מועצה אזורית חוף עזה
| |||
| מדינה |
| ||
|---|---|---|---|
| יישובים במועצה האזורית | 22 | ||
|
בירת המועצה האזורית (והעיר הגדולה ביותר) |
נוה דקלים | ||
| תאריך ייסוד |
מאי 1979 | ||
| סיבת נטישה | תוכנית ההתנתקות | ||
| תאריך נטישה |
אוגוסט 2005 | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ במועצה האזורית | 8,900 (2005) | ||
| קואורדינטות | 31°21′18″N 34°16′28″E / 31.354975°N 34.27455278°E | ||
מועצה אזורית חוף עזה הייתה מועצה אזורית שריכזה תחתיה את כל ההתנחלויות שהוקמו בשטחי רצועת עזה. המועצה פורקה במסגרת תוכנית ההתנתקות, במהלכה פונו כל התנחלויות המועצה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כוונה להקים מועצה אזורית עבור התנחלויות ברצועת עזה וסיני עלתה עוד בראשית ימי הקמת היאחזויות הנח"ל באזור, אולם היא ירדה מהפרק לאחר שהובהר שמשרד הפנים לא יוכל לעבוד עם מועצה בשטחים ומשרד הביטחון לא רצה לשאת בעלויות[1]. המועצה האזורית הוקמה במאי 1979[2] על פי צו של מפקד אזור חבל עזה בצה"ל. בראש המועצה הועמד ראובן רוזנבלט ומזכיר המועצה היה צבי הנדל. במועצה הוכללו אז המושבים קטיף, גני טל ונצר חזני וכן מורג וכפר דרום[3]. בשנת 1988, הנדל נבחר לראש המועצה במקום רוזנבלט. בשנת 1996, עם בחירתו של הנדל לכנסת מטעם המפד"ל, נבחר אהרן (ארל'ה) צור לראשות המועצה. בשנת 2001 נבחר לראשות המועצה אבנר שמעוני, שכיהן בתפקידו עד לפירוק המועצה ב-2005.
כרבנים אזוריים כיהנו: הרב יגאל קמינצקי והרב יוסף אלנקווה.
המועצה פעלה עד קיץ 2005. בחוק יישום תוכנית ההתנתקות (התשס"ה – 2005) קבעה הכנסת כי ביום פינויו של היישוב האחרון מחבל עזה תחדל המועצה האזורית לפעול. בפועל חדלה המועצה לפעול ב-15 באוגוסט 2005, עם פינוי היישוב הראשון[4]. משרדי המועצה מוקמו בנוה דקלים, ההתנחלות הגדולה ביותר בגוש קטיף ובמועצה כולה, שם פעל גם המתנ"ס האזורי.
המועצה בשיאה (ערב הפינוי) כללה 8,900 תושבים ב-22 התנחלויות. מרבית התושבים עבדו בתחומי החקלאות, התעשייה והחינוך[5].
יישובים המועצה
[עריכת קוד מקור | עריכה]צפון הרצועה (התוחמת הצפונית):
מרכז הרצועה:
דגל המועצה
[עריכת קוד מקור | עריכה]דגל המועצה האזורית היה דומה בצורתו לדגלי רוב המועצות האזוריות בארץ, כלומר – סמל המועצה על רקע צבעוני כלשהו ובמקרה זה כתום. עם תחילת המחאה נגד תוכנית ההתנתקות נעשה בו שימוש תכוף עד כדי כך שהרקע הכתום שלו הפך לסמל המחאה ושימש את המתנגדים לתוכנית גם בדגלים אחרים, בשלטים, בצמידים ואף בסרטים כתומים שנתלו על מכוניות ועמודים ברחבי הארץ.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עבודה בנושא ההתפתחות של גוש קטיף בין השנים 1967-1992 באתר קטיף.נט
חוף עזה (ישראל: מועצה אזורית), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ דני צדקוני, בוטלה תכנית ליסד מועצה אזורית להתנחלות ברצועה, דבר, 15 באוגוסט 1972
- ^ עזרא ינוב, הוקמה המועצה אזורית קטיף בחבל עזה, מעריב, 10 במאי 1979
- ^ עזרא ינוב, פרחים עולים במרחבי החול, מעריב, 24 במאי 1979
- ^ דוח שנתי 58א לשנת 2007 של מבקר המדינה
- ^ דף המועצה באתר מועצת יש"ע
| ההתנחלויות שפונו במהלך ביצוע תוכנית ההתנתקות | ||
|---|---|---|
| גוש קטיף | נוה דקלים • נצר חזני • פאת שדה • קטיף • רפיח ים • שירת הים • שליו • תל קטיפא • בדולח • בני עצמון • גדיד • גן אור • גני טל • כפר ים • כרם עצמונה • מורג • דהנייה | |
| התוחמת הצפונית | אלי סיני • דוגית • ניסנית | |
| מרכז רצועת עזה | כפר דרום • נצרים | |
| צפון השומרון | גנים • כדים • חומש • שא-נור | |
| מחוז הצפון | אל-בטוף • בוסתאן אל-מרג' • גולן • הגלבוע • הגליל העליון • הגליל התחתון • מבואות החרמון • מגידו • מטה אשר • מעלה יוסף • מרום הגליל • משגב • עמק הירדן • עמק המעיינות • עמק יזרעאל | |
| מחוז חיפה | אלונה • זבולון • חוף הכרמל • מנשה | |
| מחוז המרכז | ברנר • גדרות • גזר • גן רווה • דרום השרון • חבל יבנה • חבל מודיעין • חוף השרון • לב השרון • נחל שורק • עמק חפר • שדות דן | |
| מחוז ירושלים | מטה יהודה | |
| מחוז הדרום | אל קסום • אשכול • באר טוביה • בני שמעון • הערבה התיכונה • חבל אילות • חוף אשקלון • יואב • לכיש • מרחבים • נווה מדבר • רמת הנגב • שדות נגב • שער הנגב • שפיר • תמר | |
| אזור יהודה והשומרון | גוש עציון • הר חברון • מגילות ים המלח • מטה בנימין • ערבות הירדן • שומרון | |
| בקרת זהויות |
|
|---|