מיוט
|
לחצו כדי להקטין חזרה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מוטו לאומי | "Ra hichiri" ("אנחנו על המשמר") | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| המנון לאומי |
המארסייז | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ממשל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| משטר | דמוקרטיה פרלמנטרית למחצה (או נשיאותית למחצה) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שפה רשמית | צרפתית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| עיר בירה | מאמודזו 12°50′35″S 45°08′18″E / 12.84306°S 45.13833°E | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| גאוגרפיה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| יבשת | אפריקה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שטח יבשתי[1] | 375 קמ"ר (209 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אזור זמן | UTC +3 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| היסטוריה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הקמה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| נכבשה על ידי צרפת | 1886 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| דמוגרפיה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אוכלוסייה[2] (הערכה 1 בנובמבר 2024) | 330,009 נפש (183 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| צפיפות | 880.02 נפש לקמ"ר (14 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| כלכלה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מטבע | אירו (EUR) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שונות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| סיומת אינטרנט | yt | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| קידומת בין־לאומית | 262 (היה 269 עד שנת 2007 כמו קומורו) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
mayotte | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מָיוֹט (בצרפתית: Mayotte) היא קבוצת איים בריבונות צרפתית הנמצאים בחלק הצפוני של מצר מוזמביק באוקיינוס ההודי, בין מדגסקר לצפון מוזמביק, בארכיפלג קומורו. האי המרכזי מוכר בשם "מאהורה" על ידי התושבים בקומורו. הרפובליקה של איי קומורו, שהייתה בעבר מושבה צרפתית, רואה באיי מיוט חלק משטחה ואינה מכירה בריבונות צרפת עליהם. תושבי האי העדיפו להישאר בריבונות צרפת במשאל עם ב-1974, עם הקמת הרפובליקה של קומורו, וב-2009 החליטו על שילוב מלא בצרפת במעמד של מחוז מעבר לים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]העת העתיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במאות השמינית והתשיעית החלה ההתיישבות האנושית באי מיוט. התושבים הראשונים היו מהלאומים הסוואהיליים, להם הייתה תרבות עשירה והם השתרעו מסומליה למוזמביק. המיקום האסטרטגי הביא להשתלטות של שייח'ים אסאלמיים, שהגיעו מאיראן, בין המאות ה-13 וה-15. ב-1470 העם השיראזי (תת-קבוצה של הלאום הסוואהילי הדובר סוואהילי ונוהג כדת האסלאם הסוני) השתלט על איי קומורו בהם הוא שלט עד למאה ה-19. הסולטאן השיראזי האחרון הודח ב-1828 על ידי המלך אנדריאנטסולי, אשר היה מבני הסאקאלאבה ששלטו במדגסקר עד שזו נכבשה על ידי צרפת בסוף המאה ה-19, אשר יצא מהאי נוצי בי הנמצא בצפון מדגסקר. ב-25 באפריל 1841 המלך המלגשי אנדריאנסולי החליט לבקש את עזרת הצרפתים בהגנה על האי מפני איומים חיצוניים הן משודדי ים והן משלטון המושל השירזי ששלט בשאר קומורו. החל מתאריך זה, האי מיוט עבר לשליטה צרפתית[5].
השלטון הצרפתי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1886, כבשה צרפת את שאר איי הארכיפלג של קומורו (גרנד קומור, אנג'ואן ומוהלי) והשלטון של כל האיים הוכפף למושל הצרפתי שבאי מיוט, אשר שמר על מעמד של מושבה צרפתית. משנת 1908, כל האיים מוכפפים למושל הצרפתי של מדגסקר. ב-1946 קומורו הופרדה ממדגסקר והפכה לטריטוריה מעבר לים של צרפת בשם הטריטוריה של קומורו. במשאל עם שנערך ב-1958 במסגרת המעבר לרפובליקה הצרפתית החמישית, קומורו אישרה את החוקה ונשארה שטח חסות צרפתי. קומורו קיבלה אוטונומיה ב-22 בדצמבר 1961 שסמכויותיה הורחבו בשנת 1968. האוטונומיה כללה ממשל קומורני מקומי שנבחר על ידי התושבים. השליט ראשון, סעיד מוחמד שח', שלט בין 1961 לבין 1970. בזמן שלטונו, הבירה של קומורו עברה ממאמודזו שבמיוט למורוני שבגרנד קומורו.
