יורמה פאנולה
לידה |
10 באוגוסט 1930 (בן 94) קאוהג'וקי, פינלנד |
---|---|
שם לידה | Jorma Juhani Panula |
מוקד פעילות | פינלנד |
תקופת הפעילות | מ-1963 |
מקום לימודים | אקדמיית סיבליוס |
סוגה | אופרה |
שפה מועדפת | פינית |
בן או בת זוג | Helena Haavisto (1952–ערך בלתי־ידוע) |
צאצאים | Terhi Panula, Anu Panula |
פרסים והוקרה | |
פרופיל ב-IMDb | |
יורמה פאנולה (Jorma Panula; נולד ב-10 באוגוסט 1930) הוא מנצח, מלחין ומורה לניצוח פיני.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]פאנולה היה המנהל האמנותי והמנצח הראשי של הפילהרמונית של טורקו משנת 1963 עד 1965, של הפילהרמונית של הלסינקי מ-1965 עד 1972 ושל תזמורת ארתוס מ-1970 עד 1973. הוא מנצח אורח תדיר באופרה הלאומית של פינלנד.
יורמה פאנולה כיהן כפרופסור לניצוח באקדמיה ע"ש יאן סיבליוס בהלסינקי משנת 1973 עד 1994 ובקולג' המלכותי למוזיקה בסטוקהולם ובאקדמיה הדנית למוזיקה בקופנהגן. ב-1997 זכה בפרס רולף שוק לאמנויות המוזיקה.
השפעתו של פאנולה באמצעות ההוראה על עולם הניצוח הייתה עצומה. השראתו הייתה "היד הנעלמה" מאחורי רצף המנצחים המעולים שמוצאם בפינלנד. עם תלמידיו נמנים אסה-פקה סאלונן (כיום בלוס אנג'לס), מיקו פרנק (עכשיו בבלגיה ובאופרה הלאומית של פינלנד), סאקארי אוראמו (שהחליף את סיימון ראטל בברמינגהאם, אנגליה), יוקה-פקה סאראסטה ואוסמו ונסקה (כיום במינסוטה). עם תלמידיו בסטוקהולם נמנה גם המנצח הישראלי אריאל צוקרמן.
פאנולה למד מוזיקה כנסייתית וניצוח באקדמיה ע"ש סיבליוס. מוריו היו לאו פונטק, דן דיקסון, אלברט וולף ופרנקו פרארה. מלבד הניצוח, חיבר מוזיקה שונה ומגוונת. האופרות שלו Jaako Ilkka ואופרת "הנהר" קבעו סוגה, שהוכתרה בשם "אופרת הגשמה" ("performance opera") בשל מיזוג של מוזיקה, אמנות חזותית ואמנות היום-יום. שאר יצירותיו של פאנולה כוללות מחזות מוזיקליים, מוזיקה כנסייתית, קונצ'רטו לכינור, קפריצ'יו ג'אז וקטעים רבים מספור של מוזיקה ווקאלית.
כיום הוא מנצח אורח ופרופסור לקורסי ניצוח בכל רחבי העולם, כולל פריז, לונדון, אמסטרדם, מוסקבה, ניו יורק, טנגלווד, אספן, אוטווה, חיפה וסידני.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יורמה פאנולה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- יורמה פאנולה, באתר ספוטיפיי
- יורמה פאנולה, באתר AllMusic (באנגלית)
- יורמה פאנולה, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- יורמה פאנולה, באתר Discogs (באנגלית)
הקודם: טאונו האניקיינן |
מנצחים ראשיים, הפילהרמונית של הלסינקי
1965 - 1972 |
הבא: פאבו ברגלונד |
הקודם: ג'רג' ליגטי |
פרס רולף שוק באמנויות המוזיקה | הבא: רביעיית קרונוס |