהות מתקיימות מדי שלוש שנים. ועידת הפסגה הראשונה התקיימה בבלגרד ב-1961 בנוכחות 25 צירים, רובם מאסיה ומאפריקה, וכן מיוגוסלביה, מקובה ומקפריסין.
הפסגה הבאה התקיימה בקהיר ב-1964 בהשתתפות 46 מדינות, כאשר רוב החברות החדשות היו מדינות בעלות ממשל חדש שהוקם בסמוך למועד הוועידה, בעקבות התמוטטות משטרים קולוניאליים באפריקה.
הפסגה ב-1970 התקיימה בלוסקה, זמביה והייתה בין החשובות ביותר, מאחר שנקבעו בה מנגנונים קבועים לטיפוח קשרים כלכליים בין המדינות.
הפסגה שהתקיימה ב-1973 באלג'יר עמדה בצילו של משבר האנרגיה, שהביא להתעשרות מהירה של כמה מחברות הארגון.
ב-2009 התקיימה ועידת הפסגה בשארם א-שייח' שבמצרים, וב-2012 התקיימה בטהראן שבאיראן, בהשתתפות המזכיר הכללי של האו"ם באן קי מון.
עמדות פוליטיות של הארגון
[עריכת קוד מקור | עריכה]אף כי ארגון המדינות הבלתי-מזדהות נועד להיות ארגון מלוכד בדומה לנאט"ו או ברית ורשה, בפועל נוצרו בו חיכוכים רבים בין החברות, והקשר ביניהן רופף יותר מאשר בבריתות אחרות. חלק מן החברות מצאו את עצמן מצטרפות לאחד הגושים הגדולים למרות המחויבות לאי-הזדהות; כך למשל חברה קובה לברית המועצות בעת המלחמה הקרה. ניקיטה חרושצ'וב הפשיר את הגישה האידאולוגית הנוקשה שאפיינה את משטר סטלין והוביל גישה אוהדת כלפי גוש המדינות הבלתי מזדהות, לעומתו - טרומן ואייזנהאואר הובילו משטר אנטי קומוניסטי נוקשה שבא לביטוי גם במקארתיזם. גישתה המרחיקה של ארצות הברית מול גישתה המקרבת של ברית המועצות גרמו לגוש השלישי להיות קרוב יותר לברית המועצות מאשר לארצות הברית, וזאת עד לשנות ה-60 של המאה ה-20, כאשר קנדי שינה את גישתה של ארצות הברית. סיבה נוספת לקרבה שחשו מדינות הגוש השלישי אל הגוש המזרחי היא היותן של המדינות הקולוניאליסטיות לשעבר (בריטניה וצרפת) משויכות לגוש המערבי.
לעיתים נוצרה מתיחות בין חברות בארגון - כגון המתיחות שבין הודו לפקיסטן והחל ב-2012 המתיחות שבין סוריה למצרים בעקבות ההפיכה במצרים ומלחמת האזרחים בסוריה, כאשר נשיא מצרים מוחמד מורסי מתנועת האחים המוסלמים הסונים ביקר בחריפות את נשיא סוריה בשאר אל-אסד והדרך בה דיכא את המפגינים והמורדים הסורים במהלך הוועידה ה-16 שנערכה בטהראן.
בעקבות התפרקותה של יוגוסלביה הביעו המדינות שבעבר הרכיבו אותה עניין מועט בלבד בארגון המדינות הבלתי-מזדהות. כמו כן, סלובניה, קפריסין, קרואטיה ומלטה, עזבו את הארגון ב-2004 (שלושת הראשונות) וב-2013 (קרואטיה) עם הצטרפותן לאיחוד האירופי. קרואטיה עדיין קשורה לארגון במעמד של "משקיפה", כמו ברזיל, אשר מעולם לא הייתה חברה בו.
