בקר הבית
| מצב שימור | ||
|---|---|---|
| ||
| מיון מדעי | ||
| על־ממלכה: | אאוקריוטים | |
| ממלכה: | בעלי חיים | |
| מערכה: | מיתרניים | |
| מחלקה: | יונקים | |
| סדרה: | מכפילי פרסה | |
| משפחה: | פריים | |
| תת־משפחה: | פרים | |
| שבט: | בקר | |
| סוג: | פר | |
| מין: | בקר הבית | |
| שם מדעי | ||
| תחום תפוצה | ||
בְּקר הבית (שם מדעי: Bos taurus) הוא חיית משק ממשפחת הבָּקָר. נְקֵבת בקר הבית נקראת פרה, והזכר מאותו מין נקרא פר[א] או שור[ב] (ברבים: שְוָורים).
לפי ממצאים ארכאוזואולוגיים, בקר הבית בוית לראשונה מבקר הבר במהלך התקופה הנאוליתית של הסהר הפורה, ככל הנראה לפני יותר מ-10,000 שנים. בהודו, צפון אפריקה ואירופה הבקר המבוית הופיע כמה אלפי שנים לאחר מכן. לפי המחקר הגנטי, במקומות אלה מוצא בקר הבית מבקר הבר המקומי, מייבוא של בקר בית מהמזרח התיכון, או מהכלאה של פרי בר מקומיים עם פרות בית מיובאות[1]. מספר הפרות בעולם כיום מוערך בכ-1.5 מיליארד, ברחבי העולם. בני האדם עושים שימוש בבקר למטרות שונות בין היתר: מקור חלב לשתייה ויצור מוצרי מזון שונים, בשר למאכל ועורן המשמש כחומר גלם ליצירת מוצרים שונים. בנוסף לכן משתמש האדם בשוורים לחרישה וכבהמת משא לגרירת משאות. לפרות משמעות דתית בתרבויות שונות. חלק מהפרות, בעיקר אלו המיועדות לחליבה, שוכנות במבנה הקרוי רפת והשאר ממשיכות את חייהן במרעה, באחו או בחוצות העיר.
אטימולוגיה ומילים נרדפות
[עריכת קוד מקור | עריכה]במקרא נקרא הבקר פעמים אחדות אֶלֶף, אך רק בצורת הרבים, אֲלָפִים[2]. פר צעיר נקרא "עגל", ופרה צעירה – "עֶגְלָה". קולם של כל אלו נקרא "געִייה".
המילונים העבריים של העת החדשה מציעים הגדרות שונות של השור. על פי מילון בן יהודה השור הוא "הזכר מן הבקר, המשמש לעבודת השדה, למאכל האדם ולזבח לאלוהים". מילון השפה העברית של גור הוא המילון הראשון המציע משמעות מיוחדת למילה זו. הוא מגדיר את השור כ"זכר במין הבקר" אבל מציע משמעות משנית, אותה הוא מיחס לעברית המאוחרת, "שור מסֹרס העומד לעבודה"[3][4][5].
אנטומיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- לפרה יש גוף ארוך, חזה צר ומותניים רחבות, רגליה ארוכות ודקות, עורה דק ומקומט באזור הצוואר. צבע עורה עשוי להיות חום, שחור, לבן, או משולב בגוני שחור-לבן או חום-לבן. לפרה יש עטינים שופעים ובהם ורידים בולטים.
- גם לפרות וגם לפרים יש קרניים, אם כי בגידול תעשייתי נהוג על פי רוב לגדוע אותן.
- משקלה האופייני של פרה הוא בין 400 ל-500 ק"ג, ומשקלו האופייני של פר נע בין 700 ק"ג ליותר מ-1000 ק"ג (כטונה). עם זאת, המשקל המרבי תלוי בזן, והפרים הגדולים ביותר שתועדו שקלו למעלה מ-1,500 ק"ג.
- אורך גוף הפר/ה הוא 190–250 ס"מ (כ-2–2.5 מטר). גובה הפר/ה בכתפיים הוא 120–180 ס"מ (כגובה אדם בוגר)[6].
