מתקפת מנע
מתקפת מנע היא החלטה מדינית על פעולה צבאית נרחבת שנועדה למנוע מגורם עוין, כגון מדינת אויב או ארגון טרור, לתקוף ראשונים במלחמה, מתקפה צבאית נרחבת או פיגוע טרור המוני. המכה המקדימה יכולה להיות תקיפה אווירית ממוקדת, מבצע צבאי מוגבל בהיקפו, מבצע צבאי נרחב ואפילו מלחמה בהיקף מלא. מתקפת המנע יכולה מחד לסכל מתקפה גדולה שהייתה עלולה לגרום לנפגעים רבים אך מאידך להוביל להסלמה ועימות רחב-היקף עם הצד השני.
מלחמת מנע
[עריכת קוד מקור | עריכה]מלחמת מנע היא מתקפת מנע בסדר גודל של מלחמה נגד מדינת אויב שנועדה למנוע ממנה לתקוף ראשונה במלחמה. היוזמה למלחמת מנע נובעת מן האמונה שההתנגשות עם האויב היא בלתי נמנעת והסיכון הכרוך בדחיית ההתנגשות גדול מהסיכון הכרוך במלחמה מיידית.
על מדינה היוצאת למלחמת מנע להביא בחשבון את הקושי להצדיק את המלחמה בפני הקהילה הבינלאומית ואף בפני אזרחיה, שכן הסכנה שהניעה אותה לצאת למלחמה אינה מיידית, ועל כן היא עלולה להצטייר כמדינה תוקפנית ללא עילה למלחמה.
מלחמת ששת הימים ביוני 1967 נחשבת דוגמה מובהקת למלחמת מנע. גיוס ותמרוני הצבא המצרי היוו איום מתמיד על מדינת ישראל. מדינת ישראל נאלצה לגייס בפעם השנייה באותה השנה את צבא המילואים ולגרום נזק אדיר למשק הישראלי על מנת להיות מוכנים למתקפה מצרית אם תבוא. ביוני 1967 בחרו קברניטיה של מדינת ישראל במלחמת מנע על מנת לסיים איום מתמיד זה.
הפלישה הבריטית-סובייטית לאיראן וכן המערכה בנורווגיה (שתיהן במסגרת מלחמת העולם השנייה) ומלחמת עיראק נחשבות לדוגמאות נוספות למלחמות מנע.
מכה מקדימה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מכה מקדימה היא מהלומה צבאית שמדינה אחת מנחיתה על אויביה, מדינה או ארגון טרור, כאשר ברור שהם צפויים לתקוף באופן מיידי. עיתוי התקיפה הצפוי של האויב הוא המבדיל את המכה המקדימה ממלחמת מנע.
במלחמת ששת הימים ישראל התקיפה את חילות האוויר של ארצות ערב ("מבצע מוקד" - 5 ביוני 1967) כמכה מקדימה שבוצעה בשל החשש ממתקפה ערבית כוללת[1]. מתקפתו של צה"ל בחצי האי סיני הייתה גם היא בגדר מכה מקדימה, בשל החשש הכבד שהצבא המצרי הגדול שנערך שם ופינוי כוחות האו"ם שהיו שם מצביעים בוודאות על הכנות למתקפה מצרית על ישראל. המתקפות בחזית הירדנית והסורית נעשו במידה רבה כתגובה לפעולות של האויב ולכן אינן נחשבות כמכה מקדימה.
ביום פתיחת מלחמת יום הכיפורים (אוקטובר 1973), לאחר שהצטבר מידע רב על כוונת מצרים וסוריה לפתוח במלחמה, נשקלה האפשרות של מכה מקדימה על ידי הפיקוד הבכיר של צה"ל, ומטוסי חיל האוויר אף נערכו לכך, אך אפשרות זו נפסלה על ידי הדרג המדיני בשל הרצון שלא להיראות בפני המעצמות (ארצות הברית וברית המועצות) והאו"ם כצד התוקפני[2][3]. באותן שעות דרש שר החוץ האמריקאי קיסינג'ר מישראל לא להנחית מכה מקדימה, וקיבל אישור על כך מראש הממשלה גולדה מאיר[4]. צה"ל הותקף והופתע בעת פריצתה של מלחמת יום הכיפורים, ונקלע למצב קשה מאוד, שהוא נחלץ ממנו רק לאחר אבדות כבדות ומספר ימי לחימה קשים ביותר. ההימנעות ממכה מקדימה עוררה ביקורת קשה ביותר לאחר שהמלחמה הסתיימה ואף שנים רבות לאחר מכן.
באינתיפאדה השנייה דוקטרינת הסיכולים הממוקדים שימשה בהתחלה להרוג "פצצות מתקתקות" ומחבלים שהיו בדרכם לבצע פיגוע. בהמשך היא הוחלה גם על מחבלים שתכננו פיגועים או התארגנו לפיגועים ומאוחר יותר היא התרחבה להריגה של פעילי טרור בכל הדרגים ובמיוחד לחיסול ממוקד של בכירים בארגוני הטרור. הפגיעה במחבל לפני שהוא יוצא לבצע פיגוע היא סוג של מכה מקדימה שנועדה למנוע ממנו לבצע את הפיגוע.
במלחמת חרבות ברזל, במסגרת הלחימה בחזית הצפונית מול חזבאללה ביצע חיל האוויר הישראלי ב-25 באוגוסט 2024 בשעה 04:30 מתקפת מנע נגד חזבאללה בה כ-100 מטוסי קרב השמידו מאות משגרי רקטות ואלפי קני שיגור, ומספר רב של רקטות וכטב"מים מתאבדים שחזבאללה התכוון לשגר על ישראל ב-05:00.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]התקפה מונעת (תורת המלחמה), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ בנימין זאב וכסלר, מלחמת ששת הימים - מהלכים עיקריים : כ"ו באייר-א' בסיוון תשכ"ז, 5-11 ביוני 1967, העשור השני : תשי"ח - תשכ"ח בעריכת צבי צמרת וחנה יבלונקה (יד בן-צבי, 2000)
- ^ שמעון גולן, המכה האווירית המקדימה בפרוץ מלחמת יום הכיפורים, מערכות 373, 2000
- ^ יהודה בלנגה, " 'תיאום כוונות': משקלה של תגובת ארצות הברית בהחלטת ישראל שלא להקדים מכה במלחמת יום הכיפורים", המזרח החדש נא (2012)
- ^ The national security archive,declassified archival records, The October War and U.S. Policy, דרש שר החוץ האמריקאי קיסינג'ר מישראל לא להנחית מכה מקדימה