שלום חנוך

שלום חנוך

שלום חנוך בהופעה במועדון זאפה תל אביב, אוגוסט 2010
לידה	1 בספטמבר 1946 (בן 78) ה' באלול ה'תש"ו משמרות, פלשתינה (א"י)
מוקד פעילות
תקופת הפעילות	מ-1964
מקום לימודים	בית צבי
סוגה	רוק • הארד רוק • פופ • זמר עברי • בלוז
סוג קול	בריטון
שפה מועדפת	עברית
כלי נגינה	גיטרה
חברת תקליטים	פונודור DJM אן אם סי / סי בי אס הד ארצי התו השמיני
שיתופי פעולה בולטים	אריק איינשטיין, אורי זוהר, צבי שיסל, ג'וזי כץ השלושרים, תמוז, שלמה ארצי
בת זוג	לימור חנוך ירון
צאצאים	מאיה חנוך, רומי חנוך
מספר צאצאים	2
פרסים והוקרה	• פרס אקו"ם לשיר השנה (2003) • פרס על מפעל חיים מטעם איגוד אומני ישראל (אמ"י)
www.shalomhanoch.co.il
פרופיל ב-IMDb

שָׁלוֹם חֲנוֹךְ (נולד ב-1 בספטמבר 1946, ה' באלול ה'תש"ו) הוא זמר-יוצר, פזמונאי, משורר, מלחין, מעבד ומפיק מוזיקלי ישראלי, הנחשב לאחד מראשוני היוצרים ברוק הישראלי. יצירתו, הן במסגרת שיתופי פעולה עם אמנים אחרים בתחילת דרכו והן לאחר מכן כמוזיקאי עצמאי, השפיעה רבות על המוזיקה הפופולרית בישראל. במיוחד מוכר שיתוף הפעולה שלו עם אריק איינשטיין, שהניב את אלבומי הרוק הישראליים הראשונים. חתן פרס אמ"י למפעל חיים (2022).

עבודתו המוזיקלית של חנוך זכתה לאורך השנים להערכה רבה מצד קהל המאזינים ומצד המבקרים. הוא נחשב לאחד מגדולי היוצרים בישראל, מהווה השראה למוזיקאים ואף זכה לאלבומי מחווה מצד אמנים שונים בישראל.

ביוגרפיה

שלום חנוך במופע במסגרת פסטיבל בנימינה ליצירה ישראלית

תחילת הדרך

שלום חנוך נולד בקיבוץ משמרות לשרה וחיים חנוך, יוצא לטביה מהעיירה וארקליאן, ואחד ממייסדי הקיבוץ. כבר כילד גילה את כישרונו המוזיקלי, כאשר ניגן על חלילית ומנדולינה, ובטרם גילה את הרוק נחשף למגוון רחב של סגנונות מוזיקליים, ממוזיקה קלאסית, דרך שירי עם רוסיים ועד גוספל ובלוז.

כשהיה בן 12 קיבל חנוך גיטרה והתחיל לנגן ולחבר שירים, ובגיל 14 כתב והלחין את שירו הראשון, "לילה". כמה משיריו הבאים נכתבו עבור להקת הקיבוץ, "המשמרון", שבה היו חברים גם חנן יובל ומאיר אריאל. אחדים מהם התפרסמו אחר כך בביצועיהם של זמרים אחרים, כ"אגדת דשא", "ניסע לים", "ריסים" ו"יום אחרון".

בגיל 16 התחיל ללמוד בבית הספר לתיאטרון "בית צבי".

שירו הראשון של חנוך שיצא לרדיו היה "סתיו", שהלחין למילותיה של חברתו שמרית אור, גם היא תלמידה צעירה ב"בית צבי". את השיר ביצע הצמד חדווה ודוד.

להקת הנח"ל

עם גיוסו לצה"ל התקבל חנוך ללהקת הנח"ל, והשתתף בתוכניות "מהנח"ל באהבה" (1966) ו"הנח"לאים באים הנח"לאים באים" (1967). בין השאר בלט קולו בשירים "סרנדה לעדה", "ארבע אחרי הצהריים", ואלס להגנת הצומח, "הללויה", "הייתי נער" ו"אילו ציפורים". לתוכנית "הנח"לאים באים הנח"לאים באים" הלחין שיר אחד בשם "רכלניות". חנוך השתחרר מן הלהקה בתחילת שנת 1968, לא לפני שהקליט יחד איתה את התקליט "כל הכבוד לנח"ל", שכלל את מיטב להיטי להקת הנח"ל משנות החמישים עד תחילת שנות השישים. בתקליט זה שר חנוך את השיר "מטרייה בשניים" יחד עם כוכבת הלהקה שולה חן. השניים צוינו לראשונה על גבי העטיפה כסולני השיר, דבר שהיה חדשני בתקליטי הלהקות הצבאיות.

תחילת הקריירה

בשנת 1967 החל חנוך להופיע במועדון "החלונות הגבוהים" בתל אביב עם שירים שכתב, כחימום ללהקת החלונות הגבוהים. השחקן יוסי פולק הוא שהכיר בין חנוך הצעיר לבין מי שהיה כבר אז אחד הכוכבים הגדולים בישראל, אריק איינשטיין, שהבחין בכישרונו וביקש ממנו לכתוב לו שירים. באמצע 1967 יצא התקליטון "הגר", ובו ארבעה שירים, כולם בהלחנתו של חנוך: "הגר" (שחנוך כתב גם את מילותיו), "שבת המלכה", "ריסים" ו"פתאום בלעדיו". שירים אלו נכללו כעבור שנה באלבום האוסף "ישן וגם חדש", שאיגד את רוב הקלטותיו של איינשטיין ב"הד ארצי" בשנות השישים.

