חישוף
"חישוף" (באנגלית: Terrain clearance) הוא מונח צה"לי המתאר פעולה שבה חושפים שטח באמצעות נקיונו ממכשולים ועצמים העלולים לחסום את שדה הראייה או לספק מחסה למחבלים ומטעני חבלה - לרבות קפלי קרקע, צמחייה, מטעים, פרדסים ומבנים. המטרה העיקרית של פעולות החישוף היא למנוע אפשרות למארבים הכוללים ירי נק"ל, ירי נ"ט, מטעני צד ומטעני גחון כנגד אזרחים ישראלים וכוחות צה"ל. את פעולות החישוף מבצע חיל ההנדסה הקרבית באמצעות דחפורי D9 משוריינים המדוגמים במיגון כבד כנגד ירי ומטעני חבלה ומצוידים בכף דחפור ("סכין") כבדה שבאמצעותה מתבצע החישוף.
בהקשר של האינתיפאדה השנייה ביצע צה"ל פעולות חישוף נרחבות בהן יושרו אלפי דונמים של מטעים וחממות ונהרסו אלפי בתים. המטרה של פעולות החישוף הייתה למנוע פיגועי ירי והנחת מטענים על צירי התנועה העיקריים ביהודה ושומרון וברצועת עזה. עיקר פעולות החישוף בוצע ברצועת עזה, שם חושפו שטחים רבים גם על מנת למנוע ירי של רקטות נ"ט על כוחות צה"ל והפגזת יישובים ישראלים בפצמ"רים ורקטות קסאם. סביב ציר כיסופים הרס צה"ל עשרות בתים בח'אן יונס מהם נורתה אש על שיירות אזרחיות של תושבי גוש קטיף. החישוף הנרחב ביותר היה בעיר רפיח הפלסטינית, סביב ציר פילדלפי, בו לטענת ארגוני זכויות אדם הרסו כוחות צה"ל אלפי בתים. בעקבות פעולות החישוף הנרחבות כמות פיגועי הירי והמטענים בדרכים ירדה באופן דרסטי.
צה"ל מבצע באופן קבוע חישוף סביב גדר המערכת של רצועת עזה על מנת למנוע הפעלת מטעני צד קטלניים נגד כוחות צה"ל השומרים על ציר הוברס, ובמהלכו נעקרת בעיקר צמחייה סביב הגדר. במהלך פעולות אלו חשפו הדחפורים המשוריינים מטענים רבים שהטמינו ארגוני הטרור הפלסטיניים.
עמדת ישראל היא שהפלסטינים שאיבדו את רכושם כתוצאה מפעולות החישוף אינם זכאים לפיצוי, מפני שהנזק הוא תוצאה של אירועי לחימה.
בעוד שבצה"ל ראו בפעולות החישוף צורך מבצעי שנועד להגן על ביטחון אזרחי ישראל, פעילי שמאל וארגוני זכויות אדם סברו כי מדובר בעונש קולקטיבי המסב נזק רב לאוכלוסייה חפה מפשע. ארגון בצלם טען כי צה"ל משתמש בפעולות החישוף כאמצעי ענישה על מנת ללחוץ על האוכלוסייה הפלסטינית להפסיק לשתף פעולה עם יורי הקסאמים והמחבלים, במסגרת של לוחמה פסיכולוגית. לדברי הארגון, בחלק מהמקרים הרסו כוחות צה"ל שדות של עגבניות וקישואים, שבהם לא ניתן למצוא מסתור, וכתוצאה מכך נגרם לקרקע נזק ארוך טווח, ובחלק מהמקרים בלתי הפיך, ופרנסתם של אלפי אנשים נפגעה למשך שנים ארוכות[1]. לדעתו של ראש המנהל האזרחי ב-2001, לעיתים מבוצע החישוף בהיקף גדול מזה שמחייבים הצרכים הצבאיים[2].
במלחמת חרבות ברזל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעקבות טבח 7 באוקטובר 2023 פתחה ישראל במלחמת חרבות ברזל נגד חמאס וארגוני טרור נוספים ברצועת עזה. למחרת, חזבאללה הצטרף ללחימה והחל בפעולות טרור בגבול ישראל–לבנון שכללו ירי רקטות ארטילריות על יישובי הגליל העליון.
במסגרת הלחימה ברצועת עזה ביצע צה"ל פעולות חישוף נרחבות ברצועת עזה, בהם אותרו ונחשפו אלפי מטעני חבלה, מטעני גחון ומוקשים, משגרי רקטות מוטמנים ופירי מנהרות טרור של חמאס. תשתיות הטרור שנחשפו הושמדו על ידי חיל ההנדסה הקרבית.
במסגרת הלחימה בגבול הצפון ביצע צה"ל חישוף מטרות של חזבאללה בדרום לבנון באמצעות פצצות ופגזי זרחן לבן, שנועדו לשרוף צמחייה ולחשוף את המערך הצבאי שמוסתר מתחתיה, וכן ליצור מסך עשן כדי לצמצם את שדה הראייה של אנשי חזבאללה המשגרים טילי נ"ט לעבר ישראל. דובר צה"ל, דניאל הגרי, אישר את השימוש של צה"ל בפצצות ופגזי זרחן, ואמר כי ישראל נוהגת בעניין זה על פי הדין הבין-לאומי[3].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ דו"ח בצלם - הרס בתואנה של צרכים צבאיים
- ^ "במחנה",28.12.01, ציטוטים נרחבים מדברי תא"ל דב צדקה בכתבתו של עקיבא אלדר ”לטעמי עשו כמה דברים שחורגים. אחרי האירועים של אלי סיני ודוגית ביצעו חישוף מאוד מסיבי במה שהם קוראים ' התוחמת הצפונית'. הם עקרו מאות דונמים של תות ומטעים וחממות, ולדעתי זה לא הגון ... גם באיו"ש יש מקומות שאנחנו לא נקיים מזה. לפעמים אני מאשר היקף מסוים של חישוף, אבל כשאני מגיע לשטח אני מוצא היפראקטיביות מסוימת של הכוחות...” תא"ל דב צדקה, ראש המנהל האזרחי, ריאיון לעיתון "במחנה" 28.12.2001, המראיין: גיא זקהם; עקיבא אלדר, מה באמת חושב ראש המינהל האזרחי על הכיבוש, באתר הארץ, 7 בינואר 2002
- ^ רון בן ישי, הפצצות שחושפות את הבסיסים הסודיים של חיזבאללה: למה צריך זרחן לבן?, באתר ynet, 11 בדצמבר 2023