מערכת העיכול
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפרה, בדומה למעלי גירה נוספים, יש ארבע קיבות (הֶמסֵס – הקרוי גם כרס, קיבת הכוסות, קיבת העלעלים, והקיבה האמיתית – הנקראת גם קיבת המיצים).
הפרה בולעת את המזון כמעט מבלי ללעוס ומאחסנת אותו בקיבתה עד שהוא מותסס ומתפרק. ההתססה והפירוק מתבצעים על ידי מיקרואורגניזמים. למשל חיידקים קדומים המצויים בקיבת מעלי הגירה מפרקים את התאית. התאית היא מרכיב עיקרי בדשאים, עלים או גבעולים, וכשליש ממשקל הצומח העולמי הוא תאית. התאית היא מקור האנרגיה העיקרי אצל מעלי הגירה. (ביונקים אחרים ובכללם האדם אמנם יש חיידקים קדומים אך אין להם אפשרות להיעזר בהם ליצירת אנרגיה ולכן הם נאלצים להסתמך על מזון המכיל את אבות המזון אף על פי שכיחותו הנמוכה בטבע). הסימביוזה הזאת קיימת בכל מעלי הגירה, והיא חיונית להישרדות הפרה.
לאחר העיכול בחלק אחד של הקיבה, המזון חוזר ללעיסה מחדש, עד לעיכולו המלא. תהליך זה נקרא "העלאת גירה". לאחריו נבלע המזון שנית, ומגיע לעיכול נוסף בחלק אחר של הקיבה. בדרך זו של העלאת גירה, הפרה מסוגלת לאכול כמויות גדולות במהירות רבה, ולעכל את האוכל באופן סופי רק מאוחר יותר כשהיא נמצאת במקום נוח ומוגן.
פרה אוכלת כ-6 שעות וחצי ביממה.
המלטות
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרה עשויה להמליט לראשונה בהגיעה לגיל 25 חודשים. מבכירה היא פרה מאז שהמליטה או הפילה ולד אחד ועד שתמליט או תפיל ולד שני[7]. במשק הבקר והחלב יש חשיבות רבה להתייחסות וטיפול נכון במבכירות משום שהן מהוות את עתודת הוולדות והחלב של המשק[8]. כיוון שגופן של מבכירות עומד בעומס רב הקשור לצמיחת הגוף עצמו, הגעה לבגרות מינית והריון ראשון, יש להקפיד על תזונה עשירה ואיכותית על מנת שהמבכירה תוכל להפוך לפרה בוגרת, בריאה ופורייה. תזונה החסרה באנרגיה או בחלבון לתקופות ממושכות, במהלך השנתיים וחצי הראשונות לחיי הפרה, עלולות להוביל לתוצאות שליליות של התפתחות העובר, בריאות העגלים שיוולדו, ייצור החלב והיכולת להרות שוב[9].
משך ההריון הוא כ־9 חודשים, שהם 277 יום. בין המלטה להמלטה יש מרווח של כ־14 חודשים בממוצע. על פי רוב, פרה מוזרעת לראשונה כ-80 יום לאחר ההמלטה. בתעשיית הבקר והחלב מופרדים העגלים מאמם תוך שעות מעת ההמלטה ונמנעת הנקתם, לצורך שמירה על תפוקת החלב של האם. העגל נמצא בכלוב רק עד גיל הגמילה מהחלב (60 יום). הימצאות העגל בהפרדה מאפשרת מעקב פרטני אחריו ומתן טיפול ומזון בצורה מבוקרת ומקצועית. נטען כי האם והעגל סובלים רגשית כתוצאה מההפרדה, וגעיותיהן של האמהות המחפשות את צאצאיהן נשמעות זמן רב אחרי ההפרדה[10][11][12]. בשעות הראשונות לחייו, העגל מקבל קולוסטרום בזמן ובמינון קבועים (זהו החלב הראשון שעשיר בחלבונים שחיוניים למערכת החיסונית החסרה של העגל הנולד. ללא הנקה ראשונית, או לחלופין ללא מתן קולוסטרום, הוא רגיש וחשוף לכל תחלואה). השגר (הוולד) מקבל בחודשיים הראשונים לחייו, עת הוא פגיע מאוד מבחינה גופנית, תחליפי חלב (בדרך כלל מאבקת חלב) ולעיתים חלב פרה טרי, באופן מבוקר. לאחר מכן, העגלים מוזנים במספוא ובמזון מרוכז לפי קצב גידולם ויכולות הייצור שלהם. פרת בשר בטבע מסוגלת לחיות עד גיל 20, אם איננה נטרפת, חולה או נפצעת. בענף החלב היא נשחטת בממוצע בגיל 4 עד 7. במהלך חייה היא ממליטה בין ארבע לשש פעמים.
