מסכת קידושין
מַסֶּכֶת קִדּוּשִׁין היא המסכת האחרונה בסדר נשים, במשנה ובתלמוד. עוסקת בדיני פעולת הקידושין – שלב קודם לנישואין, שבו בני הזוג עדיין לא נשואים ואסורים אחד לשני, אבל הם כבר קשורים אחד לשני וצריכים גט כדי להיפרד. על-פי התורה, הקידושין נעשים באמצעות פעולת קניין של הבעל באשתו, והמילים הראשונות בהן פותחת המסכת הן: "האשה נקנית בשלוש דרכים...". בתורה, קידושין נקראים אירוסין, בשונה מהמונח אירוסים בלשון ימינו.
בימינו הקידושין נעשים תחת החופה בסמוך לנישואין.
בתלמוד בבלי יש למסכת זו פ"ב דפים (כולל השער, 81 דפי תוכן).
מיקומה של המסכת בסדר נשים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפי הקדמתו של הרמב"ם למשנה, מיקומה של המסכת בסוף סדר נשים מעורר תמיהה: הרי היה ראוי להקדים את המסכת כך שתופיע לפני מסכת כתובות (שכן הקידושין הן השלב הראשון במיסוד הנישואים) ואם לא לפני מסכת כתובות (על מנת שלא נפריד בין מסכתות יבמות לכתובות שעניינם אחד – מעשה ביאה), לכל הפחות היה עליה להופיע לפני מסכת גיטין, שכן זו דרכו של עולם – קודם נעשים הנישואים ואחר כך הגירושים. מדוע אם כך ממוקמת המסכת בסוף סדר נשים?
את תהיה זו הוא מתרץ בכך שרצה עורך המשנה ללכת על פי סדר העניינים כמו שהוא מופיע בתורה שבה מופיע מעשה הגירושים לפני מעשה הנישואים, כמו שנאמר[1]: ”כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבְעָלָהּ וְהָיָה אִם לֹא תִמְצָא חֵן בְּעֵינָיו כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת וְנָתַן בְּיָדָהּ וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ. וְיָצְאָה מִבֵּיתוֹ וְהָלְכָה וְהָיְתָה לְאִישׁ אַחֵר”. ומתוך סוף הפסוק שבו נאמר: "וְהָיְתָה לְאִישׁ-אַחֵר", למדנו את מעשה הקידושין, כמו שנתבאר בתלמוד[2]: "מקיש הויה ליציאה".
תשובה עממית נפוצה נוספת היא: להקדים תרופה (גיטין – גירושין) למכה (קידושין).
פרקי המסכת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- האשה נקנית בשלוש דרכים (עשר משניות[3]) – פירוט דרכי מעשה הקניין באישה, עבד עברי, עבד כנעני, בהמות, מיטלטלין, קרקעות והחיוב במצוות.
- האיש מקדש בו ובשלוחו (עשר משניות) – דיני שליחות בקידושין, קידושי טעות.
- האומר לחברו צא וקדש לי (שלוש עשרה משניות) – המשך דיני קידושין, קידושין על תנאי, קידושי קטנה, יחוסו של הוולד ודרכי טיהורו של ממזר.
- עשרה יוחסין עלו מבבל (ארבע עשרה משניות) – ענייני היחוסין ונישואיהם, נאמנות אדם לפסול את בנו ודיני יחוד.
בסך הכל יש במסכת 47 משניות.
תוכן המסכת
[עריכת קוד מקור | עריכה]אגב הדיון בפרק הראשון במסכת קידושין עוסקת המסכת גם בקנין הנגדי, שהוא ביטול הקידושין, על ידיו אשה קונה את עצמה מרשות הבעל – גירושין, ומיתת הבעל. ביבמה דיני הקניין שונים במקצת, וכוללים את דיני יבום וחליצה. כמו כן עוסקת המסכת בקניינים ממוניים, קנייני עבד עברי ועבד כנעני, קנייני קרקעות וקנייני נכסים ניידים ("מטלטלין"). בפרק השני ישנה התמקדות בקידושי שליחות ובשאר דיני שליחות. בפרק השלישי ההתמקדות היא בסוגי קידושין. בפרק הרביעי הבירורים נוגעים לדיני יוחסין.