הפריצה הגדולה של חנוך התרחשה בשנת 1968, כאשר הקליט איינשטיין את אלבומו השני, "מזל גדי", שבו הלחין חנוך את כל השירים, ואף כתב את המילים לשישה מתוכם. בין השירים היו "רוח רוח", "הימים הארוכים העצובים", "לילה", "סיפור מותם של עלמה ועלם" ו"מכופף הבננות". שיתוף הפעולה בין השניים המשיך גם בפסטיבל הזמר תשכ"ט, שבו ביצע איינשטיין את שירו של חנוך "פראג". השיר המורכב, שעסק בפלישה הסובייטית לצ'כוסלובקיה, היה חריג בין שירי הפסטיבל האחרים בכך שעסק באקטואליה. הוא הגיע למקום השביעי בפסטיבל אך זכה להצלחה ולהשמעות ברדיו בתקופה שלאחר מכן. השיר נכלל באלבומו של איינשטיין "פוזי", שיצא באותה שנה.

ב-1969 הצטרפו חנוך וחברו ממשמרות ומלהקת הנח"ל חנן יובל לשלישייה שהקים והפיק בני אמדורסקי, "השלושרים". חנוך הלחין רבים משירי ההרכב, בהם "מי מפחד מגברת לוין" (מילים: יהונתן גפן), "לילי שלי" (מילים: יענקל'ה רוטבליט), "צרות טובות" (מילים: שמרית אור), "האוהבים את האביב" (מילים: יורם טהרלב) ואחרים.

בשנים אלה הרבה חנוך לכתוב לאמנים אחרים: לשולה חן הלחין את "אוריה החיתי" (מילים: יהונתן גפן), "תחת כובד התפוח" (מילים: יורם טהרלב) ו"איזידור" (מילים: שמרית אור), לפופיק ארנון את "בלדה בין כוכבים" (מילים: יענקל'ה רוטבליט), לאושיק לוי את "חוזה לך ברח" (מילים: יענקל'ה רוטבליט) "לישון לישון" (מילים: מאיר אריאל) ו"אם אלוהים היה רוצה", לשלישיית "שובבי ציון" את "השומרים" (מילים: עלי מוהר) "נוגה" (מילים: מאיר אריאל) ו"היי אישה" (מילים: מאיר אריאל), ולשלישיית הגשש החיוור תרם לחן לשירו של נסים אלוני "כמו אריה וכמו קוף".

באותה שנה העלתה "להקת הכולבויניק" של קיבוץ נחל עוז את ההצגה המוזיקלית "קנטטה לקיבוץ", שהלחין חנוך.

מהפכת הרוק

בשנת 1970 יצרו איינשטיין, חנוך ולהקת הצ'רצ'ילים צליל ישראלי חדש, שהושפע מהרוקנ'רול האנגלו-אמריקני. צליל זה בא לידי ביטוי באלבום "שבלול", שבו הלחין חנוך את כל השירים. האלבום היה משופע להיטים, בהם "מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר", "אבשלום", "קח לך אישה", "לילה של כוכבים", "אל תוותרי עלי", "אני שר", "למה לי לקחת ללב", "מה שיותר עמוק יותר כחול" ו"טוב לי". הצ'רצ'ילים, שניגנו ברוב שירי האלבום, הייתה להקה שהושפעה מהפסיכדליה של סוף שנות השישים, והדבר בא לידי ביטוי בחלק מן השירים, כמו בסולו הגיטרות בשיר "מה שיותר עמוק יותר כחול", שבו שר חנוך לבדו. ביטוי נוסף לחדשנות התקליט היה השוני בטקסטים. שפת השירים הייתה שפה מדוברת ולא שפה גבוהה, שאפיינה את הפזמונאות העברית עד אז. השיר "אני שר" היה במקור שיר מלא גסויות, ועוּדן בגרסת התקליט. לצד שירים חדשניים אלה הופיע באלבום שיר אחד בסגנון ארץ ישראל, "הבלדה על יואל משה סלומון", שכתב יורם טהרלב. באותה שנה השתתף חנוך בסרטו של בועז דוידזון "שבלול", שתיעד, בין היתר, את תהליך הפקת האלבום.

"פלסטלינה", האלבום המשותף הבא של איינשטיין וחנוך, יצא לשוק כארבעה חודשים אחרי "שבלול". שירי האלבום, שבו נטלו חלק כל חברי חבורת לול, הוצגו גם בתוכנית הטלוויזיה השנייה שהפיקה החבורה, "לול 2". מהאלבום התפרסמו השירים "אמא שלי", "מאיה", הדואט של איינשטיין וג'וזי כץ "מה איתי", "כתבו עליו בעיתון" ו"שחק אותה".

באותה שנה (1970) כתב והלחין חנוך את שיר הנושא לסרט "התרוממות" של אורי זוהר ואז יצא חנוך ללונדון בניסיון לפתוח בקריירה בינלאומית. שירים שלו הופיעו גם באלבומים הבאים של איינשטיין שבהם לא השתתף - "ילדים" (עם רוב הכסלי, 1971), "יסמין" ו"סע לאט" (1974).

