לדלג לתוכן

דויד ברוזה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דויד ברוזה
לידה 4 בספטמבר 1955 (בן 69)
י"ז באלול ה'תשט"ו
ישראלישראל חיפה, ישראל
שם לידה דויד סיימון ברוויק ברוזה
מוקד פעילות ישראלישראל ישראל
תקופת הפעילות מ-1977
מקום לימודים קולג' רונימד עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה רוק
פולק רוק
בלוז
מוזיקה ספרדית
שפה מועדפת ספרדית, עברית, אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה גיטרה עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים אן אם סי
RGB
הד ארצי
שיתופי פעולה בולטים הכבש השישה עשר, דני סנדרסון, יצחק קלפטר, תומר כץ
davidbroza.net
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
דויד ברוזה במופע מיוחד במלאת 25 שנים למסע ההופעות של "האשה שאיתי" (עם האומנית האורחת טניה וינוקור), היכל התרבות בתל אביב, 5 באוגוסט 2009
ברוזה במהלך הופעה במצדה ב־2012
דויד ברוזה מקבל עיטור כבוד של מלך ספרד חואן קרלוס מידי הממונה על שגרירות ספרד בישראל, תל אביב 5 באוגוסט 2009

דויד ברוזה (נולד בי"ז באלול ה'תשט"ו, 4 בספטמבר 1955) הוא זמר, מוזיקאי ומלחין ישראלי.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברוזה נולד בשם דויד סיימון ברוויק ברוזה[1] בחיפה. אביו היה ארתור ברוזה, איש עסקים בריטי ואמו הייתה הזמרת שרונה אהרון. סבו היה וולסלי (פנחס) אהרון, ממקימי היישוב נווה שלום. נעוריו של דויד עברו עליו בספרד, שם עשה אביו בשליחות, והוא הושפע רבות מהמוזיקה ומהתרבות הספרדית. הוא למד בבית ספר בריטי במדריד (Runnymede College), ואחר כך בפנימייה יהודית דתית כרמל קולג' באנגליה, שם התלונן הרב על נגינתו של ברוזה בשבתות ובחגים. בגיל 14 ניגן ברוזה עם להקתו לפני מלכה של הממלכה הקטנה פאטונס (אנ') שמצפון למדריד. לאחר מכן היה אלוף מדריד בשחייה בסגנון חתירה לגילאי 15[2].

ב־1974 חזר לישראל והתגייס לצה"ל. תחילה שירת במחנה מקלף כמאבטח מתקנים, ובד בבד הצליח לשלב גם הופעות קטנות בהן שר בעיקר גרסאות כיסוי לשירים של סיימון וגרפונקל ושל בוב דילן. הצלחותיו בהופעות הביאו אותו אחרי שנה וחצי לצוות הווי חיל האוויר, בו שר וניגן עם אחותו טליה ברוזה, עם דני בסן ועם דפנה ארמוני. להיטם הגדול היה "בתוך", שאותו שרו ב"פסטיבל הזמר והפזמון" 1977[3][4].

תחילת הדרך כזמר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שחרורו מהצבא החל ברוזה את דרכו העצמאית כזמר בהופעות קטנות בפאבים ובמועדונים. האמרגן שלמה צח פנה אליו שישמש כמחליף ליצחק קלפטר, שפרש מהמופע "שיחות סלון" של יהונתן גפן, כחלק מ"להקה טובה" עם יעל לוי (שירה ודקלום), דני פאר (קלידים ופסנתר), ישראל בורוכוב (בס וקולות) ודון הרווי (תופים)[5]. אלבום המופע, שיצא ב־1978, כלל את ביצועיו של ברוזה עם יעל לוי ל"שיר אהבה בדואי" ו"עד עולם אחכה", וכן את השיר הראשון המשותף של ברוזה וגפן, "יהיה טוב", שנכתב במהלך המופע לכבוד ביקורו של נשיא מצרים, אנואר סאדאת, בישראל, והפך ללהיט גדול[6].

שיתוף הפעולה בין ברוזה לגפן המשיך גם הלאה, באלבום והמופע לילדים "הכבש השישה עשר", שם הלחין וביצע ברוזה את השיר "ברקים ורעמים". ברוזה וגפן המשיכו בשיתוף פעולה גם שנים רבות לאחר מכן, שהתבטא בתרומה הרבה של גפן לקריירה של ברוזה, בכתיבת חלק משיריו ובתרגום שירים מספרדית עבורו. ברוזה העיד כי גפן הפך לחברו הטוב, והוא הושפע ממנו רבות כמבצע וכאדם[7].

