לדלג לתוכן

אמריקה און ליין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף AOL)
אמריקה און ליין
AOL
נתונים כלליים
סוג חברה ציבורית (NYSE:‏ AOL)
מייסדים Marc Seriff, סטיב קייס, ג'ים קימזי עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1983–הווה (כ־41 שנים)
חברת אם ורייזון תקשורת עריכת הנתון בוויקינתונים
חברות בנות
  • הפינגטון פוסט
  • Moviefone
  • CompuServe
  • נטסקייפ
  • InfoInterActive
  • AOL TV
  • Johnson-Grace
  • iAmaze
  • Socialthing
  • קוויגו
  • Advertising.com
  • MailBlocks
  • Adtech
  • Nullsoft
  • Personal Library Software
  • Relegence
  • Weblogs, Inc.
  • Moviefone
  • Spinner
  • NaviSoft
  • Third Screen Media
  • Medior
  • בפסקה זו 2 רשומות נוספות שטרם תורגמו עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום המטה ניו יורק, ארצות הברית
ענפי תעשייה תעשיית התקשורת, תעשיית האינטרנט, תקשורת המונים, תעשייה טכנולוגית, תעשיית התוכנה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוצרים עיקריים תוכנה עריכת הנתון בוויקינתונים
הכנסות 2.43 מיליארד דולר (6/2014)
רווח 613.7 מיליון דולר (6/2014)
מנכ"ל טים ארמסטרונג
עובדים 5,100 (10/2014)
 
aol.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אמריקה און ליין (באנגלית: America Online, מוכרת בעיקר בקיצור: AOL) היא חברת אינטרנט אמריקנית המפעילה פורטל ושירותי תוכן, ונמצאת בבעלות חברת "Yahoo! Inc".

אמריקה און ליין הייתה אחת החברות הראשונות בעולם אשר הציעה גישה לאינטרנט לציבור הרחב ופעלה כספקית אינטרנט, תוכנות ושירותי תקשורת ואינטרנט ברחבי העולם. בשיא ההצלחה של החברה היו לה מעל ל-30 מיליון לקוחות ברחבי העולם אשר רובם גלשו באינטרנט באמצעות חיבור Dial-up שסיפקה. בשנת 2000 התמזגה עם תאגיד המדיה טיים וורנר, אך סבלה מירידה חדה בהכנסות וביצעה שינוי במודל העסקי שלה.

במאי 2015 הודיעה החברה על רכישתה על ידי ורייזון תקשורת, תמורת כ-4.4 מיליארד דולר[1]. ביולי 2016 רכשה ורייזון גם את חברת Yahoo! ומיזגה אותה עם AOL לחברה חדשה בשם "Oath"[2]. במאי 2021 הודיעה ורייזון על מכירת Yahoo! ו-AOL, לקרן השקעות פרטיות תמורת כ-5 מיליארד דולר[3].

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנות ה-80

[עריכת קוד מקור | עריכה]

AOL החלה ב-1983, כמיזם קצר מועד בשם Control Video Corporation (CVC), שהוקם על ידי וויליאם פון מייסטר. המוצר היחיד שלה היה שירות מקוון בשם GameLine עבור קונסולת משחקי הווידאו אטארי 2600. המנויים קנו מודם מהחברה ב-49.95 דולר ושילמו דמי התקנה חד-פעמיים של 15 דולר. GameLine אפשרה למנויים להוריד משחקים באופן זמני ולעקוב אחר התוצאות שלהם, בעלות של דולר למשחק. בינואר 1983, סטיב קייס התקבל לעבודה כיועץ שיווקי של החברה בהמלצת אחיו, שהיה בנקאי ההשקעות. במאי 1983, ג'ים קימזי הפך ליועץ ייצור שלה, אך החברה הייתה קרובה לפשיטת רגל. בתחילת 1985 עזב פון מייסטר את החברה[4].

ב-24 במאי 1985 הקים קימזי, על בסיס Control Video Corporation, את חברת Quantum Computer Services במטרה לספק חיבור לתקשורת מחשבים לצרכן הממוצע. החברה ההשיקה שירות מקוון ייעודי למחשבי קומודור 64 וקומודור 128, שנקרא במקור Quantum Link (אחר כך Q-Link)[4]. השירות היה שונה משירותים מקוונים אחרים באותה עת, מכיוון שהוא השתמש בכוח המחשוב של מחשב הקומודור ולא רק במסוף "טיפש". במאי 1988, Quantum ואפל השיקו את AppleLink Personal Edition עבור מחשבי Apple II ומקינטוש. באוגוסט 1988 השיקה Quantum את PC Link, שירות למחשבים תואמי IBM PC (אנ'). לאחר שההסכם עם אפל בוטל, באוקטובר 1989, Quantum שינתה את שם השירות לאמריקה אונליין או בקיצור AOL[4]. מנהל השיווק סטיב קייס קידם את AOL בתור שירות מקוון עבור אנשים אשר אינם מתמחים במחשבים, בניגוד למתחרה CompuServe, אשר שימשה בעיקר קהל לקוחות בעל ידע טכני בתחום. באותה תקופה טרם התפתחות רשת האינטרנט המודרנית, הציעה החברה שירותים מקוונים שונים דרך פרוטוקול BBS, אליו התחברו לקוחות החברה באמצעות קו טלפון אנלוגי. ב-1991 פרש המנכ"ל קימזי מהחברה וסטיב קייס מונה במקומו לתפקיד[5].

