לדלג לתוכן

דיבור מתוך שינה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

דיבור מתוך שינה (סוֹמְנִילוֹקיה somniloquy) הוא תופעה פאראסומנית[1] שבה אדם מדבר במהלך השינה מבלי להיות מודע לכך[2]. התופעה יכולה להתרחש בכל שלבי השינה[1] ונחשבת כתופעה נפוצה בקרב כלל האוכלוסייה[3]. דיבור מתוך שינה משלב היבטים רפואיים וקוגניטיביים, ועשוי לשקף תהליכים קוגניטיביים המתרחשים במהלך השינה, תוך שהוא מהווה חלון לפעילות המנטלית שמתחרשת בזמן זה.

שכיחות ומאפיינים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיבור מתוך שינה הוא אחת מהתופעות הפאראסומניות הנפוצות ביותר, עם שכיחות של כ-66% באוכלוסייה הכללית[4]. התופעה מופיעה בעיקר בשלבי שינה שאינה שנת REM, אך התכנים הלשוניים עשויים להיות מדויקים יותר במהלך שנת REM. מחקרים מצביעים על כך שקיימים הבדלים במאפיינים הפיזיולוגיים של אלו שמדברים מתוך שינה, כגון יעילות שינה נמוכה יותר, אחוז נמוך יותר של שנת REM, ואחוז גבוה יותר של שנת NREM[4].

בקרב ילדים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיבור מתוך שינה נפוץ במיוחד בקרב ילדים, עם הערכה שכ-18% מהילדים הבריאים בגילאי 7–15 מדברים מתוך שינה לפחות שלוש פעמים בשבוע[5]. למרות שהתופעה נחשבת לרוב כבלתי מזיקה[2], מחקרים מסוימים קושרים אותה לבריאות נפשית ירודה[5]. למשל, במחקר על ילדים בעלי התפתחות תקינה נמצא כי דיבור מתוך שינה קשור במידה מסוימת לתסמינים רגשיים חמורים יותר, בעיות התנהגות ובעיות בקשרים עם בני גילם. עם זאת, בקרב ילדים עם בעיות התפתחותיות, דיבור מתוך שינה לא נמצא כמנבא בעיות בריאות נפשיות, למעט קשר חיובי בלתי צפוי להתנהגות חברתית טובה יותר[5].

בקרב מבוגרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקרב מבוגרים, דיבור מתוך שינה יכול לכלול דיאלוגים או מונולוגים מורכבים, ג'יבריש או מלמולים[3]. התכנים המדוברים עשויים לשקף תהליכים קוגניטיביים פעילים במהלך השינה, כולל עיבוד שפה וגיבוש זיכרונות[2][4]. מחקרים מראים כי לעיתים קרובות תוכני דיבור מתוך שינה תואמים את תוכן החלומות[4], במיוחד במהלך שנת REM, ולכן הוא נחשב להתנהגות דמוית חלום (Dream-enactment behavior, DEB)[2].

הקשר לבריאות הנפשית ולתפקוד יומיומי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות שדיבור מתוך שינה נחשב לתופעה נפוצה, במקרים מסוימים הוא עשוי להצביע על בעיות רפואיות או נפשיות חמורות יותר. למשל, בקרב חולי פרקינסון עם דיבור מתוך שינה תכוף, נמצא כי תופעה זו מהווה גורם סיכון עצמאי לתמותה, כמו גם לקשר להזיות וישנוניות יתר ביום[3]. דיבור מתוך שינה עשוי להופיע גם יחד עם הפרעות שינה אחרות כמו הליכת לילה, סיוטים, הרטבת לילה, והפרעות התנהגות שנת REM‏ (RBD)[3][5].

אין טיפול ספציפי לדיבור מתוך שינה, בעיקר מכיוון שהסיבות לתופעה אינן ברורות לחלוטין. עם זאת, ישנן מספר גישות להפחתת התופעה:

  • שיפור היגיינת השינה: שמירה על זמני שינה קבועים, הימנעות מתנומות מאוחרות ביום, והפחתת צריכת קפאין ואלכוהול לפני השינה.
  • הפחתת מתח: כיוון שלחץ נפשי נחשב לגורם מרכזי, חיפוש דרכים להפחתת מתח עשוי לסייע.
  • טיפול בהפרעות שינה נלוות: במקרים בהם דיבור מתוך שינה מלווה בהפרעות שינה אחרות, טיפול בהן עשוי להפחית גם את הדיבור.
  • התייעצות עם איש מקצוע: במקרים של תדירות גבוהה או חשש לבעיה רפואית, מומלץ לפנות לרופא או מומחה שינה. במקרים מסוימים ייתכן שיומלץ על טיפול פסיכופתי או תרופתי.

ברוב המקרים דיבור מתוך שינה אינו מזיק ואינו דורש טיפול מיוחד. עם זאת, אם התופעה משבשת את השינה או גורמת למצוקה, התייעצות עם איש מקצוע עשויה לסייע באיתור הגורמים ובהתאמת טיפול מתאים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 Milena Camaioni, Serena Scarpelli, Valentina Alfonsi, Maurizio Gorgoni, Rossana Calzolari, Mina De Bartolo, Anastasia Mangiaruga, Alessandro Couyoumdjian, Luigi De Gennaro, How COVID-19 Affected Sleep Talking Episodes, Sleep and Dreams?, Brain Sciences 14, 2024-05, עמ' 486 doi: 10.3390/brainsci14050486
  2. ^ 1 2 3 4 Milena Camaioni, Serena Scarpelli, Valentina Alfonsi, Maurizio Gorgoni, Mina De Bartolo, Rossana Calzolari, Luigi De Gennaro, The Influence of Sleep Talking on Nocturnal Sleep and Sleep-Dependent Cognitive Processes, Journal of Clinical Medicine 11, 2022-01, עמ' 6489 doi: 10.3390/jcm11216489
  3. ^ 1 2 3 4 Eemil Partinen, Ari Ylikoski, Mariusz Sieminski, Markku Partinen, Impact of REM Sleep Behavior and Sleep Talking on Mortality in Parkinson's Disease, Cureus 16, עמ' e52565 doi: 10.7759/cureus.52565
  4. ^ 1 2 3 4 Anastasia Mangiaruga, Aurora D’Atri, Serena Scarpelli, Valentina Alfonsi, Milena Camaioni, Ludovica Annarumma, Maurizio Gorgoni, Mariella Pazzaglia, Luigi De Gennaro, Sleep talking versus sleep moaning: electrophysiological patterns preceding linguistic vocalizations during sleep, academic.oup.com
  5. ^ 1 2 3 4 Kurt Lushington, Sarah Biggs, James Martin, Declan Kennedy, Short report: Sleep talking and mental health in children with developmental problems and typically developing children, Research in Developmental Disabilities 124, 2022-05-01, עמ' 104214 doi: 10.1016/j.ridd.2022.104214