חלב הפרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כמו כל יונק, הפרה מניבה חלב עבור צאצאיה. החלב מיוצר בעטין הפרה. הדם המכיל חומרי מזון רבים מביא את חומר הגלם לעטין דרך כלי הדם הקטנים ביותר. אלה מקיפים את קבוצות התאים הנקבוביים, הנקראים נדיות (אלויאולי), והם מייצרים את החלב. טיפות החלב שיצרו התאים הללו עוברות בתעלות קטנות אל תעלות גדולות יותר, ולבסוף אל ארבע הגתות, הנמצאות מעל ארבע הפטמות, מהן חולבים את החלב.
פרה בתעשיית החלב באירופה מניבה בממוצע כ-8 ליטר בכל חליבה, 22 ליטר ביום, כ-8,000 ליטר חלב בשנה, בישראל תנובת החלב היא הגבוהה ביותר בעולם - בסביבות 12,000 ליטר בשנה[13], יותר מ-30 ליטר ליום.
בקר הבית בשירות האדם
[עריכת קוד מקור | עריכה]האדם משתמש בפרות לשימושים מגוונים: פרות משמשות כבהמות משא וחרישה, מנוצלות לחליבה, נשחטות למאכל, גלליהן משמשים לבעירה והסקה, מעורן מפיקים מוצרי עור, מעצמותיהן מפיקים דבק.
מספר הפרות בעולם כיום מוערך בכ-1.5 מיליארד, ברחבי העולם. הבקר בוית לפני כ-10,000 שנה בסהר הפורה ולאחר מכן התפשט ברחבי העולם. לאחר הביות הוכנסו חלק מהפרות, בעיקר אלו המנוצלות לחליבה, למבנה הקרוי רפת והשאר ממשיכות את חייהן במרעה באחו או בחוצות העיר (למשל בהודו).
כמו כל יונק, הפרה מניבה חלב עבור צאצאיה. האדם משתמש בחלב זה לתזונתו שלו ומגדל את הפרה כך שתפיק את מרב החלב האפשרי. לשם כך, במשך עשרות שנים עברה הפרה ברירה מלאכותית אינטנסיבית שתגדיל את תפוקת החלב שלה. כיוון שהפרה מניבה חלב רק לאחר המלטה, מגדלי הפרות שומרים על הפרה במצב כמעט תמידי של הריון או בתקופה שלאחר המלטה לאורך כל השנה ברציפות. לשם כך משתמשים מגדלי הבקר בהזרעה מלאכותית, המבוצעת כ־60 יום לאחר מועד ההמלטה על מנת להבטיח את המשך הפוריות וההנבה של הפרה. מחזור החלב של הפרה לאחר ההמלטה נקרא "שנת החלב".
אחוז הבשר האכיל בפרה הוא כ-35% ממשקלה הכולל.
תעשיית עגלי החלב
[עריכת קוד מקור | עריכה]תעשיית עגלי החלב היא תעשייה מצומצמת מסך תעשיית הפרות והעגלים. בתעשייה זו מגדלים עגלים צעירים בתנאים אשר ייטיבו את איכות בשרם. לשם כך העגלים מוחזקים בתאי עץ קטנים, על מנת שלא יוכלו לנוע בחופשיות ולחזק את שריריהם. בנוסף, עוברים העגלים פיטום מתמשך, בתערובת נוזלית דלת ברזל. כמו כן, בתאים בהם מוחזקים העגלים שורר חום רב, הגורם לעגלים הזעה וצימאון תמידיים, אך הם מוצמאים כדי שייאלצו ללגום כמויות גדולות מתערובת הפיטום הנוזלית. כתוצאה מדרך גידול זו מתפתחת אצל העגלים אנמיה חמורה.
