לדלג לתוכן

גלוריה אולרד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: תרגום מכונה, צורך בעדכון.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: תרגום מכונה, צורך בעדכון.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
גלוריה רייצ'ל אולרד
Gloria Rachel Allred
לידה 3 ביולי 1941 (בת 83)
פילדלפיה, פנסילבניה
שם לידה Gloria Rachel Bloom עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מקום מגורים לוס אנג'לס עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
עיסוק עורכת דין, פעילה למען זכויות אדם
מפלגה המפלגה הדמוקרטית
פרסים והוקרה היכל התהילה הלאומי לנשים
www.gloriaallred.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גלוריה רייצ'ל אולרדאנגלית: Gloria Rachel Allred; נולדה ב-3 ביולי 1941) היא עורכת דין פמיניסטית יהודיה-אמריקאית לזכויות נשים, אשר ידועה בשל תביעות שנויות במחלוקת ובעלות עניין רב לציבור, במיוחד כאלה המערבות זכויות נשים.[1]

אולרד נולדה למשפחה יהודית ממעמד הביניים מפילדלפיה ב-3 ביולי 1941. אביה, מוריס,[2] היה איש מכירות. אמה סטלה, ילידת בריטניה, הייתה עקרת בית.

לאחר שסיימה את לימודיה בתיכון פילדלפיה לבנות, החלה את לימודיה באוניברסיטת פנסילבניה, שם הכירה את בעלה הראשון פייתון בריי. זמן קצר לאחר לידת בתם היחידה התגרש הזוג. הבת, ליסה בלום, היא עורכת דין וידועה בעיקר בזכות היותה מנחת טלוויזיה לשעבר.

לאחר גירושיה שבה לבית הוריה והמשיכה את לימודיה. בשנת 1963 סיימה בהצטיינות תואר ראשון באנגלית. למרות התנגדות המרצה שלה, עסקה התזה שלה בסופרים כהי עור.[3] לאחר עבודה במשרות שונות, התקבלה כמורה בתיכון בנג'מין פרנקלין. התחילה ללמוד לתואר שני באוניברסיטת ניו יורק, שם התחילה להתעניין בתנועה לזכויות האזרח. ב-1966 עברה ללוס אנג'לס, שם עבדה בהסתדרות המורים העירונית, ולימדה בתיכון ג'ורדן ובתיכון פרמונט.

באוטוביוגרפיה שלה היא תיארה כיצד בזמן חופשה באקפולקו היא נאנסה באמצעות איום באקדח.[4] כשגילתה שהיא בהיריון היא רצתה לבצע הפלה. באותה תקופה הפלה הייתה מחוץ לחוק, ולכן ביצעה הפלה לא חוקית. לאחר ההליך החלה לדמם ונדבקה בזיהום. היא החלימה רק לאחר שאושפזה בבית חולים. לדבריה לא דיווחה על האונס מפני שלא חשבה שיאמינו לה.

בשנת 1968 נישאה לוויליאם אולרד והחלה ללמוד משפטים באוניברסיטת לויולה מרימאונט בלוס אנג'לס. היא התקבלה ללשכת עורכי הדין של קליפורניה ב-1975.[5] בשנת 1987 התגרשה אולרד והשאירה את שם הנישואין שלה.

במהלך הקריירה המשפטית שלה שנמשכה כ-4 עשורים[דרושה הבהרה], ייצגה אולרד מגוון רחב של לקוחות בתביעות זכויות אדם, שכללו הטרדה מינית, זכויות נשים, הפרת זכויות העובד והפלייה בתעסוקה. מגזין הניו רפובליק כינה אותה "המומחית למסיבות עיתונאים". היא ייצגה תביעות עם עניין רב לציבור, תוך שימוש במסיבות עיתונאים והופעות בטלוויזיה על מנת להשיג את מטרתה. אולרד ייצגה לקוחות רבים בתביעות נגד ידוענים, כמו מתופף להקת מוטלי קרו, ארנולד שוורצנגר, הרמן קיין, דוויד בורינז, סקוט לי כהן, אנטוני ווינר, סשה ברון כהן ואיסי מורלס.