ב־1979 הקליט ברוזה את השיר "אל תשאלי אם אני אוהב" (עמוס קולק/נורית הירש), עבור פסקול הסרט "אל תשאלי אם אני אוהב", ולפסקול הסרט "דיזנגוף 99" את השיר "בין הרעשים" (מילים: רחל שפירא, לחן ועיבוד: יוני רכטר). באותה שנה השתתף גם באלבום שירי הילדים "והילד הזה הוא אני", המבוסס על ספרו של יהודה אטלס בשם זה (לחן ועיבוד: אבנר קנר)[8].

ב-20 בדצמבר 1979 יצא אלבום הבכורה של ברוזה, "דויד ברוזה". האלבום כלל שיר מתוך "שיחות סלון: "שיר אהבה בדואי", ביצוע חדש לשיר "יהיה טוב" (שכלל בית נוסף שלא נכלל בביצוע המקורי) וכן שירים חדשים, שבהם ניכרת השפעה מהמוזיקה הספרדית כמו "סניוריטה". שיר נוסף מהאלבום שזכה לפרסום הוא "מותר לומר", שהלחין ברוזה על פי שיר של נתן אלתרמן. את שירי האלבום הפיק מוזיקלית טכנאי ההקלטות טומי פרידמן, ועיבד אילן מוכיח. בהקלטות האלבום השתתפו חיים רומנו וחיים קריו בגיטרה חשמלית, אלון הילל ומאיר ישראל בתופים וכלי הקשה, קובי כהן, מיכה מיכאלי ודורי לובלינר בגיטרה בס, אילן מוכיח בפסנתר וקלידים, וברוזה בגיטרה אקוסטית[9].

בסוף 1980 העלו ברוזה ויהונתן גפן את המופע "דויד ויהונתן", שגם תועד על גבי אלבום בשם זה, וכן ביצע בפסטיבל שירי הילדים מספר 11 את "שיר ערש" (מילים: תמר אדר, לחן: יואל לרנר, עיבוד: אילן מוכיח)[10].

ב־1982 הוציא ברוזה את אלבומו השני, "קלף", שכלל שירים שהלחין בעצמו כמו "חיפה" (שנכתב במיוחד על ידי גפן על עיר הולדתו של ברוזה), "החיים הם חומר טוב", "שרוכים" ו"דניאלה". את האלבום הפיק מוזיקלית יהודה עדר שניגן בגיטרה, ויחד עימו השתתפו בהקלטות גם מיקי שביב בבס, ז'אן פול זימבריס בתופים, ומיקי קם בקולות רקע[11]. סיבוב ההופעות שליווה את האלבום נקטע עם פרוץ מלחמת לבנון הראשונה. במהלך המלחמה הִרְבָּה ברוזה להופיע בפני חיילים.

הפריצה עם "האשה שאיתי"

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 1983 הוציא ברוזה את האלבום "האשה שאיתי", שהכיל שירים ספרדיים מתורגמים לעברית, כחלק מההשפעות הספרדיות שספג בנעוריו. את השירים תרגם יהונתן גפן והפיק ועיבד לואי להב[12]. רבים מהשירים באלבום, כמו "האשה שאיתי", "בליבך" ו"סיגליות", הפכו ללהיטים גדולים. באלבום נכלל גם שיר אחד מקורי שהלחין ברוזה למילים של גפן, בשם "הרומבה"[13]. אלבום זה הוא אחד האלבומים הנמכרים ביותר בישראל עד היום[14], הוא נמכר ביותר מ־200,000 עותקים (פלטינה מחומשת). גם סיבוב ההופעות שנלווה לאלבום הצליח מאוד. באוגוסט 1983 הגיע הזמר הספרדי פאקו איבנז לישראל, והצטרף לסיבוב ההופעות של ברוזה[15].

במרץ 1984 יצא האלבום "ברוזה", שכמו "האשה שאיתי" הורכב גם הוא ברובו מתרגומים של יהונתן גפן לשירים ספרדיים. ברוזה הלחין שיר אחד עבור האלבום, "מגיע לו"[16].

