לדלג לתוכן

אן ליסטר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אן ליסטר
Anne Lister
אן ליסטר, ב-1830 לערך, דיוקן של הצייר ג'ושע הורנר
אן ליסטר, ב-1830 לערך, דיוקן של הצייר ג'ושע הורנר
לידה 3 באפריל 1791
הליפקס, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 22 בספטמבר 1840 (בגיל 49)
כותאיסי, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
כינויים נוספים ג'נטלמן ג'ק
ידועה בשל יומנים שכתבה
השקפה דתית אנגליקניזם עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג אן ווקר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אן ליסטר (אנגלית: Anne Lister;‏ 3 באפריל 1791 – 22 בספטמבר 1840) הייתה בעלת קרקעות, מטפסת הרים וטיילת לסבית אנגלייה. היא תיעדה את חייה ביומנים מפורטים שכללו מידע על חיי היום-יום שלה, מערכות היחסים עם נשים, דאגות כלכליות, יוזמויות ופעילות תעשייתית, ופעילותה לשיפור האחוזה המשפחתית שיבדן הול במערב יורקשייר.[1] היומנים מכילים יותר מארבע מיליון מילים, כשישית מהטקסט, העוסק ביחסיה האינטימיים עם נשים ומערכות היחסים שהיו לה נכתבו בקוד.[1] הקוד, נגזר משילוב של אלגברה והיוונית העתיקה, פוענח בשנות השלושים של המאה הקודמת.[2][3] ליסטר נחשבת, כ"לסבית המודרנית הראשונה" משום שהגדירה את עצמה כאישה שאוהבת נשים וחייה באופן די גלוי חיים לסביים.[4] היא כונתה "פרד" על ידי המאהבות שלה, "ג'נטלמן ג'ק" על ידי תושבי הליפקס. היא סבלה מהטרדות בגלל זהותה, אך זיהתה את הדמיון לגבירות מל'אנגול'ן, אותן היא הכירה באופן אישי.[5]

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אן ליסטר הייתה הילדה השנייה של ג'רמי ליסטר (1753–1836) שנלחם במלחמת העצמאות האמריקאית.[6] באוגוסט 1788, הוא התחתן עם רבקה באטל (1770–1817). הילד הראשון שלהם, ג'ון, נולד בשנת 1789, אך מת באותה השנה. אן ליסטר נולדה בהליפקס ב-3 באפריל 1791. בשנת 1793, עברה המשפחה לאחוזת בית סקלפלר ב-Market Weighton במזרח יורקשיר, שם ליסטר בילתה את שנותיה הראשונות. הבן השני, שמואל, שהיה חבר קרוב של אן, נולד בשנת 1793.[7] בסך הכל נולדו למשפחת ליסטר ארבעה בנים ושתי בנות, אבל רק אן ואחותה הצעירה, מריאן, הגיעו לחיים בוגרים (מעל גיל 20).[6]

בין השנים 1801 ל-1805, קיבלה ליסטר שיעורים בבית מהכומר המקומי ובגיל שבע, היא נשלחה לבית ספר ב-Market Weighton. בביקוריה אצל דודתה אן ודודה ג'יימס בשיבדן הול, היא קבלה השכלה נוספת. בשנת 1804, נשלחה אן ליסטר לבית ספר ביורק שם פגשה את אהבתה הראשונה, אלייזה ריין (1791–1869) שהייתה בת למשפחת עשירה. אליזה ריין ואחותה הגיעו ליורק לאחר מות אביהן. שהיו בנות 13, ליסטר וריין חלקו חדר שינה משותף בפנימיה, אך ליסטר התבקשה לעזוב לאחר שנתיים. היא חזרה לפנימייה אחרי שאלייזה ריין עזבה. האחרונה ציפתה לחיות עם ליסטר אחרי הלימודים אולם ליסטר כבר קיימה מערכות יחסים עם נערות אחרות (איזבלה נורקליף ומריאנה בלקומב) בבית הספר. ריין סבלה מיאוש ודיכאון לאחר שהנערות נפרדו.[8][9]

בעת לימודיה בבית, פיתחה ליסטר עניין בספרות הקלאסית. במכתב שכתבה לדודתה ושרד מ-3 בפברואר 1803, כתבה ליסטר "הספרייה שלי היא ההנאה הגדולה ביותר שלי... ההיסטוריה של יוון, מעניינת אותי במיוחד."[10]

שיבדן הול. מגדל הספרייה מצד שמאל נבנה על ידי ליסטר.

