לדלג לתוכן

סטריאוטיפ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף סטראוטיפ)
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ויקיזציה, ציטוטים בגוף הערך במקום הערות שוליים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
עריכה
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ויקיזציה, ציטוטים בגוף הערך במקום הערות שוליים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
ציור גרמני מן המאה ה-18 המכיל סטריאוטיפים על עמים ולאומים שונים

סְטֵרֵאוֹטִיפּ (מיוונית: στερεός (מוצק) + τύπος (חריתה) – "רושם מוצק") או הֶטְפֵּס,[1][2] הוא מצב מנטלי שבו מתרחשת הכללה נמהרת של אמונות הנוגעות למאפיינים של קבוצת אנשים מסוימת,[3] והחלתם על כל חברי הקבוצה מבלי להתייחס לסייגים קיימים או אפשריים.

על פי רוב, סטריאוטיפ הוא דימוי סטטוס המורכב מסטטוסים ומתכונות אופי, שמופנה כלפי קבוצה חברתית, בדרך כלל על בסיס אתני או מגדרי. הסטראוטיפ מאפשר התמודדות מהירה מול כמויות גדולות של מידע, ואינו נושא בהכרח אופי שלילי.[3] כלומר, סטראוטיפ יכול להיות אמצעי יעיל להתמודדות עם מצבים של היצף מידע. עם זאת, סטריאוטיפ עלול להיות בעייתי כאשר הוא הופך לדעה קדומה אשר מוחלת על אנשים בודדים באופן אישי.[3]

רקע

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסטריאוטיפ הוא סכמה קוגניטיבית או אמונה מאורגנת, ומשמש כידע על קבוצות וקטגוריות חברתיות. כלומר, מעין אוסף הנחות בסיסיות, גם אם לא מבוססות, על המאפיינים המיוחדים המתאימים לאותן קבוצות וקטגוריות. הסטריאוטיפ יכול להיות מופעל בצורה אוטומטית, ומחוץ למודע. ככזה, כמו שאר הסכמות הקוגניטיביות, הוא מאפשר לנו עיבוד מידע מהיר, ויכולת להתמודד עם עומס המידע הניצב בפנינו. בשל כך, הסטריאוטיפ הוא אמצעי יעיל, ולעיתים בלעדי, ביצירת קשרים חברתיים ובדרך בה אנו מבינים את המציאות.

סטריאוטיפים מהווים תוצר של סיווג אנשים לקטגוריות על פי מין, מוצא, גיל ותכונות אחרות, בתהליך הנקרא קטגוריזציה חברתית (Social Categorization). סיווג המאפשר להשתמש בניסיון שנצבר בעבר על מנת לגבש רושם ראשוני על אדם במהירות גדולה יותר. Macrea, Milnne & Bodenhausen הראו בסדרת ניסויים שערכו, שבהם התבקשו הנבדקים לבצע שתי פעולות בו-זמנית, כיצד סטריאוטיפים פועלים כאמצעי חיסכון למשאבים מנטליים, אמצעים שנועדו לעזור בתפקוד הקוגניטיבי היומיומי הדורש עיבוד מהיר של כמויות מידע גדולות.[4]

קטגוריזציה חברתית היא תנאי בסיסי אם כי לא מספיק להיווצרות סטריאוטיפים. אחד המנגנונים המשלימים את התהליך הוא העובדה כי סיווג לקטגוריות חברתיות גורם לתפיסת ההבדלים בין הקבוצות כגדולים יותר מכפי שהם במציאות, ולהפחתה בהערכת ההבדלים בין אנשים המשתייכים לאותה הקבוצה. ממצאים מראים כי קבוצות רוב נוטות לתפוס קבוצות חיצוניות להן כהומוגניות יותר משקבוצת הפנים (הקבוצה אליהם האנשים משתייכים), תופעה הנקראת "אשליית ההומוגניות של קבוצת החוץ".[5] זו הנטייה להניח שבין חברי קבוצת החוץ קיים דמיון רב יותר מאשר בין חברי קבוצת הפנים. במילים אחרות, אנו נוטים להניח ש"אנחנו" מיוחדים ושונים זה מזה, בעוד "הם" – כולם אותו הדבר. לעיתים נקראת תופעה זו דה-הומניזציה של קבוצת החוץ.[5]