תעשייה זו ספגה ביקורת רבה בשל האכזריות המיוחסת לה, ואף נאסרה ב-2007 בכל האיחוד האירופי[14]. ב-2001 פתחה עמותת אנימלס בקמפיין נגד תעשיית עגלי החלב בישראל. בעקבות מאבק העמותה, ב-2005 נקבעו תקנות שאוסרות לכלוא עגלים בבידוד ולהצמיא אותם, כפי שנהוג בתעשייה. זאת לאחר שוועדת החינוך של הכנסת דחתה מספר ניסיונות של משרד החקלאות לעגן בחוק תקנות שיאפשרו את המשך הכליאה של העגלים בבידוד ואת הצמאתם. התקנות האוסרות על כך נכנסו לתוקף ב-2008[15].
-
עגל צעיר, בן שלושה ימים, ברפת של יטבתה. בתג זיהוי שבאוזן: המספר הגדול הוא סידורי. במספר התחתון ימני - משקל אחרי ההמלטה (40 ק"ג). במספר התחתון שמאלי - תאריך ההמלטה
-
פרות במכון חליבה מודרני. הרפתן מחבר את הפרות למכונת החליבה
-
-
עגל ברפת במושב בית חלקיה
ביקורת על גידול בקר
[עריכת קוד מקור | עריכה]ערכים מורחבים – זכויות בעלי חיים, רווחת בעלי חיים, צער בעלי חיים
עם התפתחות המודעות לזכויות בעלי חיים גדלה גם הביקורת על השימוש שנעשה בפרות ואופן גידולן. ביקורת זו מופנית בעיקר מצד ארגונים לזכויות בעלי חיים הטוענים כי צורת הגידול איננה מוסרית וגורמת לסבל רב לפרות, אשר זכאיות לאותו היחס המוסרי לו זוכה האדם. המחאה מתמקדת בתנאי הגידול של הפרות בתעשיית החלב והבשר, כגון מרחב מחייתן, אופן האכלתן והשמירה על בריאותן. כמו כן, נשמעה ביקורת בדבר תהליכי הסירוס, חיתוך הקרניים וסימון החיות על ידי תגי מתכת, מפני שאלו לא מתבצעים לאחר מתן משככי כאבים לחיות[12].
הביקורת על גידול הבקר לצורכי בשר וחלב כאחד באה גם מארגונים סביבתניים, הטוענים שגידול בקר לבשר הוא תעשייה מזהמת ובזבזנית. הטענות מתמקדות בפליטת גזי חממה, זיהום קרקע, בזבוז מים ובזבוז שטחים לצורך גידול מזון לבעלי החיים. על פי מחקר של מכון ויצמן ייצור של חלבון בקר דורש פי 25 יותר שטח חקלאי מאשר חלבון צמחי שווה ערך[16][17].
הפרה בדת ובתרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביהדות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הפרה מעלה גרה, שוסעת שסע ומפריסה פרסה, ולכן היא בהמה כשרה לאכילה.
- בבית המקדש הוקרבו פרים על המזבח – כל קורבן מוסף של ראש חודש או חג כלל פרים (ובפרט בחג הסוכות, שבמשך שבעת ימיו הוקרבו בסך הכול שבעים פרים); פר שימש לקורבן חטאת של כהן גדול, או לחטא משותף של כל העדה; פר חטאת הוקרב גם ביום הכיפורים; וקורבנות מן הבקר שימשו גם לקרבנות נדבה – זכרים בלבד לקורבן עולה, זכרים ונקבות לקורבן שלמים.
- אפר פרה אדומה שימש חלק בתהליך היטהרות מטומאת מת. מסכת פרה כולה מוקדשת לנושא זה.
- הפרשה השלישית בארבע פרשיות היא פרשת פרה, העוסקת בדיני פרה אדומה. קוראים אותה לקראת פסח, כיוון שלקראת העלייה לרגל היו העולים נטהרים.
- לציון לקיחת אחריות של זקני ערים על מעשה רצח כאשר לא נודע מי הרוצח, ערפו זקני העיר הקרובה עגלה.