ליסטר ירשה את שיבדן הול כשדודתה נפטרה ב-1836, אבל היא נהלה את האחוזה מ-1826,[11] וממנה קבלה הכנסה סבירה (חלק הכספים הגיעו מהדיירים שעבדו את האדמות סביב האחוזה).[11] בנוסף הכנסות מהשכירות החקלאית, ליסטר הייתה בעלים של נכסים בעיר ומניות של מגוון תעשיות: רכבת, מכרות, מחצבות אבן ועוד. בנוסף לפעילות העסקית היא אפשרה לכרות פחם בשטחי שיבדן הול.[11] עושרה התיר לה, מידה מסוימת, של חופש לחיות כרצונה ולממן את שתי האהבות שלה שיבדן הול ומסעות ברחבי אירופה.[12]

ליסטר מתוארת כבעלת "מראה גברי" ולבשה בגדים בצבע שחור.[5] אחת המאהבות שלה, מריאנה לוטון, בתחילת הקשר בניהן, הרגישה לא בנוח להיראות עם ליסטר בציבור בגלל המראה שלה והתגובות אליו.[13] לוטון וליסטר היו נאהבות במשך מספר שנים, גם בזמן שלוטון הייתה נשואה.[13] בחוגים מסוימים היא כונתה "ג'נטלמן ג'ק".[14]

בשנת 1832 פגשה ליסטר את אן ווקר שירשה הון גדול ולא נישאה. ווקר וליסטר הפכו לזוג. שנתיים לאחר מכן בחג הפסחא, הן השתתפו יחד, בכנסיית רובע ביורק, בטקס אכילת לחם הקודש (communion), ולאחר מכן ראו את עצמן כנשואות. בנות הזוג חיו יחד בשיבדן הול עד מותה של ליסטר ב-1840. הכנסייה (Holy Trinity Church) בה התקיים הטקס, נחשבת כאתר בו התקיימו נישואים לסביים לראשונה בבריטניה". על בניין הכנסייה ישנו שלט הנצחה לאירוע.

בעזרת הונה של ווקר, שיפצה ליסטר את שיבדן הול ורכשה מפל ואגם.[15] ליסטר עצבה ושיפצה את שיבדן הול והוסיפה מגדל גותי לבית הראשי ששימש כספריה פרטית.[11][15]

ליסטר הייתה האישה הראשונה שחצתה את רכס הרי פרדידו בפירנאים, בספרד (1830)[16] ב-1838 היא חזרה לפירנאים עם ווקר והן טיפסו על הפסגה הגבוהה ביותר Vignemale 3,298 מטרים (10,820 רגל).[17][18]

מותה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אן ליסטר נפטרה ממחלת השפעת ב-22 בספטמבר 1840, בגיל 49, ב-Koutais (כיום, כותאיסי ג'ורג'יה) בזמן טיול עם אן ווקר.[19] ווקר החזירה את גופתה של ליסטר לבריטניה והיא נקברה בכנסייה בהליפקס, במערב יורקשייר, ב-29 באפריל 1841.[20] המצבה שלה התגלתה מחדש ב-2010, לאחר שכוסתה ברצפה בשנת 1879.

בצוואתה, הורישה ליסטר את שיבדן הול לבני דודה מצד אביה. אך אן ווקר המשיכה לגור במקום במשך תקופה.[20]

יומנים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך חייה, כתבה ליסטר יומן שכלל ארבעה מיליון מילים. היא התחילה לכתוב בשנת 1806, על פיסות נייר, שכתבה בסתר וקודדה. היומן כולל 26 כרכים ושהסתיים במותה ב-1840. כתב היד של ליסטר היה קשה מאוד לפיענוח,[21] כשישית מהיומנים הוצפנו בשיטת צופן החלפה. בת זוגה הראשונה, מימי בית הספר, אלייזה ריין, הרכיבה את הקוד שהיה שילוב של האלפבית היווני, סימנים מגלגל המזלות, סימני פיסוק וסימנים מתמטיים.[13] החלק המקודד מתאר בפירוט את יחסה הלסביים והרומנים שניהלה. היומנים מכילים גם מידע על מזג האוויר, אירועים חברתיים ולאומיים ומחשבות בנושאים עסקיים.[11] היומנים מספקים מידע מפורט על אירועים חברתיים, פוליטיים וכלכליים של תקופתה ועל כן חשיבותם רבה.

הצופן שבו השתמשו ביומניה פוצח על ידי ג'ון ליסטר (1847–1933) הצאצא האחרון של משפחת ליסטר שגר בשיבדן הול, וחברו, ארתור בורל. כאשר נחשף תוכן היומנים, יעץ בורל לג'ון ליסטר לשרוף את כל היומנים. אולם, ליסטר לא קיבל את עצתו, אלא המשיך להסתיר את היומנים של אן ליסטר בשיבדן הול.[22][23]

בשנת 2011, אונס"קו הכלילה את היומנים של ליסטר ברשימת הכתבים לשימור בתוכנית זיכרון עולם.[24]