קבוצות הפנים והחוץ נבדלות לא רק במידת ההומוגניות המיוחסת להן אלא גם בעמדות כלפיהן, עמדות המשפיעות על סוג הסטריאוטיפים והדעות הקדומות. מחקרים מראים כי אנשים מבטאים נטייה ברורה להעדפת קבוצת הפנים על פני קבוצת החוץ, המתבטאת בהתנהגויות ובשיפוטים מוטים הנותנים יתרון לקבוצת הפנים. תאוריית הזהות החברתית של טג'פל וטרנר מסבירה את המנגנונים שבהם מתגבשת ההעדפה לקבוצת הפנים של אנשים. לטענתם, היות שהזהות החברתית מהווה מרכיב משמעותי בזהות האישית, זהות המתגבשת מתוך השוואה בין קבוצת הפנים לקבוצות האחרות, אנשים ייטו לראותה ולהציגה באור חיובי. על מנת לעשות כן, ייעשה ניסיון לבדל את הקבוצה ככל שניתן מקבוצות אחרות ולהציגה כטובה יותר.

סטריאוטיפים כלפי האחר מהווים לא רק חלק ממנגנוני גיבוש הזהות העצמית, אלא גם חלק ממנגנון השימור והשיקום של ההערכה העצמית. בהערכה שלילית של האחר יש את הפוטנציאל לשמר הערכה עצמית גבוהה, בייחוד כשההערכה העצמית נמצאת תחת איום (האדרה עצמית). לכן גם כשההערכה העצמית אינה תחת איום יש סיכוי כי הנטייה לסטריאוטיפיזציה שלילית של האחר תפחת.

סטריאוטיפים ודעות קדומות מהווים שני פנים לתופעה אחת שעיקרה הגדרה, סיווג ושפיטה של אנשים על בסיס קטגוריזציה חברתית. Baron & Byrne מגדירים שני מושגים אלו באופן הבא: סטריאוטיפים מהווים מבנים קוגניטיביים המכילים ידע ואמונות אודות קבוצות חברתיות מסוימות ואפיונים הטיפוסיים להם. כלומר, האמונה כי לכל אלה המשתייכים לקבוצות חברתיות יש מאפיינים דומים, לפחות ברמה מסוימת. דעות קדומות נוצרות על בסיס אמונות אלו אך עם זאת מכילות ערכיות. אלו הן עמדות (לרוב שליליות) כלפי חברי קבוצה מסוימת המתבססות רק על השתייכותם של אלה לאותה הקבוצה. במילים אחרות, אדם בעל דעות קדומות כלפי קבוצה חברתית נוטה להעריך את חבריה באופן מסוים (לרוב שלילי) רק בגלל השתייכותם לקבוצה זו. Brown מגדיר דעה קדומה כ"יחס חברתי משפיל או אמונה קוגניטיבית, ביטוי שלילי, התנהגויות של עוינות, אפליה כלפי חבר קבוצה השייך לקבוצה מסוימת." ומדגיש את תפקיד הרגש בצד החשיבה והיחס.

הטיה לשונית בין-קבוצתית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטיה שמסייעת לשימורם של סטריאוטיפים היא ההטיה הלשונית הבין-קבוצתית שהדגימו מאס ואח' (1989). לטענתם, אנשים נוטים לתאר התנהגויות שתואמות את ציפיותיהם במונחים מופשטים, שמבליעים בתוכם היסקים לגבי טבעו של המתנהג (לדוגמה, "גילי נדיבה"), ואילו התנהגויות שאינן תואמות את ציפיותיהם, במונחים קונקרטיים וספצפיים (לדוגמה, "גילי נתנה למאיה סוכריה"). ניסוחים לשוניים מוטים מהסוג הזה הם, לטענתם, אחד המנגגונים שבאמצעותם אנשים משמרים (ומעבירים זה לזה) תפיסות סטריאוטיפיות.[6]

