איזמיר
סמל איזמיר | |
| פוטומונטז' של איזמיר | |
| מדינה |
|
|---|---|
| מחוז | מחוז הים האגאי |
| נפה | איזמיר |
| ראש העיר |
טונץ' סויר (מפלגת העם הרפובליקאית) |
| תאריך ייסוד | האלף ה-3 לפנה"ס |
| שטח | 12,012 קמ"ר |
| גובה | 30 מטרים |
| ‑ הנקודה הגבוהה |
Mount Yamanlar |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 2,948,609[1] (31 בדצמבר 2023) |
| ‑ במטרופולין | 2,966,488 (2022) |
| ‑ צפיפות | 371.5 נפש לקמ"ר (2022) |
| קואורדינטות | 38°24′46″N 27°08′18″E / 38.41273°N 27.13838°E |
| אזור זמן | UTC +3 |
| http://www.izmir.bel.tr | |
איזמיר (בטורקית: İzmir; ביוונית: Σμύρνη - סמירנָה) היא עיר הנמל הראשית של טורקיה בחלקה האסייתי, בירת הנפה הקרויה על שמה ומחוז הים האגאי. לעיר מעמד של עיר מטרופוליטנית (Büyükşehir – "עיר גדולה") ולפי אומדן רשמי משנת 2022 אוכלוסייתה מנתה כ-4.462 מיליון בני אדם, מה שהופך אותה לעיר השלישית בגודלה בטורקיה אחרי איסטנבול ואנקרה. העיר שוכנת לחוף מפרץ איזמיר, שהוא שלוחה של הים האגאי.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]איזמיר נקראה לפנים בשם היווני "סמירנה" והיא מן הערים הקדומות באסיה הקטנה. היוונים בנו אקרופוליס – מצודה הכוללת כמה מקדשים – על פסגת גבעת פאגוס, שלמרגלותיה הייתה בנויה העיר, אולם מכל אלה כמעט ולא נותרו שרידים.
המשורר היווני הומרוס נולד בעיר סמירנה לפי המסורת. בסוף המאה השישית לפני הספירה חרבה העיר, אך שוקמה בסוף המאה הרביעית לפני הספירה בידי אלכסנדר מוקדון ונחשבה לאחת הערים המפוארות בעולם.
בשנת 1424 נכבשה העיר ובכך הפכה לחלק מהאימפריה העות'מאנית, ובה חיו לצד רוב טורקי מיעוטים כגון יוונים, ארמנים ויהודים – כאשר היחס המספרי ביניהם השתנה לאורך השנים. היוונים תמיד היוו רוב משמעותי בעיר, ובינם לבין הטורקים שרר מתח מתמיד, בין היתר בשל הבדלי תרבות ודת.
בשנת 1919, לאחר מלחמת העולם הראשונה, פרצה מלחמת יוון–טורקיה עקב שאיפותיו של השלטון היווני להשיג דריסת רגל בשטחים שנכבשו זה מכבר על ידי מדינות ההסכמה והובטחו ליוונים תמורת הצטרפותם למלחמה לצידם. במלחמה זו הובס צבא האימפריה העות'מאנית וחיילים יוונים השתלטו על איזמיר וסביבתה. תביעתם על האזור אושרה בהסכם סוור בשנת 1920.
אטאטורק כבש את העיר בחזרה בשנת 1922. חלק גדול מן העיר עלה בלהבות, ורבבות אזרחים יוונים נמלטו ממנה. כעבור שנה אושרה הריבונות הטורקית במסגרת הסכם לוזאן. לאחר שיוון וטורקיה חתמו על הסכם לחילופי אוכלוסין על בסיס דתי (נוצרים ליוון ומוסלמים לטורקיה), לא נשארו בעיר יוונים כלל.
בשנת 2020 נפגעה העיר באופן קשה מרעידת אדמה שהתרחשה בים האגאי, ממנה נהרגו עשרות אנשים וכן עשרות בניינים קרסו.
יהודי איזמיר
[עריכת קוד מקור | עריכה]ערך מורחב – יהדות איזמיר
קהילת איזמיר הייתה אחת הקהילות הגדולות והחשובות באימפריה העות'מאנית, החל מן המאה ה-17. בשיאה, באמצע המאה ה-19, שכנו בעיר כ-40,000 יהודים.
נוכחותם של יהודים באיזמיר (בשמה היווני, סמירנה) בימי קדם מוזכרת בברית החדשה, אך לא התקיימה בעיר קהילה משמעותית בתקופת הביזנטים, וגם לא במאתיים השנה שלאחר כיבוש העיר על ידי העות'מאנים ב-1424. בראשית המאה ה-17, עם עליית חשיבותה המסחרית של איזמיר, החלה להתבסס בעיר קהילה יהודית. רובה הורכבה מצאצאים לגולי ספרד, מהם רבים שהגיעו לאיזמיר מסלוניקי או מאיסטנבול.
בראש הקהילה עמדו רבנים בעלי שם, כגון ר' יוסף איסקפה, ר' חיים בנבנישתי ור' שלמה אלגאזי במאה ה-17, ר' רפאל יוסף חזן, ר' רפאל אשכנזי ור' יום טוב דאנון במאה ה-18. בעיר חי ופעל רבי חיים פלאג'י, מגדולי חכמי ספרד במאות השנים האחרונות.
