לדלג לתוכן

אזרים באיראן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אזרים באיראן
ایران آذربایجانلیلاری, İran azərbaycanlıları
דת
אסלאם שיעי, אסלאם סוני עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אזרים באיראןאזרית: ایران آذربایجانلیلاری; בפרסית: آذربایجانی‌های ایران) היא קבוצה אתנית באיראן. רובם דוברים אזרית ופרסית. הם נמצאים בעיקר באזור אזרבייג'ן האיראני, כולל מחוזות מזרח אזרבייג'ן, ארדביל, זנג'אן, מערב אזרבייג'ן[1][2][3] ובמספרים קטנים יותר במחוזות נוספים בהם כורדסתאן, קזווין, המדאן, גילאן, מרכזי וכרמאנשאה.[4] האזרים באיראן מהווים גם מיעוט משמעותי בטהראן, כרג' ואזורים אחרים.[5][6][7]

אזרים מהווים את קבוצת המיעוט האתנית הגדולה ביותר באיראן. מלבד אזרבייג'ן האיראנית היינו מחוזות מערב אזרבייג'ן, מזרח אזרבייג'ן, ארדביל וזנג'אן, אוכלוסיות אזריות נמצאות במספרים גדולים בארבעה מחוזות נוספים: המדאן (כולל קבוצות אתניות טורקיות אחרות כמו אפשאר, גרהגוזלו, שחסוואן[8][9]), קזווין,[10] מרכזי,[11] וכורדסתאן.[12] אזרבייג'נים במרכזי כולל חלקים וכפרים של קומיג'אן,[13] חונדב,[14] סאווה,[15] [16] זרנדיה,[17] שאזנד,[18] ופרחאן.[15] בכורדיסטן, אזרבייג'נים נמצאים בעיקר בכפרים סביב קורווה.

אזרים היגרו והתיישבו במספרים גדולים אף במרכז איראן, בעיקר בטהראן,[19] קום[19][20][21] וכרג'.[22][23] וכן בחוראסאן.[19] קהילות מהגרים אזרבייג'ניות יוצגו על ידי אנשים בולטים לא רק בקרב מעמד הפועלים העירוני והתעשייתי, אלא גם בחוגים מסחריים, מנהליים, פוליטיים, דתיים ואינטלקטואלים.[19]

הערכות לגודל האוכלוסייה האזרית באיראן נעות בין 12 ל-23 מיליון. האיראנולוגיסטית ויקטוריה ארקלובה מאמינה שדוקטרינות פוליטיות בעקבות התפרקות ברית המועצות גרמו ל"אינפלציה של האיראני האזרבייג'ני". היא מציבה את המספר בין 6 ל-6.5 מיליון.[דרוש מקור]