קריירה מחוץ לישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשיא הצלחת "האשה שאיתי" נסע ברוזה לניו יורק, ומאז הוא מתגורר בארצות הברית ומחלק את זמנו בין אמריקה לבין ישראל. לדבריו, עזב "כדי לחפש משהו אחר, בשביל להרחיב אופקים". למרות זאת טען: "אני מאוד ישראלי וכך גם המוזיקה שלי, שנושמת את המקום הזה שהוא העוגן"[17]. בשנת 1989 חתם על חוזה עם חברת התקליטים EMI, שהוציא לאור את תקליטו הראשון באנגלית "Away From Home"[18]. לאחר יציאת האלבום יצא לסיבוב הופעות באירופה וארצות הברית[19].

בשנות ה־90 הוציא עוד שלושה אלבומים באנגלית וכן הוציא ב־2000, 2002 ו־2005 אלבומים בספרדית, שזכו לביקורות משבחות בספרד ובאמריקה הלטינית. ואף הצטרף (בדרך כלל כ"הופעת חימום") לסיורים של מוזיקאים פופולריים כמו פול סיימון.

הקריירה של ברוזה מחוץ לישראל הולידה שיתוף פעולה מוזיקלי לא צפוי ולא שגרתי, בינו ובין הזמר־היוצר האמריקאי טאונס ואן זאנט (אנ'). בשנת 1994 הופיע ברוזה עם ואן זאנט במופע מסדרת "Writers in the Round" שהתקיים ביוסטון. השניים לא שבו ונפגשו מעולם, ולא היה ביניהם כל קשר נוסף לאחר אותו מפגש. חרף זאת, כאשר נפטר ואן זאנט כשלוש שנים מאוחר יותר, הוא הותיר אחריו לברוזה קופסת נעליים מלאה בדברי שירה ומילות שיר מפרי עטו אשר לא פורסמו מעולם, ועימם בקשה מפורשת שברוזה ילחין את הטקסטים האלה. שנים לאחר מכן הוליד הסיפור יוצא הדופן הזה את האלבום "Night Dawn: The Unpublished Poetry of Townes Van Zandt", שאותו הוציא ברוזה בשנת 2010[20][21][22].

המשך הקריירה בישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקביל לקריירה מחוץ לישראל, הוציא ברוזה בישראל כמה אלבומים.

בפברואר 1991, במהלך מלחמת המפרץ, ערך בישראל סיבוב הופעות עם הגיטריסט האמריקני אל דימיולה[23].

ביולי 1991 יצא אלבומו "נשיקה גנובה", בהפקה משותפת של ברוזה ושל ג'פרי לסר. שניים מהלהיטים הבולטים של האלבום היו לחנים של ברוזה לשירים של מאיר אריאל: "מתחת לשמיים" ו"בצהרי יום". שיר נוסף מהאלבום שזכה להצלחה הוא "ביקור מולדת", שהלחין ברוזה למילים של יהונתן גפן. גפן כתב שירים נוספים לאלבום.

בפברואר 1994 יצא אלבום הופעה של ברוזה בשם "דייוויד ברוזה במצדה", שתיעד את הופעתו במסגרת פסטיבל ערד באותה שנה. האלבום זכה להצלחה, והגיע למעמד אלבום זהב.

בקיץ 1994 יצא אלבומו של ברוזה "החומרים שמהם עשויה האהבה", שאת רוב שיריו כתב יהונתן גפן. מהם התפרסם השיר "סתיו מסוכן". שירים נוספים שהתפרסמו מהאלבום היו "נטשה" ו"חולם אותך לאט".

במרץ 1996 הוציא את האלבום "סודות גדולים". מתוכו התפרסם שיר הנושא, שהלחין ברוזה למילים של יהונתן גפן.

תאונת הדרכים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 1998, בעת שחזר מהופעה בבאר שבע, סטה הרכב שבו נסע, עלה על אי תנועה והתנגש חזיתית בעמוד של שלט דרכים שהיה במקום. הרכב נהדף והתהפך, ופגע באי תנועה. ברוזה נפגע קשה בכל חלקי גופו. הוא הובהל לבית החולים קפלן ברחובות, ובו אושפז למשך 12 יום. לאחר שחרורו מבית החולים נשאר פגוע באצבעות ידו השמאלית, והיה חשש רב שתאונה זו תקטע את הקריירה שלו. ברוזה תבע את חברת הביטוח ואת נהג הרכב, בסכום של 4 מיליון ש"ח, על הנזקים הישירים והעקיפים שנגרמו לו. באוגוסט 2004 זכה ברוזה בפיצויים בסך 1.2 מיליון שקלים. בסופו של דבר הצליח ברוזה להשתקם ולחזור לנגן.

