דוד גוטמן

דוד מאיר גוטמן

לידה	1827
פטירה	9 בדצמבר 1894 (בגיל 67 בערך)
מקום קבורה	בית הקברות היהודי בהר הזיתים
ראש ועד פתח תקווה 1878–1886 (כ־8 שנים) יהושע שטמפפר ←

דוד מאיר גוטמן (תקפ"ז, 1827 הונגריה - א' בטבת תרנ"ד, 9 בדצמבר 1894, יפו) היה בין בוני השכונות הראשונות מחוץ לחומות וממייסדי "החברה ליישוב ארץ ישראל". היה נמנה עם מייסדי המושבה הראשונה בארץ ישראל, פתח תקווה אשר לימים הייתה לעיר. בשנת 1885 נבחר על ידי חובבי ציון כנציגם בארץ ישראל.

קורות חייו

דוד גוטמן נולד במערב הונגריה. בילדותו למד ב"חדר" ובישיבה והתמחה במסחר אצל אביו, טוביה. בשנת 1848 פרץ מרד בהונגריה הצטרף למורדים. משה סמילנסקי מספר על תקופה זו שכאשר עברה פלוגתו מעבר קשה, החיילים היו עמוסים במשא וצמאים מאוד. פתאום התגלה לפניהם נמל מים. החיילים התנפלו על המים. דוד גוטמן נרתע לאחור ונזכר כי יום הכיפורים היה אותו יום. נשא אשה והשתקע בעיר המחוז זאלאגרסג בדרום-מערב הונגריה. שם עסק במסחר, הצליח בעסקיו, תמך בתלמידי ישיבה ואף שלח תרומות ליישוב בארץ ישראל. בשנת תרכ"ח נשלח מטעם סיעת החרדים לקונגרס הייסוד של הארגון הארצי של הקהילות היהודיות בהונגריה.

בשנת תרל"ו חיסל את עסקיו בהונגריה ועלה לארץ ישראל עם רעייתו. הוא קנה אדמה בסביבות ירושלים. נכדו של עקיבא יוסף שלזינגר, מרדכי אליעזר שלזינגר, מספר על שיתוף פעולה הדוק בין דוד גוטמן לבין סבו במאמצים לרכישת אדמות ליד חברון. גוטמן נבחר לוועד שכונת "אבן ישראל" ותרם כספים למוסדות צבור, ובמקביל חיפש שותפים לייסוד מושבה חקלאית. לאחר מכן הוא פנה לרכישת אדמות פתח תקווה.

הקמת פתח תקווה

גוטמן מימן את רכישת החלקה הראשונה של הכפר מלבס בשנת 1878. היות שהיה נתין של האימפריה האוסטרו-הונגרית חוזה הרכישה נחתם אצל הקונסול האוסטרי ביפו והרכישה הייתה בחסותו, למורת רוחו של הפחה מירושלים.

גוטמן הביא למושבה את האגרונום דוד רגנר מהונגריה. דוד רגנר ניהל בהונגריה אחוזה גדולה והוא אשר יזם את הבאת המחרשה האירופאית ואת השוורים מסוריה למושבה. גוטמן מימן את ייבוא הציוד החקלאי והביא לכך שיבולי החיטה של המושבה יהיו מוצלחים לקנאת בני הכפרים הערבים השכנים.

את ביתו שלו הקים במגרש שהיום מצוי ברח' פינסקר 1 בפתח תקווה, והמבנה נקרא בית גוטמן בכר.

חג הפסח הראשון

בתום השנה הראשונה הסתבר כי היבול עלה יפה. המתיישבים החליטו לקיים את כל המצוות התלויות בארץ: לקט, שכחה ופאה. תרומות ומעשרות הפרישו כדין והעמיסו אותם על 30 גמלים והעלו אותם לירושלים. טוביה סלומון מספר כי "היום ההוא עשה רושם כביר על כל תושבי ירושלים". וקהל של המונים באו לראות כיצד יהודים מביאים את יבול אדמתם ומעשרותיהם לירושלים לראשונה מאז חורבן הבית השני. באחד הבתים בשכונת מאה שערים התקיימה סעודת מצווה. וכל הספקות בקשר עם טבל ודמאי התבטלו שכן נתקיימו הפעם כל המצוות התלויות בארץ.

