קיום

קיום או יש הוא מושג המציין כבישת מקום בעולם המציאות. מבחינה פילוסופית הוא מציין את סך כל הדברים הנתפסים בתודעה ובהתנסות.

שאלת הגדרת הקיום היא השאלה המרכזית והמגדירה של הפילוסופיה, ממנה מסתעפות שאר השאלות. מונחים כגון מהות הקיום, משמעות הקיום ואחרים דומים להם הפכו למטבעות לשון מוכרות ונפוצות, שעניינן עיסוק צרוף בשאלות פילוסופיות.

נהוג לציין כי מושג הקיום מורכב מממד אובייקטיבי, כלומר – חיצוני לתודעה, קיים בזכות עצמו, לממד סובייקטיבי, כלומר – קיים בזכות תודעה המשיגה אותו. היחס בין האובייקטיבי לסובייקטיבי מורכב ביותר והוא אחת השאלות הנוגעות בתחום הפילוסופיה.

כמו כן, ניתן לחלק את הקיום לא-פריורי, כלומר – מחויב מתוך הגדרת הקיום עצמו ואינו ניתן להפרדה ממנו וא-פוסטריורי, כלומר – נובע מתוך ההתנסות בפועל של התודעה ועשוי באופן תאורטי שלא להיות קיים או להיות שונה.

למושג הקיום זיקה משמעותית למושג האמת. הגדרות האמת והקיום משתנות על-פי שדה השיח, אך הן תלויות זו בזו, והיחס ביניהן הוא תחום עיסוק נרחב של הפילוסופיה.

שאלות הקיום הטהורות נידונו על ידי פילוספים מרכזיים שונים, ביניהם פרוטגורס, סוקרטס ורנה דקארט. הזרם הפילוסופי המאוחר המשמעותי אשר עסק בשאלות הקיום הטהורות הוא האקזיסטנציאליזם, שמשמעו – "קיומיות", או ליתר דיוק "הגויות הקיום".

ראו גם

• מציאות
• תורת ההוויה (אונטולוגיה)
• הכמת "קיים"

לקריאה נוספת

• אברהם צבי בראון (ערך והקדים מבואות), מבחר טקסטים פילוסופיים – מפארמנידס עד הוגי ימינו: מקראה באונטולוגיה, ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, 1995.
• יקיר שושני, מחשבות על המציאות, תל אביב: האוניברסיטה המשודרת, הוצאת משרד הביטחון, 1999.