אלאן קון
| לידה |
1 באפריל 1947 (בן 77) דראגינייה, צרפת |
|---|---|
| ענף מדעי |
אנליזה מתמטית, גאומטריה דיפרנציאלית, operator algebra |
| מקום לימודים |
|
| מוסדות | |
| תלמידי דוקטורט |
Michel Hilsum, Yi-Jun Yao, Pierre Julg, Thierry Fack, Raphael Ponge, Alain J. Valette, Kroum Tzanev, Georges Skandalis, Benjamin Enriquez, Simon Henry, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה |
| פרסים והוקרה |
|
|
www | |
אלאן קון (בצרפתית: Alain Connes; נולד ב-1 באפריל 1947) הוא מתמטיקאי ופיזיקאי תאורטי צרפתי. הוא פרופסור אמריטוס בקולז' דה פראנס, IHÉS, אוניברסיטת המדינה של אוהיו ואוניברסיטת ואנדרבילט. ידוע במחקריו באלגברת אופרטורים (אנ') ובגאומטריה לא קומוטטיבית (אנ'). זוכה מדליית פילדס לשנת 1982.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1970 קיבל תואר ראשון באקול נורמל סופרייר. בשנת 1973 קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת פייר ומארי קירי. בשנים 1970–1974 היה עמית מחקר במרכז הלאומי למחקר מדעי (CNRS) בפריז. בשנת 1975 היה עמית מחקר אורח בקווינס יוניברסיטי בקינגסטון (אנ'). בשנים 1976–1980 נמנה עם סגל אוניברסיטת פריז VI. משנת 1979 הוא פרופסור במכון למחקר מדעי מתקדם (IHÉS) (אנ') בביר-סיר-איווט (אנ'). בשנים 1981–1984 היה מנהל המחקר ב-CNRS. בשנים 1984–2017 היה פרופסור בקולז' דה פראנס. בשנים 2003–2011 היה פרופסור באוניברסיטת ואנדרבילט. בשנים 2012–2020 היה פרופסור באוניברסיטת המדינה של אוהיו.[1]
קון עוסק בחקר אלגברת אופרטורים, לאחר שבשנות ה-70 עסק בחקר אלגברת פון נוימן (אנ') וניסח את בעיית ההטמעה של קון (אנ'). בהמשך תרם לתורת K (אנ') ולתורת האינדקס (אנ'), מחקרים שהובילו להשערת באום-קון (אנ'). בתחילת שנות ה-80 החל בפיתוח קוהומולוגיה ציקלית (אנ'), כצעד ראשון בחקר גאומטריה לא קומוטטיבית. נמנה עם חברי קבוצת ניקולא בורבאקי.[2]
קון יישם את מחקריו בתחומים של מתמטיקה ופיזיקה תאורטית, בהם תורת המספרים, גאומטריה דיפרנציאלית ופיזיקת חלקיקים.[3]
הוקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בשנת 1982 הוענקה לו מדליית פילדס.[4]
- בשנת 2001 הוענק לו פרס קראפורד.[5]
- בשנת 2004 הוענקה לו מדליית הזהב של CNRS.
- היה מרצה מוזמן בקונגרס הבין-לאומי של המתמטיקאים בשנת 1974 (בוונקובר) ובשנת 1986 (בברקלי) ודובר במליאה בשנת 1978 (בהלסינקי).
- הוא חבר האקדמיה הצרפתית למדעים ואקדמיות נוספות, בהן האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית והאקדמיה הרוסית למדעים.
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Alain Connes and Matilde Marcolli, Noncommutative Geometry, Quantum Fields and Motives, Colloquium Publications, American Mathematical Society, 2007, ISBN 978-0-8218-4210-2 [1]
- Alain Connes, Andre Lichnerowicz and Marcel Paul Schutzenberger, Triangle of Thought, translated by Jennifer Gage, American Mathematical Society, 2001, ISBN 978-0-8218-2614-0
- Jean-Pierre Changeux and Alain Connes, Conversations on Mind, Matter, and Mathematics, translated by M. B. DeBevoise, Princeton University Press, 1998, ISBN 978-0-691-00405-1
- Alain Connes, Noncommutative Geometry, Academic Press, 1994, ISBN 978-0-12-185860-5[6]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אתר האינטרנט הרשמי של אלאן קון
- אלאן קון, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- אלאן קון, באתר MacTutor (באנגלית)
- אלאן קון, באתר dblp
- אלאן קון, באתר ResearchGate
- אלאן קון, באתר גוגל סקולר
- אלאן קון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Curriculum Vitae, באתר של אלאן קון
- ^ Mashaal, Maurice (2006). Bourbaki: a secret society of mathematicians. American Mathematical Society. p. 18. ISBN 978-0-8218-3967-6.
- ^ Alexander Hellemans, "The Geometer of Particle Physics" Scientific American, 24 July 2006
- ^ Albers, Donald J.; Alexanderson, G. L.; Reid, Constance (1986). "International mathematical congresses. An illustrated history 1893 – 1986". Springer-Verlag.;
IMU Secretariat. "Fields Medal – International Mathematical Union (IMU)". International Mathematical Union. - ^ "Crafoord Prize to one of the world's foremost mathematicians". The Royal Swedish Academy of Sciences. 2001-01-25.;
"Crafoord Prize – Crafoord Prize Laureates". crafoordprize.se. 2000. - ^ Segal, Irving (1996). "Book Review: Noncommutative Geometry, by Alan Connes" (PDF). Bulletin of the American Mathematical Society. New Series. 33 (4): 459–465. doi:10.1090/s0273-0979-96-00687-8. ארכיון (PDF) מ-2022-10-09.
| זוכי מדליית פילדס | ||
|---|---|---|
| המאה ה־20 | אלפורס, דאגלס (1936) • סלברג, שוורץ (1950) • סר, קודאירה (1954) • רות, תום (1958) • הרמנדר, מילנור (1962) • גרותנדיק, כהן, סמייל, עטיה (1966) • בייקר, הירונקה, נוביקוב, תומפסון (1970) • בומביירי, ממפורד (1974) • דלין, מרגוליס, פפרמן, קווילן (1978) • יאו, קון, ת'רסטן (1982) • דונלדסון, פאלטינגס, פרידמן (1986) • ג'ונס, דרינפלד, ויטן, מורי (1990) • בורגיין, זלמנוב, יוקוז, ליון (1994) • בורכרדס, גוורס, מקמולן, קונטסביץ' (1998) | |
| המאה ה־21 | וויבודסקי, לפורג (2002) • אוקונקוב, ורנר, טאו, פרלמן (2006) • וילאני, לינדנשטראוס, סמירנוב, צ'או (2010) • אבילה, בהרגבה, היירר, מירזאח'אני (2014) • בירקאר, ונקאטש, פיגאלי, שולצה (2018) • דומיניל-קופן, הא, מיינרד, ויזובסקה (2022) | |