קבוצות אתניות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצות תת-אתניות של האזרבייג'אנים בגבולותיה המודרניים של איראן לאחר מלחמות רוסיה–פרס והוויתור על הקווקז לרוסיה במאה ה-19, כוללות את השחסוואן,[24][25][26][27] את הקראפאפאק, [28] האיירומים,[24] הביאטים, הקאג'רים, הקראדגים[24][29] והגראגוזלו.[30]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אזרים באיראן בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "Iran – Turkic-speaking Groups". countrystudies.us. ארכיון מ-2011-08-19.
  2. ^ Encyclopedia of the Stateless Nations: S-Z (אורכב 31.01.2016 בארכיון Wayback Machine) Volume 4 of Encyclopedia of the Stateless Nations: Ethnic and National Groups Around the World, James Minahan, ISBN 0-313-31617-1, ISBN 978-0-313-31617-3, Author James Minahan, Publisher Greenwood Publishing Group, 2002, ISBN 0-313-32384-4, ISBN 978-0-313-32384-3, Length 2241 pages
  3. ^ "CIAO". www.ciaonet.org. ארכיון מ-2007-12-01.
  4. ^ Michael Knüppel, E. "Turkic Languages of Persia". Encyclopædia Iranica. אורכב מ-המקור ב-2013-09-21. נבדק ב-2013-09-19.
  5. ^ Library of Congress, "Country Studies"- Iran: Azarbaijanis "Iran – Azarbaijanis". ארכיון מ-2011-07-04. נבדק ב-2011-03-30.
  6. ^ "Chapter 2 – The Society and Its Environment: People and Languages: Turkic-speaking Groups: Azarbaijanis" in A Country Study: Iran Library of Congress Country Studies, Table of Contents (אורכב 13.03.2007 בארכיון Wayback Machine), last accessed 19 November 2008
  7. ^ The Turkish Language in Iran (אורכב 05.10.2013 בארכיון Wayback Machine) By Ahmed Kasravi, latimeria: Prof. Dr. Evan Siegal, Journal of Azerbaijani Studies, 1998, Vol.
  8. ^ "فرمانداري همدان". hamedan-hm.ir. אורכב מ-המקור ב-2013-11-01. נבדק ב-2013-08-26.
  9. ^ electricpulp.com. "Turkic Languages of Persia: An Overview – Encyclopaedia Iranica". www.iranicaonline.org. ארכיון מ-2013-09-21.
  10. ^ Plan review and assess the country's culture indicators (indicators Ghyrsbty) {report}: Qazvin Province / General Council of the Order of the Executive Director is responsible for planning and policy: Mansoor Vaezi; run company experienced researchers Us – ISBN 978-600-6627-53-3 * Publication Status: Tehran – Institute Press book, published in 1391 * appearance: 268 p: table (the color), diagrams (colored part)
  11. ^ National Bibliography Number: 2887000/plan review and assess the country's culture indicators (indicators Ghyrsbty) {report}: Markazi Province / General Council of the Order of the Executive Director is responsible for planning and policy: Mansoor Vaezi; run company experienced researchers Us – ISBN 978-600-6627-63-2 * Publication Status: Tehran – Institute Press book, published in 1391 * appearance: 276 p: table (the color), diagrams (colored part)
  12. ^ Government of Kurdistan Province (אורכב 10.05.2013 בארכיון Wayback Machine) People and culture (English)
  13. ^ "Komijan County". IRIB Aftab Channel. 2009. אורכב מ-המקור ב-21 בינואר 2014. נבדק ב-19 באוגוסט 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  14. ^ "Khondab County". IRIB Aftab Channel. 2008. ארכיון מ-31 באוגוסט 2013. נבדק ב-19 באוגוסט 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  15. ^ 1 2 "Markazi Province". Office of Culture and Islamic Guidance, Markazi Province. ארכיון מ-25 בפברואר 2013. נבדק ב-18 באוגוסט 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  16. ^ "Saveh County". IRIB Aftab Channel. באוגוסט 2013. ארכיון מ-1 בספטמבר 2013. נבדק ב-19 באוגוסט 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  17. ^ "Zarandieh County". Office of Culture and Islamic Guidance, Markazi Province. אורכב מ-המקור ב-3 בנובמבר 2013. נבדק ב-19 באוגוסט 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  18. ^ "Shazand County". Office of Culture and Islamic Guidance Markazi Province. ארכיון מ-28 בדצמבר 2013. נבדק ב-19 באוגוסט 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  19. ^ 1 2 3 4 "Azerbaijan vi. Population and its Occupations and Culture". Encyclopædia Iranica. 18 באוגוסט 2011. ארכיון מ-2 באוקטובר 2012. נבדק ב-18 באוגוסט 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  20. ^ National Bibliography Number: 2890690 / plan review and assess the country's culture indicators (indicators Ghyrsbty) {report}: Tehran 199066, Mashhad 292341, Isfahan 170017, Tabriz 18481, Karaj 278252, Shiraz 251703, Ahwaz 176403, Qom 207877 / General Council of the Order of the Executive Director is responsible for planning and policy: Mansoor Vaezi; run company experienced researchers Us – ISBN 978-600-6627-68-7 * Publication Status: Tehran – Institute Press book, published in 1391 * appearance: 296 p: table (the color), diagrams (colored part)
  21. ^ National Bibliography Number: 2878470 / plan review and assess the country's culture indicators (indicators Ghyrsbty) {report}: Qom Province / General Council of the Order of the Executive Director is responsible for planning and policy: Mansoor Vaezi; run company experienced researchers Us – ISBN 978-600-6627-54-0 * Publication Status: Tehran – Institute Press book, published in 1391 * appearance: 270 p: table (the color), diagrams (colored part)
  22. ^ National Bibliography Number: 2890577 / plan review and assess the country's culture indicators (indicators Ghyrsbty) {report}: Alborz Province / General Council of the Order of the Executive Director is responsible for planning and policy: Mansoor Vaezi; run company experienced researchers Us – ISBN 978-600-6627-39-7 * Publication Status: Tehran – Institute Press book, published in 1391 * appearance: 291 p: table (the color), diagrams (colored part)
  23. ^ The Turkish Language in Iran (אורכב 05.10.2013 בארכיון Wayback Machine) By Ahmed KASRAVI, latimeria: Prof. Dr. Evan Siegal, Journal of Azerbaijani Studies, 1998, Vol.
  24. ^ 1 2 3 "Азербайджанцы" (ברוסית). Большая советская энциклопедия. – М.: Советская энциклопедия. 1969—1978. ארכיון מ-2017-07-06.
  25. ^ Институт этнологии и антропологии им. Н.Н. Миклухо-Маклая. "Кавказский этнографический сборник". www.history.az. אורכב מ-המקור ב-2013-12-16.
  26. ^ Савина В. И. (1980). "Этнонимы и топонимии Ирана". Ономастика Востока. М.: Наука. p. 151.
  27. ^ Волкова Н. Г. (1996). "Этнонимия в трудах экономического обследования Кавказа 1880-х годов". Имя и этнос: общие вопросы ономастики, этнонимия, антропонимия, теонимия, топонимия: сборник. М.: Ин-т этнологии и антропологии. pp. 24–30. ISBN 978-5-201-00825-3.
  28. ^ "Азербайджанцы, армяне, айсоры". Народы Передней Азии. М.: Изд-во Академии наук СССР. 1957. p. 286.
  29. ^ "Азербайджанцы, армяне, айсоры". Народы Передней Азии. М.: Изд-во Академии наук СССР. 1957. p. 284.
  30. ^ "Azerbaijani, South". ethnologue.com. ארכיון מ-2013-07-03.