באופן זה, אנשים נמנעים מעריכת היסקים מתוך התנהגויות שמנוגדות לציפיותיהם, אבל נוטים להסיק מסקנות כלליות מתוך התנהגויות שתואמות את ציפיותיהם.[6] להטיה הלשונית הבין-קבוצתית תפקיד חשוב בשימור הסטריאוטיפים, משום שהיא גורמת לאנשים לתאר באוזני זה את זה את המציאות תוך פירושה בהתאם לסטיראוטיפ.[6]

יחסים בין קבוצות כבסיס לסטריאוטיפים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחיר שמשלמים עבור היתרונות של הסטריאוטיפים (בארגון המידע) הן הטיות בתפיסה, בזיכרונות ובהנחות; הטיות שמוכיחות ראיית עולם גזענית, אתנוצנטרית, מתנשאת ושקרית. כתוצאה מהטיות אלה, הסטריאוטיפים הם אחד מהגורמים המרכזיים לאפליה חברתית. בעוד שקבוצות חברתיות בעלות מעמד חברתי גבוה יכולות להסתדר אל מול סטריאוטיפים שליליים המופנים כלפיהם, קבוצות חברתיות בעלות מעמד חברתי נמוך מתקשות להתמודד עם סטריאוטיפים שליליים. סטריאוטיפים אלה מקשים על הריבוד החברתי, ובמקרים רבים עוזרים להנציח מיקומם החברתי הנמוך של הקבוצות החלשות בחברה.

סטריאוטיפים הנוגעים לקבוצות שונות באוכלוסייה הם חלק מהתרבות שבה אנו חיים. לעיתים, ייווצרו סטריאוטיפים בשל אירועים היסטוריים, לעיתים הם ייווצרו בגלל הבדלי תרבות בין הקבוצות החברתיות ולעיתים מתוך צורך אידאולוגי כדי לשרת את המטרות של קבוצות מסוימות בחברה.

אחת התאוריות השמה דגש על נושא האינטרסים הקבוצתיים היא תאוריית הסכסוך הממשי. על פי תאוריה זו משקפות עמדות והתנהגויות כלפי קבוצות חוץ את האינטרסים של קבוצת הפנים. כשהאינטרסים של קבוצת הפנים והחוץ עולים בקנה אחד, הסטריאוטיפים ייטו להיות חיוביים. לעומת זאת, כשהאינטרסים של שתי הקבוצות יהיו מנוגדים הדבר יתבטא בסטריאוטיפים שליליים. עוצמת הסטריאוטיפים השליליים, הדעות הקדומות וההתנהגות העוינת הם פעמים רבות פועל יוצא של תפיסות איום מפני קבוצות החוץ. סטפן ואח' (2000) פיתחו את "תאוריית האיום המוכלל" לפיה עוצמת הדעה הקדומה היא פועל יוצא של מצרף האיום הנתפס. התאוריה מניחה שקיימים ארבעה מקורות איום המובילים לדעות קדומות כלפי קבוצות חוץ: איום מציאותי המבטא חשש מפני איום על קיומה הפיזי של קבוצת הפנים או על המשאבים העומדים לרשותה. איום סמלי המתעורר כשקיים חשש פן קבוצת החוץ תפגע במערכת הערכים ובצביונה החברתי של קבוצת הפנים. איום בין-אישי שמקורו בחשש מפני תוצאות המפגש הבלתי אמצעי עם חברי קבוצת החוץ ויחסי הגומלין אתם במישור הפסיכולוגי, התנהגותי או חברתי. וסטריאוטיפ כבסיס לציפיות על יחסי הגומלין עם הקבוצה. סטריאוטיפים שליליים מסווים ציפייה לקונפליקטים וליחסים בלתי נעימים עם קבוצת החוץ.[7]

