רשת חברתית
רשת חברתית (באנגלית: Social network) היא מבנה חברתי המורכב מקבוצה של מספר גורמים חברתיים (כגון אנשים או ארגונים) המקיימים ביניהם מערכת של קשרים הדדיים בעוצמות שונות.
התחום של ניתוח רשתות חברתיות עוסק בניתוח המבנים של רשתות אלו, האופן בו הן נוצרות, משתנות ומשפיעות על מרכיביו ועל הסביבה, דפוסים מקומיים ועולמיים ועוד. מאז התפתחות האינטרנט בסוף המאה ה-20, מתמקדים רבים מהמחקרים גם בניתוח רשתות חברתיות מקוונות בעולם הדיגיטלי.
רשתות חברתיות מהוות נושא לעניין ומחקר לסוציולוגים, אנתרופולוגים, פסיכולוגים, חוקרי ארגונים, חוקרי תקשורת, מערכות מידע ומנהל עסקים. ניתוח רשתות חברתיות הוא מדע המיפוי והמדידה של רשתות חברתיות. הכלים המתמטיים של תורת הגרפים משמשים אף הם לעיתים בתיאור רשתות חברתיות.
קיימים מאפיינים שונים המבדילים בין רשתות שונות, כגון ריכוזיות, לכידות, ועוצמת הקשרים בין מרכיביהן, ואלו נחקרים במסגרת הדיסציפלינות השונות. רשתות לא חברתיות הן רשתות שאין להן חברות המנהלות תופעות חברתיות כגון הדבקה מורכבת (הפצת שמועות או אופנות, היווצרותן של עמדות ודעות קדומות), ומעבר והדבקה של מחלות מידבקות.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עבודתם של ראשוני הסוציולוגים בסוף המאה ה-19, שעסקה בקבוצות חברתיות, הייתה מהראשונות שנגעו בתחום זה. אמיל דורקהיים תיאר את השפעתן של קבוצות וקשרים חברתיים על יצירת תופעות חברתיות, מעבר להשפעות של כל אינדיבידואל לבדו על החברה ולהפך. פרדיננד טניס עסק בקהילתיות, סוגי קהילות והתפתחותן. גאורג זימל עסק בגדלים של קבוצות חברתיות, בעוצמות הקשרים בין חבריהן, ובהשפעות של משתנים אלו.
חקר התחום התפתח בשנות ה-30 של המאה ה-20 במגוון תחומי דעת. הפסיכו-סוציולוג יעקב לוי מורנו החל בתיעוד וניתוח שיטתי של קשרים חברתיים בקבוצות קטנות (כגון כיתות בבית ספר וצוותים במקומות עבודה), ופיתח את מושג הסוציומטריה. בתחום האנתרופולוגיה עסקו בקשרים חברתיים וקהילתיים האנתרופולוגים הנודעים ברוניסלב מלינובסקי, אלפרד רדקליף-בראון וקלוד לוי-שטראוס. אנתרופולוגים חברתיים כגון מקס גלקמן ועמיתיו חקרו רשתות קהילתיות בדרום אפריקה, הודו ובריטניה. הסוציולוג טלקוט פרסונס החל ביישום גישה התייחסותית בחקר מבנים חברתיים, וממשיכו פיטר בלאו ניתח קשרים יחסיים בין יחידות חברתיות ופיתח את תאוריית החליפין החברתי.
עד לשנות ה-70 שילבו קבוצות חוקרים שונות את מגוון הרעיונות מתחומי העיסוק השונים. כך למשל פיתחה קבוצת חוקרים של הריסון וייט מודלים מתמטיים לניתוח רשתות חברתיות. צ'ארלס טילי עסק בסוציולוגיה פוליטית של קהילות ובתנועות חברתיות.
רעיון מרכזי נוסף בחקר התחום מבוסס על תיאורית העולם הקטן שהגה הסוציולוג סטנלי מילגרם ב-1967. מילגרם טען כי בין אדם לאדם מפרידות שש דרגות של קשרים, כלומר די בחמישה מתווכים בממוצע כדי ליצור קשר בין כל שני אנשים. נקודת ההתחלה של הרשת החברתית קבועה אך נקודת הסיום היא אינסופית. הרעיון מתבטא למשל ברשתות חברתיות מקוונות באינטרנט, המאפשרות לכל אדם הגולש בהן להכיר בקלות אנשים חדשים באמצעות הקשרים הקיימים.