שנות ה-90

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת שנות התשעים אמריקה און ליין הייתה בין ספקי שירותי האינטרנט הראשונים אשר סיפקו גישה לאינטרנט. מהר מאוד היא התבלטה AOL כספקית שירותי אינטרנט בכך שהציעה קישוריות לאינטרנט דרך חייגן, ברחבי המדינה. עם התפשטות האינטרנט, מספר הרשומים ל-AOL הלך וגדל במהירות. בתוך עשר שנים מהקמתה, היו ל-AOL יותר מ-4.5 מיליון חברים רשומים. תחילה גבתה החברה תשלום ראשוני על התקנה ולאחר מכן תשלום לפי שעות שימוש, אך בשנת 1996 החליטה ההנהלה לשנות את שיטת הגבייה, ולגבות מחיר חודשי אחיד של 19.99 דולר ומספר המשתמשים זינק[6].

יחד עם אספקת גישה לאינטרנט, הציעה AOL שירותי "ערך מוסף" ייחודיים למשתמשיה. לחברי AOL הייתה גישה לחשבונות אי-מייל שהיו ידידותיים למשתמש כאשר שמות המשתמשים שלהם שימשו ככתובת האי-מייל שלהם. AOL הציעה חדרי צ'אט בהם אנשים שרצו לחלוק את מחשבותיהם עם קהל יכלו לעשות זאת בצורה אנונימית באמצעות שליחת הודעות טקסט בזמן אמת ולוחות דיון בהם אנשים יכלו לכתוב הערות ולענות על מגוון נושאים בפני ציבור שלם שמחובר לאינטרנט. AOL הציעה גם כמויות גדולות של תוכן קנייני הכולל "ערוצים" מקוונים עם חדשות ובידור, קיצורי דרך לניווט באינטרנט ומילות מפתח כדי להפוך את החיפוש ברשת לקלה יותר, ספרי כתובות ויומנים. AIM היווה חלק מתוכן קנייני זה.

כמו כן, החברה שמה דגש עוד בתחילת דרכה על ממשק גרפי קל וידידותי למשתמש, בניגוד לשאר ספקיות האינטרנט האמריקאיות אשר באותה העת לא סיפקו תוכנות פשוטות להתחברות ושימוש לאינטרנט עבור משתמשים חדשים ללא כל רקע בתחום. לאורך שנות התשעים הפעילה החברה שיווק מאסיבי כאשר הפיצה ברחבי ארצות הברית מעל ל-100 מיליון דיסקטים ומאוחר יותר תקליטורים המכילים את חבילת התוכנה המקוונת שלה. שיטת שיווק זו תרמה באופן ניכר לגידול המסיבי של קהל הלקוחות של החברה וסייעה לחברה להפוך לספקית האינטרנט הדומיננטית בארצות הברית באותה העת.

AOL ביצע הנפקה ראשונה לציבור של מניות בבורסת נאסד"ק ב-19 במרץ 1992, בה גייסה 66 מיליון דולר. המנייה עברה לבורסה לניירות ערך בניו יורק בשנת 1996[7], לאחר שהודיעה על הקמת מיזם משותף עם תאגיד ברטלסמן הגרמני להקמת פעילות אספקת שירותי אינטרנט באירופה, בשם "AOL-אירופה"[8]. במשך החלה החברה לפעול גם בקנדה, יפן ואוסטרליה.

בינואר 1998 השלימה AOL את רכישת פעילות שירותי האינטרנט של מתחרתה CompuServe, שאר הפעילות של החברה נמכרה לחברת התקשורת וורלדקום[9]. בעקבות הרכישה צירפה לשורותיה כ-2 מיליון מנויים חדשים. מלבד מנויים הוסיפה העסקה ל-AOL שורה של שירותים נוספים שניתנו על ידי CompuServe. ביוני 1998 מספר המנויים של AOL הגיע ל-12 מיליון ושווי השוק שלה בבורסה היה כ-18 מיליארד דולר[10]. בנובמבר 1998 רכשה AOL את חברת נטסקייפ שפיתחה את הדפדפן המסחרי הראשון, ה-Netscape Navigator, תמורת יותר מ-4 מיליארד דולר במניות[11].

בשנת 1999 רכשה את חברת "Nullsoft" המפתחת של תוכנת נגן המדיה Winamp, שעל בסיסו הקימה שירות למכירת מוזיקה ברשת ומנוע חיפוש לקובצי MP3, אך הם בוטלו עקב חשש לפגיעה בזכויות יוצרים[12][13]. באותה שנה גם הודיעה על רכישת חברת שירותי המיפוי והניווט "מפקווסט" (MapQwest) בעסקת מניות בסך כ-1.1 מיליארד דולר[14]. את השנה סיימה עם הכנסות של כ-4.7 מיליארד דולר[15].