סוגיות בולטות בתלמוד הבבלי
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דיני שליח (ובכלל זה סוגיית אין שליח לדבר עבירה)[4]
- עבדים
- עני המהפך בחררה[5]
- מיוחסים בעם ישראל
- כיבוד אב ואם
- קידושין שלא נמסרו לביאה
מפרשים
[עריכת קוד מקור | עריכה]למסכת קידושין ישנה התייחסות מיוחדת בין הלומדים וכמה מפרשים (ראשונים ואחרונים) חשובים כתבו חידושי תורה ועיון על מסכת זו בפירוט רב, מה שלא עשו על מסכתות אחרות. בין המפרשים הייחודיים:
מפרשים חשובים נוספים על מסכת קידושין
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הריטב"א
- הרשב"א
- הרמב"ן
- תוספות רי"ד
- תוספות הרא"ש
- חידושי מהרי"ט
- ספר המקנה
- פני יהושע
- חידושי רעק"א
- המאירי - בית הבחירה
- חידושי הרא"ה[6]
- חידושי בית יוסף
- חידושי הצל"ח
- אבני נזר
- חדושי הגר"ש שקופ
- חדושי הגרנ"ט
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תלמוד בבלי, מסכת קידושין, במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית
- כתב יד, מסכת קידושין, תלמוד בבלי, מוסקבה, מאה 18, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ספר דברים, פרק כ"ד, פסוקים א'–ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ה', עמוד א'
- ^ מספר המשניות בכל פרק הוא לפי הספירה במשניות קהתי. בדפוסים אחרים תיתכן חלוקה שונה.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף מ"א, עמוד א' ואילך
- ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף נ"ט, עמוד א'
- ^ חיבור זה אינו מהרא"ה, אלא מאחרון שבאחרונים (סוף הקדמת ספר אוצר הגאונים).
| מסכתות ששה סדרי משנה | ||
|---|---|---|
| זרעים | ברכות (ב י) • פאה (י) • דמאי (י) • כלאיים (י) • שביעית (י) • תרומות (י) • מעשרות (י) • מעשר שני (י) • חלה (י) • ערלה (י) • ביכורים (י) | |
| מועד | שבת (ב י) • עירובין (ב י) • פסחים (ב י) • שקלים (י) • יומא (ב י) • סוכה (ב י) • ביצה (ב י) • ראש השנה (ב י) • תענית (ב י) • מגילה (ב י) • מועד קטן (ב י) • חגיגה (ב י) | |
| נשים | יבמות (ב י) • כתובות (ב י) • נדרים (ב י) • נזיר (ב י) • סוטה (ב י) • גיטין (ב י) • קידושין (ב י) | |
| נזיקין | מסכת נזיקין: בבא קמא (ב י) • בבא מציעא (ב י) • בבא בתרא (ב י) • סנהדרין (ב י) • מכות (ב י) • שבועות (ב י) • עדיות • עבודה זרה (ב י) • אבות • הוריות (ב י) | |
| קדשים | זבחים (ב) • מנחות (ב) • חולין (ב) • בכורות (ב) • ערכין (ב) • תמורה (ב) • כריתות (ב) • מעילה (ב) • תמיד (ב) • מידות • קינים | |
| טהרות | כלים • אהלות • נגעים • פרה • טהרות • מקואות • נידה (ב י) • מכשירין • זבים • טבול יום • ידיים • עוקצים | |
ב – מסכת שיש עליה תלמוד בבלי י – מסכת שיש עליה תלמוד ירושלמי
| ||