היחסים בין הקבוצות יכולים לנבא לא רק את מידת השליליות/חיוביות של הסטריאוטיפים אלא לעיתים גם את תוכנם. Glick & Fisk טוענים כי ממדים מסוימים במבניות של היחסים בין קבוצות יכולים לנבא תוכן זה. לטענתם, מנבא הסטטוס היחסי של קבוצת החוץ סטריאוטיפים הקשורים ביכולת ואילו רמת שיתוף הפעולה או התחרות הם המנבאים את הסטריאוטיפים הקשורים בנחמדות ובנעימות. קבוצות בעלות סטטוס חברתי גבוה נתפסות כבעלות יכולת גבוהה יותר, ואילו הנחמדות משויכת לרוב לקבוצות בעלות סטטוס חברתי נמוך יותר. תוכנם של הסטריאוטיפים שיופעלו כנגד כל אחת מהקבוצות הללו יהיה שונה. כלפי קבוצות חוץ קומפטנטיות, כלומר בעלות יוקרה וסטטוס חברתי גבוה, יכללו הסטריאוטיפים הערכה ובצדה עוינות ברורה בעוד שכלפי קבוצות חוץ שתיתפסנה כבעלות סטטוס חברתי נמוך יותר יופעלו סטריאוטיפים הכוללים פטרנליזם, ולצדם, אם קיימת תלות בקבוצה או שיתוף פעולה איתה, לעיתים גם חיבה.

סטריאוטיפים יכולים להשתנות בחלוף השנים, בעיקר בשל שינוי במערך היחסים בין הקבוצות השונות. עם זאת, ניתן להניח כי ככל שמספר הממדים המבחינים בין קבוצות בקונפליקט גבוה יותר, הסיכוי לשכך את היריבות ביניהן קטן.

דוגמאות לסוגי סטריאוטיפים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטריאוטיפים על גזעים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהקשר של גזע (לאום, צבע עור וכדומה) מספר הסטריאוטיפים גדול כל כך עד כי מצטייר כי כמספר הגזעים, כך גם מספר הסטריאוטיפים עליהם. מספר דוגמאות:

  1. ילדים ומתבגרים מחזיקים בסטריאוטיפ סמוי (אוטומטי) בנוגע לרוסים כטובים במתמטיקה.[8]
  2. שופטים בארצות הברית מחזיקים בסטריאוטיפ שלילי כלפי בני מיעוטים (יהודים ואסייתים) כאנשים לא-הגונים ושתלטניים לעומת סטריאוטיפ חיובי כלפי נוצרים לבנים כ"אמינים" ו"נדבנים".[9]
  3. אמריקאים מחזיקים בסטריאוטיפ שלבריטים יש שיניים עקומות ונרקבות.

עם-השנים החל שינויי תרבותי כלל-עולמי המגנה גילויי גזענות ואפליה גלויים (למשל: אפליה גלויה במערכת החינוך, שוק העבודה, חוקה מדינית). לכן, המחקר המדעי התמקד בגזענות "סמויה" (בלתי מודעת/אוטומטית). לדוגמה: תופעת הגזענות הסמויה כלפי שחורים בארצות הברית המתבטאת בביטויים לא-ישירים או לא ויזואליים בולטים, אך כן פוגעניים ומדכאים.

דוגמה: סטודנט לבן פונה לסטודנט שחור ואומר לו: "כשאני מדבר על השחורים, אני לא באמת מדבר עליך, אתה לא כמוהם, אתה שונה, הלוואי והיו יותר מהם כמוך, אני לא חושב עליך כשחור".

משפט זה פוגעני כלפי שחורים אך איננו מהווה גזענות ישירה כיוון שאיננו מדכא/מפלה את הסטודנט הספציפי.[10]

החוקר Davis[11] טוען כי פעולות גזעניות אלו הן אוטומטיות ולפעמים בלתי מודעות, שנוצרות מתוך תחושת העליונות של הלבנים על השחורים ויוצרות את המערכת המדכאת את השחורים ומנציחה את היותם נחותים בחברה האמריקאית. בנוסף הוא טוען כי הלבנים מביעים גזענות זו מתוך "הרגל קוגניטיבי" (הסכמות הקוגניטיביות כלפי קבוצת השחורים בארצות הברית עקב התרבות וההיסטוריה בין שתי הקבוצות).