הקהילה נהנתה מאוטונומיה ומחופש דת יחסי, וקיימה מערכות חינוך ומשפט נפרדות. לאורך השנים עסקו בני הקהילה במסחר וכן בענפי ייצור שונים, ואף השתלבו במערכות השלטון. ב-1657 נוסד בעיר בית דפוס עברי, ובמאה ה-19 יצאו לאור עיתונים יהודים, ופעלו בה מוסדות תרבות. בשלהי 1845 הופיע באיזמיר העיתון "פואירטאס דיל אוריינטי" (שערי מזרח), בעריכתו של רפאל עוזיאל, והוא העיתון הראשון שהופיע בשפה הספרדית-היהודית, לאדינו.[2] עד לאמצע המאה ה-20, ראו אור בבתי הדפוס היהודיים באיזמיר קרוב לשש מאות ספרים, בעברית ובלאדינו ועיתונים.[3]
שבתי צבי, משיח שקר שסחף קהילות רבות בעולם היהודי במאה ה-17, היה בן העיר והיו לו חסידים רבים בקרב הקהילה.
במאה ה-19 החלה הקהילה מדלדלת, תהליך שהואץ בעקבות הנזקים שנגרמו לעיר במלחמה עם יוון. כ-10,000 מבני הקהילה עלו לישראל לאחר הקמתה.
כיום מונה הקהילה כ-2,000 יהודים.
ערים תאומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הוד השרון, ישראל
ירוסלבל, ירוסלבל, רוסיה
מילאנו, לומברדיה, איטליה
לונג ביץ', קליפורניה, ארצות הברית
מומבאי, מהאראשטרה, הודו
טריפולי, לוב
אלכסנדריה, אלכסנדריה, מצרים
סורבאיה, מזרח ג'אווה, אינדונזיה (מ־1996)
שימקנט, קזחסטן
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אתר האינטרנט הרשמי של איזמיר (בטורקית)
איזמיר, ברשת החברתית פייסבוק
איזמיר, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
איזמיר, ברשת החברתית אינסטגרם
- בית התפוצות, קהילת יהודי איזמיר
- יואב זיתון, יוזמה: ת"א לא תהיה עיר תאומה לאיזמיר הטורקית, באתר ynet, 10 ביוני 2010
- יונתן ובר, איזמיר בטורקיה: פחות שחוקה, ומסבירה פנים, באתר ynet, 29 ביוני 2011
- גיורא נוימן, השיבה לטורקיה: ביקור באיזמיר, באתר nrg, 23 בינואר 2012
- בחזרה לאיזמיר: קפצנו לראות מה המצב במטרופולין הטורקי התוסס, משי אייד, באתר ynet; 7 ביוני 2019
- יניב טוכמן, אוכל טוב, מלונות בשליש מחיר וחופים משגעים: היעד הקרוב שחוזר ובזול, באתר וואלה, 10 ביוני 2019
- איזמיר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
אזמיר (טורקיה), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Turkey: Administrative Division (Provinces and Districts) - Population Statistics, Charts and Map
- ^ Dov Cohen, "Un 'bien conocido negociante i luchador comunal': muevas notisias sovre Refael Uziel (1816-1881), precursor de la prensa en djudeoespaniol", Marie-Christine Bornes Varol & Rosa Sanchez (eds.), La presse judéo-espagnole, support et vecteur de la modernité, Istanbul 2014, pp. 231-253.
- ^ אברהם יערי, "הדפוס העברי באזמיר", ארשת א (תשי"ט), עמ' 222-97; דב הכהן, "הדפוס העברי באזמיר", קרית ספר, סד (תשנ"ב-תשנ"ג), עמ' 1423-1403.
| דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
איסטנבול אנקרה | |||||||||
| 1 | איסטנבול | מרמרה | 15,244,936 | 11 | קייסרי | מרכז אנטוליה | 988,578 | איזמיר בורסה | |
| 2 | אנקרה | מרכז אנטוליה | 5,186,002 | 12 | אסקישהיר | מרכז אנטוליה | 789,023 | ||
| 3 | איזמיר | הים האגאי | 2,948,160 | 13 | גבזה | מרמרה | 768,467 | ||
| 4 | בורסה | מרמרה | 2,051,464 | 14 | דניזלי | הים האגאי | 651,200 | ||
| 5 | אדנה | הים התיכון | 1,779,463 | 15 | סמסון | הים השחור | 639,930 | ||
| 6 | גזיאנטפ | דרום-מזרח אנטוליה | 1,680,723 | 16 | אורפה | דרום-מזרח אנטוליה | 596,637 | ||
| 7 | קוניה | מרכז אנטוליה | 1,365,287 | 17 | קהרמאנמרש | הים התיכון | 571,266 | ||
| 8 | אנטליה | הים התיכון | 1,322,766 | 18 | אדאפזרי | מרמרה | 553,316 | ||
| 9 | דיארבקיר | דרום-מזרח אנטוליה | 1,087,786 | 19 | ואן | מזרח אנטוליה | 525,016 | ||
| 10 | מרסין | הים התיכון | 1,040,507 | 20 | מלטיה | מזרח אנטוליה | 485,484 | ||