אירנה סנדלר
| לידה |
15 בפברואר 1910 ורשה, פולין הקונגרסאית |
|---|---|
| פטירה |
12 במאי 2008 (בגיל 98) ורשה, רפובליקת פולין |
| מקום קבורה |
בית הקברות פובונזקי |
| מדינה |
פולין |
| מקצוע |
אחות קלינית, לוחמת מחתרת |
| מספר צאצאים |
3 |
| מידע חסידת אומות העולם | |
| מקום ההצלה | גטו ורשה |
| אופן ההצלה | הברחת ילדים יהודים מהגטו |
| תאריך הכרה | 1965 |
| מספר היהודים שהצילה | מעל 2500 |
| פרסים והוקרה |
|
| קישורים חיצוניים | |
| יד ושם | אירנה סנדלר |
אירנה סטניסלבה סנדלר (בפולנית: Irena Stanisława Sendlerowa; 15 בפברואר 1910 – 12 במאי 2008) הייתה אחות קתולית ועובדת סוציאלית פולנייה וחברת מחתרת, שהתנגדה לנאצים בזמן מלחמת העולם השנייה. על פעולותיה להצלת ילדים יהודים הוענקו לה התואר חסידת אומות העולם וכן אזרחות כבוד של מדינת ישראל.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולדה בשם אירנה סטניסלבה קז'יז'נובסקה (Irena Stanisława Krzyżanowska) בעיר הפולנית אוטבוצק, למשפחה קתולית. אביה סטניסלב היה רופא בעל השקפות סוציאליסטיות, שרוב מטופליו באו מקרב תושביה היהודים של העיירה, השוכנת כ-20 ק"מ מדרום-מזרח לוורשה.
בראשית המלחמה הצטרפה לפעולות הסיוע ליהודים, בחלוקת מזון, דאגה ליתומים ולסיוע כספי לאנשים, שהנאצים החרימו את רכושם.
בשנת 1942 עבדה כמנהלת בכירה בעיריית ורשה, במחלקת הסעד. היא הצטרפה לארגון "ז'גוטה", שפעל מטעם הממשלה הפולנית הגולה בלונדון בסיוע ליהודים. כינויה במחתרת הפולנית היה יולנטה, ועיסוקה העיקרי שם היה בהצלת ילדים יהודים. היא סיכנה את חייה בפעולות חילוץ והצלה בעזרת אנשים שגייסה לעזרה, עסקה בזיוף מסמכים שהקנו ליהודים שמות נוצריים והשיגה אישורי מחלה, שנועדו להרתיע את הנאצים מהתפשטות מחלות מידבקות. יחד עם העוזרת שלה, אירנה שולץ, נכנסה לגטו בעילה של טיפול בחולים וכך הבריחה לשם כסף, מזון, תרופות ובגדים.
בהמשך התחילה להבריח ילדים מן הגטו למנזרים או אל משפחות נוצריות, באמצעות מסמכים מזויפים שהסדירו להם במחתרת. לחלק מהילדים סיפרו שהוריהם היהודים הם מאמצים, כדי להקל עליהם את הפרידה מהוריהם. חלק מהילדים הוברחו בשעות הבוקר המוקדמות מתחת למושבי הנוסעים בחשמלית שחצתה את הגטו. חלקם הוסעו במכונית פרטית אשר היה בה גם כלב. הכלב היה מאומן לנבוח כאשר בכו הילדים ונביחותיו החרישו את בכי הילדים כך שהבכי לא נשמע מחוץ למכונית.
אירנה סנדלר הקפידה על רישום מדויק של הילדים שהבריחה מן הגטו, כדי שאפשר יהיה לאתרם בסוף המלחמה ולהשיבם למשפחותיהם. את הרשימות הטמינה בכדי זכוכית באדמה בגן ביתה. בסך הכול הצילה בדרך זו כ-2,500 ילדים יהודים.
באוקטובר 1943 אסר אותה הגסטפו ועינה אותה כדי שתמסור את שמות הילדים שהצילה, אך היא לא נשברה. נגזר עליה עונש מוות, יחד עם עוד 39 אסירות, אך היא נחלצה בעזרת שומר, שקיבל שוחד מחבריה למחתרת. לאחר מכן הוכנסה לרשימת אסירים שהוצאו כבר להורג, וחייתה במחתרת.
אחרי המלחמה עבדה במשרד הבריאות של פולין. עבודתה במחתרת, שהייתה כפופה לממשלה הגולה בלונדון, החשידה אותה בעיני הקומוניסטים, אך הם חששו לפגוע בה לרעה.