ב-25 באוגוסט 1972, הוועדה המיוחדת לדה-קולוניזציה של האו"ם ציינה את הארכיפלג של קומורו ברשימת השטחים שצריכים להגיע לשלטון עצמי. בהתאם להחלטה זו, צרפת והקומורים חתמו על הסכם הגעה לעצמאות ב-15 ביוני 1973. ב-22 בדצמבר 1974, צרפת קיימה משאל עם בקומורו כדי לבדוק את רצון התושבים לעצמאות. במיוט היה רוב מוחלט להשארות תחת שלטון צרפתי ובשאר האיים היה רוב לעצמאות. בעקבות כך, החליטה צרפת לא לקבל את תוצאות משאל העם ולבצע משאל עם נוסף בכל אי בנפרד. בעקבות כך, מושל קומורו, אחמד עבדאללה, הכריז באופן חד-צדדי על עצמאות קומורו. מיוט החליטו לא לקבל את ההכרזה הזו ולהישאר תחת שלטון צרפתי.
בין השנים 1974–1976 דרשו תושבי קומורו את האי כחלק מקומורו. במועצת הביטחון של האו"ם הצביעו 14 המדינות החברות, מלבד צרפת, בעד דרישה כי האיים יעברו לשליטת קומורו, אולם, צרפת התנגדה והטילה וטו על החלטה זו וכל ההחלטות בנושא זה שעלו במועצת הביטחון של האו"ם. במשאל העם השני שהתקיים ב-8 בפברואר 1976 הצביעו תושבי מיוט ברוב של 99.4% כי הם מעוניינים להישאר תחת שלטון צרפתי, מוסדות האו"ם לא קיבלו את תוצאות המשאל הזה[6] והמשיכו לדרוש מצרפת להעביר את האי מיוט למדינת קומורו. מועצת הביטחון של האו"ם אשררה החלטה זו ב-6 בדצמבר 1994, אולם משנת 1995 נושא זה לא עלה יותר בסדר היום של מועצת הביטחון. בשנת 2001 שונה המעמד של מיוט לרמה של כמעט "מחוז מעבר לים", וההחלטה אושרה על ידי 73 אחוזים מתושבי האי, על אף שדרישת קומורו לריבונות על מיוט נותרה בעינה. ב-29 במאי 2009 התקיים משאל עם באי שבו החליטו תושבי האי, ברוב של יותר מ-95% מהמצביעים (או 57% מבעלי זכות ההצבעה), על הצטרפות מלאה לצרפת, כמחוז שמעבר לים שתושביו הם אזרחי צרפת והחוק הצרפתי חל בו[7]. החלטה זו שהתקבלה, הייתה תחילתו של תהליך לשילובו המלא של האי בצרפת. השילוב לא היה מיידי וחייב שינויים בחוקי האי בהתאם לחוק הצרפתי, בכלל זה איסור על פוליגמיה והעלאת גיל הנישואין.
תהליך הצטרפות האי לצרפת הסתיים ב-31 במאי 2011 ובכך הפכה מיוט למחוז ה-101 של צרפת והמחוז החמישי מעבר לים.
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]האי נמצא במצר מוזמביק באמצע הדרך בין צפון מדגסקר לצפון מוזמביק. האי שייך לארכיפלג קומורו הכולל בתוכו 18 איים הנכללים תחת שלטון קומורו למעט מיוט.
מיוט מחולקת גאוגרפית ל-17 קומונות, כל אחת מהקומונות מהווה מבחינה מנהלית קנטון פרט לקומונה מאמודזו (מספר 3 במפה) אשר מחולקת לשלושה קנטונים ובכך מגיע סך כל הקנטונים ל-19.
שטח של מיוט מכיל עשרות איים שהעיקרים שבהם:
- גרנד-טר (תרגום: קרקע גדולה): זהו האי המרכזי של מיוט. שטחו 363 ק"מ2 אורך האי 39 ק"מ ורוחבו הממוצע 22 ק"מ. באי 4 פסגות גבוהות, הגבוהה ביותר הוא הר בנארה אשר פסגתו מגיעה לגובה 660 מטר מעל פני הים. באי ממוקמת עיר הבירה של מיוט, מאמודזו.
- פטיט-טר (תרגום: קרקע קטנה): שטח אי זה הוא 11 ק"מ2 ובו ממוקם נמל התעופה הבינלאומי דזאודזי-פאמאנדזי בקומונה פאמאנדזי וכן העיר דזאודזי שהייתה הבירה הקודמת של מיוט. באי יש אגם לוע בשם אגם דזיאני.
- האי מטסאמבורו: זהו האי השלישי בגודלו במיוט והצפוני מבין האיים השונים המרכיבים את מיוט. גודלו 2 ק"מ2 ובו עשרות תושבים העוסקים בדיג ובגידול תפוזים.