רעיון הרשת החברתית קיים כבר מסוף שנות השישים, אך הוא התרחב בשנות התשעים עם הופעתה של רשת האינטרנט. בשנת 2001 החל עידן הרשתות החברתיות המקוונות באינטרנט, ומאז נוצרו מאות רשתות כאלו.
ניתוח רשתות חברתיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ערך מורחב – ניתוח רשתות חברתיות
ניתוח רשתות חברתיות הוא מיפוי ומדידה של קשרים וזרימת מידע בין אנשים, קבוצות, ארגונים או כל קבוצה אחרת המייצרת וצורכת מידע וידע. האנשים או הקבוצות משולים לצמתים ואילו הקשרים ביניהם מייצגים את זרימת המידע בצמתים. חקר זה מספק ניתוח ויזואלי ומתמטי של מערכות יחסים וקשרים בין בני אדם.
כיום השימוש בניתוח רשתות חברתיות הולך וגובר. ניתן למצוא שימוש בנושא למשל בבתי חולים לצורכי מיפוי ומדידה של התפשטות מחלה. בארגונים גלובליים, ניתוח רשתות חברתיות תומך בשיפור החדשנות בקבוצות של מדענים וחוקרים, עוזר במיפוי רשתות חברתיות של מנהלים על ידי זרימת המידע בהודעות דואר אלקטרוני ועוד.
ארגון עולמי העוסק בניתוח רשתות חברתיות הוא INSNA (International Network for Social Network Analysis). זהו ארגון מקצועי לחוקרים המתעניינים בנושא, ללא כוונת רווח, אשר הוקם בשנת 1978 וממוקם בארצות הברית.
רשתות חברתיות מקוונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
רשת חברתית מקוונת היא פלטפורמה או אתר אינטרנט המתמקד בבנייה או שיקוף של קשרים חברתיים בין אנשים. באמצעותן יכול כל אדם לגלות מי החברים של חבריו, לקרוא את הפרופיל שלהם וליצור איתם קשר.
יישומי אינטרנט שונים מנצלים את קיומן של רשתות חברתיות ומעצימים את השפעתן. רשתות אלו מייצרות אפשרויות חברתיות ועסקיות רבות כגון מציאת עבודה, יצירת קשרים רומנטיים, שימור קשרים קיימים, והן משמשות גם ככלי פרסומי. פלטפורמות מקוונות רבות מייצרות רשתות חברתיות שמסווגות את המשתמשים על פי תחומי עניין או צרכים משותפים. מחקרי רשתות חברתיות מעידים כי אתרים שבבסיסם עומד רעיון הרשת החברתית הופכים לאתר המרכזי והמשמעותי ביותר עבור המשתמש.
רשתות חברתיות מוקדמות ברשת האינטרנט היו בצורה של קהילות מקוונות כלליות (למשל Theglobe.com, GeoCities ו-Tripod.com), והן עודדו יצירת שיח באמצעות צ'אט ודואר אלקטרוני, ושיתוף מידע אישי ורעיונות דרך דפי אינטרנט אישיים. בשנות ה-90 המאוחרות, פרופיל משתמש הפך למאפיין מרכזי של אתרי רשתות חברתיות, ואפשר מציאת "חברים" בעלי תחומי עניין משותפים. כך הושקו האתרים SixDegrees.com ב-1997, ובעקבותיו Makeoutclub בשנת 2000, מייספייס ב-2003, ופייסבוק ב-2004 שהפכה בהמשך לאתר הרשת החברתית הגדול בעולם. אינסטגרם וטיקטוק היו לרשתות חברתיות פופולריות בקרב בני נוער.
רשתות חברתיות בארגונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]רשת חברתית ארגונית היא אמצעי יעיל ומתקדם למימוש מטרות עסקיות של הארגון על ידי קידום התקשורת הפנים-ארגונית וניהול מרחב ארגוני מתוקשר. רשתות אלו תורמות עבור העובדים לאינטגרציה – הקניית תמונה שלמה של המתרחש בארגון; מאפשרות זרימת מידע על התרחשויות אחרונות בארגון; משפיעות על הבניית משמעות ויצירת קשר בין תהליכים בארגון; מגבירות שיח רב-כיווני החוצה היררכיות ומחלקות; ומגבירות מחויבות לארגון על ידי קידום ההזדהות, הקשר והמעורבות האישית בארגון.