המיזוג עם טיים וורנר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת שנת 2000, החברה הודיעה על תוכניותיה למיזוג עם קונצרן התקשורת והבידור טיים וורנר שלו פעילות בענפי הקולנוע, הטלוויזיה והעיתונות. באותה עת, בשיא בועת הדוט-קום, שווי השוק של אמריקה אונליין עמד על כ-164 מיליארד דולר, ושווי השוק של טיים וורנר היה כ-83 מיליארד דולר[16]. מטרת המיזוג הייתה ליצור תאגיד שישלב פעילות בתחום "הניו מדיה" עם פעילות מסורתית בתחומי התקשורת והבידור וייהנה מסינרגיה ויתרון לגודל. במרץ 2000 הודיעה גם על רכישת חלקו שך תאגיד ברטלסמן במיזם "AOL-אירופה", שהיה ספק האינטרנט השני בגודלו באותה עת באירופה[17]. קבלת האישורים הרגולטורים למיזוג נמשכה כשנה, עקב החשש של נציבות הסחר הפדרלית[18], רשות התקשורת הפדרלית ורשות ההגבלים העסקיים של האיחוד האירופי כי המיזוג יפגע קשות בתחרות בתחום התוכן הדיגיטלי ושירותי האינטרנט[19][20]. המיזוג אושר ב-11 בינואר 2001, לאחר שתי החברות נאלצו לעשות מספר ויתורים, והחברה החלה לפעול בשם חדש AOL Time Warner[21]. אולם תוך זמן קצר המיזוג התברר ככישלון[22]. AOL-טיים וורנר סיימה את שנת 2002 עם הפסד נקי כולל של 98.7 מיליארד דולר, הגדול בהיסטוריה של חברות ציבוריות בארצות הברית. ההפסד העצום נבע מהפחתה של 44.5 מיליארד דולר בגין מוניטין. בנוסף היו לה חובות של 27.3 מיליארד דולר[23].

לאחר המיזוג החלה ירידה הדרגתית אך משמעותית בהכנסות החברה. קהל הלקוחות של החברה הפסיק לגדול החל משנת 2002 ורבים עברו לספקיות אינטרנט זולות יותר[24]. כמו כן, בשל פריחת השימוש בפס רחב לא היה צורך בחיבור Dial-up שסיפקה. בנוסף התגלעו חילוקי דעות בשל הבדלי התרבויות הניהוליות בין שתי החברות, AOL וטיים וורנר. עם פקיעת בועת האינטרנט וההאטה בצמיחת AOL התברר כי נכסי התוכן של טיים וורנר, שכוללו: מגזינים, רשתות טלוויזיה ואולפני הפקה, הם מקור הערך העיקרי של החברה, ואילו עסקי האינטרנט הפכו שוליים[25]. בינואר 2003, שנתיים לאחר שהנהיג את המיזוג, התפטר סטיב קייס מתפקיד יושב ראש החברה, עקב הביקורת שנמתחה עליו והירידה החדה בשווי מניית החברה[26]. בספטמבר 2003 טיים וורנר הסירה את השם "AOL" משמה[27]. בנוסף באותה תקופה הואשמה AOL שניפחה את היקף מכירותיה באמצעות סדרת עסקות לא מקובלות, והודתה חלקית בהאשמות[28].

שינוי במודל העסקי ומכירת החברה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2006 החליטה AOL לשנות את המודל העסקי שלה, ולעבור ממודל שבמסגרתו מרבית שירותיה ניתנו למנויים בתשלום אל מודל חינמי מבוסס פרסום כפורטל תוכן בין-לאומי מוביל[29]. במקביל התחילה החברה למכור פעילות גישה לאינטרנט, בין השאר באירופה[6]. במסגרת שינוי זה עבר מטה החברה מצפון וירג'יניה לניו יורק.

במרץ 2008 רכשה AOL את הרשת החברתיות Bebo, תמורת 850 מיליון דולר במזומן[30]. ל-Bebo היו באותה עת 40 מיליון משתמשים בעולם, והיא הייתה הרשת החברתית השלישית בגודלה בארצות הברית והשנייה בבריטניה[31]. אולם שנתיים לאחר שרכשה את Bebo החליטה החברה לסגור את האתר או למכור אותו[32], וביוני 2010 נמכרה תמורת 10 מיליון דולר בלבד[33].

ב-28 במאי 2009 ביצע תאגיד טיים וורנר ספין-אוף של פעילות AOL לתוך חברה נפרדת, במטרה למכור או להנפיק אותה[34].

ב-7 בפברואר 2011 רכשה AOL את אתר החדשות המקוון ההפינגטון פוסט תמורת 315 מיליון דולרים, במטרה להרחיב את תחום הדיווח החדשותי והתוכן המקורי שלה[35].

במאי 2015 הודיעה החברה על רכישתה על ידי ורייזון תקשורת, תמורת כ-4.4 מיליארד דולר. מטרת הרכישה כפי שפורסמה הייתה לשלב את ערוצי התוגן והפורטלים של AOL עם שירותי התקשורת של ורייזון[36]. ביולי 2016 רכשה ורייזון גם את חברת Yahoo! תמורת 4.8 מיליארד דולר[37], ובאפריל מיזגה אותה עם AOL לחברה חדשה בשם "Oath", זאת במטרה לחסוך בעלויות ניהול ותשתיות[2]. במאי 2021 הודיעה ורייזון על מכירת Yahoo! ו-AOL, לקרן השקעות הפרטיות אפולו גלובל מנג'מנט תמורת כ-5 מיליארד דולר[3]. מאז פועלת AOL כחברת בת של תאגיד Yahoo Inc.