קריירה בינלאומית

בלונדון הוחתם חנוך על ידי המפיק דיק ג'יימס, שבאותה תקופה ניהל גם את אלטון ג'ון. בשנת 1971 הקליט חנוך אלבום סולו באנגלית בשם "Shalom" בחברת התקליטים של ג'יימס DJM, כשהוא מלווה בנגניו של אלטון ג'ון באותה תקופה, ובראשם הגיטריסט כיילב קוואי. התקליט הורכב בחלקו משירים שהוקלטו בעבר בעברית ("מאיה", ונעימת "פלסטלינה" שחוברו לה מילים באנגלית), ושירים שנכתבו במיוחד לאלבום. אחדים מאלה זכו מאוחר יותר לגרסאות עבריות באלבום של להקת "תמוז" ובאלבומי הסולו של חנוך. אחד השירים, "You Do Need Some Sleep", הוקלט מחדש בעברית רק כ-25 שנים מאוחר יותר לאלבומו של שלום "ערב ערב" (1997). שיר נוסף מהאלבום, "Under Tropical Moonlight", זכה להצלחה מינורית בארץ, אך התקליט עצמו נכשל מסחרית.

שלום חנוך ואמנים נוספים מחבורת לול, מופיעים בפני חיילים במהלך מלחמת יום הכיפורים

בתקופה זו ביקר חנוך בישראל מספר פעמים, ובין היתר הקליט את שיר הנושא לסרטו המפורסם של אורי זוהר, "מציצים", שאותו גם כתב והלחין. עם שובו ארצה ב-1973 טען חנוך כי היה לו מאוד קשה להצליח מחוץ לישראל, וכי קשה לו לכתוב באנגלית, ולכן חזר לישראל.

האלבום יצא גם בישראל בשנת 1971, בחברת "התקליט חיפה" שהיו נציגי חברת DJM בישראל. בשנת 1976, בעקבות יציאת אלבומה של להקתו תמוז, הודפס האלבום "Shalom" בישראל במהדורה נוספת, על ידי חברת סי.בי.אס, אך עד מהרה אזלו העותקים המעטים שהודפסו. האלבום לא הודפס שוב, ולא הופץ לציבור הרחב במהדורת תקליטור.

השיבה לישראל ולהקת תמוז

בשנת 1973 חזר חנוך לישראל. הקלטותיו הראשונות היו השירים "לך לפסיכיאטר", "לא יודע איך לומר לך" ו"בואי לרקוד" עם הרכב של מוזיקאים אמריקאים, להקת בני נח בהנהגתו של פרד פילד, אך העבודה לא המשיכה לכלל אלבום שלם. עוד באותה תקופה הקליט קולות רקע במופע "זה הכל בינתיים, בינתיים זה הכל" של יהונתן גפן ודני ליטני.

ניסיונו של חנוך להקים הרכב על בנוסח קרוסבי, סטילס, נאש ויאנג עם מתי כספי, אריאל זילבר ודני ליטני הוביל (עם פרישתם של כספי וליטני) לשיתוף פעולה בין זילבר וחנוך ובהמשך גם להקמת להקת תמוז עם יהודה עדר (גיטרה) מאיר ישראל (תופים) ואיתן גדרון (בס). תמוז הפכה ללהקת הרוק הישראלית המשמעותית ביותר של שנות ה-70 ואלבומה היחיד של הלהקה, "סוף עונת התפוזים" (1976) בהפקתו המוזיקלית של לואי להב, נחשב לאבן דרך בתולדות הרוק הישראלי, ולאלבום הבולט ביותר של תקופתו.

"תמוז" יצאה לסיבוב הופעות מצליח על מנת לקדם את האלבום. אמנם הלהקה זכתה לקהל מעריצים גדול אך ההפקה המהוקצעת עלתה כסף רב והלהקה הפסידה הון. על רקע המצב הפיננסי הקשה, ועקב חוסר שביעות רצון של זילבר מהכיוון המוזיקלי המלוטש שהניב שיתוף הפעולה עם להב, נוצר מתח רב בינו ובין חברי הלהקה והמצב החמיר עד כדי כך, שזילבר היה עולה להופעות עם שקית נייר על ראשו, ולפעמים אף הורס קטעים בכוונה. הלהקה החליטה להתפרק, אך ערכה סיבוב הופעות מוצלח אחרון כדי לכסות את חובותיה. על להקת תמוז, האלבום "סוף עונת התפוזים" ותרומתו האדירה לרוק הישראלי נכתב הספר "וכשאפתח את הדלת" של בועז כהן (מרום תרבות ישראלית, 2017).

"אדם בתוך עצמו"

ערך מורחב – אדם בתוך עצמו

לאחר פירוק תמוז הקליט חנוך את אלבום הסולו הראשון שלו בעברית, "אדם בתוך עצמו" (1977). השירים היו שקטים ומינוריים, בהם שיר הנושא ו"לילות שקטים". רוב שירי האלבום עסקו בחייו של חנוך עצמו, שהיה לאחר פרידה קשה מאשתו. באלבום ניגנו אלונה טוראל על פסנתר וכלי הקשה, אוהד אינגר על גיטרה בס, אלון הלל על תופים וכלי הקשה, חיים קריו על גיטרה חשמלית ואקוסטית, וכן חנוך עצמו בגיטרות אקוסטיות. את ההפקה לאלבום ביצע לואי להב.

