פרגמטיזם
פרגמטיזם (באנגלית: Pragmatism) היא אסכולה פילוסופית. הפרגמטיזם מתנגד לרעיון שתפקידה של המחשבה הוא לתאר, להדגים ולייצג את המציאות. במקום זאת, פרגמטיסטים מחשיבים את המחשבה ככלי ומכשיר לחיזוי, פתרון בעיות ופעולה. פרגמטיזם היא דרך של היגיון אשר מסתמכת על שיקולים פרקטיים ולא על שיקולים תאורטיים. לטענת הפרגמטיסטים רוב העיסוק הפילוסופי, כגון טבע הידיעה, השפה, המשמעות, המדע והאמונה, מוסבר בצורה הטובה ביותר לאור שיטתם.
הפילוסופיה של הפרגמטיזם מתייחסת אל ההשלכות הפרקטיות של רעיונות על ידי בחינה שלהם לאור הניסיון האנושי, כך שאמיתותה של טענה נקבעת על פי תוצאות מעשיות והתועלת שהיא משרתת. הפרגמטיזם מתמקד בעולם כמקום משתנה. הוא גורס כי חיפוש האמת אינו עומד במרכז אלא התוצאות של פעולה בזמן ובמקום מסוימים.
התפתחות המחשבה הפרגמטיסטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפרגמטיזם ששורשיו במחשבה הפילסופית לדורותיה החל להתגבש בארצות הברית בסביבות 1870. צ'ארלס ס' פירס, שנחשב למייסדה, תיאר אותה כך: "תארו את ההשפעות הפרקטיות של האובייקט במחשבתכם. ומחשבה זו על ההשפעות האלה תהיה כל מה שתחשבו על האובייקט.".[1]
בנוסף לצ'ארלס ס' פירס שהעניק לאסכולה את שמה ופיתח את עקרונותיה, ניתן למנות את ויליאם ג'יימס וג'ון דיואי שהיו שותפים ל'מועדון המטאפיסי' בו עוצבה השיטה. בשונה מטעות נפוצה, הפרגמטיזם אינו שולל את המטאפיזיקה, אלא מפנה את עיקר תשומת הלב אל העולם הזה ואל ביטוין של שאלות מטאפיזיות במרחב הנגלה. השימוש הראשון בדפוס של המונח 'פרגמטיזם' היה ב-1898 על ידי ג'יימס, שטען שאת הבכורה יש לייחס לפירס עוד מתחילת שנות ה-70.
הפרגמטיזם זכה להתעניינות מחודשת לאחר שבשנות ה-60 של המאה ה-20 וילארד ואן אורמאן קוויין ווילפרד סלרס השתמשו במתודה פרגמטיסטית על מנת לבקר את הפוזיטיביזם הלוגי. כתוצאה ממחקריהם של קווין וסאלרס התפתח ענף של פרגמטיזם שלפעמים מכונה 'נאו-פרגמטיזם' על ידי ריצ'רד רורטי, הילרי פטנם ורוברט ברנדום. עם זאת, חוקרי פרגמטיזם רבים מסויגים מהאופן שבו פירש רורטי את משנות דיואי וג'יימס, תוך הזחת פירס מן המסורת הפרגמטיסטית,[2] ומהאופן שבו הסיט ברנדום את הפרגמטיזם אל המימד הלשוני, תוך דחיקת הממד ההתנסותי שהיה קריטי בעבור אבות הפרגמטיזם.[3]
מקורות השראה להגות הפרגמטיסטית ניתן למצוא אצל:
- פרנסיס בייקון, שטבע את הביטוי ipsa scientia potestas est ("הידע עצמו הוא כוח").
- דייוויד יום, שהיה בעל הסתכלות נטורליסטית על הידע והפעולה.
- עמנואל קאנט, על תפיסתו האידיאליסטית, ממנה גזר פירס את המונח 'פרגמטיזם'.
- ג.ו.פ היגל, שהכניס את ההתייחסות לשינויים על פני זמן לפילוסופיה.
- ג'ורג' ברקלי, שפעל להבהיר או למחוק את המושגים הלא בהירים מהפילוסופיה.
פרגמטיזם ומחשבת ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]במאמר שחרות משנת 1912, טען צבי וולפסון כי הפרגמטיזם האמריקאי הוטרם בידי ריה"ל. טענה זו פותחה, לוטשה ושוכללה בידי חוקרי מחשבת ישראל והפרגמטיזם: פיטר אוקס (Ochs),[4] חנה השקס,[5] עזגד גולד,[6] נדב ש. ברמן [7] ואחרים. משותפת להם הטענה שיש לרעיונות הפרגמטיזם האמריקאי הקלאסי מקורות משמעותיים במסורת היהודית, בתנ"ך ויותר מכך בספרות חז"ל, ובאופן רחב יותר בספרות ההלכתית. בשנים האחרונות תרם מיכה גודמן בספריו לבירור הפנים הפרגמטיות בהגות ריה"ל (בספרו חלומו של הכוזרי) ובאופן קונסטרוקטיבי, ביחס לעמדות השונות לגבי הסכסוך הישראלי-פלסטיני (בספר מלכוד 67).
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אינסטרומנטליזם (פרגמטיזם)
- צ'ארלס ס' פירס
- ויליאם ג'יימס
- ג'ון דיואי
- וילארד ואן אורמאן קוויין
- אמפיריציזם
- מדע
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ויליאם ג'יימס. פרגמטיזם, הוצאת רסלינג, 2010
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ארכיון הפרגמטיזם
- ספרים וכתבות על פרגמטיזם
- דוד גורביץ' ודן ערב, הערך "פרגמטיזם", באתר אנציקלופדיה של הרעיונות
- ימימה בן מנחם, 'הקדמה', בתוך: ויליאם ג'יימס, פרגמטיזם, מאנגלית: גיא אלגת, הוצאת רסלינג, תל אביב 2010, עמ' 7—31
- פרגמטיזם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
פרגמטיות, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Peirce, C. S., How to Make Our Ideas Clear, Popular Science Monthly 12, עמ' 286–302
- ^ חנה השקס, 'הפילוסופיה ותפקיד הפילוסוף בפרגמטיזם האמריקאי', ירושלים: עבודת דוקטור, האוניברסיטה העברית, תשס"ד
- ^ Steven Levine, Pragmatism, Objectivity, and Experience, New York: Cambridge, 2019
- ^ Peter Ochs, Peirce, Pragmatism, and the Logic of Scripture, New York: Cambridge University Press, 1998
- ^ Hannah E. Hashkes, Rabbinic Discourse as a System of Knowledge, Leiden: Brill, 2015
- ^ עזגד גולד, על הנסים ועל הטבע: עיון פילוסופי בספרות ההלכה, רמת גן: אוניברסיטת בר אילן, תשע"ה
- ^ נדב ש. ברמן, 'פרגמטיזם והגות יהודית בארה"ב במאה העשרים: עיון במשנות חיים הירשנזון, מרדכי מ. קפלן ואליעזר ברקוביץ', ירושלים: עבודת דוקטור, האוניברסיטה העברית, 2018