שנות ה-70 וה-80

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 1976 הקימה אולרד את משרד עורכי הדין אולרד, מרוקו וגולדברג עם עמיתיה ללימודיה בלויולה מייקל מרוקו ונייתן גולדברג.

בשנת 1979 ייצגה אולרד שבעה ילדים והוריהם, בתיק נגד רשת בתי המרקחת סאב-און כדי למנוע את הפרדת מחלקת צעצועי הבנים מצעצועי הבנות. ב-1981, כאשר הוביל הסנאטור ג'ון ג. שמיט את דעת קהל על מנת להוציא את ההפלות אל מחוץ לחוק, אולרד הציגה אותו כאדם עם חגורת צניעות. שמיט הגיב בהודעה לתקשורת ותיאר אותה כעורכת דין ערמומית. היא תבעה אותו על הוצאת דיבה, ולבסוף הם סיכמו על פשרה של סך 20,000 דולר והתנצלות.[דרושה הבהרה]

ב-1985, אולרד, ביחד עם קתרין מקינון, ניסחו גרסה של פקודת זכויות האזרח נגד פורנוגרפיה עבור מחוז לוס אנג'לס. החקיקה לא הצליחה לעבור את מועצת המפקחים של מחוז לוס אנג'לס. ב-1987 יצאה אולרד נגד מועדון הנזירים של בוורלי הילס אשר היה מיועד לגברים בלבד, בגלל מדיניות אפליית קבלת החברים בה. מועדון הנזירים איפשר, לבסוף, לאולרד ול-5 נשים נוספות להשתמש במתקני הרפואה שלו, לאחר שאולרד הציגה את כישוריה בשימוש אפקטיבי בתקשורת.

בשנת 1992 כתבה אולרד מכתב לוועדת האתיקה של הסנאט, בבקשה לחקור את פעולותיו של סנאטור מדינת אורגון בוב פאקווד, אשר היה נושאה של כתבה שתיארה את עברו בהטרדות מיניות. היא המשיכה ללחוץ על הוועדה ודרשה מפקווד להוציא לאור את יומניו. לבסוף הצביעה הוועדה בעד סילוקו והוא התפטר מתפקידו.[6]

בשנת 1995, ייצגה אולרד את קטרינה יאו, בת ה-11, בתביעה נגד תנועת הצופים של אמריקה, תביעה על מנת לקבוע האם לארגון הצופים הייתה הזכות להדיר בנות מחברות בארגון. באותה שנה היא ייצגה את המשפחה של ניקול בראון סימפסון במהלך משפט הרצח של או. ג'יי. סימפסון. בשנת 1997 היא ייצגה את הדוגמנית קלי פישר כשהיא תבעה את דודי אל-פאיד בטענה לביטול האירוסין לטובת רומן מתוקשר עם דיאנה, נסיכת ווילס. התביעה נמשכה מעט לאחר שדיאנה ואל-פאיד מתו.

בשנת 1997 ייצגה אולרד את הנטר טיילו, שחקנית סדרת הטלוויזיה מרלוז פלייס, נגד המפיק אהרון ספלינג שפיטר אותה כי הייתה בהיריון. השופט פסק לטובתה פיצויים בסך 4.8 מיליון דולר. התיק היה חשוב בביסוס זכויות של שחקניות להמשיך לעבוד גם אם נכנסו להיריון.[7]

לאחר שזמר הפופ מייקל ג'קסון החזיק את בנו מעל מרפסת מלון בברלין ב-2002, אולרד כתבה מכתב לשירותי רווחת הילד בקליפורניה, בבקשה לחקור את בטיחות ילדו של ג'קסון, ודיברה עם ה-CNN על הנושא. היא גם ייצגה, למשך זמן קצר ב-1993, ילד אשר האשים את מייקל ג'קסון בהתעללות מינית. מאוחר יותר ב-2002, אולרד ייצגה את המשפחה של גוון אראוג'ו, טרנסג'נדר בגיל העשרה, שהוכתה למוות באופן אכזרי כאשר נודע שהיא נולדה כגבר.