הערכה והנצחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1965 העניק לה מוסד יד ושם את תואר חסידת אומות העולם ובשנת 1991 קיבלה אזרחות כבוד של ישראל.
נשיא פולין לשעבר, לך קצ'ינסקי, הציע בביקורו בישראל שהמדינה תיתן חסות משותפת עם פולין למועמדותה של אירנה סנדלר לקבלת פרס נובל לשלום. ארגון יד ושם הצהיר שאף כי אינו מתנגד להצעה, היה מעדיף שהפרס יינתן במקובץ לכל חסידי אומות העולם.
בשנת 2009 יצא לזכרה סרט טלוויזיה, "ליבה האמיץ של אירנה סנדלר". הסרט מספר את סיפור חייה, ובסופו אף יש הסרטה שלה מימי זקנותה. את דמותה בסרט מגלמת השחקנית אנה פקווין.
ביולי 2010, אלמונים ריססו כתובת אנטישמית על קברה[1].
המלחין קובי אשרת סיפר בתוכנית טלוויזיה בערוץ 10 כי סיפור חייה של אירנה ריגש אותו מאוד, והוא כתב יצירה סימפונית לכבודה, כאשר קטעים תיעודיים המצולמים איתה משולבים ביצירה.
במאי 2013 נקראה הדרך החוצה את הרחבה שמול המוזיאון לתולדות יהודי פולין שבוורשה, ויוצאת מרחוב מרדכי אנילביץ' (סמוך לרחוב לודוויג זמנהוף), "סימטת סנדלר" על שמה.
לאירנה סנדלר הוענק עיטור העיט הלבן בשנת 2003, והיא קיבלה אזרחות כבוד של ורשה וטרצ'ין (עיירה שבקרבתה התגוררה בהיותה ילדה).
בשנת 2018 הוציא שירות הדואר הפולני בול לזכרה של אירנה סנדלר.
בשנת 2021 נקרא על שמה רחוב ברמת גן.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]היא נישאה למיצ'יסלאב סנדלר ב-1931. לזוג לא נולדו ילדים ובשנת 1947 הם התגרשו. לאחר מכן, באותה שנה נישאה לידיד יהודי מהאוניברסיטה בשם סטפן זגז'מבסקי (במקור: אדם צלניקר). נולדו להם שלושה ילדים, שאחד מהם נפטר בלידה. סטפן נפטר ב-1961. לאחר מכן, ב-1961, נישאה שוב לבעלה הראשון מיצ'יסלאב סנדלר, ולאחר כעשור התגרשו שוב.
-
אירנה סנדלר (2005)
-
עץ שניטע ביד ושם לכבוד אירנה סנדלר
-
השלט של "סימטת סנדלר" מול המוזיאון לתולדות יהודי פולין בוורשה
-
שלט רחוב אירנה סנדלר ברמת גן
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אנה מיישקובסקה, היא נתנה להם חיים - אירנה סנדלר, האמא של ילדי גטו ורשה, תל אביב: דביר, 2009
- טילאר ג' מָצֵאו, הילדים של אירנה, מאנגלית: צילה אלעזר, כתר 2018
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Irena Sendler (אורכב 20.02.2009 בארכיון Wayback Machine) - אתר אינטרנט לזכרה
- אירנה סנדלר, באתר יד ושם
- סיפורה של אירנה סנדלר, בערוץ יד ושם באתר יוטיוב
- יוסי מלמן, ואם יהיה להם פרס נובל, לא נחשוב שהם אנטישמים?, באתר הארץ, 11 בספטמבר 2006
- מתה אירנה סנדלר, שהצילה 2,500 ילדים בשואה, באתר ynet, 12 במאי 2008
יובל מלחי, פרק 180: הצנצנות של אירנה סנדלר – 'סיפור אחר' לזכר שירה בנקי, באתר "קטעים בהיסטוריה", 16 במרץ 2017
עופר אדרת, "היה קל יותר להסתיר טנק מאשר ילד יהודי", באתר הארץ, 12 באפריל 2018
- חבצלת פרבר, תינוקות בתוך ארגזי ירקות: כך הצילה אירנה סנדלר אלפים בשואה, מוסף שבת של מקור ראשון, ב' בסיון תשע"ח
- אירנה סנדלר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
אירנה סנדלר (1910-2008), דף שער בספרייה הלאומית
אירנה סנדלר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ רומן פריסטר, פולין: חולל קברה של חסידת אומות עולם, באתר הארץ, 16 ביולי 2010