ראש המטה הכללי
| ראש המטה הכללי של צה"ל, רב-אלוף הרצי הלוי | |||
| איוש נוכחי | הרצי הלוי | ||
|---|---|---|---|
| תאריך כניסה לתפקיד | 16 בינואר 2023 | ||
| דרכי מינוי | מתמנה על ידי ממשלת ישראל בהמלצת שר הביטחון | ||
| תחום שיפוט |
| ||
| דרגה |
| ||
| מושב המשרה | מגדל המטכ"ל, מחנה רבין, תל אביב, ישראל | ||
| משך כהונה קצוב | 3 שנים (שר הביטחון יכול להאריך את כהונת הרמטכ"ל לשנה רביעית) | ||
| ייסוד המשרה | 1 ביוני 1948 | ||
| איוש ראשון | יעקב דורי | ||
ראש המטה הכללי (או בקיצור: הרמטכ"ל) הוא הדרג הפיקודי העליון בצבא הגנה לישראל, העומד בראש המטה הכללי של צה"ל.
ראש המטה הכללי נתון למרות ממשלת ישראל וכפוף ישירות לשר הביטחון. הוא קצין בדרגת רב-אלוף (רא"ל), הדרגה הגבוהה ביותר בצה"ל.
מעמד הרמטכ"ל
[עריכת קוד מקור | עריכה]מעמדו של הרמטכ"ל מוגדר בחוק יסוד: הצבא, שנחקק בשנת 1976 ובו נאמר (סעיף 3):
- (א) הדרג הפיקודי העליון בצבא הוא ראש המטה הכללי.
- (ב) ראש המטה הכללי נתון למרות הממשלה וכפוף לשר הביטחון.
- (ג) ראש המטה הכללי יתמנה בידי הממשלה לפי המלצת שר הביטחון.
למעשה, שר הביטחון חייב להגיע להסכמה על המינוי עם ראש הממשלה, שכן רק לראש הממשלה הסמכות להביא את המינוי לאישור הממשלה.
המינוי קצוב לתקופת כהונה בת שלוש שנים, אשר ניתן להאריכה בשנה נוספת. תקופה זו אינה מוגדרת בחוק, אך נהוגה החל מקום המדינה[1][2] ולכן בעלת מעמד של מנהג חוקתי.
חוק יסוד: הצבא לא מתייחס כלל לסמכותו של ראש הממשלה כלפי הרמטכ"ל. למעשה ממילא שר הביטחון חייב ליידע את ראש הממשלה על כל פעולה משמעותית (גם לפי "מסמך הקונסיטיטוציה" וגם לפי נוהלים פנימיים שקיימים במשרדי ראש הממשלה ושר הביטחון).
חנן מלצר בתפקידו בפרקליטות הצבאית כתב חוות דעת ובה שלוש גישות אפשריות ליחס בין הרמטכ"ל לשר הביטחון:
- כפיפות מוחלטת – השר רשאי להתערב בכל נושא, והוא מעין 'רמטכ"ל על' (כנציג הממשלה).
- כפיפות אסטרטגית – הרמטכ"ל כפוף לשר הביטחון בנושאים בעלי משמעות מדינית או אסטרטגית, אך ניהול שוטף ואירועים טקטיים בסמכות מלאה של הרמטכ"ל.
- כפיפות יחסית – בנושאים האסטרטגיים הרמטכ"ל כפוף לשר הביטחון, אך בניהול שוטף ואירועים טקטיים שר הביטחון מוסמך רק לאשר או לפסול את הצעת הרמטכ"ל.
בפרקטיקה נהוגה "כפיפות יחסית". כך מינוי קצינים מדרגת אל"ם נקבע בידי הרמטכ"ל בלבד, אך המינוי נכנס לתוקף רק לאחר אישור שר הביטחון (או אישור ראש הממשלה אם הרמטכ"ל מעוניין להביא לאישורו).