פעילות בישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

AOL נכנסה לפעילות בישראל בספטמבר 1995, עם רכישת חברת התוכנה הישראלית "יוביק" (Ubique), תמורת 14.5 מיליון דולר. חברה שהוקמה ב-1994 על ידי אהוד שפירא, פרופסור למדעי המחשב ומתמטיקה שימושית במכון ויצמן למדע, ופיתחה גרסה מוקדמת של תוכנת צ'אט[38]. לאחר הרכישה השיקה AOL שירות צ'אט על בסיס הטכנולוגיה של "יוביק", אך הוא לא יצר הכנסות משמעותיות ו-AOL החליטה שהיא לא מעוניינת להשתמש בטכנולוגיה שרכשה. שפירא ומשקיעים נוספים רכשו חזרה את השליטה בחברה. "יוביק" חזרה לפעילות, וכעבור שנה, במאי 1998, היא נמכרה לחטיבת לוטוס סופטוור של חברת IBM, תמורת כעשרה מיליון דולר[39]. והטכנולוגיה שולבה בפלטפורמת לוטוס-Sametime של IBM, פתרון לתקשורת ארגונית ושיתוף מידע[40].

ב-8 ביוני 1998 ביצעה AOL רכישה שנייה בישראל, חברת התוכנה מיראביליס, תמורת 407 מיליון דולר[41]. מיראביליס נוסדה בשנת 1996 ופיתחה את ICQ, תוכנת מסרים מיידיים שצברה מיליוני משתמשים תוך זמן קצר[42]. לאחר שנמכרה לחברת AOL המשיכה מיראביליס בפיתוח ICQ והשימוש בה המשיך לגדול בקצב מהיר, בסוף שנת 2000 היו לה כ-300 מיליון משתמשים, שמתוכם כ-9 מיליון גולשים השתמשו בה מדי יום[43]. מיראביליס מוצגת פעמים רבות כמי שהתחילה את מהפכת הסטארט-אפ בישראל בתקופת בועת הדוט-קום. בגורמה לגל עצום של השקעות בסטארטאפים ישראלים[44]. בדצמבר 1999 ביקר מנכ"ל "אמריקה און ליין", סטיב קייס, בישראל והשתתף ב"ועידת ישראל לעסקים"[45], בנוסף מינה את היזם והמשקיע הישראלי יוסי ורדי כיועץ אסטרטגי של החברה[46].

פעילות ICQ תחת "אמריקה און ליין" כללה כ-120 עובדים שהיו הממוקמים בפארק עתידים, היא זכתה תחילה להצלחה וב־2001 רשמה הכנסות של כ־150 מיליון דולר, בעיקר משירותי פרסום, בנוסף עברה את מחסום 200 מיליון ההורדות מאתר Download.com[47]. לאחר שיא זה החל השימוש בתוכנה לרדת לטובת תוכנות מתחרות, בעיקר "MSN Messenger" (שנקראה אחר כך Windows Live Messenger), שאותה הפיצה מיקרוסופט כחלק ממערכת ההפעלה "חלונות" ו-Yahoo! Messenger (אנ'). לאמריקה און ליין עצמה הייתה תוכנה מתחרה, ששמה AIM[48]. במהלך 2003, עקב ירידה בהכנסות, פוטרו כשליש מ־120 עובדי החברה בישראל[49].

לאחר רכישת ICQ קרן ההון הסיכון התאגידית של AOL החלה לפעול בישראל והשקיעה, עד תחילת שנת 2000, בחברות ישראליות סכום של 100 מיליון דולר (מתוך השקעה כוללת של 6 מיליארד דולר של הקרן ב-100 חברות ברחבי העולם)[50] גם לאחר המיזוג עם טיים וורנר המשיכה הקרן להשקיעה בישראל[51], בין השאר השקיעה בחברות הסטארט אפ Niragongo וביגבנד נטוורקס (BigBand Networks)[52][53]. ואתר השוואת המחירים הישראלי DealTime.com (שבהמשך שינה את שמו לShopping.com) שגם היה שותף עסקי של AOL[54].

בנובמבר 2006 רכשה AOL את חברת הסטארט אפ הישראלית רלג'נס (Relegence), שפיחתה מנוע חיפוש וטכנולוגיית מיון והפצה של נתונים באינטרנט עבור השוק הפיננסי. היקף העסקה לא פורסם[55]. בעקבות רכישת רלג'נס הוקם מרכז פיתוח בישראל, שפעל בנפרד מפעילות ICQ[56]. בנוסף הוקמה מחלקה לחיפוש חברות ישראליות בתחום טכנולוגיית ה-Web בשוק הסטארט-אפים הישראלי. זאת, במטרה לבחון אפשרויות לשיתופי פעולה, פיתוחים משותפים, השקעה או רכישה[57].

בנובמבר 2007 רכשה עוד חברת סטארט אפ ישראלית, חברת ידע (Yedda)[58], שפיתחה מערכת שאלות ותשובות מבוססת קהילות באינטרנט, שכלל מנוע חיפוש סמנטי המסוגל לנתח שאלות ובקשות, ומזמין את הגולשים המתאימים ביותר לענות על שאלות באתר שלה[59]. בעקבות הרכישה Yedda שילבה את טכנולוגית החיפוש המבוסס שאלות ותשובות באתרי AOL תחת המותג "AOL Answers" (פעילות שהתחרתה עם האתר Answers.com הישראלי)[60]. באותה חודש גם רכשה AOL, תמורת כ-350 מיליון דולר, את חברת קוויגו, אשר הוקמה בישראל על ידי ירון גלאי ועודד יצחק אך פעלה מארצות הברית[61] חברת קוויגו התמחתה בפרסום טקסטואלי והייתה מתחרה לשירות הפרסום של חברת גוגל[62]. חודש אחר כך, רנדי פאלקו, מנכ"ל ויו"ר AOL, ערך ביקור בישראל[63].