בשנת 1978 הופיע חנוך בפסטיבל נביעות 1978, שנערך בנואיבה. הופעותיו בפסטיבל זכו להצלחה רבה והיו משיאי הפסטיבל. בתקופה זו הקליט את השירים "כל זמן זה הזמן" ו"היה כדאי" שהיו להיטים גדולים. באותה שנה הפיק מוזיקלית את אלבום הבכורה של חברו מאיר אריאל, "שירי חג ומועד ונופל". הייתה זו הפעם הראשונה שבה היה חנוך חתום על אלבום כמפיק מוזיקלי.

שלום חנוך עם אריק איינשטיין, ועימם דפנה ארמוני, 1979

בשנת 1979 יצאו אריק איינשטיין ושלום חנוך למסע הופעות משותף. המופע הוקלט בהיכל התרבות ויצא על גבי האלבום "אריק איינשטיין ושלום חנוך בהופעה משותפת". האלבום כלל שירים חדשים של איינשטיין וחנוך כשאחד מהם הוא השיר "סן פרנסיסקו על המים".

בשנת 1980 הפיק מוזיקלית את אלבומו של אריק איינשטיין "ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ד': משירי סשה ארגוב". באותה שנה כתב והלחין ליהודית רביץ את "שיר ללא שם". בנוסף הלחין לאלבומו של אריק איינשטיין "חמוש במשקפיים" את השירים "עצים", "סן פרנסיסקו על המים" ו"תל אביב גדות הירקון 1950". בשנת 1981 הלחין לנורית גלרון את השיר "כי האדם עץ השדה" למילותיו של המשורר נתן זך.

חתונה לבנה

ערך מורחב – חתונה לבנה

ב-1981 יצר חנוך את אחד האלבומים החשובים בקריירה שלו: "חתונה לבנה". המעבד ירוסלב יעקובוביץ', והמנהל האומנותי לואי להב שמו דגש על תפקידי הכלים, ונוצר צליל כבד ולעיתים צורמני שהאפיל על השירה של חנוך. חנוך חדל לשיר בקול הגבוה שאפיין אותו בתחילת הקריירה, והחל לשיר בקול נמוך וצרוד - סגנון שירה שמלווה אותו מאז לאורך כל הקריירה. השירים היו מורכבים גם מבחינת הטקסט, ועסקו בגירושיו של חנוך, יחסים, כסף והצלחה. בין השירים היו "הדרכים הידועות", "חתונה לבנה" ו"שיר דרך" היותר קליל. האלבום לא זכה להצלחה מסחרית גדולה בזמנו, אך כיום הוא מזוהה כחדשני לתקופתו, ביצירת רוק כבד ומחוספס בעברית.

בשנת 2008 הוציאה חברת הד ארצי בהפקתו של משה לוי אלבום מחווה ל"חתונה לבנה", בשם "הדרכים הידועות". האלבום כלל גרסאות כיסוי של שירי האלבום, שבוצעו על ידי זמרים שונים. התפרסמו מתוכו ביצועיהם של אביתר בנאי ל"חתונה לבנה", של אסף אמדורסקי ל"זה רק געגוע" ושל מוש בן ארי ל"הדרכים הידועות".

המשך שנות ה-80

בשנת 1983 הקליט חנוך את האלבום "על פני האדמה", שכלל בעיקר חידושים לשירים שכתב לאמנים אחרים, "כי האדם עץ השדה", "עצים", ו"הבלדה על יואל משה סלומון". לצדם מנה האלבום שלושה שירים חדשים: "על פני האדמה", "ירוק על ירוק" ו"ניגע אל החלום". להפקה המוזיקלית באלבום היה שותף לראשונה משה לוי, שהפיק מאז את כל אלבומיו של חנוך. האלבום לא הצליח, וכן גם המופע שקידם אותו, ולאחר מכן לקח חנוך הפסקה למשך שנה.

בדצמבר 1984 וינואר 1985 הקליט חנוך את אלבומו המצליח ביותר, "מחכים למשיח", שבו בלטו שירי מחאה פוליטיים וחברתיים: "מחכים למשיח", שעסק במשבר מניות הבנקים ובמשבר הכלכלי, "לא עוצר באדום", שההשערה הרווחת היא שנכתב על אריאל שרון, שר הביטחון במלחמת שלום הגליל, "אין מחלוקת" ו"שוקו". לצדם נכללו שירים אישיים כמו "זה לא נוח" ושירי אהבה כמו "קרן שמש מאוחרת" ו"דז'ה וו". האלבום כלל הפקה יותר פופ-רוקית שהתאימה לרוח התקופה ולמוזיקה האמריקאית הפופולרית של ברוס ספרינגסטין, שהצליח באותו זמן עם האלבום "Born In The USA". האלבום יצא במרץ 1985 והצליח רבות ביקורתית ומסחרית, ומכר עד סוף שנות ה-90 בפורמט של תקליט ובהוצאה מחודשת על דיסק כ-70,000 עותקים. הופקו קליפים לשירים "מחכים למשיח" ו-"דז'ה וו", שצולמו בהאנגר בנמל יפו שם נערכו חזרות לפני תחילת סיבוב ההופעות "מחכים למשיח". עם חנוך בשירה וגיטרה השתתפו המעבד משה לוי בקלידים וקולות, חיים רומנו בגיטרה, אוהד אינגר בבס ואלון הלל בתופים. בחלק מההופעות הצטרפו ירוסלב יעקובוביץ' בסקסופונים ודפנה ארמוני בשירה.

