לודזה
סמל לודזה | |
| מדינה |
|
|---|---|
| חבל ארץ | לטגליה |
| תאריך ייסוד | 1173 |
| שטח | 10.47 קמ"ר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 7,524 (1 בינואר 2024) |
| קואורדינטות | 56°33′00″N 27°43′00″E / 56.55°N 27.716667°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
| http://www.ludza.lv/ | |
לוּדזָה (בלטבית: Ludza; ברוסית: Люцин; ביידיש: לוּצִין) היא עיר בלטביה המזרחית, בחבל לטגליה. אוכלוסיית העיר מונה כ-10,000 תושבים, ביניהם קומץ יהודים.
תולדות העיר
[עריכת קוד מקור | עריכה]לודזה נזכרת מהמאה ה-12, ובסוף המאה ה-14 נבנה בה מבצר אבן, אשר עומד על תילו עד ימינו. בשנת 1561 נכללה העיר באיחוד הפולני-ליטאי, ובחלוקת פולין הראשונה בשנת 1772 נכללה בשטחי האימפריה הרוסית.
בשנת 1777 הוענקו ללודזה זכויות עיר.
יהודי לודזה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בין מלחמות העולם נמנו בעיר כ-1,500 יהודים, למעלה מרבע מתושביה, והתקיימו בה חיים ציבוריים יהודיים ושבעה בתי כנסת. כמו כן, פעלו בעיירה בית ספר עברי ואגודה להפצת השפה העברית. ברבנות הקהילה כיהנו, בין היתר, הרב נפתלי ציוני, הרב אליעזר דון יחיא, שאצלו למד הרב קוק, והרב בן-ציון דון-יחיא (נספה בשואה). בתקופת הכיבוש הסובייטי נסגרו המוסדות הציבוריים היהודיים בעיר.
ב-3 ביולי 1941, במהלך מבצע ברברוסה, נכבשה העיר בידי הגרמנים, תוך שהגיעו אליה מאות פליטים יהודים מליטא ומלטביה. כעבור כשבועיים נורו בידי הלטבים חלק מהפליטים היהודים שהגיעו לעיר. בהמשך החודש רוכזו כ-1,000 היהודים שנותרו בעיר בגטו קטן שהוקם באזור עני בה, בצפיפות רבה, אשר נשמר בידי המשטרה הלטבית. על יהודי הגטו הוטלו גזירות שונות, ובהן חובת ענידת טלאי, איסור הליכה על מדרכות וחובת ביצוע עבודות כפייה קשות ומשפילות. מעת לעת אנסו ורצחו השוטרים הלטבים נערות יהודיות מהגטו, ורצחו בו עשרות יהודים נוספים, ובהם רב הקהילה.
בסוף יולי 1941 לאור מדורות של ספרי קודש בוערים ברחוב רז'יצקי בוצעה אקציה של ירי בקבוצות של 5-6 יהודים בכל פעם בירי אקדח בעורף . באקציה זו נרצח גם הרב בן-ציון דון-יחיא.
ב-17 באוגוסט 1941 נרצחו בידי שוטרים לטבים כ-800 מיהודי הגטו שבעיר בבורות ירי על גדת אגם צירמה, כשבעה ק"מ מהעיר. רצח היהודים העירומים באתר זה צולם בידי קצינים גרמנים. לאחר ששבו השוטרים לעיר, רצחו בה עוד כ-30 עד 40 נשים וילדים יהודים, תוך אונס הנשים. ב-27 באוקטובר 1941 שולחו כ-120 היהודים האחרונים שנותרו בגטו שבעיר לגטו דאוגבפילס, ונרצחו חלקם בדרך לעיר וחלקם לאחר הגעתם אליה. ביחד אתם נרצחו יהודי זילופה.
כ-25 יהודים בעלי מקצוע שהושארו בעיר נרצחו ב-2 באפריל 1942 ביער סמוך. מקהילת לודזה שרדו את השואה חמישה אנשים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אתר האינטרנט הרשמי של לודזה
- אתר גנאלוגיה יהודית
- "לודזה", באתר JewishGen (באנגלית)
- לודזה (Ludza), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
- לודזה במיזם "הסיפורים שלא סופרו - אתרי רצח יהודים בשטחי ברית המועצות הכבושים", באתר "יד ושם" (באנגלית)
- קטרין רייכלט, לודזה, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק B, עמ' 1014–1016), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
לודזה (לטביה), דף שער בספרייה הלאומית