באפריל 2009 מונה אביחי ניסנבוים, ממייסדי חברת Yedda, למנהל פעילות AOL בישראל[64]. באפריל 2010 מכרה AOL את ICQ לחברת DST Global (אנ') של היזם יורי מילנר, תמורת 187.5 מיליון דולר[65].

בספטמבר 2010 רכשה AOL, תמורת 65 מיליון דולר[66], את חברת הסטארט-אפ הישראלית 5Min Media, שניהלה אתר בו הפיצו משתמשים סרטוני הדרכה שאורכם אינו עולה על חמש דקות, ומכאן היה שמה. באתר רוכזו כ-200 אלף סרטוני וידאו שנצפו על ידי כ-30 מיליון גולשים מדי חודש[67]. רן הר נבו, המנכ"ל ואחד היזמים של 5min, מונה למנהל כל פעילות הווידאו של AOL, בתואר סגן נשיא בכיר לתחום הווידאו[68].

בסוף 2011 נסגר אתר השאלות והתשובות AOL Answers, שהוקם על בסיס חברת Yedda הישראלית. המהלך נבע מהחלטת AOL להפסיק פעילות של תוכן גולשים ולהתמקד במקום זאת בתכנים בעלי רמת הפקה גבוהה - כתובים או מצולמים[69].

באוגוסט 2013 רכשה AOL את חברת Adap.tv תמורת 405 מיליון, חברה שהוקמה על ידי היזם הישראלי אמיר אשכנזי ופיתחה פתרון המאפשר להתאים פרסומות בקטעי וידאו לפי עניין הצופים, שבהמשך הפך לפלטפורמה אחודה לניהול פרסום בווידאו, שמאפשרת תכנון, רכישה ומעקב אחר הפרסומות[70]. שלושה חודשים אחר כך הודיעה AOL על הקמת חטיבת וידאו בינלאומית בראשות רן הר נבו, שמרכז הפיתוח שלה יהיה בישראל[71]. השירות פעל תחת השם "AOL On" והיה לזמן מה שירות שיתוף וידאו באינטרנט השני הכי פופולרי אחרי יוטיוב[72]. שנה אחר כך רן הר נבו עזב את AOL והפעילות שלה בתחום הווידאו, כולל מרכז הפיתוח בישראל, הצטמצמה לאחר שלא עמדה בתחרות[73].

