אחפיר
| מדינה |
|
|---|---|
| מחוז | מחוז אוריינטל |
| גובה | 268 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 19,630 (2014) |
| קואורדינטות | 34°57′05″N 2°06′09″W / 34.95138889°N 2.1025°W |
|
(למפת מרוקו רגילה)  | |
אחפיר (בערבית: احفير) היא עיר בצפון־מזרח מרוקו, במחוז אוריינטל, בסמוך לגבול עם אלג'יריה. אחפיר ממוקמת על הדרך המובילה אל בירת הנפה, העיר ברקן (אנ'). פירוש שמה בשפה הברברית היא "חורים", שמתייחסים למחצבה שקיימת במקום. שבט בשם "אוד קיס" (Oued Kiss) התקיים בשטח העיר לכל הפחות בשנת 1859[1]. המקום כונה "אחפיר" בפי השבטים שחיו באזור, ונפלש על ידי כוחות האימפריה הקולוניאלית הצרפתית. הקצין שהוביל את הכוח שפלש אליה, מרטין פרה, ניהל קרב שבסופו נאלץ להתגונן מאחורי תעלות רחבות באזור.
בשל הכיבוש הצרפתי של צפון-מערב אפריקה ב-1907 שונה שמה בהוראת גנרל אובר ליוטי, והיא נקראה על שם אותו הקצין בציון השבט שחי במקום, והיא נקראה "מרטין פרה דו קיס" ששובש ל"מרטנפרה" וגם "מרטמפריי"[1] (כמילה אחת) בערבית.[2]
במקום חיו קהילות של אלג'יראים ילידים, צרפתים קולוניאלים, ספרדים שהיגרו לצפון מרוקו, ויהודים.[1] ב-1956 העיר שחזרה את שמה ל"אחפיר" ו"שוחררה" מידי הצרפתים, בהכרזה של מוחמד החמישי, מלך מרוקו שביקר באזור.[1]
יהודי אחפיר
[עריכת קוד מקור | עריכה]היישוב היהודי במקום מנה 250 נפש במפקד בראשית המאה ה-20; ובמהלך שנות הארבעים נפקדו 625 נפש.[2]
הקהילה התפללה בשני בתי כנסת שהונהגו על ידי הרבנים מסעוד חזיזה ויוסף בן שושן.
חלקם היגרו במהלך המאות ה-19 וה-20 אל מחוץ למרוקו, בעיקר למדינת ישראל שהקמתה סימל את סוף הגלות ולצרפת. יהודי אחפיר אולצו לתת את רכושם למוסלמים במקום בכדי להיות מסוגלים לעזוב ללא פגע. מספר פרעות אנטישמיות והפגנות התרחשו במקום לאחר הקמת מדינת ישראל.
בית הכנסת הגדול בעיר עודנו עומד ומשומר על ידי הרשויות המרוקאיות בכדי להוות מוקד תיירותי, וגם בית העלמין היהודי עודנו קיים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 MARTIMPREY DU KISS (AHFIR) AU MAROC., Centerblog, 2022-04-23 (בצרפתית)
- ^ 1 2 דבדו עיר הכהנים-א. מרציאנו, באתר מורשת יהדות מרוקו, 6 בפברואר 2013