מסמך אסטרטגיית צה"ל שפרסם הרמטכ"ל גדי איזנקוט הרחיב את הגדרת תפקיד הרמטכ"ל והגדירו כ"מפקד המערכה" וכמי שקובע את "הרעיון והתפישה להשגת המשימה". הרמטכ"ל מתפקד הן כחוליה המקשרת בין הצבא לדרג המדיני, הממשלה ובתוכה הקבינט, הן כיועץ להפעלת הכוח ובניינו והן כמפקד הצבא במערכה כולה, וכקבלן הביצוע של החלטות הממשלה ושל בניין הצבא[3].
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תפקיד הרמטכ"ל החל בארגון "ההגנה", שם נקרא בשם זה מי שעמד בראש המטה הכללי של "ההגנה". עם הקמת צה"ל, הוסבו מטכ"ל ההגנה והרמטכ"ל שעמד בראשו, יעקב דורי לעמוד בראש צה"ל.
הרמטכ"ל מתמנה רשמית לתקופת כהונה בת שלוש שנים, אשר ניתן להאריכה בשנה נוספת. יוצא דופן היה רפאל איתן אשר כהונתו הוארכה פעמיים, והוא כיהן במצטבר חמש שנים. מנגד, היו מספר רמטכ"לים אשר לא סיימו את תקופת כהונתם המלאה: יגאל ידין התפטר על רקע חילוקי דעות לגבי תקציב צה"ל. מרדכי מקלף כיהן בתפקיד במשך שנה אחת בלבד על פי בקשתו, דוד אלעזר נאלץ להתפטר על רקע המלצות ועדת אגרנט שחקרה את מלחמת יום הכיפורים, ודני חלוץ התפטר בשל הביקורת על התנהלות מלחמת לבנון השנייה. כמו כן, שני רמטכ"לים ויתרו על חלק מהארכת כהונתם: אמנון ליפקין-שחק ביקש לסיים את תפקידו באמצע השנה הרביעית, על רקע רצונו לעבור לפוליטיקה ולהתמודד על ראשות הממשלה. חיים לסקוב ביקש שלא לכהן שנה רביעית על רקע חילוקי דעות שלו עם שמעון פרס.
בשנת 2005 אריאל שרון ושאול מופז לא האריכו את כהונתו של משה יעלון לשנה רביעית, במהלך שהתפרש כהדחה על רקע התנגדותו של יעלון לתוכנית ההתנתקות. על מנת למנוע בעיות כאלו בעתיד, וכפי שנעשה לגבי משרות אחרות כמו זו של נשיא המדינה, מינה שר הביטחון עמיר פרץ את רב-אלוף גבי אשכנזי בשנת 2007 לתקופה של ארבע שנים, ובכך הסיר את חוסר הוודאות בנוגע להוספת השנה הרביעית (אך לקראת סוף כהונת אשכנזי עלתה סוגיית הארכת כהונתו לשנה חמישית).
ראש המטה הכללי המכהן וה-23 במספר הוא רב-אלוף הרצי הלוי, שנכנס לתפקיד ב-16 בינואר 2023.
עם סיום כהונתו, חלה על הרמטכ"ל (בדומה לבכירים נוספים במערכת הביטחון בישראל) תקופת צינון של שלוש שנים קודם שיוכל להיבחר כחבר הכנסת, להתמנות לשר בממשלה או להיבחר לראשות הממשלה.