- מעור הפרות מכינים ספרי תורה, תפילין ומזוזות.
- יש אומרים ששמה של לאה נגזר ממילה שמית עתיקה שמשמעה פרה, ושמה של רבקה משמם של עגלי המרבק (בדומה, שמה של רחל נגזר משמה של כבשה קטנה).
בדתות ותרבויות אחרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מצרים העתיקה – הפר נחשב לקדוש. פולחן הפר היה פולחן מקובל וידוע בעיר מוף (ממפיס). הפר סימל את האל אפיס – אל הפוריות והיה מקודש. בבית הקברות של העיר (סקארה) נמצא אתר קבורה תת-קרקעי לפרים (סרפאום) ובו כ-60 פרים חנוטים בארונות אבן. כל אחד בתורו היווה אליל חי, ששירתו אותו שתי תאומות בתולות. לאחר מותו היו חונטים אותו ומביאים אותו לקבורה ברוב פאר והדר.
- הינדואיזם – הפרה נחשבת לקדושה. פרה קדושה נחשבת לאמם של כל האלים. בהודו, בה מרוכזים מרבית המאמינים בדת זו, ניתן לראות פרות משוטטות באופן חופשי, ועל פי המנהג יש להתייחס לפרה בכבוד, כאל אמא, כהכרת תודה על החלב שהיא מספקת.
- המסאי – השבט חי על פרותיו. אנשיו שותים את חלבן ודמן, ומקימים מבנים ארעיים מגלליהן.
- בידור – בספרד, פורטוגל ואמריקה הלטינית, מלחמת שוורים היא בידור מקובל. בדרום הודו נפוץ ספורט דומה. ספורט הרכיבה על פרים, ומשחקי ציד שונים (רודאו), נפוצים בעיקר באמריקה הצפונית שם נהוג להפריע לפר על ידי פיסת בד המתנדנדת על ידי אדם תוך כדי שהוא צועק "טורו! טורו!". לרוב, אנשים חושבים שהדבר המפריע לפר הוא הצבע האדום, אך הנדנוד של הבד הוא זה שמפריע לפר שכן הפר הוא עיוור צבעים. הבד האדום הוא רק מסורת ארוכת שנים.
משמעויות תרבותיות נוספות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- האות אל"ף נוצרה מציור ראשו של שור, ושמה נלקח מן המילה "אלוף".
- במדרשים, שור הבר (אינו קשור למה שהיה קרוי שור הבר ונכחד) הוא יצור מיתולוגי שנברא בבריאת העולם, ונגנז לצדיקים לעתיד לבוא, יחד עם הליוויתן (גם הוא אינו קשור למה שקרוי היום ליוויתן).
- השור מופיע בלוח השנה הסיני ובגלגל המזלות.
- הפרה משמשת כסמל לסחר החליפין בסדרת הבדיחות "יש לך שתי פרות".
- בסמל איסלנד מופיע שור כאחד השומרים של איסלנד.
- בבורסה לניירות ערך מסמל השור את העלייה בשערי המניות (ואילו הדוב מסמל את המגמה ההפוכה). ראו דוגמה לכך בערך הבורסה לניירות ערך בתל אביב.
- פסל שטוח בדמות צללית שור (שור אוסבורנה), המוצג לצידי דרכים בספרד, מהווה סמל לא רשמי שלה.
- הפר משמש סמל לאון הגברי.
- במדינות מסוימים בעולם (בהן מדינות בארצות הברית ובאפריקה) ישנו תחביב של גידול והשבחת פרים זכרים מגזעים מגזעים מסוימים - כגון וטוסי, בקר אנקולי או טקסס לונגהורן - במטרה לטפח פרטים בעלי קרניים גדולות במיוחד, ומתחרים בשבירת שיאי עולם על גודל ומוטת הקרניים.
- במיתולוגיה היוונית מופיעה דמות המינוטאורוס, שחציה אדם וחציה פר, היא מתוארת כמי שחיה במבוך וכטורפת בני אדם בהם היא נתקלת.
- מהמילה "פר" או "שור" נגזר הביטוי בולדוזר כשם לאדם, כלי או ציוד מכני הנדסי עוצמתי וחזק. בהמשך נהפכה המילה "בולדוזר" לשם נרדף לדחפור.