שנות האלפיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2002 יצא אלבומו של ברוזה "זה הכל או כלום", בהפקתו המוזיקלית של יזהר אשדות. האלבום כלל את הלהיטים "זה הכל או כלום", שכתב איתן נחמיאס גלס על פי לחן של עבדרחמן עמרני, "אבק של החיים", שגם אותו כתב גלס ושברוזה הלחין עם אשדות, ו"בוכה אל הקירות", שהלחין ברוזה ושכתבו יעקב רוטבליט ואלונה קמחי. כותבים נוספים באלבום היו מיכה שטרית, יהונתן גפן ושלום חנוך[24]. בתוך ימים ספורים הגיע האלבום למעמד אלבום זהב[25]. בסוף השנה יצא לסיבוב הופעות בספרד, בעקבות השקת הגרסה הספרדית של האלבום – "Todo O Nada"[26].

בשנת 2004 יצא אלבום האוסף "המיטב (לעכשיו)", שכלל את כל שיריו הידועים[27].

במרץ 2005 סירב קול ישראל לשדר שיר עברי־ערבי של דויד ברוזה ושל סעיד מורד, סולן להקת "סברין" הפלסטינית ממזרח ירושלים. התכנון היה שהשיר החדש ישודר בה בעת בקול ישראל וברדיו פלסטין, אך מנהל הרדיו יוני בן מנחם טען שהשיר צריך לעבור קודם ועדת פלייליסט[28]. בגלי צה"ל הסכימו לשדר את השיר בו־זמנית[29].

לאחר שברוזה הופיע כמה פעמים כאורח בהופעותיה של להקת "מיומנה", יצאו השניים ב־2006 במופע משותף, "בחונטוס", שבו שולבו ריקודי הלהקה ושיריו של ברוזה[30].

ב־2006, בעת מלחמת לבנון השנייה, עבר ברוזה בין מקלטים ביישובי הצפון המופגזים וניגן ושר לתושבים שתפסו בהם מחסה. גם במבצע עופרת יצוקה ברוזה חזר והופיע במקלטים לפני קהלים מצומצמים ביישובי הדרום. בינואר 2006 הוציא את האלבום "פארקינג קומפלטו" שכלל ברובו שירים בספרדית, אך גם שני שירים בעברית[31].

ב־2008 הוציא אלבום המתעד את הופעתו במצדה, שנערכה מוקדם יותר באותה השנה, ומכיל שירים בעברית, באנגלית ובספרדית.

ב־2009 השתתף בסרטון של השיר "War/No More Trouble" בהרכב חובק עולם בשם "Playing For Change" שהתאחדו ליצירה משותפת. בהם הזמר בונו[32].

בשנת 2010 השיק, בשיתוף עם יצרן הגיטרות שמוליק בודגוב, קו גיטרות קלאסיות על שמו[33].

ביוני 2011 יצא אלבומו של ברוזה "שפה שלישית", שהיה האלבום הראשון שהוציא בעברית לאחר כמעט עשר שנים. באלבום זה החל ברוזה לכתוב את שיריו בעצמו, לאחר שמיעט לעשות זאת באלבומיו הקודמים. משירי האלבום התפרסם השיר "חולם". האלבום הוקלט תוך יומיים בתקציב של 65 אלף דולר שגויס בKickstarter[34]. רובם של המשקיעים (80%) היו מחוץ לישראל, מכל רחבי העולם[35].

בשנת 2014, יצא אלבומו של ברוזה באנגלית "איסט ג'רוזלם, ווסט ג'רוזלם" ("מזרח ירושלים / מערב ירושלים"), בו השתתף זמר הראפ וויקליף ז'אן[36]. במקביל צולם סרט תיעודי בשם "מזרח ירושלים / מערב ירושלים", בהפקת גידי אביבי, שהוקרן בבכורה עולמית בפסטיבל הקולנוע של וודסטוק, ובמרכזו ההקלטות שערך ברוזה לאלבום עם מוזיקאים אמריקניים, ישראלים ופלסטינים באולפן הקלטות בשייח' ג'ראח במזרח ירושלים[37].