המרכז בישראל העסיק בשיאו כ-150 עובדים בשני מוקדים: תל אביב ורעננה. בנוסף הפעיל חממת סטארט-אפים וזרוע ההשקעות ואיתור טכנולוגיות בשם "נאוטילוס"[74], שהמשיכה לפעול תחת ורייזון ונצ'רס, קרן ההשקעות התאגידית של ורייזון, לאחר שרכשה את AOL[75]. במרץ 2023 הודיעה ורייזון על סגירת פעילות ההשקעות בישראל[76]. בנוסף פעילות הפיתוח של AOL בישראל מוזגה לתוך הפעילות הקיימת של Yahoo!, שגם צמצמה את פעילותה במהלך 2023[77].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אמריקה און ליין בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ יוסי הטוני, ‏עסקת ענק: וריזון רוכשת את AOL תמורת 4.4 מיליארד דולר, באתר "אנשים ומחשבים", 12 במאי 2015
  2. ^ 1 2 הניו יורק טיימס, יאהו ו-AOL מתמזגות תחת שם מותג חדש: Oath, באתר TheMarker‏, 4 באפריל 2017
  3. ^ 1 2 אתר למנויים בלבד ניו יורק טיימסלורן הירש ואדמונד לי, פעם הן היו חלוצות האינטרנט: ורייזון מוכרת את AOL ויאהו, באתר TheMarker‏, 3 במאי 2021
  4. ^ 1 2 3 איילת כרמל, ‏אדריכל המיזוג של המאה, באתר גלובס, 10 באוקטובר 2005
  5. ^ יואב קרני, ‏סטיב קייס - מנכ"ל אמריקה און-ליין, באתר גלובס, 9 בדצמבר 1999
  6. ^ 1 2 מיכל רמתי, AOL מנסה לעלות בחזרה על הגל, באתר הארץ, 1 בדצמבר 2007
  7. ^ Reuters, AMERICA ONLINE PLANS TO MOVE TO THE BIG BOARD, The New York Times, ‏2 באוגוסט 1996
  8. ^ אליהו חסין, ‏ברטלסמן ו-AOL ינפיקו את AOL-אירופה בעיתוי מושלם; יתכן שגם ליקוס תונפק, באתר גלובס, 13 בינואר 2000
  9. ^ בלומברג, ניו יורק, ‏אמריקה און-ליין וקומפיוסרב במו"מ מיזוג - בעיסקת 1.2 מיליארד דולר, באתר גלובס, 8 באפריל 1997}
    בלומברג, קנזאס סיטי, ‏חב' וורלדקום תרכוש את קומפיוסרב שתמוזג בחלקה עם אמריקה און ליין, באתר גלובס, 9 בספטמבר 1997
  10. ^ אמריקה און ליין: 12 מיליון מנויים ושווי שוק של 18 מיליארד דולר, באתר גלובס, 9 ביוני 1998
  11. ^ בלומברג, ניו-יורק, ‏AOL תרכוש את נטסקייפ תמורת יותר מ-4 מיליארד דולר במניות, באתר גלובס, 24 בנובמבר 1998
    אליאב אללוף, ‏AOL זרקה כפפה, באתר גלובס, 29 בנובמבר 1998
  12. ^ איי אונליין, AOL תמכור מוזיקה ברשת; פיתחה תוכנה זהה לנאפסטר, וגנזה אותה בלחץ טיים וורנר, באתר TheMarker‏, 28 ביוני 2000
  13. ^ סוכנויות הידיעות, AOL מבטלת את מנוע החיפוש לקבצי MP3, באתר TheMarker‏, 10 באוגוסט 2000
    שירות רויטרס, ‏אחרי חודש שימוש, AOL מורידה את מנוע החיפוש של 3MP, באתר גלובס, 10 באוגוסט 2000
  14. ^ שירות בלומברג, ‏אמריקה און-ליין קונה את מפקווסט ב-1.1 מיליארד ד', באתר גלובס, 23 בדצמבר 1999
  15. ^ שירות בלומברג, ‏AOL: אימפריית תקשורת אלקטרונית, באתר גלובס, 11 בינואר 2000
  16. ^ עוזי בלומר, ‏טיים וורנר ואמריקה אונליין צפויות להודיע היום על מיזוג, באתר גלובס, 10 בינואר 2000
  17. ^ Guardian staff reporter, AOL buys out Bertelsmann, The Guardian, ‏18 במרץ 2000
  18. ^ TheStreet , נציבות הסחר הפדרלית מעכבת את הליכי מיזוג AOL-טיים וורנר, באתר TheMarker‏, 10 בנובמבר 2000
  19. ^ איי אונליין, האיחוד האירופי: מיזוג AOL-טיים וורנר ייצור ישות דומיננטית שתיפגע בתחרות, באתר TheMarker‏, 2 בספטמבר 2000
  20. ^ סוכנויות הידיעות, ה-FCC לא תסיים בחינת מיזוג AOL-טיים וורנר עד סוף שנת 2000, באתר TheMarker‏, 28 בדצמבר 2000
  21. ^ גיא צ'אק, אושר מיזוג הענק בין AOL לטיים וורנר, באתר TheMarker‏, 14 בינואר 2001
  22. ^ יואב קרני, וושינגטון, ‏והמניה נאנקת תחת עול "העסקה הגרועה בתולדות המדיה", באתר גלובס, 23 במאי 2002
    סוכנויות הידיעות, טד טרנר: "שגיתי כאשר תמכתי במיזוג בין אמריקה אונליין לטיים וורנר", באתר TheMarker‏, 4 בפברואר 2003
  23. ^ יהודה שויצר, AOL-טיים וורנר רשמה הפסד נקי של 98.7 מיליארד דולר ב-2002 על רקע מחיקות ענק - ההפסד הגדול ביותר בהסטוריה, באתר TheMarker‏, 29 בינואר 2003
    יעקב שרגל, ניו-יורק, ‏AOL-טיים וורנר עם ההפסד הגדול בהיסטוריה: כ-100 מיליארד דולר, באתר גלובס, 30 בינואר 2003
  24. ^ עתי"ם, "אמריקה און ליין" איבד מיליון מנויים, באתר ynet, 5 ביוני 2003
  25. ^ סוכנויות הידיעות, ‏מתנתק מהאינטרנט, באתר גלובס, 13 בינואר 2003