בשנת 2004, אולרד ייצגה את אמבר פריי כאשר היה עד בתיק הפלילי נגד סקוט פטרסון על רצח אשתו לייסי פיטרסון. ב-24 בפברואר 2004, אולרד ומשרד עורכי הדין שלה; אולרד, מרוקו וגולדברג הגישו את התביעה הראשונה בקליפורניה, המערערת על שלילת רישיונות נישואין לזוגות חד מיניים, בשל היותה בלתי חוקתית. היא לקחה את המקרה של רובין טיילר ודיאנה אולסון ללא עלות. התיק עבר לטיפולו של בית המשפט העליון של קליפורניה, כאשר ב-15 במאי 2008 נפסקה לטובתה החלטה, אשר נותנת את הזכות לזוגות חד מיניים להתחתן בקליפורניה. היא ייצגה 3 עובדים לשעבר ברשת חנויות אלקטרוניקה בתביעה נגד אותה הרשת, לאחר שרשת החנויות פיטרה 3,400 עובדים שלה בכל העולם באפריל 2007.

במרץ 2008, אולרד ייצגה לקוחה בתלונה נגד רשות התעבורה האמריקנית, זאת לאחר שנאמר ללקוחה להוריד את עגילי הפטמות שלה בעזרת צבתות, בנמל התעופה בלובוק, טקסס. באפריל 2008 דווח שהיא נשכרה על ידי משפחתה של צעירה אשר הוכתה וצולמה על ידי 8 מתבגרים מפלורידה.[8] היא גם הופיעה בתוכנית בוקר אמריקאית מפורסמת בשם טודיי עם ג'סיקה גיבסון אשר תבעה את רוב לאו על הטרדה מינית.

ב-30 ביולי 2008, אולרד, יחד עם רשות האישורים הפדרליים האמריקאית, הגישה תלונה נגד איחוד החסכונות וההלוואוות של העיר דאוני בנוגע לתהליכי פדיית צ'קים. מארק רטמייר, חייל בצבא ארצות הברית בן 19, נהרג באפגניסטן ביוני 2008. איחוד החסכונות וההלוואות של העיר דאוני סירב לפדות באופן מיידי את צ'ק הפיצויים מהצבא, ומשפחתו של מארק הייתה צריכה לחפש דרך אחרת לממן את הלוויה שלו.

במאי 2009, אולרד הגישה תביעה בטענה שנדיה סולמן ניצלה את ילדיה. אולרד הגישה בקשה לאפוטרופוס מטעם בית המשפט בטענה שאם הילדים לא חושבת על טובת הילדים. בדצמבר באותה שנה, אולרד נשכרה על ידי רייצ'ל יוצ'יטל לאחר שמקורות בתקשורת טענו שהיא מנהלת רומן עם הטניסאי הנשוי טייגר וודס. אולרד ייצגה גם את ג'וסלין ג'יימס, שחקנית פורנו, ולכאורה שפחתו של טייגר וודס.

שנות העשרה במאה ה-21

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-14 במאי 2010, במהלך מסיבת עיתונאים שנערכה במשרדה של אולרד, השחקנית האנגלית שרלוט לואיס, טענה שהמפיק רומן פולנסקי התעללה בה מינית בדירתו בפריז כאשר הייתה בת 16. ביוני 2010 היא נשכרה על ידי דברלי לורנזנה, עובדת בנק לשעבר אשר עוררה עניין ציבורי רב לאחר שטענה שפוטרה עקב היותה מושכת מדי. באוגוסט 2010, אולרד ייצגה את ג'ודי פישר, אשר טענותיה להטרדה מינית חשפו אי-סדרים בחשבונות אשר הובילו להתפטרותו של מנכ"ל HP, מארק הרד.

ב-2010, במהלך מרוץ לממשלה בקליפורניה, אולרד הפכה באופן רשמי לעורכת הדין של ניקי דיאז, עובד לשעבר של המועמד הרפובליקני מג וויטמן. אולרד טענה שוויטמן העסיק את דיאז במשך שנים, בידיעה שדיאז הוא מהגר לא מתועד.