בעקבות האלבום תכנן חנוך מסע הופעות באולמות קטנים, אך בסופו של דבר הוחלט לקחת הימור, ולערוך ארבע הופעות אצטדיון גדולות בבריכת הסולטן בירושלים, באמפיתיאטרון בקיסריה, באמפי בצמח (במסגרת "ליל אהבה בצמח") ובפארק הירקון, שם הופיע חנוך מול 150,000 איש. הופעות אלו נחלו הצלחה חסרת תקדים, שהפכה את חנוך לכוכב הרוק הפופולרי בישראל באותה תקופה. התופעה "מחכים למשיח" והביקוש הבלתי נגמר הובילו לכך שנערכו עוד 10 הופעות ענק ב-1985, ביניהם בפסטיבל טאבה ביולי ובהיכל התרבות בתל אביב, ולעוד סיבוב שנקרא "מחכים למשיח ב'" עם 14 הופעות באמצע 1986, ביניהם שוב בפארק הירקון, בצמח, בבריכת הסולטן ועוד.

בשנת 1986 הפיק חנוך מוזיקלית את אלבום הבכורה של דפנה ארמוני, וכתב והלחין בו את רוב השירים, בהם "אלה", "אוהבת אותך עוזבת אותך", "למה דווקא איתך" ו"היא תיקח אותך". באותה שנה חיבר את המוזיקה לסרט כפפות בבימויו של רפי אדר.

שלום חנוך בפסטיבל ערד, 1992

בשנת 1988 הפיקה גרושתו של חנוך, ליהי, סרט המתעד את הופעותיו בשם "רומן אמיתי". בסרט תועדו הופעותיו בשנה זו בעיקר עם חומר חדש שטרם יצא על גבי אלבום. הקהל עדיין נהר להופעות, אך לא עיכל בקלות את השירים החדשים. בהמשך השנה הופיעו שירים אלה ואחרים באלבום "רק בן אדם", שכלל שירים כ"נגד הרוח", "כדי לחיות", "בסוף אמצא אותך" ושיר הנושא. האלבום לא זכה להצלחה, לדעת חנוך מכיוון שנגינת הכלים הוקלטה באנגליה ואילו השירה בישראל, מה שגרם, לכאורה, לניתוק מסוים בין השניים. האלבום קיבל גם ביקורת על כך שניגנו נגנים לא ישראלים. גם ההופעות שליוו את האלבום לא זכו להצלחה רבה.

שנות ה-90

בשנת 1991 הקליט חנוך את אלבומו "בגלגול הזה", שזכה להצלחה גדולה. בין השירים בלטו "אומרים שבלי" (למילותיו של מאיר אריאל), "דיאלוג", "בדיוק כמוך", שיר הנושא ו"ככה וככה", שהיה הסינגל המצליח ביותר מהאלבום.

בשנת 1992 הוציא אוסף שירים שקטים (חלקם מתוך סיבוב הופעות אקוסטי שנקרא "מישהו הפסיק את הזרם"), בשם "לא יכול לישון עכשיו", ובו שיר אחד חדש, "מביאה הכל", שהוקדש לידידתו של חנוך, השחקנית טליה שפירא, שנפטרה באותה תקופה.

בשנת 1994 הקליט חנוך את אלבומו "א-לי-מות", שבו בלטו השירים "לאט לאט", "אל תוותר", "במכונית החדשה של אבא" ושיר הנושא. אלבום זה נחשב לאלבום איכותי, ותוכנו עסק בעיקר באלימות המתגברת והולכת בארץ.

בשנת 1997 הקליט חנוך את אלבומו "ערב ערב", שבו בלטו השירים "אל תקרא לי עם", "המלצה ליומית", "הליקופטר", "לעולם לא אעזוב אותך עוד", "אוזניים לטלפון" ושיר הנושא. בהמשך השנה הלחין לאלבומו של אריק איינשטיין "לאן פרחו הפרפרים" את השיר "שלום חבר" למילותיו של יעקב רוטבליט, שנכתב לזכר ראש הממשלה יצחק רבין. היה זה שיתוף פעולה ראשון של איינשטיין ושל חנוך לאחר 17 שנה. שיתוף הפעולה הביא להקלטת אלבום משותף של השניים, "מוסקט", שיצא ב-1999. חנוך הלחין את כל שירי האלבום, כתב את המילים לחלק מהם, ועיבד אותם יחד עם משה לוי ואמיר צורף. בין השירים בלטו הדואט של חנוך ואיינשטיין "כל אחד רוצה", "גיטרה וכינור" ו"שמור על עצמך".

העשור הראשון של המאה ה-21

שלום חנוך בהופעה, 2007

בשנת 2001 הפיק לייבל עצמאי בשם C90 בוטלג של חנוך מסיבוב ההופעות של "חתונה לבנה", בשם "לבן של חתונה". בדיסק הכפול, שהופץ בעשרים עותקים ממוספרים בלבד, תועדה הופעה שהוקלטה על טייפ פשוט בתיאטרון "הדר" בגבעתיים בינואר 1982. בשנת 2002, במלאת 25 שנים לצאת האלבום "אדם בתוך עצמו", הוצא האלבום מחדש בתוספת הקלטה מחודשת של השיר "כל פעם קצת יותר" (שהופיע בעבר ב"ערב ערב") שהוקלטה בשנת 2000 בביתו של טכנאי ההקלטה טומי פרידמן בשיתוף עם דויד ברוזה.