  26. ^ דפנה מאור, שנתיים לאחר שהנהיג את המיזוג הגדול בהיסטוריה, קייס מתפטר עקב כשלונו, באתר TheMarker‏, 13 בינואר 2003
  27. ^ דפנה מאור, AOL-טיים וורנר מודה בכשלון המיזוג: הסירה משמה את AOL וחזרה לסימול המניה של טיים, באתר TheMarker‏, 21 בספטמבר 2003
  28. ^ איריס שליטין-רואה, חשד: AOL ניפחה הכנסות באמצעות רישום כוזב של מכירות, באתר הארץ, 18 ביולי 2002
    הניו יורק טיימס, משקיעים: AOL טיים וורנר ניפחה ההכנסות ב-1.7 מיליארד דולר, באתר TheMarker‏, 16 באפריל 2003
    יעקב שרגל, ניו-יורק, ‏SEC: ההיקף האמיתי של ניפוח הכנסות ב-AOL - 590 מיליון דולר, באתר גלובס, 30 במרץ 2003
  29. ^ מעיין כהן, מנכ"ל ויו"ר ספקית האינטרנט הגדולה בארה"ב AOL: "אני רוצה שנתחיל לחשוב על פרסום כעל מקור ההכנסות העיקרי", באתר TheMarker‏, 2 בדצמבר 2007
  30. ^ הניו יורק טיימס, הרשת החברתית Bebo נרכשה על ידי AOL ב-850 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 14 במרץ 2008
    אוריאל הרמן, ‏AOL מקבוצת טיים וורנר רוכשת את הרשת החברתית Bebo ב-850 מיליון דולר, באתר גלובס, 13 במרץ 2008
  31. ^ דפנה ברעם, לונדון, ‏מה גרם ל-AOL לרכוש את הרשת החברתית האלמונית Bebo, באתר גלובס, 2 ביולי 2008
  32. ^ סוכנויות הידיעות, AOL סוגרת את הרשת החברתית Bebo - שנתיים לאחר רכישתה, באתר הארץ, 7 באפריל 2010
  33. ^ סוכנויות הידיעות, AOL מכרה את אתר הרשתות החברתיות Bebo ב-10 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 16 ביוני 2010
  34. ^ אבישי עובדיה, ‏הספין-אוף המדהים של AOL וטיים וורנר, באתר גלובס, 10 בדצמבר 2009
    סוכנויות הידיעות, פחות מעשור לאחר המיזוג: טיים וורנר נפרדת מ-AOL, באתר הארץ, 30 במאי 2009
  35. ^ מערכת אנשים ומחשבים, ‏AOL רוכשת את אתר האפינגטון פוסט תמורת 315 מיליון דולרים, באתר "אנשים ומחשבים", 7 בפברואר 2011
    דפנה מאור, AOL רכשה את הבלוג המשפיע האפינגטון פוסט ב-315 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 7 בפברואר 2011
  36. ^ שירות גלובס, ‏AOL מסבירה למה נמכרה לוריזון ב-4.4 מיליארד דולר, באתר גלובס, 12 במאי 2015
  37. ^ בלומברג, סוף דרכה של יאהו: ורייזון רוכשת אותה ב-4.8 מיליארד דולר; מניית יאהו נופלת, באתר TheMarker‏, 25 ביולי 2016
  38. ^ גיא גרימלנד, ראו את הנולד - אבל לא ראו מזה שקל, באתר TheMarker‏, 15 בנובמבר 2009
  39. ^ אפי לנדאו, ‏פגישה וירטואלית עם י.ב.מ, באתר גלובס, 21 במאי 1998
  40. ^ אלה יעקבי, ‏איזה כיף לנו בלוטוס, באתר גלובס, 10 בפברואר 1999
  41. ^ עמי גינזבורג, ‏נחתמה העיסקה שפורסמה לראשונה ב"גלובס" ב-20 במאי אמריקה און ליין משלימה רכישת מיראביליס תמורת 407 מיליון ד', באתר גלובס, 9 ביוני 1998
  42. ^ איי אונליין, ICQ התוכנה הפופולרית ביותר על פי C-NET לשנת 99', באתר TheMarker‏, 7 בינואר 2000
  43. ^ נתן ליפסון, לא כל דוט.קום הוא דוט.בלוף, באתר TheMarker‏, 10 באוקטובר 2000
  44. ^ גלית ימיני, מכרו את מיראביליס ב-407 מיליון דולר - הפכו לגיבורי תרבות ומיליונרים. איפה הם היום?, באתר TheMarker‏, 3 בינואר 2005
  45. ^ יואב קרני, וושינגטון, ‏סטיב קייס לגלובס: "אמריקה און-ליין תמשיך להשקיע בישראל", באתר גלובס, 8 בדצמבר 1999
  46. ^ אורנה רביב, ‏קבלו את היועץ החדש של סטיב קייס, באתר גלובס, 25 בינואר 2000
  47. ^ צורי דאר, תוכנת המסרים המיידים ICQ חצתה את מחסום 200 מיליון ההורדות, באתר TheMarker‏, 30 במאי 2002
  48. ^ יובל דרור, ICQ כבר לא החברה הפופולרית ברשת, באתר TheMarker‏, 25 במאי 2003
  49. ^ עינב בן יהודה, לאחר חודשיים בתפקיד: מנכ"ל ICQ מארק ברנשטיין עוזב, באתר TheMarker‏, 14 במאי 2003
  50. ^ איי אונליין, סגן נשיא AOL Investment: אמריקה און ליין מתכוונת להרחיב פעילותה בישראל, באתר TheMarker‏, 27 במרץ 2000
  51. ^ קראו לו כהן והוא תפר סנדלים בקיבוץ דפנה, באתר הארץ, 24 במרץ 2001
  52. ^ TheMarker digital, AOL-טיים וורנר הצטרפה לגיוס של Niragongo, באתר TheMarker‏, 23 בפברואר 2001
  53. ^ בועז גילמור, ‏קרן ההון סיכון של AOL טיים וורנר משקיעה 3 מ' ד' בביגבנד נטוורקס, באתר גלובס, 8 באוקטובר 2002
