מארינר 2
| מארינר 2 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוכנות חלל | נאס"א |
| מפעיל | JPL |
| יצרן | JPL |
| תאריך שיגור | 27 באוגוסט 1962, 06:53:14 UTC |
| תאריך הוצאה משירות | 3 בינואר 1963 |
| משגר | אטלס-אג'ינה |
| אתר שיגור | LC-12, נמל החלל קייפ קנוורל |
| משימה | |
| סוג משימה | ביצוע יעף על פני נוגה |
| ביצוע יעף על | נוגה |
| תאריך ביצוע היעף | 14 בדצמבר 1962 |
| ביצוע היעף ממרחק של | 34,773 ק"מ |
| מיקום נוכחי | תווך בין-כוכבי |
| לוויין של | השמש |
| מסלול | הליוצנטרי |
| פריאפסיד | 105,464,560 ק"מ |
| משך המשימה הכולל |
27 באוגוסט 1962 – הווה (127 ימים) |
| משך המשימה | 4 חודשים ו-7 ימים |
| מידע טכני | |
| משקל בשיגור | 202.8 ק"ג |
| משקל |
202.8 ק"ג |
| כוח | 220 וואט (באזור נוגה) |
| קישורים חיצוניים | |
| מספר קטלוג לוויינים | 00374 |
| מאגר המידע הלאומי | 1962-041A |
מארינר 2 היא גשושית אמריקאית שנבנתה כחלק מתוכנית מארינר־נוגה 1962 של נאס"א. מארינר 2 הייתה הגשושית הרובוטית הראשונה שביצעה בהצלחה מפגש עם כוכב לכת. מארינר 2 הייתה גרסה מפושטת של בלוק I של חלליות תוכנית ריינג'ר והעתק מדויק של הגשושית מארינר 1. משימות מארינר 1 ומארינר 2 ידועות גם כמשימות "מארינר R". ב־14 בדצמבר 1962 ביצעה מארינר 2 את היעף על פני נוגה ממרחק של 34,773 ק"מ ממנה.
גופה של מארינר 2 היה משושה שאורך אלכסונו היה 104 ס"מ. למשושה התחברו הלוחות הסולאריים, הציוד המדעי והאנטנות. הציוד המדעי שהיו על הגשושית היה שני רדיומטרים (אחד לגלי רדיו ואחד לתת־אדום), חיישן מיקרומטאורים, גלאי לאבחון פלזמה המגיעה מהשמש, גלאי חלקיקים ומגנטומטר. ציוד זה נועד למדוד את הטמפרטורות השונות על פני השטח של נוגה ולבצע מספר בדיקות בסיסיות לגבי האטמוספירה שלה. כיוון שלנוגה יש מעטה עננים עבה לא נכללו מצלמות במארינר 2. במשימת מארינר 10, שחלפה על פני נוגה בדרכה לכוכב חמה, גילו בצילום באולטרה סגול הרבה פרטים נוספים על פני העננים שלא נצפו עד אז מכדור הארץ, וגם לא נראו בצילומי הגשושית באור נראה.[1]
המטרה הראשית הייתה להצליח לתקשר עם מארינר 2 כשתהיה בקרבת נוגה ולבצע מדידות טמפרטורה רדיומטריות על האטמוספירה של נוגה. המטרות הנוספות היו לבצע מדידות על השדה המגנטי ושדה החלקיקים הטעונים בחלל בסביבות נוגה.
חודש לאחר שיגורה הכושל של מארינר 1, החללית התאומה מארינר 2 שוגרה בהצלחה ב־27 באוגוסט 1962 למסע בן 3.5 חודשים לעבר נוגה. במשך המסע לעבר נוגה, ביצעה מדידות מארינר 2 של רוח השמש (חלקיקים טעונים הנפלטים מן השמש) שאישרו את המדידות שנעשו על ידי לונה 1 בשנת 1959. מארינר 2 מדדה גם את כמות האבק הבין כוכבי שנמצאה נמוכה ממה שחשבו המדענים. בנוסף לכך, מארינר 2 זיהתה חלקיקים טעונים עתירי אנרגיה המגיעים מהשמש, התפרצויות שמש קצרות במיוחד וקרינה קוסמית המגיעה מחוץ למערכת השמש.
במהלך היעף בקרבת נוגה חשפה מארינר 2 לראשונה, בעזרת גלי מיקרו ומכשירי מדידה שהתמקדו בקרינה תת־אדומה, שקצות העננים של נוגה הם אמנם קרירים אך הטמפרטורה על פני השטח היא לפחות 425°C. גילוי זה ביטל את התקווה שיש סיכוי לקיום חיים על נוגה. מחקרה של מארינר 2 נתן מושג טוב יותר לגבי מסתו של כוכב הלכת והראה שאין לכוכב הלכת שדה מגנטי משמעותי או חגורות קרינה. מאחר שהגשושית לא נשאה מצלמות, הממצאים שהביאה לא זכו לתשומת לב ציבורית כמו תמונות מגשושיות חלל אחרות.
מארינר 2 נמצאת כרגע במסלול הליוצנטרי לאחר שהפסיקה לעבוד.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
| תוכנית מארינר | ||
|---|---|---|
|