ב-27 באפריל 2011, אולרד הופיעה במסיבת עיתונאים עם משפחתו של ג'סטין קווין, אשר לכאורה ספג איומים במהלך משחק בייסבול של קבוצת סן פרנסיסקו ג'יינטס על ידי מאמנם של קבוצת אטלנטה ברייבס, רוג'ר מקדוול. קווין הביע התנגדות לאמירותיו ההומופוביות של מקדוול, ולכך שלכאורה הוא השתמש במקל בייסבול על מנת לדמות אקט מיני בנוכחות בנותיו.

ב-8 באוקטובר 2011, אולרד זכתה באישור מבית המשפט כדי לייצג תשע מלצריות לשעבר בגיל המעבר, אשר פוטרו מעבודתן בקזינו באטלנטיק סיטי בטענה שהן לא נראו טוב מספיק. בקזינו ביקשו לדחות את אולרד מהתביעה נגד האפליה, וטענו בעיתוני בית המשפט כי התנועות ה"מתנפנפות" שלה לא יוסיפו דבר למקרה.

ב-9 במרץ 2012, אולרד נקרתה לחקירה, בנוגע להאם צריך להעמיד לדין את שדר הרדיו רוש לימבו בפלורידה, עקב חוק מהמאה ה-19 נגד "גינוי אישה והאשמתה בחוסר צניעות", עקב דברי גנאי שאמר בנוגע לסנדאה פלוק, אשר תמכה בפני בית הדמוקרטים בנוגע לזכות לעשות הפלה. אולרד הגיבה כך: "מר לימבו מיקד את ההתקפה שלו על סטודנטית צעירה למשפטים, שפשוט הפעילה את זכותה להעיד בפני הקונגרס על נושא חשוב מאוד למיליוני נשים אמריקאיות והוא השמיץ אותה. ... הוא צריך להתמודד עם ההשלכות של התנהגותו בכל דרך שהיא בעלת משמעות ". אולרד לא ייצגה את פלוק ולא היה לה קשר איתה בזמן דבריה, ולא הגיבה לפרקליטות המדינה לבקשת תגובה.

עוד ב-2012, אולרד לקחה את המקרה של ג'נה טלקובה (אנ'), אישה טרנסג'נדרית קנדית, אשר ערערה על החלטה של תחרות "מיס יוניברס קנדה" לא לתת לה להשתתף בתחרות בגלל מינה. הם שינו את החלטת לבסוף, לפני שהתיק עבר להחלטת בית משפט. ביוני 2012 אולרד אישרה שהיא מייצגת את החברה לשעבר של רודי יוג'ין, אשר נחשב לקניבל של תקרית הקניבליזם ב-2012 של מיאמי, זאת כאשר יוג'ין מת באותו הזמן.

ב-4 באוקטובר 2013, אולרד קיבלה את התיק של אדווין מיסז, אופנוען אשר נפצע באופן קשה מדריסה על ידי אלקסיאן ליאן במהלך הופעת תעלולים לאחר שנכנס איתו לעימות. ליאן דרס את מיסז עם הג'יפ שלו בעוד שליאן היה מוקף ומאוים על ידי מיסז וחבורת האופנוענים שלו בכביש המהיר במנהטן. מאוחר יותר חבריו של מיסז תקפו את ליאן בפעולת נקם. אולרד סיפרה לתקשורת שמיסז, שסבל מפציעות בעמוד השדרה ושתי רגליים שבורות, היה קרבן תמים אשר ניסה להרגיע את הרוחות.

אולרד מייצגת לכל הפחות 28 נשים אשר האשימו את ביל קוסבי בתקיפה מינית, הטרדה מינית, או התנהגות מינית בלתי הולמת. בנוסף לכך, היא מייצגת שלוש נשים אשר האשימו את דונלד טראמפ בהתנהגות מינית בלתי הולמת - טענות אשר טראמפ הכחיש, ועלו לשיח הציבורי לראשונה במסע הבחירות לנשיאות בבחירות 2016.