בשנת 2001 הלחין חנוך שני שירים לאלבום לאט של יוסי בנאי, "מכתבים ברוח" ו"איך זה קורה", שניהם בהפקתו המוזיקלית של יונתן בר גיורא.

בשנת 2003 הקליט חנוך את אלבומו "אור ישראלי", פרויקט משותף שלו עם להקת הרוק מוניקה סקס, שמלווה אותו באלבום. באלבום בלטו השירים "אהבת נעורי", שיצא כסינגל רק לאחר שזכה להצלחה בתחנות הרדיו, הסינגל הראשון "היום", "ראש המשלה" הפוליטי ושיר הנושא.

בשנת 2004 הוקלט המופע "יציאה" של חנוך עם משה לוי, ויצא כאלבום הופעה אקוסטי כפול. בסוף השנה הוציאה חברת "מדיה דיירקט" אוסף בן חמישה תקליטורים, המסכם את הקריירה של חנוך מתחילתה ועד אז. באלבום נכללה גרסה חדשה של חנוך לשיר "למה לי לקחת ללב". בקיץ 2005 חבר חנוך לשלמה ארצי למופע משותף בשם "התחברות". המופע זכה להצלחה רבה, ויצא גם הוא באלבום כפול וב-DVD. עבור המופע כתבו ארצי וחנוך ביחד את השיר "אני רואה אותך".

משנת 2005 מופיע חנוך בקביעות במועדון הבארבי בתל אביב, במופעים שנפתחים בשעות הקטנות של הלילה. מופעים אלה, שזכו לשם "חיות לילה", תועדו על גבי DVD שיצא במארז אחד עם אלבומו "שלום חנוך" מ-2009.

בשנת 2008 הופיע ככוכב אורח בתפקיד עצמו בתוכנית הפרודיה "רד בנד", שעוסקת בעולם המוזיקה הישראלי.

באפריל 2009 הוציא חנוך את האלבום "שלום חנוך", בהפקה מוזיקלית של משה לוי ואייל קצב. הסינגלים שקדמו לאלבום היו "פתוחים לאהבה", שיר המחאה "אלוהים" ו"אומרת לי לעד".

בספטמבר 2009 זכה שירו של שלום חנוך "מחכים למשיח" בתואר "השיר הטוב ביותר בכל הזמנים" במוסף "7 לילות" של "ידיעות אחרונות", שהוצא לכבוד ראש השנה. המדרגים היו אנשי מוזיקה בכירים. בשנת 2021 פרסם שולי רנד קאבר לשיר, הקאבר מסתיים בשורה מתוך השיר אני מאמין.

העשור השני של המאה ה-21

שלום חנוך ומשה לוי במופע "יציאה"

ב-2010 יצא חנוך עם סדרת מופעים בשם "ארבע תחנות", העוברת בתחנות הזמן שלו כיוצר. התחנה הראשונה הוקדשה לאלבומים "שבלול", "פלסטלינה" ו-"Shalom", השנייה ל"אדם בתוך עצמו" ו"סוף עונת התפוזים", השלישית ל"חתונה לבנה" ו"על פני האדמה" והרביעית ל"מחכים למשיח" ו"רק בן אדם". בהופעות נהג לארח בהפתעה אמנים כדוגמת: אהוד בנאי, ברי סחרוף, ריטה, אביב גפן, תום ואורית פטרובר (היהודים), נינט טייב, אסף אמדורסקי, דנה ברגר, יזהר אשדות וקרן פלס. הופעות אלו תועדו הן על גבי אלבום הופעה בן ארבעה תקליטורים, והן על גבי DVD.

במרץ 2012 יצא אלבום ההופעה של חנוך "יציאה 2", שכלל שירים נוספים מהמופע "יציאה". באותה שנה יצא גם אלבום בשם "לילה של כוכבים", ובו גרסאות כיסוי של אמנים שונים לשיריו של חנוך, שעובדו כשירי ילדים.

בשנת 2014 נודע כי חנוך עובד על אלבום אולפן חדש. ב-1 באפריל באותה שנה הוציא את הסינגל "זאת'י ההורה", שיר שלבסוף לא שולב באלבום.

ב-4 בינואר 2015 יצא הסינגל הראשון מתוך האלבום, "תמיד זה עכשיו". הסינגל הגיע למקום השביעי במצעד השבועי של מדיה פורסט. ב-3 במרץ באותה שנה הופיע חנוך בתוכנית "גב האומה" והציג בהופעת בכורה את השיר "אנשים". למחרת, ב-4 במרץ, יצא הסינגל הרשמי לתחנות הרדיו. האלבום המלא, אשר נקרא "המקרה והטעות", יצא ב-20 במרץ 2015. לסינגלים, ולשירים נוספים מהאלבום, צולמו גם קליפים בבימויו של הבמאי והעורך עודד פרבר. בעקבות האלבום יצא שלום חנוך לסיבוב הופעות ארצי, בין השאר במועדון הזאפה, מועדון הפורום בבאר שבע ובפסטיבל ישראל. ב-22 באוקטובר באותה שנה קיים מופע מיוחד בפסטיבל הפסנתר, "צד ב'", ובו ביצע שירים שמעולם לא בוצעו בהופעותיו.

ב-29 בנובמבר 2015 הוציא חנוך סינגל חדש, "גיטרה", שמקדם את חידוש סיבוב ההופעות האקוסטי משנת 1992 "מישהו הפסיק את הזרם" עבור מועדון בארבי. ב-29 בינואר 2016 התקיימה ההופעה הראשונה.