- האי מבוזי: שטחו 840 דונם. האי כולו מוגדר כשמורת טבע ומשמש, בעיקר, כמקום להשבת קופי למור פצועים לטבע.
אקלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| חודש | מינימום (°C) | מקסימום (°C) | ממוצע (°C) | משקעים (mm) | ימי גשם |
|---|---|---|---|---|---|
| ינואר | 25 | 30.8 | 27.9 | 270 | 15 |
| פברואר | 24.8 | 30.8 | 27.8 | 220 | 13 |
| מרץ | 25.1 | 31.1 | 28.1 | 220 | 14 |
| אפריל | 25.3 | 31 | 28.2 | 95 | 7 |
| מאי | 24.7 | 30.1 | 27.4 | 35 | 4 |
| יוני | 23.4 | 28.8 | 26.1 | 20 | 2 |
| יולי | 22.1 | 27.9 | 25 | 10 | 2 |
| אוגוסט | 21.3 | 28 | 24.6 | 10 | 2 |
| ספטמבר | 21.8 | 28.7 | 25.2 | 25 | 3 |
| אוקטובר | 23.4 | 29.8 | 26.6 | 40 | 5 |
| נובמבר | 24.5 | 30.5 | 27.5 | 85 | 6 |
| דצמבר | 24.7 | 31 | 27.8 | 170 | 11 |
| שנה | 23.8 | 29.9 | 26.8 | 1200 | 86 |
האקלים של מיוט הוא אקלים טרופי כאשר במשך כל השנה הטמפרטורות נעות בין 23 לבין 30°C והלחות הממוצעת היא 85%. העונה החמה והלחה, עונת הגשמים, היא בין נובמבר לאפריל/מאי והטמפרטורה הממוצעת היא בין 27 לבין 30°C. כמות המשקעים היא מעל 1000 מ"מ בשנה כאשר עיקר הגשמים הם בינואר. העונה היבשה היא בין מאי ואוקטובר עונה זו קרירה יותר ובה בין 22 לבין 25°C. בעונה החמה הרוחות העיקריות המשפיעות על מזג האוויר הם אליזה מדרום-מערב והמונסון מצפון-מערב. טמפרטורת המים היא 25.6°C. בעקבות זאת, באזור זה יש כל כמה שנים סופות ציקלון טרופיות העלולים להסב נזק רב לחקלאות ולמקומות היישוב. סופות כאלו פגעו קשות במיוט ב-1950, אפריל 1984 וינואר 1987.
דמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]על-פי נתונים רשמיים מ-2007 מנתה אוכלוסיית האי 186,452 תושבים כאשר 62.3% מתוכם היו צעירים מתחת לגיל 25.
הדת השלטת באי מיוט היא האסלאם הסוני והיא מהווה כ-95 אחוזים מכלל האוכלוסייה. הנוצרים באי (בעיקר נוצרים קתולים) מהווים 5 אחוזים מכלל האוכלוסייה. השפה הרשמית במיוט היא הצרפתית המדוברת רק על ידי כ-35 אחוזים מכלל תושבי האי. רוב האוכלוסייה דוברת קומורית, שהיא ניב של השפה סוואהילי.
כלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כלכלת מיוט מתבססת על חקלאות, דיג וגידול מקנה. התל"ג היה 1,000 דולר לתושב ב-1993 והאבטלה הגיעה ל-38% אולם האבטלה יציבה וירדה ל-29% בשנת 2002 בזמן שהתל"ג עלה ל-5,200 דולר בשנת 2005[8] (פי עשרה יותר מקומורו).
גידולי החקלאות כוללים אורז, מניהוט ופרות טרופיים כדוגמת בננה, אגוז קוקוס, אננס ומנגו. בנוסף קיימים גידולים לתעשיית הקוסמטיקה כמו ילנג-ילנג ושמן ציטרונלה וכן תבלינים כגון: וניל, קינמון, ציפורן.
בנוסף, קיימת תיירות חוץ מעטה אשר באה בעיקר בגלל הלגונות הכחולות ואוכלוסיית הדגים והדולפינים הרבים הקיימים בהם. ענף התיירות אינו מפותח דיו וכולל כ-15 אלף תיירים בשנה כאשר עיקרה ממדינות בסביבתה ממזרח אפריקה ומדגסקר.
תחבורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נתיבי מים
- כבישים:
- סה"כ: 93 ק"מ
- סלולים: 72 ק"מ
- לא סלולים: 21 ק"מ
- סה"כ: 93 ק"מ
- נמלים ומעגנים:
- דזאודזי
- לונגוני
- נמל תעופה: נמל התעופה הבינלאומי דזאודזי-פאמאנדזי
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אתר האינטרנט הרשמי של מיוט
מיוט, ברשת החברתית פייסבוק
מיוט, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
יונתן יעקבזון, מה גרם לאי קטן באוקיינוס ההודי להתחיל לנוע ממקומו, באתר הארץ, 17 באפריל 2019
- מיוט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ דירוג שטח יבשתי - מתוך אתר Worldometer, כפי שפורסם ב-28 במאי 2021
- ^ טבלאת אוכלוסייה שם הקובץ: UN_PPP2024_Output_PopTot.xlsx, שם החוצץ: Median - מתוך אתר האו"ם
- ^ טבלאת אוכלוסייה שם הקובץ: WPP2024_POP_F01_1_POPULATION _SINGLE_AGE_BOTH_SEXES.xlsx, שם החוצץ: Medium variant - מתוך אתר האו"ם, הערכה 1 ביולי 2024
- ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2022 בדו"ח שפורסם ב-2024 על ידי אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות
- ^ היסטוריה של האי מיוט מאתר האי מיוט (צרפתית)
- ^ החלטות האו"ם בנוגע למיוט
- ^ ניסוח השאלה במשאל העם של 2009 (צרפתית)(הקישור אינו פעיל, 19.10.2021)
- ^ תל"ג של מיוט ואיי הסביבה (צרפתית)
| מדינות אפריקה | ||
|---|---|---|
| מדינות | אוגנדה • אלג'יריה • אנגולה • אסוואטיני • אריתריאה • אתיופיה • בורונדי • בורקינה פאסו • בוטסואנה • בנין • גאנה • גבון • ג'יבוטי • גינאה • גינאה ביסאו • גינאה המשוונית • גמביה • דרום אפריקה • דרום סודאן • זימבבואה • זמביה • חוף השנהב • טוגו • טנזניה • כף ורדה • לוב • ליבריה • לסוטו • מאוריטניה • מאוריציוס • מאלי • מדגסקר • מוזמביק • מלאווי • מצרים • מרוקו • הרפובליקה המרכז-אפריקאית • ניז'ר • ניגריה • נמיביה • סאו טומה ופרינסיפה • סודאן • סומליה • סיישל • סיירה לאון • סנגל • צ'אד • קומורו • הרפובליקה של קונגו • הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו • קמרון • קניה • רואנדה • תוניסיה | |
| חבלי ארץ "לא מוכרים" |
סומלילנד • רפובליקת סהרה הערבית הדמוקרטית | |
| שטחים תלויים | הטריטוריה הבריטית באוקיינוס ההודי • סנט הלנה, אסנשן וטריסטן דה קונה • האיים הקנריים • סאוטה • מלייה • מדיירה • מיוט • ראוניון • סוקוטרה | |
| חבלי צרפת | ||
|---|---|---|
| חבלים בצרפת המטרופוליטנית מ-2016 | או-דה-פראנס • אוברן-רון-אלפ • אוקסיטניה • איל-דה-פראנס • אקיטן החדשה • בורגון-פראנש-קונטה • ברטאן • גראנד אסט • נורמנדי • סאנטר-עמק הלואר • פיי דה לה לואר • פרובאנס-אלפ-קוט ד'אזור • קורסיקה | |
| חבלים בצרפת המטרופוליטנית עד סוף 2015 | אוברן • איל-דה-פראנס • אלזס • אקיטן • בורגון • ברטאן • לורן • לימוזן • לנגדוק-רוסיון • מידי-פירנה • נור-פה דה קאלה • נורמנדי עילית • נורמנדי תחתית • סאנטר • פיי דה לה לואר • פואטו-שראנט • פיקרדי • פראנש-קונטה • פרובאנס-אלפ-קוט ד'אזור • קורסיקה • רון-אלפ • שמפאן-ארדן | |
| חבלים מעבר לים | גוואדלופ • גיאנה הצרפתית • מרטיניק • ראוניון • מיוט | |
| קולקטיבים מעבר לים | פולינזיה הצרפתית • סן-פייר ומיקלון • ואליס ופוטונה • סן ברתלמי • סן מרטן | |
| טריטוריות מעבר לים | הארצות הדרומיות והאנטארקטיות של צרפת (ארץ אדלי • איי אפארסה • סן פול ואמסטרדם • איי קרגלן • איי קרוזה) | |
| מעמד מיוחד | קלדוניה החדשה • קליפרטון | |