רשימת ראשי המטה הכללי
[עריכת קוד מקור | עריכה]| מס' | דיוקן | שם
(תקופת חיים) |
תקופת כהונה | ראש הממשלה הממנה | שר הביטחון הממנה | אירועים מרכזיים | |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| תאריך לועזי | |||||||
| 1 | רב-אלוף
(1899–1973) |
1 ביוני 1948 | 9 בנובמבר 1949 | דוד בן-גוריון |
| ||
| 2 | רב-אלוף
(1917–1984) |
9 בנובמבר 1949 | 7 בדצמבר 1952 | ||||
| 3 | רב-אלוף
(1920–1978) |
7 בדצמבר 1952 | 6 בדצמבר 1953 | ||||
| 4 | רב-אלוף
(1915–1981) |
6 בדצמבר 1953 | 29 בינואר 1958 | ||||
| 5 | רב-אלוף
(1919–1982) |
29 בינואר 1958 | 1 בינואר 1961 | ||||
| 6 | רב-אלוף
(1923–2004) |
1 בינואר 1961 | 1 בינואר 1964 | ||||
| 7 | רב-אלוף
(1922–1995) |
1 בינואר 1964 | 1 בינואר 1968 | לוי אשכול | מלחמת ששת הימים | ||
| 8 | רב-אלוף
(1924–1994) |
1 בינואר 1968 | 1 בינואר 1972 | לוי אשכול | משה דיין | מלחמת ההתשה | |
| 9 | רב-אלוף
(1925–1976) |
1 בינואר 1972 | 3 באפריל 1974 | גולדה מאיר | מלחמת יום הכיפורים | ||
| 10 | רב-אלוף
(1930–1995) |
16 באפריל 1974 | 16 באפריל 1978 | ||||
| 11 | רב-אלוף
(1929–2004) |
16 באפריל 1978 | 19 באפריל 1983 | מנחם בגין | עזר ויצמן | ||
| 12 | רב-אלוף
(1936–2008) |
19 באפריל 1983 | 19 באפריל 1987 | משה ארנס | |||
| 13 | רב-אלוף
(1937–2008) |
19 באפריל 1987 | 1 באפריל 1991 | יצחק שמיר | יצחק רבין | ||
| 14 | רב-אלוף
(1942–) |
1 באפריל 1991 | 1 בינואר 1995 | משה ארנס | |||
| 15 | רב-אלוף
(1944–2012) |
1 בינואר 1995 | 9 ביולי 1998 | יצחק רבין | |||
| 16 | רב-אלוף
(1948–) |
9 ביולי 1998 | 9 ביולי 2002 | בנימין נתניהו | יצחק מרדכי | ||
| 17 | רב-אלוף
(1950–) |
9 ביולי 2002 | 1 ביוני 2005 | אריאל שרון | בנימין בן אליעזר | האינתיפאדה השנייה | |
| 18 | רב-אלוף
(1948–) |
1 ביוני 2005 | 14 בפברואר 2007 | שאול מופז | |||
| 19 | רב-אלוף
(1954–) |
14 בפברואר 2007 | 14 בפברואר 2011 | אהוד אולמרט | עמיר פרץ | ||
| 20 | רב-אלוף
(1959–) |
14 בפברואר 2011 | 16 בפברואר 2015 | בנימין נתניהו | אהוד ברק | ||
| 21 | רב-אלוף
(1960–) |
16 בפברואר 2015 | 15 בינואר 2019 | משה יעלון | |||
| 22 | רב-אלוף
(1964–) |
15 בינואר 2019 | 16 בינואר 2023 | אביגדור ליברמן | |||
| 23 | רב-אלוף
(1967–) |
16 בינואר 2023 | מכהן | יאיר לפיד[4] | בני גנץ[4] | ||
רמטכ"לים לשעבר בפוליטיקה הישראלית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ערך מורחב – קציני צה"ל לשעבר בפוליטיקה הישראלית
נכון למאי 2024 הצטרפו לפוליטיקה 14 רמטכ"לים לשעבר, יותר ממחצית מכלל הרמטכ"לים שכיהנו בישראל. הבולטות של בכירי מערכת הביטחון בפוליטיקה בישראל היא תופעה יוצאת דופן, ובמיוחד בקרב מדינות דמוקרטיות.[דרוש מקור]
- משה דיין, הרמטכ"ל הרביעי, בשנת 1959. דיין נבחר לכנסת הרביעית כחבר הכנסת מטעם מפלגת מפא"י ומונה לשר החקלאות.
- צבי צור נבחר לכנסת השישית מטעם רפ"י אולם פרש אחרי מספר שבועות. אחר כך היה עוזרו של דיין במשרד הביטחון.
- חיים בר-לב מונה להיות שר המסחר והתעשייה זמן קצר לאחר פרישתו ב-1972, לאחר מכן מונה לשגריר ישראל ברוסיה.
- יצחק רבין שהיה שגריר בארצות הברית נבחר לכנסת השמינית ומונה להיות שר העבודה. זמן קצר לאחר מכן, עם התפטרות גולדה מאיר, נבחר לראשות הממשלה. אחר כך היה שר הביטחון ושוב ראש הממשלה.