ב-26 במאי 2016 הוציא את הסינגל "המדינה הזאת צריכה אמא", שיר מחאה פמיניסטי שעתיד היה להשתלב באלבומו הבא. ב-8 ביולי באותה שנה הוציא כסינגל את "איך זה את", שיר שהופיע באלבומו עם אריק איינשטיין "מוסקט", שהקליט מחדש בדואט עם הזמרת שרית חדד. ב-30 באוגוסט באותה שנה הוציא את הסינגל "זום" - שיר הנושא מתוך אלבומו החדש, וב-4 בספטמבר באותה שנה יצא האלבום המלא - "זום".

ב-20 וב-22 בספטמבר 2018, שלום חנוך ומתי כספי קיימו מופע משותף, "העיקר זה השירים", שנערך במשכן אמנויות הבמה בתל אביב. בעקבות הצלחת המופע השניים המשיכו לסיבוב הופעות משותף. בשנת 2019 השתתף במופע מחווה לאלבום "מזל גדי" שיצר עבור אריק איינשטיין כחמישים שנה לפני כן.

בסוף 2020 הלחין חנוך וביצע עם נינט טייב את השיר "לילה טוב תפילילה" - השיר הפותח את האלבום "שרים תפילילה", ובו ביצועים מולחנים לשירי ספר הילדים המצליח "תפילילה" שכתבה ביתו מאיה חנוך עם מיכל כהן-חי. האלבום יצא בהליקון (חברה) בהפקתו המוזיקלית של יונתן בר גיורא וזכה ללמעלה מחצי מיליון האזנות בשנת 2021.

שנות העשרים המאה ה-21

במהלך שנת 2020, עם השבתת עולם התרבות עקב פרוץ משבר הקורונה, הוציא את השיר "הטוב, הרע ואחותך", יחד עם הראפר טונה. באותה שנה הציג בפסטיבל הפסנתר, שנערך במתכונת טלוויזיונית בערוץ כאן 11, את המופע "תמונת מצב", שכלל שירים ברוח אקטואלית. בפברואר 2021 הוציא את שיר המחאה "שלטון".

ב-26 באפריל 2021 יצא אלבומו ה-14 בעברית, אלבום אקוסטי ברוחו שהוקלט בשיתוף המוזיקאים משה לוי (פסנתר), אלי מגן (קונטרבס) ותמיר מוסקט (תופים) - "הרצל לילנבלום". האלבום זכה לביקורות אוהדות בקרב מבקרי המוזיקה.

ב-2022 השתתף ב"שלום" - סדרה דוקומנטרית בת 3 פרקים שצילמה ענת גורן, ושמתעדת בין היתר את יצירת האלבום "הרצל לילנבלום". בהמשך השנה הוציא ספר שירה ראשון - "פתקים" - המכיל גם כמה מפזמוניו. בסוף אותה שנה קיבל פרס מפעל חיים מטעם אמ"י וכן תואר דוקטור לשם כבוד ממכון ויצמן.

ב-2024 השתתף בטקס הזיכרון הלאומי, וביצע את השיר "ילדים של החיים".

זמר מחאה

שלום חנוך נודע במשך רוב שנות פעילותו כזמר מחאה חריף, ואף נחשב על ידי רבים כמי שפיתח את ז'אנר "שירי המחאה" בזמר העברי ^{[דרוש מקור]}. שירו "מחכים למשיח" נחשב לשיר המחאה הבולט ביותר ברוק הישראלי וכאב הטיפוס של שירי המחאה בישראל^{[דרוש מקור]}.

בין שירי המחאה הידועים שכתב:

• מחכים למשיח - שיר שנכתב בתקופת משבר מניות הבנקים. למרות היותו שיר בעל טקסט נוקב, הפך השיר ללהיט הגדול ביותר של חנוך בכל שנות הקריירה שלו, ולמזוהה עמו ביותר.
• "לא עוצר באדום" - שיר אנטי-מלחמתי שכתב חנוך בזמן מלחמת שלום הגליל. רבים מאמינים שהשיר נכתב על שר הביטחון אריאל שרון, אף על פי שחנוך טען שלא כיוון באופן ספציפי על שרון, ושהתיאורים בשיר תקפים לגבי כל אישיות שלטונית שרואה בכוח פיזי אמצעי להשגת יעדים.
• "לצאת מהלחץ" - שיר אנטי-ממסדי היוצא בעיקר נגד שלטון הדת והלאומנות.
• "אל תקרא לי עם" - שיר אנטי-דתי, בעל קונוטציה אתאיסטית מובהקת, שגם מביע סלידה מהלאומנות ומהמיליטריזם.
• "ראש המשלה" - השיר בקצב ההיפ הופ מבקר, תוך שימוש בהומור שחור, את התנהלות ראש הממשלה בפרט ואת הממשלה ושריה בכלל. כמו כן השיר כולל ביקורת נגד תרבות השכול הישראלית ("ראש המשלה" - הטעות במקור).
• "אלוהים" - בשיר מביע חנוך את סלידתו מעסקנות דתית ומפקפק בכנות מניעיהם של אנשי ציבור דתיים.
• "המדינה הזאת צריכה אמא" - השיר הוא בעל טקסט פמיניסטי. הוא מתאר מצב קיומי דיסטופי ומשתוקק למנהיגות נשית. הפזמון, "המדינה הזאת צריכה אמא", מושר כג'ינגל בחירות.