- מדרש שם עממי טוען שפירוש השם טורוזאורוס (Torosaurus) של דינוזאור צרטופסיד בעל קרניים הוא "לטאת שור" אך פירוש זה איננו נכון, ופירוש השם הוא "לטאה מחוררת" בגלל "חלונות" בעצמות העטרה (צווארון).
- הדינוזאור הטורף קרנוטאורוס (Carnotaurus, "שור בשר") נקרא כך בשל זוג קרניו, הדומות לקרני שור.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרות, דף שער בספרייה הלאומית
- animal/cow בקר הבית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)(הקישור אינו פעיל, 5.11.2024)
- על גידול בקר בישראל, מתוך האתר של התאחדות מגדלי הבקר בישראל
- עגלי חלב בישראל - סרטון באתר יוטיוב
- צאן ובקר בישראל מנקודת מבט ביקורתית מתוך האתר של אנימלס
- תעשיית עורות הבקר ההודית - סרטון מתוך האתר של יומן חייתי
- אורנית עצר, תפריט כשר לפרות ברפתות לקראת הפסח, באתר ערוץ 7, 24 במרץ 2009
ביאורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Ajmone‐Marsan, P., Garcia, J. F., & Lenstra, J. A. (2010). On the origin of cattle: how aurochs became cattle and colonized the world. Evolutionary Anthropology: Issues, News, and Reviews, 19(4), 148-157.
- ^ למשל, בצירוף שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ (דברים ז' י"ג)
- ^ גור במילונו איננו מצטט מקורות, אבל ניתן למצוא את המשמעות המשנית שהוא מציע בספר תולדות הארץ, יוסף שטיינהאק (1841) .https://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx?mishibbur=1043001&mm15=000000002082017&mismilla=2
- ^ בעקבות גור הלכו מילון אבן-שושן ההופך את הסרוס לעיקר ומגדיר שור: "הזכר בבקר, בעיקר מסורס", וכן מילון ההווה – מילון שימושי לעברית התקנית שעליו מבוסס מילון האקדמיה ללשון העברית.
- ^ מונחים שכיחים מתייחסים במילה שור לבקר שאינו מסורס ואינו משמש לעבודה. כך למשל מלחמת שוורים וכן שור הבר המבוססים על מושגים תנאיים שקדמו הרבה למשמעות המחודשת של המילה שור.
- ^ ד"ר אבי ארבל, לקסיקון מפה: היונקים, הוצאת מפה. עמ' 346.
- ^ משה סתיו, עגלה מבכירה ופרה, משק החלב
- ^ Marilyn J. Corbin, Laura L. Hungerford, CHAPTER 126 - An Economic Risk Assessment Model for Management of Pregnant Feeder Heifers, Saint Louis: W.B. Saunders, 2009-01-01, עמ' 659–669, ISBN 978-1-4160-3591-6. (באנגלית)
- ^ ROBERT L. Larson, RICHARD F. Randle, CHAPTER 59 - Heifer Development: Nutrition, Health, and Reproduction, Saint Louis: W.B. Saunders, 2007-01-01, עמ' 457–463, ISBN 978-0-7216-9323-1. (באנגלית)
- ^ אריאל צבל, עגל וחלב אימו, באתר עמותת אנימלס
- ^ פרה השביתה את "חגיגות שמחת החלב" בקניון שבעת הכוכבים בהרצליה
- ^ 1 2 שגב בן דוד, שבועות של סבל: בתוך תעשיית החלב, באתר nrg, 8 ביוני 2008
- ^ משה גלנץ, כך מניבה הפרה הישראלית הכי הרבה חלב, באתר ynet, 11 ביוני 2016
- ^ Council Directive 2008/119/EC - laying down minimum standards for the protection of calves
- ^ עמירם כהן, משרד החקלאות אסר על מגדלים להצמיא עגלי חלב, באתר הארץ, 19 בספטמבר 2005
- ^ כמה מזון אנחנו מפסידים, ואיך אפשר להאכיל את כל האנושות לאורך זמן
- ^ The opportunity cost of animal based diets exceeds all food losses - http://www.pnas.org/content/115/15/3804