ליסטר בתרבות הפופולרית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אן ליסטר בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 "The life and loves of Shibden Hall's Anne Lister", BBC News, BBC, 25 במאי 2010, נבדק ב-6 ביוני 2010 {{citation}}: (עזרה)
  2. ^ Brown, Jonathan (The Independent) (16 באוקטובר 2009), "BBC Unveils Drama About Gentleman Jack – 'The First Modern Lesbian'", San Francisco Sentinel, אורכב מ-המקור ב-28 בספטמבר 2011, נבדק ב-6 ביוני 2010 {{citation}}: (עזרה)
  3. ^ Dempster, Sarah (1 ביוני 2010), "The Secret Diary of Miss Anne Lister and 30 Rock", The Guardian, Guardian Media Group, ארכיון מ-3 ביוני 2010, נבדק ב-4 ביוני 2010 {{citation}}: (עזרה)
  4. ^ Chafee, Ellen (2002). "Lister, Anne (1791–1840)". glbtq: An Encyclopedia of Gay, Lesbian, Bisexual, Transgender, and Queer Culture. ארכיון מ-11 במרץ 2007. נבדק ב-16 במרץ 2007. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ 1 2 Castle, Terry (בינואר 1989). "Review: The Pursuit of Love". The Women's Review of Books. 6 (4): 6–7. doi:10.2307/4020468. {{cite journal}}: (עזרה)
  6. ^ 1 2 Dugdale, Sir William (1894). Dugdale's Visitation of Yorkshire, with Additions (באנגלית). W. Pollard & Company. p. 118. נבדק ב-6 בדצמבר 2018. {{cite book}}: (עזרה)
  7. ^ Green, Muriel (1992). Miss Lister of Shibden Hall: Selected Letters (1800–1840). Sussex, England: The Book Guild, Ltd. p. 18. ISBN 0-86332-672-2.
  8. ^ Hughes, Patricia (2010). The Early Life of Miss Anne Lister and the Curious Tale of Miss Eliza Raine.
  9. ^ Green, Muriel (1992). Miss Lister of Shibden Hall: Selected Letters (1800–1840). pp. 7, 19.
  10. ^ Whitbread, Helena (1992). No Priest but Love: Excerpts from the Diaries of Anne Lister, 1824–1826. new York University Press. p. 2.
  11. ^ 1 2 3 4 5 "The life and loves of Shibden Hall's Anne Lister". BBC. 25 במאי 2010. נבדק ב-29 במאי 2010. {{cite news}}: (עזרה)
  12. ^ Liddington, Jill (1993). "Anne Lister of Shibden Hall, Halifax (1791-1840): Her Diaries and the Historians". History Workshop Journal (35).
  13. ^ 1 2 3 Norton, Rictor. "Anne Lister: The First Modern Lesbian". Lesbian History. נבדק ב-29 במאי 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ Mavor, Elizabeth (4 בפברואר 1988). "Gentleman Jack of Halifax". London Review of Books. London: LRB Ltd. 10 (3). ISSN 0260-9592. נבדק ב-14 ביוני 2010. {{cite journal}}: (עזרה)
  15. ^ 1 2 Crampton, Caroline (5 בדצמבר 2013). "The lesbian Dead Sea Scrolls: Anne Lister's diaries". New Statesman. London. נבדק ב-25 באוגוסט 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  16. ^ Saint-Lèbe, Nanou (2002). Les Femmes à la découverte des Pyrénées (בצרפתית). Toulouse: Privat.
  17. ^ Lister, Ann (2000). Première ascension du Vignemale: le 7 août 1838 (בצרפתית). Pau: Cairn. ISBN 2-912233-25-9.
  18. ^ Ingham, Vivien (1968). "Anne Lister's Ascent of Vignemale" (PDF). Alpine Journal. 73 (316–317): 199. נבדק ב-22 בינואר 2011. {{cite journal}}: (עזרה)
  19. ^ Bray, Alan (2003). The Friend. University of Chicago Press. ISBN 0-226-07180-4. נבדק ב-3 באוגוסט 2008. {{cite book}}: (עזרה)
  20. ^ 1 2 "The Shibden Hall Estate". Leeds Times. 22 ביולי 1882. נבדק ב-5 בפברואר 2015 – via British Newspaper Archive. {{cite news}}: (עזרה)
  21. ^ Liddington, Jill (1993). "Anne Lister of Shibden Hall, Halifax (1791-1840): Her Diaries and the Historians". History Workshop Journal. 35 (1): 45–77. doi:10.1093/hwj/35.1.45.
  22. ^ 1 2 Rebecca Woods, The Life and Loves of Anne Lister, BBC News (באנגלית)
  23. ^ Lister, Anne, 1791-1840,, introducation, The secret diaries of Miss Anne Lister (1791-1840), London, 2010
  24. ^ CAROLINE CRAMPTON, The lesbian Dead Sea Scrolls: Anne Lister's diaries, www.newstatesman.com, ‏5 DECEMBER 2013 (באנגלית)
  25. ^ BBC - Press Office - BBC Two announces brand new drama: The Secret Diaries Of Miss Anne Lister, www.bbc.co.uk
  26. ^ BBC Two - Revealing Anne Lister, BBC (באנגלית)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אן_ליסטר&oldid=38917576"