ליקוק
ליקוק היא פעולה במסגרתה מעביר אדם או בעל חיים את לשונו על פני משטח כלשהו, לרוב תוך שהוא משאיר רוק על אותו משטח. לליקוק מטרות שונות בהם - טעימת המשטח. בעלי חיים מלקקים את עצמם למטרות רחצה וטיפוח ואף שותים בדרך זו.
אצל בעלי חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעלי חיים מלקקים את עצמם לצורכי ניקיון וטיפוח. ביונקים בעלי פרווה, המרקם של לשון היונק מאפשרת ליונק לנקות את הפרווה שלו, לשחרר קשרים בשער הפרווה. כמו כן, יונקים נוהגים ללקק את ולדותיהם מיד לאחר הלידה, במטרה לנקות את מי השפיר. בנוסף ליקוק הולדות מביא להפעלת מערכת הנשימה והעיכול של הולד.
חתולים מלקקים את עצמם על מנת לקרר את גופם - הרוק המצטבר על הפרווה מתאדה ובכך מקרר את הגוף (בדומה לתפקיד הזעה אצל בני אדם).
השממית מנקה את עינייה באמצעות ליקוקן.
בעלי חיים רבים מלקקים משטחים רטובים לצורכי שתיה. באמצעות הליקוק מכניסים בעלי החיים מים לתוך פיהם.
בעלי חיים רבים (ובהם בקר וסוסים) מלקקים אבנים על מנת לקבל מינרלים נחוצים החסרים במזונם.
הלמורים משתמשים בליקוק לצורכי תקשורת חברתית[1], וכך גם אצל השימפנזות[2].
אצל בני אדם
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביחס לבעלי חיים אחרים, התועלת של בני אדם בליקוק מועטה ביותר. הלשון של בני האדם קצרה באופן יחסי ואינה גמישה, ולכן לא ניתן להשתמש בליקוק לצורכי שתייה או לניקיון (אף שבעת העתיקה היו שניקו את כלי האוכל שלהם באמצעות ליקוק בלבד, בעת החדשה דבר זה נחשב לא היגייני).
בלוטות הזיעה של בני האדם מייתרות את הצורך בליקוק לצורכי קירור.
בני אדם משתמשים בליקוק לצורך טעימת מזון, ומספר סוגי מזון עוצבו כדי להיאכל באופן זה, כגון שלגונים וסוגי סוכריות קשות (בעיקר סוכריות על מקל)
בני אדם משתמשים בליקוק להרטבת משטחים כמו בולי דואר ומעטפות להפעלת הדבק המשמש להדבקתם או לסגירתן. כמו כן קיים נוהג ללקק את האצבע ובאמצעותה להעביר דפים בספרים, וכן ללקק קצהו של חוט על מנת להקל על הכנסתו לקוף המחט.
בנוסף, לליקוק תפקיד משמעותי במין אוראלי. ליקוק של הפות נקרא קונילינגוס בעוד ליקוק של פי הטבעת נקרא אנאלינגוס.