שימוש ברשתות חברתיות מקוונות פנים-ארגוניות נועד להקל על השגת מטרות אלו. הרשתות מאפשרות נראוּת של העובדים באמצעים כגון לוח הודעות פומבי המאפשר כתיבת תגובות והערות; שימוש ביישומים ארגוניים פופולריים (כגון פייסבוק וויקי); ואפשרות למימוש תפיסות שהן יסודותיה של כל רשת חברתית מקוונת (פתיחות, שיתופיות, שיח, תגובתיות, וקשר רב-כיווני).
מאפייני מערכות הקשרים ברשת החברתית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ניתן לאפיין מערכות קשרים ויחסים המתקיימים במסגרת רשת חברתית באמצעות מספר קריטריונים:
- טיב הקשר ורמת הקרבה – עד כמה האדם קרוב אל הפרט ונמצא איתו בקשר אינטנסיבי ובמגוון מערכות חברתיות.
- יכולת הסחירות של הקשר – הידע שיכולים שני הצדדים לספק זה לזה בהווה או בעתיד.
- הדדיות – קשרים הדדיים הם בעלי סיכוי גבוה יותר להתקיים לאורך זמן לעומת קשרים חד-צדדיים. עם זאת, התמורה לא צריכה להיות זהה עבור שני הצדדים (למשל לעיתים צד אחד מחפש קשרים עסקיים בעוד הצד השני מבקש תמיכה רגשית).
- תזמון – לעיתים צד אחד מסייע לשני בזמן מסוים ורק בפער של זמן ניתנת התמורה מהצד השני.
- דמיון חברתי – מערכת קשרים יעילה מתקיימת בין שני אנשים שיש ביניהם דמיון חברתי רב יותר (כגון רמת השכלה, סביבת מגורים, ושפה).
מאפייני רשתות חברתיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ניתן לסווג את הקשרים המתקיימים ברשתות חברתיות על פי מעגלי ידע:
- המעגל הראשון – אנשים שעימם הפרט חולק ידע וניסיון אישי, יש לו חוויות הדדיות, החלפת מידע ואמון. רמת השיתוף במידע היא מקסימלית.
- המעגל השני – אנשים שמאפייניהם דומים למעגל הראשון, אך טרם נוצרה ההזדמנות לשתף אחד את השני במידע.
- המעגל השלישי – אנשים עליהם יש לאדם מידע מהיכרות עם אלו שבמעגל הראשון והשני. הקשרים הנוצרים עימם מבוססים בין השאר על סמך הנכונות לקבל ולכבד אותם.
- המעגל הרביעי – אנשים עימם היה הפרט בקשר לאחרונה. מאחר שהקשר חדש עדיין אין משוב מספק לגבי השאלה האם ניתן לכלול אותם ברשת הקשרים החברתית, ייתכן שבעתיד הם ייכללו ברשת זו, אך ייתכן שייעלמו.
- המעגל החמישי – מגעים עם אנשים ברמה של שיח כללי. במעגל זה שני הצדדים אינם משמעותיים אחד לשני.
- המעגל השישי – אנשים שהקשר איתם איננו כזה שיוכל לסייע לאדם, ולהפך.
- המעגל השביעי – אנשים שאינם כלולים ברשת התמיכה החברתית. עם אנשים אלו ייתכן כי האדם מתקשר, אך אין הוא משתף אותם במידע חשוב ואין הוא מוקיר אותם.
בעוד שבמעגל הראשון היחסים הם יחסים הדדיים וארוכי טווח, ככל שמתקרבים למעגל השביעי רמת הקרבה הולכת ומתרחקת, עד מצב בו היחסים הם קצרי טווח וההיכרות מרוחקת.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דוד גורביץ' ודן ערב, הערך "קהילה וירטואלית, רשת חברתית", באתר אנציקלופדיה של הרעיונות
- איתי להט ודן שוחט, כוחה הלא ייאמן של חברות, באתר כלכליסט, 25 במרץ 2010
- סטפן מארש, "אטלנטיק", מיליוני אנשים לבד, באתר ישראל היום, 4 במאי 2012
- אשר עידן, ההמון מסתער, אודיסאה 16, יולי 2012
עידו אפרתי, משרד הבריאות יבחן את השפעת הרשתות החברתיות על ילדים, באתר הארץ, 4 בפברואר 2018
- אורי פסובסקי, אנשים באים בלהקות, באתר כלכליסט, 11 באפריל 2019