השלכות הסטריאוטיפ בחיי היומיום

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההשלכות של סטריאוטיפ מעין זה חמורות מאוד, החוקר Payne[12] מצא כי כשאמריקאים נדרשו להחליט "מהר" (פחות משנייה) האם האדם שמולם אוחז אקדח או כלי עבודה. הם עשו יותר טעויות מסוג ראשון (אמרו שהאדם אחז אקדח כשזה היה כלי עבודה) במקרים בהם האדם היה שחור לעומת כשהאדם היה לבן. מחקר זה מעלה את החשש כי שוטרים/רשויות החוק עלולים לפגוע באזרחים חפים מפשע, רק על בסיס הסטריאוטיפ האתני והשלכותיו.

כמו כן, גם החוקר Armenta[13] מוסיף כי מספיק שאדם ישתייך לקבוצה אתנית בעלת סטריאוטיפ ושרמזים לסטריאוטיפ יהיו זמינים (לדוגמה הוא יקרא כתבה על הסטריאוטיפ) על-מנת שאותו אדם יראה התנהגות התואמת לסטריאוטיפ של קבוצתו (אמריקאים אסייתים שהצליחו יותר במתמטיקה ואילו לטיניים אמריקאים שהצליחו פחות) או במקרה אחר, אפרו-אמריקאים שיראו התנהגות עבריינית.

סטריאוטיפים על מגדרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחקר המדעי מראה כי באופן חוצה תרבויות קיימים סטריאוטיפים מגדריים שמציגים את האישה כיותר: שיתופית – חסרת-אגו ומתחשבת באחר. ואילו את הגבר כיותר: בעל-אג'נדה – ממוקד בעצמו ובעל מוטיבציה לשלוט.[14]

סטריאוטיפ זה מהווה מעין בסיס למגוון סטריאוטיפים קטנים יותר. לדוגמה:

  1. הסטריאוטיפ כי נשים מושפעות (ניתנות לשכנוע) יותר בקלות מגברים והסטריאוטיפ כי גברים משפיעים (משכנעים) יותר בקלות מנשים.[15]
  2. הטענה כי נשים בעלות אופן חשיבה יותר רגשי/אימפולסיבי (ולכן פחות טובות במתמטיקה) ואילו גברים בעלי אופן חשיבה יותר אנליטי.

במטרה להבין ממה סטריאוטיפ זה נוצר, המחקר המדעי בחן שתי אבחנות עיקריות בין גברים לנשים בתרבות ובחברה:

  1. נשים לרוב יאיישו תפקידים נחותים של כוח בחברה (לדוגמה בפוליטיקה) לעומת גברים.
  2. נשים לרוב עובדות כעקרות בית ולא בשוק העבודה.[16]

המחקר מצא כי בגלל אותם הבדלים נצפים בין המינים (נשים רווחות יותר כעקרות בית ופחות בעמדות מפתח) והאופי של אותם תפקידים: אופי עקרת הבית שיתופי יותר ומתחשב באחר לעומת אופי תפקידי כוח בשוק העבודה שיותר תחרותי ושתלטן – התפתח הסטריאוטיפ.

על-אף שעם השנים נשים עשו צעד גדול בכניסתן לשוק העבודה וניכר כי הפערים הצטמצמו, עדיין יחס הנשים בעמדות מפתח קטן יחסית לגברים. הסיבה טמונה בין היתר בכוחו של הסטריאוטיפ על החברה ככלל (גברים ונשים) ועל הנשים בפרט. Heilman[17] הסביר כי הסטריאוטיפ גורם למנהלים-גברים להטיות בהערכות ובקבלת ההחלטות שלהם, כשהם מעריכים נשים לקבלת תפקיד חשוב/קידום בחברה. בכך הם מעכבים את התפתחותם והעצמתם של נשים בשוק העבודה ומנציחים את הסטריאוטיפ.