אלבומיו א-לי-מות ורק בן אדם תוארו כאלבומי קונספט מחאתיים.

חיים אישיים

בשנת 1968 נישא לליהי עפרון-חנוך, נכדתו של גדעון מר ובת-דודתו של ג'וליאנו מר. לשניים בת אחת שנולדה ב-1970, מאיה חנוך - סופרת, במאית, ציירת וכותבת ספרי ילדים (לה הקדיש את שירו "מאיה", עוד בטרם נולדה. הזוג היו חלק מחבורת לול, והקליטו את השיר). נכדו עמרי קרן (בן למאיה חנוך ולדרור קרן) הוא מוזיקאי. חנוך התגרש מעפרון בסוף שנות השבעים; תקופה מסוימת לאחר מכן היה בזוגיות עם השחקנית והזמרת דפנה ארמוני. מאז אמצע שנות השמונים מצוי בזוגיות עם לימור ירון, ולהם בת בשם רומי שנולדה ב-1994, מוזיקאית אף היא. הוא מתגורר בתל אביב בשכונת נווה צדק. בראיונות שונים, וכן בכמה משיריו, הזדהה כאתאיסט.

דיסקוגרפיה

אלבומי אולפן

• Shalom‏ (1971)
• אדם בתוך עצמו (1977)
• חתונה לבנה (1981)
• על פני האדמה (1983)
• מחכים למשיח (1985)
• רק בן אדם (1988)
• בגלגול הזה (1991)
• א-לי-מות (1994)
• ערב ערב (1997)
• אור ישראלי (2003)
• שלום חנוך (2009)
• המקרה והטעות (2015)
• זום (2016)
• הרצל לילנבלום (2021)

עם אריק איינשטיין

• שבלול (1970)
• פלסטלינה (1970)
• מוסקט (1999)

עם השלושרים

• השלושרים (1969)
• היושבת בשורה הראשונה / פגישה לאין קץ (תקליטון), 1970
• זה לא יכול להיות / תסתכל אלוהים ותראה (תקליטון), 1970

עם תמוז

• סוף עונת התפוזים (1976)

הופעות

• בהופעה חיה (1978)
• אריק איינשטיין ושלום חנוך בהופעה משותפת (1979)
• שלום חנוך בהופעה - רומן אמיתי (1989)
• יציאה (במשותף עם משה לוי) (2004)
• שלמה ארצי ושלום חנוך בקיסריה (2005)
• 4 תחנות (2011)
• יציאה 2 (במשותף עם משה לוי) (2012)

אוספים

• לא יכול לישון עכשיו (1992)
• משירי שלום חנוך בשנים 1969–1976 (1995)
• הקופסה (מארז תקליטורים) (2004)
• המיטב (2006)
• האלבומים המקוריים (2013)

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של שלום חנוך

• שלום חנוך, ברשת החברתית פייסבוק
• שלום חנוך, סרטונים בערוץ היוטיוב
• שלום חנוך, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
• שלום חנוך, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• שלום חנוך, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
• שלום חנוך, באתר שירונט
• שלום חנוך, באתר ספוטיפיי
• שלום חנוך, באתר Last.fm (באנגלית)
• שלום חנוך, באתר AllMusic (באנגלית)
• שלום חנוך, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• שלום חנוך, באתר Yandex.Music (ברוסית)
• שלום חנוך, באתר Discogs (באנגלית)
• שלום חנוך, באתר Songkick (באנגלית)
• שלום חנוך, באתר Tab4u
• שלום חנוך, באתר Genius
• שלום חנוך, באתר סטריאו ומונו
• שלום חנוך, דף שער בספרייה הלאומית
• שלום חנוך, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
• שלום חנוך, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
• מידע על שלום חנוך בקטלוג הספרייה הלאומית
• ארנון פלטי וארי קטורזה, לוקליוּת ואקזוטיוּת במוזיקה של שלום חנוך, 1976-1968, עיונים 35, 2021, עמ' 211–250
• שירה חורש, ‏הגלגול הזה, באתר גלובס, 23 בנובמבר 2005
• אלון הדר, חידת שלום חנוך: עבר, הווה, עתיד, באתר nrg‏, 14 במרץ 2009
• תימורה לסינגר, כמה טוב שבאת, באתר ynet, 29 בינואר 2010
• בן שלו, עכבר העיר אונליין, שלום חנוך חוזר לעצמו, באתר הארץ, 10 בפברואר 2010
• יואב קוטנר, צעיר לנצח, באתר ישראל היום, 7 ביוני 2011
• הילה אלפרט, אדם בתוך עצמו, באתר ישראל היום, 3 באוקטובר 2014
• רז ישראלי, מהגרוע לטוב ביותר: כל האלבומים של שלום חנוך, באתר nrg‏, 19 באפריל 2015
• בן שלו, שלום חנוך בן 70: הרבה יותר מרוקר, באתר הארץ, 25 באוגוסט 2016
• חן מלול, שלום חנוך בן ה-16 חוזר לשעות הלילה בבית הילדים, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 19.03.2018
• רז שכניק, שלום חם, באתר "ידיעות אחרונות", 16 במאי 2021
• שלום חנוך באסופת "מלחיני משוררים ישראלים" בעריכת דודו אלהרר, האתר של נילי דגן
• תמונות מהופעה חיה של שלום חנוך, באתר פרפורמרס
• אברהם זיגמן, עם הגיטרה על הכתף: ההקלטה הנדירה של החייל שלום חנוך, 1 בספטמבר 2019