מיואון
| מידע כללי | |
|---|---|
| הרכב | חלקיק אלמנטרי |
| סטטיסטיקה | פרמיון |
| קבוצת שיוך | לפטון |
| דור | שני |
| אנטי-חלקיק | אנטי-מיואון |
| תכונות | |
| מסת מנוחה |
1.88×10-28 kg 105.6 MeV/c2 |
| מטען חשמלי | -1 e |
| ספין | 1/2 ħ |
| מספר לפטוני | 1 |
| מספר באריוני | 0 |
| מטען צבע | 0 |
| אינטראקציות | כבידה, אלקטרומגנטיות, אינטראקציה חלשה |
| היסטוריה | |
| נצפה? | כן |
| תאריך גילוי | 1936 |
על-פי המודל הסטנדרטי, מיואון (מן האות היוונית מו; בלועזית: Muon) הוא שם לחלקיק יסודי יציב-למחצה[דרושה הבהרה] בעל מטען חשמלי שלילי. מיואונים ידועים גם בטעות כמזוני מו, אך הם אינם מזונים. למיואון יש מסה גדולה פי 207 מזו של האלקטרון (105.6 MeV) וספין של 1/2 . גם האלקטרונים וגם המיואונים משתייכים למשפחת הפרמיונים הקרויה לפטונים. המיואון מסומן בסימן -μ, ואילו האנטי-חלקיק שלו (אנטי-מיואון) מסומן באות +μ, בהתאם למטען החשמלי.
באטמוספירה של כדור הארץ, מיואונים נוצרים כאשר חלקיק הפאיון מתפרק. הפאיונים נוצרים בשכבות האטמוספירה העליונות עקב פגיעת קרינה קוסמית ויש להם זמן מחצית חיים קצר - ננו-שניות בודדות בלבד. so למיואונים שנוצרים מהתפרקויות הפאיונים זמן מחצית חיים קצר, כ- 2.2 מיקרו-שניות. אך למרות זאת, קל מאוד לצפות בהם על פני כדור הארץ מכיוון שבזכות האנרגיה הגבוהה שלהם, הפרשי הזמן הנוצרים על-פי תורת היחסות הפרטית גדולים במיוחד.
כמו במקרה של אלקטרונים, קיים נייטרינו מיואוני הקשור למיואון. הסימון של הנייטרינו המיואוני הוא νμ.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רשימת החלקיקים
- המודל הסטנדרטי
- טומוגרפיית מיואון (אנ')
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מיואון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)