סטריאוטיפים על מאפיינים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטריאוטיפ על שמנים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהתאם לתרבות המערבית של העשורים האחרונים שמעודדת את אידיאל הרזון, נמצאה גזענות כלפי אנשים שמנים כבר אצל ילדים בגן (גיל 3–5), הם הגדירו שמן כ"רע" מעבר לכל מיני תכונות אחרות (מין, מוצא וכדומה). בנוסף, נמצא כי הילדים השמנים עצמם, האמינו בסטיגמה זו יותר מילדים רזים, ממצא המדגיש את החשיבות של מיגור הסטריאוטיפ עוד מגיל ילדות.[18]

ואכן, הסטריאוטיפ החברתי-מערבי עושה את הקישור בין אנשים שמנים ומגוון תכונות שליליות. הדבר בולט בעיקר כשמדובר בנשים והמחקר מצא עדויות לסטריאוטיפ המקשר בין נשים שמנות ועמדות שליליות גם באופן נשלט (מבוקר, איטי ומתוך מודעות) וגם באופן אוטומטי (מהיר ובלתי מודע). לדוגמה, מחקרם של Bessenoff and Sherman[19] הראה כי דעות שליליות אוטומטיות הן חזקות יותר כלפי נשים שמנות לעומת כלפי נשים רזות עד כדי כך שמספיק לראות תמונה של אישה שמנה על-מנת שיעלו לזיכרון ולמודעות תכונות שליליות כגון: אגואיסטית, אלימה וכדומה.

סטריאוטיפ על צבע שיער

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחקר המדעי מראה כי צבע השיער של האישה משפיע על הסטריאוטיפ שיוצמד לה. כך למשל בנות שיער אדום נתפסות כמעין "חמומות מוח" או "בעלת מזג" גם בעיני גברים וגם בעיני נשים, בעוד נשים בלונדיניות נתפסות כ"טיפשות" בעיני גברים בלבד.[20]

מחקר נוסף שבחן את ההשפעה של סטריאוטיפ ה"בלונדינית-טיפשה" על ביצוע של נשים במבחן ידע מצא כי כשמטרימים (מעלים לזיכרון) לנבדקות את היותן "ייחודיות/שונות מהכלל" אין השפעה לסטריאוטיפ על הביצועים (ואף הביצועים עולים) לעומת מקרה בו מטרימים לנבדקות את היותן "כמו כולן/חלק מהכלל" ואז הביצועים יורדים משמעותית במבחן הידע בעקבות הכרת הסטריאוטיפ על כלל הבנות הבלונדיניות ה"טיפשות".[21]

סטריאוטיפ על חרדים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במדינת ישראל קיים סטריאוטיפ על חרדים כמי שמהווים נטל על הכלכלה, ואינם שותפים שווים בנשיאה בנטל הכלכלי החברתי והביטחוני.[22] וכן אופי הסיקור התקשורתי על חרדים אשר חשודים בביצוע עבירות והדגשת עצם היותם חרדים תורם ליצירת והנצחת סטריאוטיפ שלילי על חרדים[23]

סטריאוטיפים על בעלי השקפות או נטיות מסוימות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – סטריאוטיפים על להט"בים

על-אף הקדמה והתפתחותן של תנועות למען האזרח, יחס גזעני וסטריאוטיפי כלפי בעלי נטייה מינית שונה (הומואים/לסביות/ביסקסואלים) עודנו שכיח בתרבויות רבות. בשנות ה-70 החל המחקר לעסוק בנושא:

סטריאוטיפ על הומואים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. גברים הומואים בעלי תכונות אופי "נשיות" חיוביות: לדוגמה: לב טוב, רגישות לאחר, יכולת הקשבה טובה, חמלה, יצירתיות[24]
  2. גברים הומואים מתנהגים באופן המפר כללי יסוד של גבריות: לדוגמה: פסיביים, בעלי משיכה והנאה מלהתלבש יפה, קול רך, עדינות, פטפטנות.

Madon[25] רצה לגלות האם דעת הרוב מייחסת להומואים יותר תכונות חיוביות נשיות (סטריאוטיפ יותר חיובי) או התנהגות המפרה כללי יסוד של גבריות (סטריאוטיפ יותר שלילי) ומצא כי דעת הרוב מחזיקה בסטריאוטיפ השלילי באופן יותר חזק מהחיובי. ממצא שניתן לשער כי משפיע על הפעילות הפוליטית הנוקשה והאפליה החברתית כלפי הומואים.

