מבצע קטיף כלניות
| מלחמה: האינתיפאדה השנייה | ||||||||||||||||||||||
| תאריכים | 6 בספטמבר 2003 | |||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | א-רימאל, רצועת עזה | |||||||||||||||||||||
| עילה | פיגועי טרור שתוכננו על ידי החמאס | |||||||||||||||||||||
| תוצאה | כישלון הרג צמרת החמאס | |||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||
מבצע קטיף כלניות היה מבצע של צה"ל שהתרחש במהלך האינתיפאדה השנייה, ב-6 בספטמבר 2003 במטרה להרוג את צמרת החמאס ברצועת עזה, אשר הייתה אחראית לסדרת פיגועים ברחבי ישראל.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעקבות פיגועים רצחניים שביצע החמאס ברחבי ישראל התקבלה החלטה לפגוע בבכירי בחמאס. סלאח שחאדה מבכירי החמאס נהרג, באמצעות פצצה במשקל טון, יחד עם אשתו שהייתה פעילת טרור. מספר אזרחים שמערכת הביטחון לא ידעה על הימצאותם במבנה פח שצמוד לבית נפגעו גם הם, והדבר גרר ביקורת בינלאומית על ההתנקשויות ועל הפגיעה באזרחים שאינם מעורבים.
בעקבות מעורבותו של אחמד יאסין בפיגועים רבים, התקבלה החלטה לפגוע בו על אף שהשתייך להנהגה הדתית והפוליטית, והיותו נכה. ההחלטה אושרה משפטית על ידי היועץ המשפטי לממשלה. אל מערכת הביטחון הגיעה "ידיעת זהב" שכל צמרת החמאס תתכנס בדירת מסתור. לא התקבל מידע באיזה בית באיזו שעה תתבצע הפגישה.
ראש השב"כ אבי דיכטר התבטא "מעולם, בכל הקריירה המודיעינית שלי עד לאותו יום ואחרי אותו יום, יריב כל כך רציני לא עשה טעות כל כך גדולה, שגיאה אסטרטגית עמוקה".
ההכנות למבצע
[עריכת קוד מקור | עריכה]מיד עם קבלת הידיעה, החלו כוחות הביטחון במעקב אחרי בכירי חמאס על מנת לאתר את מקום הפגישה. חיל האוויר הישראלי עמד בכוננות עם מטוסים חמושים בפצצת MK-84 במשקל של כטון. צמרת הביטחון הישראלית בראשות ראש הממשלה אריאל שרון, שר הביטחון שאול מופז, הרמטכ"ל משה יעלון וראש השב"כ אבי דיכטר, וראש אגף מבצעים, ישראל זיו, התכנסה על מנת לעקוב אחר מהלך המבצע[1].
מהלך המבצע
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר מעקב ממושך התגלה הבית שצמרת החמאס תתכנס בו: ביתו הפרטי בן שלוש הקומות של ד"ר מרואן אבו ראס, מרצה באוניברסיטה האסלאמית וחבר המועצה המחוקקת של החמאס, בשכונת א-רימאל. עם קבלת המידע התברר שבמרחק 5 מטרים מהבית קיים בניין רב קומות ובו כ-40 משפחות.
בבית אבו ראס התכנסו כ-12 מבכירי החמאס. מטוסי חיל האוויר המריאו חמושים בפצצת MK-84 על מנת להיות מוכנים לקבלת הפקודה. לאחר שהמטוסים כבר היו באוויר, הזהירה יחידת חקר ביצועים של חיל האוויר כי פצצת MK-84 תגרום לנזק היקפי כבד והמליצו שלא להוציא את המבצע לפועל. הרמטכ"ל משה יעלון הצטרף להמלצה לביטול המבצע, לעומת זאת דחף ראש השב"כ אבי דיכטר לביצוע התקיפה. שרון ומופז קיבלו את דעתו של יעלון והורו לבטל את התקיפה. דקות לאחר מכן עדכן דיכטר שהגיעה ידיעה שצמרת החמאס מתכנסת בקומה השלישית. בעקבות זאת עלה הרעיון להשתמש בפצצת MK-82 במשקל של כרבע טון, שתגרום לנזק היקפי נמוך[2]. שרון ומופז אישרו את התקיפה ומטוס חיל האוויר תקף את המבנה והשמיד את הקומה השנייה והשלישית. בכירי החמאס, שישבו בקומה הראשונה, לא נפגעו וברחו לכיוונים שונים.
ביקורת בעקבות הכישלון
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעקבות הכישלון הוטחו האשמות הדדיות בין יעלון ודיכטר. יעלון העביר ביקורת על המידע המודיעיני השגוי שצמרת החמאס בקומה העליונה, וטען כי עדיף היה לולא התבצעה התקיפה. מנגד, העביר דיכטר ביקורת חריפה על השימוש בפצצה של כרבע טון ולא בפצצה גדולה יותר, שהייתה הורגת את כל צמרת החמאס, ומכה קשות בארגון הטרור.[דרוש מקור]
מפקדי החמאס
[עריכת קוד מקור | עריכה]כמעט כל מפקדי החמאס שהשתתפו בפגישה לעיל נהרגו במהלך השנים, פרט למחמוד א-זהאר.
- אחמד יאסין – המנהיג הרוחני של החמאס (נהרג ב־22 במרץ 2004)
- עבד אל-עזיז א-רנתיסי – סגנו של אחמד יאסין (נהרג ב־17 באפריל 2004)
- אסמאעיל הנייה – ראש לשכתו של אחמד יאסין (נהרג ב־31 ביולי 2024)
- מוחמד דף – מפקד גדודי עז א-דין אל-קסאם (נהרג ב־13 ביולי 2024)[3]
- עדנאן אל-ע'ול – סגנו של מוחמד דף. המהנדס ברצועה והאחראי על פרויקט הקסאם (נהרג ב־21 באוקטובר 2004)
- אחמד ג'עברי – סגנו של מוחמד דף (נהרג ב־14 בנובמבר 2012).
- מחמוד א-זהאר – סגנו של אחמד יאסין[4].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]כיצד הוחמצה הזדמנות לחסל את צמרת החמאס?, סרטון באתר יוטיוב
- עלי ואקד ופליקס פריש, יאסין ניצל מהתנקשות והבטיח: ישראל תשלם מחיר יקר, באתר ynet, 7 בספטמבר 2003
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ כיצד הוחמצה הזדמנות לחסל את צמרת החמאס? , זמן אמת, כאן 11, 4 בדצמבר 2019.
- ^ הפצצות שהוטלו היו קטנות - יאסין ניצל, באתר ערוץ 7
- ^ יואב זיתון, צה"ל מאשר רשמית: חיסלנו את מוחמד דף, באתר ynet, 1 באוגוסט 2024
- ^ חמאס נותר במצב שבו לא היה מעולם אחרי חיסול הנייה, באתר מאקו, 31 ביוני 2024