לדלג לתוכן

שגרירות ישראל בוושינגטון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שגרירות ישראל בוושינגטון
-
-
מידע כללי
כתובת International Drive 3514
עיר וושינגטון די. סי.
קואורדינטות 38°56′33″N 77°04′06″W / 38.9425°N 77.0683°W / 38.9425; -77.0683
תאריך פתיחה 1948
דיפלומטיה
חלק מ יחסי ארצות הברית–ישראל
כפופה ל משרד החוץ
שגריר מיכאל הרצוג
שטח האמנה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מדינה מיוצגת ישראלישראל ישראל
אתר השגרירות
(למפת מחוז קולומביה רגילה)
 
שגרירות ישראל בוושינגטון
שגרירות ישראל בוושינגטון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שגרירות ישראל בוושינגטון היא הנציגות הדיפלומטית העיקרית של ישראל בארצות הברית והשגרירות הישראלית הגדולה ביותר בעולם. היא שוכנת בשדרות International Drive 3514 בוושינגטון די. סי. השגרירות החלה לפעול כצירות ב-14 במאי 1948, בעקבות ההכרה דה פקטו של ארצות הברית בישראל מיד לאחר הכרזת העצמאות. שגריר ישראל בוושינגטון מאז נובמבר 2021 הוא מיכאל הרצוג.

בעלי תפקידים ומחלקות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • מחלקת מנהלה - בראשה עומד הקונסול (המשמש גם כקצין המנהלה - קצ"מ).
  • נספחות צה"ל - כיום עומד בראש אלוף הדי זילברמן. בשל מערכת הקשרים הביטחוניים הענפים בין המדינות והסכם הסיוע הביטחוני, נחשבת לנספחות הצבאית החשובה של ישראל בעולם.
  • נספחות המשטרה
  • נציגות משרד האוצר
  • נציגות משרד הכלכלה

הבית הישראלי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף לעבודתה השוטפת, מפעילה שגרירות ישראל בוושינגטון את "הבית הישראלי", שמטרתו טיפוח הקשר בין הקהילה הישראלית הגדולה המתגוררת באזור לבין ישראל. במסגרת הבית הישראלי מתקיימות פעילויות תרבות שונות, פעילויות לילדים וכן נחגגים החגים ומתקיימים טקסים בשיתוף השגרירות והקהילה. כמו כן, מספק הבית הישראלי שירותי ייעוץ והכוונה לישראלים אשר קיבלו את ההחלטה לחזור לישראל, ומלווה את התושב החוזר בכל השלבים עד לחזרתו הביתה.

עם קום המדינה התמקמה השגרירות במשרדי הסוכנות היהודית ברחוב מסצ'וסטס 1210[2].

בספטמבר 1951 עברה השגרירות לבניין חדש, ומספר עובדיה עמד על 55[3].

בדצמבר 1980 עברה השגרירות למשכנה הנוכחי[4].

ב-21 בנובמבר 1985 המרגל ג'ונתן פולארד ואשתו דאז אן נמלטו מסוכני ה-FBI אל השגרירות, אך כעבור זמן קצר הורו להם מאבטחי השגרירות לצאת. מיד עם יציאתם מהשגרירות הם נעצרו. לימים סיפר מפעילו של פולארד, רפי איתן, כי הוא נתן את ההוראה לא לתת לפולארד מקלט בשגרירות[5].

תפקיד השגריר בוושינגטון

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – שגריר ישראל לארצות הברית

בשל חשיבותם האסטרטגית של יחסי ארצות הברית–ישראל לביטחונה של ישראל, תפקיד שגריר ישראל לארצות הברית נחשב לבכיר במיוחד ומקביל בחשיבותו לזה של חלק משרי הממשלה. יחד עם זאת, לאורך השנים הועלתה לא פעם ביקורת על המגבלות הרבות המהוות מכשול ליכולתו להביא לידי ביטוי את כישורין והשפעתו.

ראשי הנציגות לדורותיהם

[עריכת קוד מקור | עריכה]
תמונה שם תקופת כהונה הערות
אליהו אילת 19481950 מ-1945 שימש כנציג הסוכנות בוושינגטון ושם קיבל מנשיא ארצות הברית, הארי טרומן, את ההודעה בדבר הכרת ארצות הברית במדינת ישראל. התמנה לציר ראשון ואחר-כך כשגריר הראשון בארצות הברית.
אבא אבן 19501959 במקביל לכהונתו כשגריר ישראל באומות המאוחדות
אברהם הרמן 19591968 השגריר בזמן מלחמת ששת הימים
יצחק רבין 1968-1973
שמחה דיניץ 19731978 השגריר במהלך מלחמת יום הכיפורים, חתימת מזכר הבנות בין המדינות (1975) ובהסכמי קמפ דייוויד (1978)
אפרים עברון 19781982
משה ארנס 19821983 השגריר במהלך מלחמת לבנון הראשונה
מאיר רוזן 19831987 השגריר במהלך פרשת פולארד
משה ארד 19871990
זלמן שובל 19901993 השגריר במהלך מלחמת המפרץ
איתמר רבינוביץ 19931996 השגריר בתקופת החתימה ותחילת יישום הסכמי אוסלו
אליהו בן-אלישר 19961998
זלמן שובל 19982000 תקופת כהונה שנייה
דוד עברי 20002002
דני אילון 20022006 השגריר בזמן מלחמת המפרץ השנייה
סלי מרידור 20062009
מיכאל אורן 20092013
רון דרמר 20132021 השגריר בעת חתימת הסכם איחוד האמירויות–ישראל והסכם בחריין–ישראל
גלעד ארדן 2021 במקביל לכהונתו כשגריר ישראל באומות המאוחדות
מיכאל הרצוג 2021–הווה

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]