לאשה
| שער גיליון 70 שנה ללאשה | |
| סוג | שבועון |
|---|---|
| תדירות |
שבועון |
| סוגה |
עיתונות נשים |
| פורמט | שבועון נשים |
| מו"ל | ידיעות אחרונות |
| בעלים | קבוצת ידיעות אחרונות |
| עורכת ראשית | קרינה שטוטלנד |
| תאריכי הופעה | ינואר 1947 – הווה (כ־77 שנים) |
| שפה | עברית |
| מערכת |
|
| תפוצה | שבועון הנשים הנפוץ ביותר בישראל |
| מדינה | ישראל |
|
www | |
לאִשה הוא שבועון ישראלי בהוצאת "קבוצת ידיעות אחרונות", הפונה בעיקר לקהל נשי, אך עם השנים נעשה פופולרי גם בקרב גברים. הוא המגזין הנפוץ ביותר בישראל, לדוגמה בשנת 2017 הגיע שיעור החשיפה שלו ל-5.4%[1]. בין השנים 1999–2014 הייתה אורנה ננר העורכת הראשית של המגזין. החל מ-2014 העורכת הראשית שלו היא קרינה שטוטלנד, והעורכת האחראית שלו היא מרים נופך-מוזס.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-22 בינואר 1947 צורף לעיתון "ידיעות אחרונות" מוסף בן ארבעה עמודים שכותרתו "ידיעות אחרונות לאשה".
מטרת המוסף בשנת 1947
[עריכת קוד מקור | עריכה]דבר המערכת הציג את מטרת המוסף: [2]
- אמנם, האישה יש לה חלק בכל שטחי החיים הציבוריים והתרבותיים שלנו. היא יכולה להיות שותפה לבעלה בהתעניינותו בכלכלה, בספורט, בשחמט, בספרות, באמנות וכו'. היא יכולה לקרוא אתו את כל המדורים המיוחדים שלו. אבל היא מקופחת בכל מה שנודע לשטחים הממלאים את עולמה המיוחד שלה: ניהול ביתה, חינוך ילדיה, תפירת שמלותיה וכו'. 'ידיעות אחרונות לאשה' הוא ניסיון למלא את החסר הזה: להראות לאשה הארצישראלית כיצד לכלכל את ענייניה בתנאים המיוחדים שלה, כיצד לחסוך כסף ובכל זאת לקיים את כל מצוות האופנה, כיצד להזין את בני ביתה בצורה רציונלית וזולה, כיצד למצוא את דרך-הביניים המבורכת בין פינוק ילדיה להזנחתם וכו'. וגם הנערה העברית תמצא ב'ידיעות אחרונות לאשה' חומר שנכתב בשבילה: כיצד להכשיר את השמלה דאשתקד לעונה נוספת, על ידי שינויים קלים שאפשר לה לעשותם בעצמה, או על ידי תוספת קישוט שאינה מכבידה על תקציבה המצומצם. כיצד לשמור על חינה ולהגבירו. ונוסף על אלה ישתדל 'ידיעות אחרונות לאשה' לשקף את תפקידיה ובעיותיה המיוחדים של האישה בקרב הציבור העברי במולדת.
שבועון עצמאי
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-23 ביולי 1947 החל "לאשה" לצאת לאור כשבועון עצמאי[3], בעריכת חמדה נופך-מוזס, משפטנית במקצועה. מהגיליון הראשון הודפסו 200 עותקים, ומחיר הגיליון היה 20 מיל.
תוכני השבועון
[עריכת קוד מקור | עריכה]עמודי השער
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנותיו הראשונות הציגו עמודי השער של השבועון נשים עובדות: מורות, לוחמות, אחיות וחקלאיות, וגם את פולה בן-גוריון, אשת ראש הממשלה, ביומה הראשון בשדה בוקר. בהמשך עברו עמודי השער להתמקד בידועניות נאות: מלכות יופי, דוגמניות, זמרות שחקניות וכדומה. הדוגמנית גלית גוטמן הופיעה בשער השבועון 27 פעמים, יותר מכל אדם אחר, במקום השני ניצבת ספיר קופמן עם 25 שערים. ב-70 שנותיו הראשונות זכו רק כעשרה גברים להופיע בשער "לאשה", ובהם צביקה פיק, יאיר לפיד, יהודה לוי וליאור אשכנזי. בשער לא שגרתי, תחת הכותרת "לא תאנסו אותנו לשתוק", הופיעו 22 נשים שעברו תקיפה מינית.