בפסח תרל"ט - 8 באפריל 1879 חגגו מייסדי פתח תקווה את החג, כאשר כל הבית התרוקן מכל התבואה שנאספה בחורף. הם החליטו לעשות את הסדר בביתו של דוד גוטמן. וכך מתאר אברהם יערי בספרו זכרונות ארץ ישראל מפי טוביה סלומון:

"חגגו בבית שנתרוקן מכל התבואות ששמו בו בתחילת חודשי החורף. אותו הבית הגדול שבו ערכו את הסדר, היה מואר וערוך שולחנות וכיסאות וכל הכלים הדרושים לכבוד החג. ר' דוד גוטמן, הזקן שבחבורה, ישב בראש המסובין עם כל בני משפחת אשתו, שהוא גדלם וחנכם, ויתר חבריו ובני משפחותיהם, האבות והבנים, הקטנים והגדולים, עוטרים לו מסביב, ודמות לו כראש-שבט מוקף המון יוצאי חלציו, שדאגת כולם עליו. פניו האציליים מביעים קורת-רוח מרובה על שקיים סוף סוף את נדרו אשר נדר לה', להיות האחד מהראשונים ביישוב החקלאי בארץ הקודש. פתח ר' דוד גוטמן ואמר:

"הלילה הזה הוא ליל זיכרון לישראל על הנסים ועל הנפלאות שעשה אלוקינו לאבותינו בצאתם ממצרים, מעבדות לחרות, משעבוד לגאולה, גאולת הרוח וגאולת הגוף. הלילה הזה עלינו לברך את ברכת 'שהחיינו' בכוונה כפולה: שהחיינו לכונן מושבה חקלאית ראשונה בארצנו הקדושה ולסול המסילה להבאים אחרינו. אנחנו הננו היום הצפורים הראשונות המבשרות את אור השחר, וה' הוא המאיר לנו אור תקווה והסולל לפנינו דרך הקודש. במקום הזה בקע לנו אור השחר ועוד מעט וזרחה עלינו, יראי ה', שמש צדקה ומרפא. נשמת ישראל סבא תשוב, תעל, תתלבש בקדושה ובטהרה כימי קדם קדמתה, ושוב פעם נזכה להקים לנו נביאים וקדושי עליון לגאולתנו ולגאולת העולם.

— מאתר סנונית המצטט את הבטאון מחניים - גיליון פ'

גוטמן שימש כראש ועד המושבה בשנים 1878–1883 יחד עם יואל משה סלומון, ולבד בשנים 1883–1886.

אחרי מותו

בסוף ימיו נותר ללא נכסיו. נפטר ביפו אחרי מחלה קצרה בגיל 67. נקבר בהר הזיתים שבירושלים.

על מצבתו נחקק:

פ"נ

איש אמונים תם וישר ירא אלהים באמת הרבני

הנגיד מו"ה דוד מאיר בר' טובי' גוטמאנן

משאליעגערסעק במדינת הונגריה. כל ימיו נשא

ונתן באמונה, בשנת תרל"ו עלה לאה"ק ועסק

ביישובה בתור ממונה ובמסירות נפש ממש וזכה

שנבנו על ידו שתי עירות בישראל פתח תקווה ויהוד.

בן ששים ושבע שנים נפטר בשם טוב מבנים

ומבנות ביום ב' דר"ח טבת ש' תרנ"ד

תנצב"ה

—

דוד גוטמן מוזכר בשיר "הבלדה על יואל משה סלומון", המספר את ייסוד פתח תקווה, שכתב יורם טהר-לב, וביצע במקור אריק איינשטיין. המוטיב הבולט בשיר הוא מוטיב הציפורים והוא מתייחס גם לדברי ד"ר מזארקי, שקבע שהיעדר ציפורים במלבס מלמד על טיבה הרעה של החלקה, ומולו את תשובת גוטמן שקבע בליל הסדר הראשון בפתח תקווה שהמתיישבים הם "הציפורים הראשונות המבשרות את השחר".

עיריית פתח תקווה קראה רחוב בעיר על שמו.

לקריאה נוספת

• משה סמילנסקי, פרקים בתולדות היישוב - כרך א', הוצאת דביר, 1939
• אברהם יערי, זכרונות ארץ ישראל - כרך א':
  • זקני פתח תקווה מפי משה סמילנסקי, אוּמלבֶּס, עד 1878 - פרק כ"ה
  • טוביה סלומון, ייסוד פתח תקווה, 1878 - 1880 - פרק כ"ו
• יעקב יערי-פולסקין, הבונה הנאמן, בתוך: חולמים ומגשימים, תל אביב: הוצאת מ. מזרחי, 1967, עמודים 76–78

קישורים חיצוניים

• דוד תדהר (עורך), "דוד מאיר גוטמן", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 304