חברות הארגון
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסוגריים מצוינת שנת ההצטרפות לארגון:
אפריקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אוגנדה (1964)
אלג'יריה (1961)
אנגולה (1976)
אריתריאה (1995)
אתיופיה (1961)
בוטסואנה (1970)
בורונדי (1964)
בורקינה פאסו (1973)
בנין (1964)
גאנה (1961)
גבון (1970)
גינאה (1961)
גינאה ביסאו (1976)
גינאה המשוונית (1970)
גמביה (1973)
ג'יבוטי (1983)
דרום אפריקה (1994)
הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו (1961)
הרפובליקה המרכז-אפריקאית (1964)
הרפובליקה של קונגו (1964)
זימבבואה (1979)
זמביה (1964)
חוף השנהב (1973)
טוגו (1964)
טנזניה (1964)
כף ורדה (1976)
לוב (1964)
ליבריה (1964)
לסוטו (1970)
מאוריטניה (1964)
מאוריציוס (1973)
מאלי (1961)
מדגסקר (1973)
מוזמביק (1976)
מלאווי (1964)
מצרים (1961)
מרוקו (1961)
ניגריה (1964)
ניז'ר (1973)
נמיביה (1979)
סאו טומה ופרינסיפה (1976)
סודאן (1961)
סווזילנד (1970)
סומליה (1961)
סיירה לאון (1964)
סיישל (1976)
סנגל (1964)
צ'אד (1964)
קומורו (1976)
קמרון (1964)
קניה (1964)
רואנדה (1970)
תוניסיה (1961)
צפון ודרום אמריקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]איי בהאמה (1983)
אנטיגואה וברבודה (2006)
אקוודור (1983)
בוליביה (1979)
בליז (1976)
ברבדוס (1983)
גואטמלה (1993)
גיאנה (1970)
גרנדה (1979)
ג'מייקה (1970)
דומיניקה (2006)
האיטי (2006)
הונדורס (1995)
הרפובליקה הדומיניקנית (2000)
ונצואלה (1989)
טרינידד וטובגו (1970)
ניקרגואה (1979)
סורינאם (1983)
סנט וינסנט והגרנדינים (2003)
סנט לוסיה (1983)
סנט קיטס ונוויס (2006)
פנמה (1976)
פרו (1973)
צ'ילה (1973)
קובה (1961)
קולומביה (1983)
אסיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אוזבקיסטן (1993)
אזרבייג'ן (2011)
איחוד האמירויות הערביות (1970)
אינדונזיה (1961)
איראן (1979)
אפגניסטן (1961)
בהוטן (1973)
בחריין (1973)
בנגלדש (1973)
ברוניי (1993)
הודו (1961)
האיים המלדיביים (1976)
הפיליפינים (1993)
הרשות הפלסטינית (1976)
וייטנאם (1976)
טורקמניסטן (1995)
ירדן (1964)
כווית (1964)
לאוס (1964)
לבנון (1961)
מונגוליה (1993)
מזרח טימור (2003)
מיאנמר (1961)
מלזיה (1970)
נפאל (1961)
סוריה (1964)
סינגפור (1970)
סרי לנקה (1961)
עומאן (1973)
עיראק (1961)
ערב הסעודית (1961)
פקיסטן (1979)
קוריאה הצפונית (1976)
קטר (1973)
קמבודיה (1961)
תאילנד (1993)
תימן (1990)
אירופה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בלארוס (1998)
אוקיאניה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פיג'י (2011)
פפואה גינאה החדשה (1993)
ונואטו (1983)
חברות לשעבר
[עריכת קוד מקור | עריכה]יוגוסלביה (1961–1992)
מלטה (1973–2004)
צפון תימן (1961–1990)
דרום תימן (1970–1990)
קפריסין (1961–2004)
מדינות משקיפות
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אתר האינטרנט הרשמי של המדינות הבלתי-מזדהות (באנגלית)
- אתר הארגון
- מידע על הארגון באתר ה-BBC
- אלי לאון ושלמה צזנה, מורסי ואחמדינז'אד נפגשו בטהראן: "שותפים אסטרטגיים", באתר ישראל היום, 31 באוגוסט 2012.
- באן קי-מון: "לטעון שלישראל אין זכות קיום נוגד את עקרונות האו"ם", באתר ישראל היום, 30 באוגוסט 2012.
- מנשה שאול, הזדהותן של הבלתי מזדהות, באתר News1 מחלקה ראשונה, 1 בספטמבר 2012
- topic/nonaligned-movement המדינות הבלתי-מזדהות, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
| הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי | ||
|---|---|---|
| חברות | אפגניסטן • אלג'יריה • צ'אד • מצרים • גינאה • אינדונזיה • איראן • ירדן • כווית • לבנון • לוב • מלזיה • מאלי • מאוריטניה • מרוקו • ניז'ר • פקיסטן • תימן • ערב הסעודית • סנגל • פלסטין (מיוצגת על ידי אש"ף) • סודאן • סומליה • תוניסיה • טורקיה • בחריין • עומאן • קטר • איחוד האמירויות הערביות • סיירה לאון • בנגלדש • גבון • גמביה • גינאה ביסאו • אוגנדה • בורקינה פאסו • קמרון • קומורו • עיראק • המלדיביים • ג'יבוטי • בנין • ברוניי • ניגריה • אזרבייג'ן • אלבניה • קירגיזסטן • טג'יקיסטן • טורקמניסטן • מוזמביק • קזחסטן • אוזבקיסטן • סורינאם • טוגו • גיאנה • חוף השנהב | |
| מדינה מושעית | סוריה | |
| מדינות משקיפות | בוסניה והרצגובינה • הרפובליקה המרכז-אפריקאית • קפריסין הצפונית • תאילנד • רוסיה | |
| ארגונים משקיפים | הליגה הערבית • האו"ם • המדינות הבלתי-מזדהות • האיחוד האפריקאי • הארגון לשיתוף פעולה כלכלי | |