בשנת 2018 יצא אלבומו של ברוזה "טבעת הזהב". את שירי האלבום כתבה המשוררת צרויה להב. לצד האלבום השיק ברוזה פרויקט יוטיוב בו הוא מארח אמנים שונים לשיחה ושירה משותפת[38].

ב־2 בדצמבר 2020 ערך ברוזה בפארק תמנע מופע מיוחד עם תזמורת ירושלים מזרח ומערב ועם הזמרת רחלה ובניצוחו של תום כהן. המופע שודר בשידור חי באבו דאבי טיוי, ערוץ הטלוויזיה הממלכתי של איחוד האמירויות הערביות, בו־זמנית עם השידור בישראל[39].

ביוני 2022 הוציא יחד עם המוזיקאי תומר כץ, סינגל בשם "אל תתחיל איתי"[40]. המילים לשיר נכתבו על ידי מאיר אריאל והוא בוצע על ידי השניים באירוע לזכרו של אריאל שהתקיים ב-14.6.22 באמפי-פארק רעננה, לציון יום הולדתו ה-80. השיר התקבל בביקורות חמות בתקשורת[41][42] ובוצע על ידי ברוזה וכץ במסגרת הג'אם של קוטנר בגלגלצ ובתוכנית האירוח של גידי גוב ברדיו תל אביב.

בשנת 2022 השתתף בסרט התיעודי "עצבני ומהיר: הסיפור של פאסט מיוזיק והפטיפון" של עמית איצקר.

ב-20 בנובמבר 2023, במהלך מלחמת חרבות ברזל, הוציא את השיר "שמע ישראל" יחד עם אברהם טל. השיר הגיע למקום הראשון במצעד של מדיה פורסט.[43]

פרסים והוקרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • באפריל 2002, זכה בפרס הטלוויזיה הספרדית על שיר הנושא שחיבר לסדרת הדרמה הספרדית "אב אמיץ"[44].
  • דצמבר 2022, גיבור תרבות "הבימה" ניתן לו במחווה לכבודו ולכבוד יהונתן גפן[48]

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1978 נישא לרותי גביזון, שעזרה לו בהמשך הקריירה בהפקת אלבומיו והופעותיו. כעבור 30 שנה, ולאחר שנולדו להם שלושה ילדים, בני הזוג התגרשו[50]. ילדיו הם מורן־סול, שפית ופעילה למען הסביבה; רמון, מפיק; ואדם, עורך דין[51].

ב־2011 נישא למעצבת האופנה נילי לוטן[52]. נכון לשנת 2022 הם מתגוררים בניו יורק[53].

ברוזה הוא חבר המועצה הציבורית של הקרן החדשה לישראל.

דיסקוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומים בעברית:

  • דויד ברוזה (1979)
  • קלף (1982)
  • האשה שאיתי (1983)
  • ברוזה (1984)
  • לקט ראשון (1990)
  • נשיקה גנובה (1991)
  • הופעה במצדה 93' (1994)
  • החומרים שמהם עשויה האהבה (1994)
  • סודות גדולים (1996)
  • מתחיל לנשום – ברוזה וחברים. מצדה 99' (1999)
  • זה הכול או כלום (2002)
  • המיטב (2004)
  • ברוזה 5 (בהופעה) (2007)
  • מופע זריחה במצדה (2008)
  • אל תשאלי אם אני אוהב (2010) - אוסף שירי אהבה
  • שפה שלישית (2011)
  • שיר אהבה אנדלוסי (עם התזמורת האנדלוסית אשקלון) (2015)
  • טבעת הזהב (2018)
  • TEFILA (2022)

אלבומים לועזיים:

  • Away From Home (English, 1989)
  • Time of Trains (English, 1993)
  • Second Street (English, 1994)
  • Stone Door (English, 1994)
  • Isla Mujeres (Spanish, 2000)
  • Spanish Heart (English, 2001)
  • Painted Postcard (English & Hebrew, 2002)
  • Todo O Nada (Spanish, 2002)
  • Things Will be Better: The Best of David Broza (2006)
  • Parking Completo (Second Version – Spanish and Hebrew, 2006)
  • Night Dawn: The Unpublished Poetry Of Townes Van Zandt (English, 2010)
  • East Jerusalem/West Jerusalem (English, 2014)

שיתופי פעולה:

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: דויד ברוזה

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ שמו המלא, על פי ראיון במקור ראשון דיוקן 582, ד' תשרי תשס"ט, 3 באוקטובר 2008.
    בשם זה גם רשומות יצירותיו הלועזיות של ברוזה באתר אקו"ם
  2. ^ לפי התוכנית "סוכן תרבות" ביוטיוב בערוץ כאן 11, 8 באפריל 2022, מדקה 32:48
  3. ^ תיעוד יוצרים של מפעל הפיס עם יואב קוטנר - דיוויד ברוזה (הגרסה הארוכה), סרטון בערוץ "מפעל הפיס", באתר יוטיוב (אורך: 1:34:31)
  4. ^ סמדר שיר, הזמר שרוצה לשיר ברחוב, מעריב, 31 בינואר 1980
  5. ^ שרית ישי, השורשים של דויד ברוזה, "העולם הזה", גיליון 2152 מ-29 בנובמבר 1978, עמוד 51
  6. ^ יוסי חרסונסקי, להיחשף בערב יחיד, מעריב, 6 בנובמבר 1978
  7. ^ יוסי חרסונסקי, זה לא כל כך נעים לראות גן סגור, מעריב, 14 בנובמבר 1978
    גילי איזיקוביץ, האם "הכבש ה–16" בדרך לאיחוד?, באתר הארץ, 29 בינואר 2015
  8. ^ יוסי חרסונסקי, הקציצה של קנר, מעריב, 17 בפברואר 1980
  9. ^ יוסי חרסונסקי, הכאב והאהבה של ברוזה, מעריב, 22 בינואר 1980
  10. ^ מבחר, דבר, 5 באוקטובר 1981
  11. ^ מירי פז, "הקלף" של דוויד ברוזה, דבר, 6 באפריל 1982
  12. ^ שמעון פרנס, הקלף הספרדי, כותרת ראשית, 9 במרץ 1983
  13. ^ דובי לנץ, דויד ברוזה, כותרת ראשית, 7 בספטמבר 1983
  14. ^ מרב יודילוביץ', עמיחי שלו, דרור עמיר, אור ברנע וערן בר-און, שיא ישראלי, באתר ynet, 28 באפריל 2009
  15. ^ רן דביר, תגבורת ספרדית לדיוויד ברחה, דבר, 22 באוגוסט 1983
  16. ^ יוסי חרסונסקי, האשה שאיתו: פרק ב', מעריב, 29 במרץ 1984
  17. ^ מרב יודילוביץ', חולם בספרדית, באתר ynet, 6 בינואר 2006
  18. ^ אורנה פפיל, קרוב - רחוק, חדשות, 19 אוקטובר 1989
    אבי מורגנשטרן, צעד אחד לפני התהילה?, מעריב, 20 באוקטובר 1989
  19. ^ טל פרי, "אני מקווה להגיע כל שנה להופעות", מעריב, 18 בנובמבר 1990
  20. ^ Townes Van Zandt's bequest finds new life at "Dawn" כתבה ברויטרס מיום 13 בפברואר 2010 (שכוללת גם ראיון בו מספר ברוזה מנקודת ראותו את כל גלגולי הסיפור), אוחזר ביום 19.7.2018
  21. ^ קדימון הווידאו של האלבום Night Dawn בערוץ היוטיוב הרשמי של דויד ברוזה (אשר כולל, בין היתר, קטעים נדירים מתוך הקונצרט משנת 1994 בו השתתפו ואן זאנט וברוזה)
  22. ^ סקירת האלבום Night Dawn באתר המוזיקה של יוסי חרסונסקי
  23. ^ רותי ויטל, לא צריך להסביר למה באתי, מעריב, 4 בפברואר 1991
  24. ^ גידי אביבי, הדים מ"קלף", קולות מ"האשה שאתי", באתר הארץ, 7 ביוני 2002
  25. ^ אלבום זהב לדויד ברוזה על "זה הכל או כלום", באתר הארץ, 20 ביוני 2002
  26. ^ מיכל פלטי, דויד ברוזה יוצא לסיבוב הופעות בספרד, באתר הארץ, 24 בספטמבר 2002
  27. ^ שגיא בן נון, אלבום אוסף לדויד ברוזה, באתר הארץ, 28 ביוני 2004
  28. ^ ענת באלינט, קול ישראל סירב לשדר שיר ישראלי-פלשתיני של דויד ברוזה וסעיד מורד, באתר הארץ, 22 במרץ 2005