ב-2017, קייל האנטר, לקוח לשעבר של אולרד, הגיש תלונה רשמית, הן ללשכת עורכי הדין של קליפורניה והן ללשכת עורכי הדין של וושינגטון הבירה, אשר טען לניגוד אינטרסים מפני שאולרד הייתה במשא ומתן עם CBS באותו זמן שייצגה אותו נגדם, עבור אפליה תעסוקתית. אולרד הכחישה כל מעשה פסול וטענה כי סיבת החקירה היא ניסיון סחיטה כושל.

ב-11 בנובמבר בשנת 2017, אולרד ערכה מסיבת עיתונאים המייצגת את הלקוח בוורלי יאנג נלסון, ושחררה הצהרה הטוענת לתקיפה מינית אשר בוצעה על ידי רוי מור, כאשר הייתה בת 16.

אולרד שידרה יחד עם מארק את תוכנית האירוח ברדיו בערוץ KABC בלוס אנגלס למשך 14 שנים. בנוסף, היא הייתה חברת פאנל בהפקה המחודשת של השעשועון "לספר את האמת". במרץ 2000, נעשתה פרודיה על אולרד בתוכנית הטלוויזיה המצוירת "איש משפחה", עם דמות בשם גלוריה קופסת-מתכת בקול של קנדיס ברגן. אולרד הופיעה בדמות עצמה בסרט "מרוץ עכברים" ב-2001. ב-21 במאי 2001, נעשתה עליה שוב פרודיה בתוכנית המצוירת "משפחת סימפסון", כאשר תוארה כעורכת דין עבור אחת הדמויות. ב-27 ביוני 2001 נעשתה עליה פרודיה בפעם השלישית בתוכנית "סאות'פארק".

ב-12 בספטמבר ל-2011, אולרד ביצעה הופעת בכורה עם תוכניתה "אנחנו העם עם גלוריה אולרד", תוכנית אשר השתמשה בשחקנים על מנת לדמות תרחישים מבוימים. באפריל 2013 הופיעה אולרד בתוכנית הריאליטי "המירוץ לדראג של רו פול", שם ראיינה וייעצה לשלישייה הסופית של המתמודדות כיצד לשווק את עצמן כ"מלכת הדראג הבאה של אמריקה". ב-27 בנובמבר 2016, אולרד הופיעה בדמות עצמה בתוכנית "גרייבס".

חייה האישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלוריה התגרשה מבעלה ויליאם אולרד (1968–1987). בתה ליסה בלום היא ילדתה היחידה מנישואיה הראשונים. אולרד יהודייה במוצאה, ואינה מחשיבה את עצמה דתייה במיוחד.

הצהרותיה והתנהגותה של אולרד בפומבי הובילו לביקורת. העיתונאית טריסיה רומנו מטעם העיתון "דיילי ביסט" ("The Daily Beast") כינתה אותה כרודפת פרסום.

בתרבות פופולרית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2018 נטפליקס הוציאה לאור סרט תיעודי על חייה ועבודתה של אולרד בשם "המעקב אחרי אולרד" .

הוצאות לאור

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2006 אולרד הוציאה לאור עם דבורה קולפילד רייבק את הספר :"Fight Back and Win: My Thirty-Year Fight Against Injustice and How You Can Win Your Own Battles"

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גלוריה אולרד בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "About Gloria Allred" - האתר הרשמי
  2. ^ Hello, I’m Attorney Gloria Allred
  3. ^ נג'וין, קוי (נובמבר 1997). "Feminist Fatale" - מגזין לוס אנג'לס
  4. ^ אולרד, 2006 - עמוד 17
  5. ^ לשכת עורכי הדין בקליפורניה: גלוריה רייצ'ל אולרד. 2009
  6. ^ אולרד, 2006. עמודים 56-60.
  7. ^ פוס, טרי (9 לנובמבר, 2009) "המיוצגים המפורסמים של גלוריה אולרד: הנטר טיילו".מגזין טיים.
  8. ^ משפחה שכרה את אולרד