  54. ^ אביבה משמרי וקרן צוריאל, ‏דילטיים הישראלית תספק שירות להשוואת מחירים לאמריקה און ליין, באתר גלובס, 6 ביוני 2000
    איי אונליין, AOL וטיים וורנר השתתפו בגיוס של 50 מיליון דולר שערכה דילטיים.קום, באתר TheMarker‏, 14 בפברואר 2000
  55. ^ שמוליק שלח, ‏AOL חוזרת לישראל: תשלם 55-75 מ' ד' תמורת רלג'נס, באתר גלובס, 8 בנובמבר 2006
    גיא גרימלנד, AOL חוזרת לבצע רכישות בישראל: קונה את הסטארט אפ רלג'נס ב-100-50 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 8 בנובמבר 2006
  56. ^ גיא גרימלנד, AOL החלה לגייס עובדים בישראל: מחפשת 20 בעלי תארים במדעי המחשב, באתר הארץ, 17 באפריל 2007
  57. ^ מעיין כהן, ‏AOL הקימה מחלקה לחיפוש חברות ישראליות בתחום טכנולוגיית ה-Web, באתר גלובס, 25 במרץ 2007
  58. ^ רפאל פוגל, AOL רכשה את הסטארט-אפ הישראלי Yedda, באתר הארץ, 11 בנובמבר 2007
    מיכל יושאי, ‏עוד אקזיט לטובת AOL: תרכוש את חברת "ידע" שפיתחה מנוע חיפוש סמנטי, באתר גלובס, 12 בנובמבר 2007
  59. ^ גיא גרימלנד, הסטארט אפ הישראלי Yedda גייס 2.5 מיליון דולר מקרן ג'נסיס, באתר TheMarker‏, 28 בפברואר 2007
  60. ^ גיא גרימלנד, מייסדי ידע יניב גולן ואביחי ניסנבוים: "קיבלנו קיצור דרך לחלום", באתר TheMarker‏, 13 בנובמבר 2007
  61. ^ בתיה פלדמן, ‏AOL הודיעה על רכישת קוויגו; היקף העסקה: כ-350 מיליון דולר, באתר גלובס, 7 בנובמבר 2007
  62. ^ גיא גרימלנד, סוד ההצלחה של קוויגו, באתר TheMarker‏, 4 בנובמבר 2007
  63. ^ מעיין כהן, מנכ"ל ויו"ר ספקית האינטרנט הגדולה בארה"ב AOL: "אני רוצה שנתחיל לחשוב על פרסום כעל מקור ההכנסות העיקרי", באתר TheMarker‏, 2 בדצמבר 2007
    נועה פרג, ‏מנכ"ל AOL, רנדי פאלקו, נחוש להפוך את החברה לרשת הפרסום המקוונת הגדולה בעולם, באתר גלובס, 29 בנובמבר 2007
  64. ^ מעיין כהן, אביחי ניסנבוים מונה למנהל פעילות AOL בישראל: "החברה רוצה להתחבר לקהילת ההיי-טק המקומית", באתר TheMarker‏, 7 באפריל 2009
  65. ^ Digital Sky Technologies רכשה את ICQ מ־AOL תמורת 187.5 מיליון דולרים, באתר "אנשים ומחשבים", 29 באפריל 2010
    גיא גרימלנד, חברת DST הרוסית רוכשת את ICQ תמורת 187.5 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 28 באפריל 2010
    רועי גולדנברג, ‏ICQ שוב מחליפה ידיים: נמכרת ל-DST הרוסית ב-187.5 מיליון דולר, באתר גלובס, 28 באפריל 2010
  66. ^ נועה פרג, ‏חמש על חמש: AOL קונה את 5min תמורת 65 מיליון דולר, רכישתה החמישית בישראל, באתר גלובס, 28 בספטמבר 2010
  67. ^ גיא גרימלנד, מדוע AOL רוכשת את 5min?, באתר TheMarker‏, 28 בספטמבר 2010
  68. ^ גיא גרימלנד, היזם רן הר-נבו מ-5min מונה למנהל פעילות הווידיאו של AOL, באתר TheMarker‏, 24 בנובמבר 2010
  69. ^ ענבל אורפז, AOL מצמצת את פעילות ידע - מספר העובדים ירד ל-4, באתר TheMarker‏, 28 בנובמבר 2011
  70. ^ אור הירשאוגה, אמיר טייג, AOL רוכשת את Adap.tv של אמיר אשכנזי תמורת 405 מיליון ד', באתר TheMarker‏, 7 באוגוסט 2013
    צבי קצבורג, ‏אקזיט ישראלי ענק: AOL רכשה את חברת הפרסום בווידיאו Adap.tv תמורת 405 מיליון דולרים, באתר "אנשים ומחשבים", 7 באוגוסט 2013
  71. ^ אור הירשאוגה, AOL מקימה חטיבת וידאו בינלאומית; מרכז הפיתוח יישאר בישראל, באתר TheMarker‏, 23 באוקטובר 2013
  72. ^ Mark Sweney, Guardian signs global video deal with AOL On, The Guardian, ‏26 MAY 2015
  73. ^ ענבל אורפז, רן הר נבו, הישראלי הבכיר ב-AOL, פורש מהחברה וחוזר ליזמות, באתר TheMarker‏, 7 באוקטובר 2014
  74. ^ רועי גולדנברג, ‏"AOL מחפשת בישראל שת"פ, השקעה או רכישה", באתר גלובס, 1 באפריל 2015
  75. ^ אלירן רובין, ענקית התקשורת ורייזון הקימה פעילות השקעות בישראל: "חייבים נוכחות בשטח", באתר TheMarker‏, 28 ביוני 2017
  76. ^ מאיר אורבך, ורייזון סוגרת את פעילות ההשקעות ישראל, באתר כלכליסט, 6 במרץ 2023
  77. ^ אסף גלעד, ‏ענקית אינטרנט אמריקאית סוגרת תחום פעילות מרכזי, וגלי ההדף עשויים להגיע עד לרמת גן, באתר גלובס, 14 בפברואר 2023
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אמריקה_און_ליין&oldid=39607969"