    שירות גלובס, ‏דויד ברוזה בפלסטין, באתר גלובס, 23 במרץ 2005
  29. ^ איתמר אייכנר, דיוויד ברוזה ב"קול פלסטין", באתר ynet, 22 במרץ 2005
  30. ^ עכבר העיר, בחונטוס - מיומנה ודויד ברוזה, באתר הארץ
    תמר סוקניק, מופע משותף לדויד ברוזה וקבוצת "מיומנה" ביפו, באתר הארץ, 5 בפברואר 2006
  31. ^ גידי אביבי, דייוויד אינטרנשיונל, באתר הארץ, 28 בינואר 2006
  32. ^ השיר "War/No More Trouble" בערוץ יוטיוב. 2009
  33. ^ מירב קריסטל, אם קונים גיטרת קלפטון, למה לא בודגוב וברוזה?, באתר ynet, 5 באפריל 2010
  34. ^ טל פרי, ‏דיוויד ברוזה: "כיוצר וותיק זה עונג ואתגר ולגלות מיזמים חדשים", באתר גלובס, 23 במאי 2011
    אבישי מתיה, ‏העיקר זה השריטה, באתר גלובס, 12 ביולי 2011
    מתן אברמוביץ', עכבר העיר, המיזם של דויד ברוזה הצליח: גייס 65 אלף דולר לקראת אלבום, באתר הארץ, 14 בפברואר 2011
  35. ^ אלעד בילו, עכבר העיר, רק 20% מהמשקיעים באלבום החדש של דיוויד ברוזה - מישראל, באתר הארץ, 23 במאי 2011
  36. ^ אורי זר אביב, וויקליף ז'אן ישתתף באלבומו הבא של דויד ברוזה, באתר הארץ, 4 במרץ 2012
  37. ^ ענת טנר, הקולנוע הישראלי עושה רוח בעיר, באתר ynet, 12 בנובמבר 2015
  38. ^ רן בוקר, דויד ברוזה שולף טבעת בסינגל חדש, באתר ynet, 2 בינואר 2018
    תימורה לסינגר, ‏עמוק באזור הנוחות: על האלבום החדש של דיויד ברוזה, באתר גלובס, 24 בנובמבר 2018
  39. ^ ynet, מתחת לשמיים: דויד ברוזה שר בטלוויזיה של איחוד האמירויות, באתר ynet, 3 בדצמבר 2020
  40. ^ דויד ברוזה ותומר כץ-אל תתחיל איתי(קליפ מילים), נבדק ב-2022-06-17
  41. ^ שירית גל, דויד ברוזה: "יש לנו עוד המון שירים של מאיר אריאל לגלות. איזה אוצר", באתר ynet, 9 ביוני 2022
  42. ^ רחלי פלנט רוזן, ‏אחרי 30 שנה: לחן חדש לטקסט של מאיר אריאל, באתר "סרוגים", 9 ביוני 2022
  43. ^ המצעד השבועי של מדיה פורסט, באתר מדיה פורסט, ‏3 בדצמבר 2023
  44. ^ דויד ברוזה זכה בפרס בספרד, באתר הארץ, 30 באפריל 2002
  45. ^ תימורה לסינגר, מגיע לו, באתר ynet, 6 באוגוסט 2009
    אסף נבו, ‏דויד ברוזה יחגוג 25 שנה ל"אישה שאיתי", באתר ‏מאקו‏, 29 במאי 2009
  46. ^ Goodwill Ambassadors & Advocates - National. UNICEF
  47. ^ איתמר אייכנר, המתנדבים בעם, באתר ynet, 4 ביולי 2019
  48. ^ "גיבור תרבות ענק": דויד ברוזה גילה על הבמה שקלפטר מת - וספד לו בדמעות, באתר וואלה, 8 בדצמבר 2022
  49. ^ אתר פרס שולמית אלוני
  50. ^ רן בוקר, האשה שאיתו, פרק 2: דויד ברוזה נשוי, באתר ynet, 2 באוקטובר 2011
  51. ^ אורית מרלין-רוזנצוייג, מורן סול, בתו של דויד ברוזה, נלחמת להציל את יערות האמזונס, באתר ynet, 13 בפברואר 2022
  52. ^ אורית מרלין רוזנצוויג, נילי לוטן, האישה שאיתו: "אנחנו מאוהבים כמו בני 16", באתר Xnet‏, 14 ביולי 2016
  53. ^ לפי התוכנית "סוכן תרבות", אפריל 2022
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=דויד_ברוזה&oldid=39942029"