ביצרון

ביצרון

מדינה
מחוז	הדרום
מועצה אזורית	באר טוביה
גובה ממוצע	‎55 מטר
תאריך ייסוד	1935
תנועה מיישבת	תנועת המושבים
סוג יישוב	מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023
- אוכלוסייה	1,285 תושבים
מפת מיקום מפה דינמית (למפת השפלה מוגדלת)   ביצרון (למפת השפלה רגילה)   ביצרון (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום ביצרון (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום ביצרון 31°47′46″N 34°43′45″E tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021	9 מתוך 10
אתר האינטרנט: מושב בצרון, באתר www.bitzaron.022.co.il

בִּצָּרוֹן הוא מושב עובדים במישור החוף הדרומי (סמוך לגדרה), ושטחו הוא כ-5,000 דונם. את המושב ייסד גרעין של אסירי ציון מרוסיה בשנת תרצ"ה (1935) על שטח של היישוב הסמוך גן יבנה, ואחד מחבריו נתן לו את שמו מן הפסוק ”שׁוּבוּ לְבִצָּרוֹן אֲסִירֵי הַתִּקְוָה גַּם הַיּוֹם מַגִּיד מִשְׁנֶה אָשִׁיב לָךְ” (ספר זכריה, פרק ט', פסוק י"ב).

היסטוריה

המייסדים היו חברי הכשרת "תל-חי קרים" שהתארגנה ברוסיה ב-1929. חברי ההכשרה עלו לארץ ישראל ב-6 ביוני 1929. בשנת 1935 הגיעו לגן יבנה, עבדו שם בפרדסי המושבה ובאותה עת בנו את הבתים הראשונים של המושב וחפרו באר מים.

בשנת 1935 עלו חברי המושב על אדמתם, שניתנה להם מנחלאות גן-יבנה, על פי ההסכם (כמתואר בספרו של אריה קרישק -"בוני הגן", 1993), כלל השטח 30 נחלות משק, חמישה דונם לכל נחלה. בכל משק היה בית קטן שבו חדר אחד ומטבח. השירותים היו בחצר. בעשור הראשון לקיומם סבלו ממצוקה כלכלית וחברתית קשה. בשנת 1946 הצטרף אל המושב גרעין של נוטרים משוחררים מהמושבה מזכרת בתיה. את החבורה הוביל אז אריה רוז'נסקי שגם חיבר את השיר "הורה בצרון".

עד מלחמת העצמאות היה ביצרון מוקף כפרים ערבים (ברקה, בשית, קטרה). המושב היה סמוך לקו החזית עם הצבא המצרי אשר הגיע עד לגשר עד הלום, והופצץ על ידי מטוסי חיל האוויר המצרי. נשים וילדים פונו לנס ציונה וראשון לציון. הגברים נשארו להגן על המושב ולנסות להציל את התוצרת החקלאית. ב-1949, בהמלצתו של אברהם הרצפלד התיישבו במקום חיילים משוחררים חברי גרעין "בתלם", ובהמשך הגיעו לביצרון עולים חדשים בעיקר מבולגריה ורומניה והקימו משקי חלב. בשלהי המאה ה-20 וראשית המאה ה-21 נבנו במקום שכונות הרחבה, מרביתן לבני המושב.

גלריית תמונות

• 
  בית העם
• 
  אנדרטה לחללי ביצרון

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ביצרון בוויקישיתוף

• מיכאל יעקובסון: סיבוב בבית העם הנטוש במושב ביצרון, באתר 'חלון אחורי', 25 ביוני 2016