סטריאוטיפ על לסביות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי "תיאורית ההתהפכות המגדרית" (Gender Inversion theory) נשים לסביות נתפסות כלא-נשיות, כחסרות באינטואיציה אימהית ובעלות התנהגות והרגלים גבריים מוגברים[26]

הסטריאוטיפ על לסביות כולל בין היתר: התרברבות והתפארות, אופי "גברי" והתנהגות מרובה של פיתוי נשים הטרוסקסואליות.[27]

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • גונט, רותי (2000). "יחסים בין קבוצות". יחידה 8, עמ' 137–213, בתוך: קוטלר, נורית ואייל טלמון [עורכים] פסיכולוגיה חברתית. תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה
  • Baron, R.A. & Byrne, D. (2003). Social Psychology. Boston: Allyn and Bacon
  • Brewer M. B. (1999). The Psychology of Prejudice: Ingroup Love or Outgroup Hate? Journal of Social Issues 55: 429–444
  • Brewer, M., & Miller N. (1984). Beyond the contact hypothesis: Theoretical perspectives on desegregation. In N. Miller & M. Brewer (Eds.) Groups in contact: The psychology of desegregation (pp. 281–302). Orlando, FL: Academic Press
  • Brown, R. (1995). Prejudice: Its social psychology. Oxford: Blackwell
  • Fein, S, & Spencer S. J. (1997). Prejudice as Self –Image Maintenance: Affirming the Self through Derogating Others. Journal of Personality and Social Psychology 73: 31–44
  • Glick, P., & Fiske, S.T. (1999). Sexism and Other "Isms": Interdependence, Status and the Ambivalent Content of Stereotypes. In W.B. Swann, Jr., J.H. Langlois & Gilbert L.A. (Eds.) Sexism and Stereotypes in Modern Society: The Gender Science of Janet Taylor Spence (pp. 193–222). Washington: APA
  • Macrea, C.N., Milne, A.B., & Bodenhausen G. V. (1994).Stereotypes as Energy-Saving Devices: A Peek Inside the Cognitive Toolbox. Journal of the Personality and Social Psychology 66: 37–47
  • Schwartz S. H. & Struch N. (1989). Values, Stereotypes, and Intergroup Antagonism. In Bar-Tal, D., Grauman, C.F., Kruglanski A., & Stroebe W. (Eds.), Stereotypes and Prejudice: Changing Conceptions. Berlin: Springer – Verlag
  • Sherif M., Harvey, L.J., White, B.J., Hood, W. R., & Sherif, C.W. (1961). The Robbers Cave Experiment: Intergroup conflict and cooperation. Middletown, CT: Wesleyan University Press
  • Stephan, W.G., Ybarra, O., & Bachman, G. (1999). Prejudice Toward Immigrants: An Integrated Threat Theory. Journal of Applied Social Psychology, 29: 2221–2237
  • Tajfel, H., & Turner, J. (1986). "The Social Identity Theory of Intergroup Behavior." In. S. Worchel and Austin W.G. (Eds.) Psychology of Intergroup Relations. (pp. 7–24). Chicago: Nelson

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: סטריאוטיפ
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סטריאוטיפ

