דודו גורש
| גורש כשוער במדי הפועל באר שבע, 2015 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
1 בפברואר 1980 (בן 44) עכו, ישראל | |||
| שם מלא | דוד גורש | |||
| גובה | 1.89 מטרים | |||
| עמדה |
שוער | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
דוד (דודו) גורש (נולד ב-1 בפברואר 1980) הוא כדורגלן עבר ישראלי ששיחק בעמדת השוער. במרבית הקריירה שיחק בהפועל עכו, היה שותף לזכייה בשלוש אליפויות רצופות עם הפועל באר שבע, ולזכותו שבע הופעות במדי נבחרת ישראל. משמש כמאמן השוערים בעירוני טבריה.
קריירת מועדונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]דוד גורש נולד וגדל בעיר עכו. החל את דרכו במחלקת הנוער של מכבי עכו, שם שיחק תחילה כקשר אחורי. לאחר מכן עבר למחלקת הנוער של הפועל עכו, ובגיל 17 הוסב לעמדת השוער[1].
לאחר ששיחק במשך חצי עונה גם בקבוצת הנוער של מ.כ. נווה יוסף, חתם גורש על חוזה מקצועני בהפועל עכו בעונת 1998/1999, כשהקבוצה שיחקה בליגה השלישית בטיבה. לאחר חצי עונה עבר למכבי פתח תקווה, ובשנת 2001 חזר להפועל עכו, ובהמשך מונה לקפטן הקבוצה. בתום עונת עונת 2008/2009 עלה עם הקבוצה לליגת העל, ובסך הכל שיחק במועדון 14 עונות ברציפות.
לקראת עונת 2015/2016 חתם לשנתיים בהפועל באר שבע. בעונתו הראשונה בקבוצה זכה עמה באליפות המדינה בפעם השלישית בתולדותיה, וראשונה לאחר 40 שנה. לגורש בן ה-36 הייתה זו האליפות הראשונה בקריירה. במהלך עונת 2016/2017 איבד את מקומו בהרכב לעמיתו השוער גיא חיימוב, ובסך הכל ערך 21 הופעות ליגה בעונה זו, בסופה זכה עם הפועל באר שבע באליפות שנייה ברציפות. בעונת 2017/2018 שותף ב-11 משחקי ליגה וזכה עם הקבוצה באליפות שלישית ברציפות.
ב-6 בספטמבר 2018 חתם גורש לעונה אחת בבית"ר ירושלים. ב-17 בספטמבר ערך את הופעת הבכורה שלו בקבוצה, כשפתח בהרכב במשחק מול הפועל חיפה שהסתיים בתיקו 2–2. ב-5 בנובמבר 2018 ערך את ההופעה האחרונה בקריירה במסגרת רשמית, בניצחון 2–1 על מכבי חיפה.
ב-21 במאי 2019 הודיע גורש על פרישה ממשחק פעיל[2], לאחר ששותף 26 דקות במשחק ידידות ביתי שקיימה קבוצתו (האחרונה בקריירה) בית"ר ירושלים מול אתלטיקו מדריד הספרדית, בו ניצחה בית"ר ירושלים 2–1[3].
נבחרות ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]לזכותו של גורש שלוש הופעות בנבחרת הצעירה של ישראל.
עוד בהיותו שחקן בהפועל עכו, זומן גורש לנבחרת הבוגרים של ישראלי, אך לא זכה לשחק במדיה. בסיום עונת 2015/2016 בה זכה גורש באליפות ליגתת העל עם הפועל באר שבע כשוערה הראשון, הוא זומן שוב לבוגרים של נבחרת ישראל, ואת הופעת הבכורה שלו ערך במשחק ידידות מול סרביה, בו הפסידה ישראל 1–3. במשחקי מוקדמות מונדיאל 2018 שותף גורש בחמישה משחקים, ובסך הכל לזכותו שבע הופעות במדי נבחרת ישראל הבוגרת.
לאחר הפרישה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כמאמן שוערים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר הפרישה[2], חזר גורש להפועל עכו, וב-9 ביולי 2019 מונה לחבר הנהלה ומאמן השוערים של קבוצת הנוער[4]. ביולי 2020 החל לשמש כמאמן השוערים של אחי נצרת, במקביל להמשך אימון שוערי קבוצת הנוער בעכו[5].
ביולי 2023 החל לשמש כמאמן השוערים של קבוצת הבוגרים של עירוני טבריה.
תארים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גביע הטוטו: 2005/2006
- אליפות: 2015/2016, 2016/2017, 2017/2018
- אלוף האלופים: 2016 2018
- גביע הטוטו: 2016/2017
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דודו גורש, באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל
- דודו גורש, באתר Transfermarkt
- דודו גורש, באתר Soccerway
- דודו גורש, באתר National Football Teams
- דודו גורש, באתר FootballDatabase.eu
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ גורש: "הגעתי למקומות הכי גבוהים שיש עבור שוער", באתר ערוץ הספורט, 22 במאי 2019
- ^ 1 2 גיא בן זיו, בית"ר נפרדה מדודו גורש, שפרש מכדורגל, באתר ONE, 21 במאי 2019
- ^ BEITAR JERUSALEM 2 - 1 ATLETIC MADRIRD - חיפוש ב-Google, באתר www.google.co.il
- ^ שלמה וייס, הפועל עכו: דודו גורש ישמש כחבר הנהלה וכמאמן השוערים של הנוער, באתר וואלה, 9 ביולי 2019
- ^ זיו פרבר, מצא בית חדש: מאמן השוערים דודו גורש עבר לאחי נצרת, באתר צפון 1, 16 ביולי 2020