- יגאל ידין נבחר לכנסת התשיעית בראשות מפלגת ד"ש שהקים, והתמנה לסגן ראש הממשלה מנחם בגין.
- מוטה גור הצטרף אף הוא למפלגת העבודה לקראת בחירות 1981, ובממשלת פרס הראשונה היה לשר הבריאות.
- רפאל איתן הצטרף למפלגת התחייה ולאחר מכן רץ עצמאית בראשות צומת, ב-1996 היה לסגן ראש הממשלה בממשלת נתניהו הראשונה.
- אהוד ברק כיהן כראש ממשלה ושר ביטחון.
- אמנון ליפקין-שחק כיהן כשר תחבורה.
- שאול מופז כיהן כשר ביטחון.
- משה יעלון כיהן אף הוא כשר ביטחון.
- בני גנץ הצטרף לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת למערכת הפוליטית. גנץ כיהן כשר ביטחון בשתי ממשלות וכשר ללא תיק בממשלת החירום וכחבר בקבינט המלחמה לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל.
- גבי אשכנזי הצטרף לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת לרשימת "כחול-לבן" וכיהן כיו"ר ועדת חוץ וביטחון וכשר החוץ.
- גדי איזנקוט הצטרף לקראת הבחירות לכנסת העשרים וחמש לרשימה "המחנה הממלכתי" ושימש כחבר כנסת. לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, הפך לשר ללא תיק בממשלת החירום וחבר בקבינט המלחמה.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מאיר פינקל, הרמטכ"ל: מחקר השוואתי של שישה היבטים בתפקודו של מפקד הצבא, הוצאת מודן והוצאת משרד הביטחון, 2018
- גיא אביעד, הרמטכ"לים: ראשי המטה הכללי של צה"ל בשנים 1948–1963, הוצאת מודן, צה"ל/המחלקה להיסטוריה, משרד הביטחון, 2020
- שי חורב, בחירת ראש המטה הכללי של צה"ל, חיפה: דוכיפת, 2019
- שני אלמוג, השתקפויות של החברה בישראל בפקודות המנהיג הצבאי: ניתוח מקרה הרמטכ"ל, מערכות, מרץ 2022
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מתן גלין ודנה פטרוב, 65 בתמונות: הרמטכ“לים לשעבר ברגעים מיוחדים, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 30 במאי 2013
- אפרים לפיד, הרמטכ"לים: ראשי המטה הכללי של צה"ל בשנים 1948–1963 מאת גיא אביעד, באתר "IsraelDefense", 25 בינואר 2021
- שני אלמוג, השתקפויות של החברה בישראל בפקודות המנהיג הצבאי: ניתוח מקרה הרמטכ"ל, באתר אגודת חוקרי צבא-חברה בישראל, 20 במרץ 2022
הרמטכ"לים, סדרת טלוויזיה | פרק 1 | פרק 2 | פרק 3 | פרק 4 | פרק 5 | רשות השידור, 2017
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ צוות המשרוקית של גלובס, האם ממשלת שרון הדיחה את משה יעלון מתפקיד הרמטכ"ל?, באתר גלובס, 28 במרץ 2023
- ^ שלמה נקדימון, כך מינו כאן רמטכ"לים לפני וילה גלנט ולפני אהוד ברק, באתר הארץ, 10 בפברואר 2011
- ^ גל פרל פינקל, מבחן תפקודו של רמטכ"ל, "עדכן אסטרטגי", כרך 23 גיליון 2, אפריל 2020, עמודים 103–106
- ^ 1 2 מינויו של הרצי הלוי לרמטכ"ל אושר ב-23 באוקטובר 2022 על ידי ממשלת ישראל השלושים ושש בראשות יאיר לפיד בהמלצת שר הביטחון בני גנץ. המינוי נכנס לתוקף בעת כהונת ממשלת ישראל השלושים ושבע בראשות בנימין נתניהו, בה כיהן יואב גלנט כשר הביטחון.
| ראשי המטה הכללי של צה"ל | ||
|---|---|---|
|