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ הֶטְפֵּס במילון פסיכולוגיה (תשנ"ד), באתר האקדמיה ללשון העברית
  2. ^ למד לשונך 50, באתר האקדמיה ללשון העברית, ‏14 בספטמבר 2003
  3. ^ 1 2 3 Olkin, R., Hayward, H. S., Abbene, M. S., & VanHeel, G. (2019). The experiences of microaggressions against women with visible and invisible disabilities. Journal of Social Issues, 75(3), 757-785
  4. ^ C. Neil Macrae, Alan B. Milne, Galen V. Bodenhausen, Stereotypes as energy-saving devices: A peek inside the cognitive toolbox., Journal of Personality and Social Psychology 66, 1994-01, עמ' 37–47 doi: 10.1037/0022-3514.66.1.37
  5. ^ 1 2 George A. Quattrone, Edward E. Jones, The perception of variability within in-groups and out-groups: Implications for the law of small numbers., Journal of Personality and Social Psychology 38, 1980-01, עמ' 141–152 doi: 10.1037/0022-3514.38.1.141
  6. ^ 1 2 3 Anne Maass, Daniela Salvi, Luciano Arcuri, Gün R. Semin, Language use in intergroup contexts: The linguistic intergroup bias., Journal of Personality and Social Psychology 57, 1989, עמ' 981–993 doi: 10.1037//0022-3514.57.6.981
  7. ^ Stephan, W. G., & Stephan, C. W. (2000). An integrated threat theory of prejudice. In S. Oskamp (Ed.), Reducing prejudice and discrimination (pp. 23–45). Lawrence Erlbaum Associates Publishers.
  8. ^ Cvencek, D., Nasir, N. I. S., O'connor, K., Wischnia, S., & Meltzoff, A. N. (2015)., The development of math–race stereotypes:“They say Chinese people are the best at math”, Journal of Research on Adolescence, 25(4), 630–637
  9. ^ Levinson, J. D.; Bennett, M. W.; Hioki, K. (2016). Judging Implicit Bias: A National Empirical Study Of Judicial Stereotypes.
  10. ^ Solorzano, D., Ceja, M., & Yosso, T. (2000)., Critical race theory, racial microaggressions, and campus racial climate: The experiences of African American college students, . Journal of Negro Education, 60–73
  11. ^ Davis, P. (1989), Law as microaggression, Yale Law Journal, 98, 1559–1577
  12. ^ Payne, B. K. (2006)., Weapon bias: Split-second decisions and unintended stereotyping, Current Directions in Psychological Science, 15(6), 287–291
  13. ^ ) Armenta, B. E. (2010)., Stereotype boost and stereotype threat effects: the moderating role of ethnic identification, Cultural Diversity and Ethnic Minority Psychology, 16(1), 94
  14. ^ ) Williams, J. E., & Best, D. L. (1982)., Measuring sex stereotypes: A thirty-nation study, Beverly Hills, CA: Sage
  15. ^ Eagly, A. H., & Wood, W. (1982)., Inferred sex differences in status as a determinant of gender stereotypes about social influence, Journal of Personality and Social Psychology, 43, 915–928
  16. ^ Eagly, A. H., & Steffen, V. J. (1984)., Gender stereotypes stem from the distribution of women and men into social roles, Journal of personality and social psychology, 46(4), 735
  17. ^ Heilman, M. E. (2012)., Gender stereotypes and workplace bias, Research in organizational Behavior, 32, 113-135
  18. ^ Cramer, P., & Steinwert, T. (1998), Thin is good, fat is bad: How early does it begin?, . Journal of applied developmental psychology, 19(3), 429-451
  19. ^ Bessenoff, G. R., & Sherman, J. W. (2000)., Automatic and controlled components of prejudice toward fat people: Evaluation versus stereotype activation, . Social Cognition, 18(4), 329–353
  20. ^ Weir, S., & Fine-Davis, M. (1989)., ‘Dumb Blonde’and ‘Temperamental Redhead’: The Effect of Hair Colour on Some Attributed Personality Characteristics of Women, The Irish Journal of Psychology, 10(1), 11–19
  21. ^ Bry, C., Follenfant, A., & Meyer, T. (2008)., Blonde like me: When self-construals moderate stereotype priming effects on intellectual performance., Journal of Experimental Social Psychology, 44(3), 751–757
  22. ^ אתר למנויים בלבד שושנה חן, 10 מיתוסים שיש לכם על חרדים, באתר "ידיעות אחרונות", 10 במאי 2018
  23. ^ נתי טוקר, מחקר: מהדורת חדשות ערוץ 2 מנציחה סטריאוטיפים שליליים על חרדים, באתר TheMarker‏, 23 בנובמבר 2011
  24. ^ .Jackson, L. A., & Sullivan, L. A. (1989)., .Cognition and affect in evaluations of stereotyped group members., The Journal of Social Psychology, 129, 659–672
  25. ^ Madon, S. (1997)., What do people believe about gay males? A study of stereotype content and strength, Sex Roles, 37(9–10), 663–685
  26. ^ Kite, M. E., & Deaux, K. (1987)., Gender belief system: Homosexuality and the implicit inversion theory., Psychology of Women Quarterly, 11, 83–96
  27. ^ Eliason, M., Donelan, C., & Randall, C. (1992), Lesbian stereotypes., Health Care for Women International, 13(2), 131–144
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=סטריאוטיפ&oldid=39929652"