בשנת 2022 זכה שער לאשה לציון יום המאבק הבינלאומי באלימות נגד נשים, בפרס הברונזה לעיצוב, בתחרות הפרסום הבינלאומית היוקרתית "קליאו". השער עוצב על ידי מערכת "לאשה" ומשרד הפרסום "ענבר מרחב"[4]
מוספים
[עריכת קוד מקור | עריכה]עורכי "לאשה"
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שם | תקופה |
|---|---|
| חמדה נופך-מוזס | 1947–1953 |
| דוד קרסיק | 1953–1978 |
| צבי אלגת | 1979–1996 |
| איריס זוהר-פנחסי | 1996–1999 |
| אורנה ננר | 1999–2014 |
| קרינה שטוטלנד | 2014–היום |
התייחסות חברתית
[עריכת קוד מקור | עריכה]השבועון הוא הנפוץ ביותר בישראל, ובעבר היה ניתן למצוא אותו במספרות ובחדרי המתנה רבים, כגון אלה של רופאים ועורכי דין, לנוחות הממתינים. מאפיין זה הגדיל את החשיפה לשבועון, כשאל קוראיו הקבועים הצטרפו קוראים מזדמנים רבים. בשירו "ישנן בנות" (1967) כלל יורם טהרלב את השורה: "ישנן בנות אשר קוראות ללא בושה את השטויות ב'לאשה' וזה, אם תשאלו אותי, כל עולמן התרבותי!".
בתחילת חייו כיוון השבועון בעיקר לקהל עקרות הבית תוכניות היו נושאים שנחשבו "נשיים" מסורתיים או מנקודת המבט הגברית-פטרונית, רתיים כמו טיפול בילדים, מטבח ואופנה. החל משנות ה-70, עם עליית המודעות הפמיניסטית, החל השבועון לשלב גם כתבות על נשים עצמאיות ובעלות קריירה, וכן כתבות ביקורתיות יותר כלפי החברה. במהלך שנות ה-70 וה-80 ניכרת התלבטות בשבועון בין ייצוג נשי מסורתי לבין ייצוג פמיניסטי ומודרני [7]יותר.
תחרויות מלכות היופי של ישראל בחסות השבועון
[עריכת קוד מקור | עריכה]ערך מורחב – מלכת היופי
בשנת 1950 ערך "לאשה" את תחרות מלכת היופי הראשונה, מסורת שנמשכה עד 2021.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אתר האינטרנט הרשמי של לאשה
לאשה, ברשת החברתית פייסבוק
לאשה, ברשת החברתית אינסטגרם
- 75 שנות לאשה - ארכיון שערי לאשה מאז 1947
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אלכסנדר כץ, TGI: לראשונה ישראל היום מוביל בסופ"ש, קריסה לגלובס, באתר אייס, 20 ביולי 2017
- ^ ענת מידן, סיפור מרתק ושמו "לאשה", באתר ynet, 10 באוקטובר 2004
- ^ לאשה - שבועון ישראלי לנשים
- ^ חבצלת דמארי, שער "לאשה" זכה בפרס לעיצוב, ידיעות אחרונות גיליון מס' 25382, 20.4.2022, עמ' 19
- ^ Facebook, www.facebook.com
- ^ לאשה on Instagram: "מוסף סטייל לוהט וקייצי מחכה לכן בתוך הגיליון השבוע ⭐ מהם האקססוריז הנכונים להרגע? ⭐האם סנדלי שורש מעוצבים הם התשובה ואם כן, מה השאלה?⭐ לאה שנירר עולה על בגד ים ⭐ הזוג שמשפץ את הבית שלו ביחד כבר שנים ⭐ והאם כבר עשית סקראב לשפתיים?", באתר Instagram (באנגלית)
- ^ מורן פולאק, נשיות בעיתוני נשים בישראל בשנות השבעים, סוגיות חברתיות בישראל גליון 27, 2019, עמ' 175-203
| אקטואליה | מעריב סופהשבוע • זו הדרך • בראשית | |
| בידור ופנאי | לאשה | |
| המגזר החרדי | משפחה • בקהילה • שעה טובה • יום ליום • הדרך • העדה • כפר חב"ד • בית משיח • המחנה החרדי • החומה | |
| התנועה הקיבוצית | הזמן הירוק • ידיעות הקיבוץ | |
| המגזר הדתי-לאומי | בשבע • מקור ראשון (מוצש) • שביעי | |
| ילדים ונוער | מעריב לנוער • מעריב לילדים • אותיות וילדים • זרקור | |
| רשתות מקומונים | רשת שוקן • ידיעות תקשורת • קו עיתונות (דתי-חרדי) • השקמה | |
| מקומונים | העיר • כל העיר (ירושלים ומודיעין) • Time Out תל אביב • כלבו – חיפה והצפון • ערב ערב באילת • השבוע באשדוד • צומת השרון • מלאבס – פתח תקווה | |
| בערבית | כל אל-ערב • א-סנארה • אלמיתאק • אח'באר א-נקב • פנורמה • חדית' א-נאס | |
| בשפות אחרות | נובוסטי נדלי (רוסית) • אוי קלט (הונגרית) | |
| שבועונים מהעבר | הארץ שלנו • דבר השבוע • דבר לילדים • העולם הזה • הפועל הצעיר • להיטון • כולנו • משמר לילדים • עיתון מיוחד • פנים אל פנים • קונטרס • רימון • שישי • עולמו של דיסני • רייטינג • ראש אחד • במחנה • פנאי פלוס • צוהר | |