סורת הוד
| שם מתורגם | סורת הוד |
|---|---|
| מספר הסורה | 11 |
| מספר פסוקים | 123 |
| מיקום | מכה |
| ויקיטקסט | סורת הוד (תרגום רקנדורף) |
סורת הוד (בערבית: سورة هود) היא סורה מספר 11 בקוראן, והיא מכילה 123 פסוקים, המורכבים מ-1948 מילים, המכילות 7820 אותיות[1].
המוסלמים מאמינים שאללה הכתיב למוחמד את הסורה הזאת בתקופה שקדמה להג'רה[2].
שם הסורה נגזר משמו של הוד.
תוכן
[עריכת קוד מקור | עריכה]סורת הוד עוסקת בתולדות הנביאים, ובפרט בסיפורו של הנביא נח. לצד זה, הסורה עוסקת גם בסוגיות כלכליות. הסורה מתמקדת בהיסטוריה של הנביאים, ומציגה את המסר שלהם כתהליך היסטורי מתמשך, ולא כמקרים שאינם קשורים זה בזה.
שמו של הוד מוזכר חמש פעמים בסורה הזאת.
נביאים
[עריכת קוד מקור | עריכה]סורת הוד מזכירה את סיפורים של כמה מהנביאים בהם מאמינים המוסלמים, וביניהם נח, לוט, הוד, צאלח, עוד.
- סיפורו של נח: פסוקים 25 - 48 מציגים את סיפורו של הנביא נח, את פנייתו אל עמו, בניית התיבה, המבול, טביעת בנו של נח, סופו של המבול, ועגינת התיבה על ההר.
- סיפורו של הוד: פסוקים 50 - 60 מגוללים את סיפורו של הנביא הוד, את משימתו, פנייתו לעמו, ואת העונש האלוהי שלכאורה הכחיד את עמו[3].
- סיפורו של צאלח: פסוקים 61 - 68 מספרים את סיפורו של הנביא צאלח. הסיפור מתחיל מצאלח שמזמין את עמו לעבוד אל אחד, ממשיך בתגובתם של בני עמוד הבאה לידי ביטוי בהריגתה של הנאקה שצאלח ביקש מהם לתת לה לשתות מים, ומסתיים בעונש האלוהי שלכאורה הכחיד את הרשעים מבני עמו[4].
- סיפורו של לוט: פסוקים 69 - 83 מספרים כיצד המלאכים ביקרו לכאורה את אברהם, וסיפרו לו על כך שבני עמו של לוט עומדים לפני הכחדה. לאחר מכן מסופר כיצד הם ממשיכים בדרך ללוט ומבשרים לו את הבשורה. לאחר מכן מסופר כיצד לוט עוזב את בני עמו ביחד עם משפחתו, מלבד אשתו שנותרת מאחור. החלק הזה של הסורה מסתיים בתיאור העונש האלוהי שהביא לכאורה את הקץ על בני עמו של לוט.
- סיפורו של יתרו: פסוקים 84 - 95 מתעדים לכאורה את הדיאלוג של הנביא יתרו עם עמו, ואת העונש האלוהי שכביכול נחת עליהם לבסוף[5].
- סיפורו של משה: פסוקים 96 - 99 מזכירים את התייצבותו של משה מול פרעה[6].
שאר הסורה מדברת על נושאים כללים יותר הקשורים בדת ורוחניות[7].
במסורת האסלאמית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסורה זו הנביא מתייחס לאפשרות שהקוראן נבדה מליבו, ומאתגר את המפקפקים לומר עשר סורות כמוהו. על כך התבססו הוגים באסלאם כאשר ניסחו את העיקרון אעג'ז אל-קוראן.[8]
בהלכה
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי מומחים בתחום הפיקה, לפסוק 114 בסורת הוד יש חשיבות גדולה מבחינת ההלכה האסלאמית, מפני שבו מוזכרים הזמנים של שלוש מתוך חמש התפילות היומיות שהמוסלמים מצווים לקיים.
סגולות
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי המסורת האסלאמית, השכר של האדם שקורא ולומד את סורת הוד יהיה גדול פי עשרה ממספר האנשים שהאמינו בנביאים נוח, הוד, צאלח, יתרו, לוט, אברהם ומשה. מסורת אחרת גורסת כי האדם שקורא את הסורה הזאת בכל יום שישי, יהיה ביום תחיית המתים בחברת הנביאים, וחטאיו יוסתרו לחלוטין ולא יוצגו לפניו. על פי מסורת נוספת, קריאת הסורה הזאת חזקת את גופו של הקורא, ומקלה עליו את השגת צרכיו ורצונותיו[9].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ TheLastDialogue, Surah Hud Summary, The Last Dialogue, 2019-03-06 (באנגלית)
- ^ Surah Hud, Chapter 11, Al-Islam.org, 2014-01-24 (באנגלית)
- ^ NGEBOLANG | 11. Hud, NGEBOLANG, Trip Tour Travel.
- ^ 011-Surah-Hood.pdf - Rahnuma eBooks Library, ebooks.rahnuma.org
- ^ Revolvy LLC, "Yunus (surah)" on Revolvy.com, www.revolvy.com (באנגלית)(הקישור אינו פעיל)
- ^ Sura Hud (Arabic سورة هود, ) is the 11th Chapter of the Qur’an – Quran Classes (באנגלית)
- ^ Surah Hud - برنامهها در Google Play, play.google.com (בפרסית)
- ^ סורה 11 (סורת הוד), פסוק 16
- ^ Sura Hud, WikiShia (באנגלית)