פטי לבל

פטי לבל
**Patti LaBelle**
לידה	24 במאי 1944 (בת 80); פילדלפיה, פנסילבניה, ארצות הברית
שם לידה	Patricia Louise Holte-Edwards
מוקד פעילות	ארצות הברית
תקופת הפעילות	מ-1958
מקום לימודים	תיכון ג'ון ברטרם
סוגה	R&B · נשמה · דיסקו · גוספל · ג'אז · פאנק
סוג קול	סופרן
שפה מועדפת	אנגלית
חברת תקליטים	אפיק רקורדס · MCA רקורדס · Def Soul Classics · Bungalo · Philadelphia Int'l
שיתופי פעולה בולטים	Labelle · מייקל מקדונלד · דיון וורוויק · גלדיס נייט · אריתה פרנקלין · מרי ג'יי בלייג'
פרסים והוקרה	כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד
	www.pattilabelle.com
	פרופיל ב-IMDb

פטרישה לואיז הולט-אדוארדס (באנגלית: Patricia Louise Holte-Edwards; נולדה ב-24 במאי 1944),^[1] ידועה בשמה המקצועי פטי לבל, היא זמרת, מחברת ספרים, שחקנית, ויזמית אפרו-אמריקאית. לבל החלה את הקריירה שלה בתחילת שנות ה-1960, כסולנית הלהקה Patti LaBelle and the Bluebelles. בתחילת שנות ה-1970 שינתה הלהקה את שמה ל-Labelle, והוציאה את שיר הדיסקו האייקוני "Lady Marmalade". הלהקה הייתה להרכב הקולי האפרו-אמריקאי הראשון שהופיע על שער המגזין המוזיקלי רולינג סטון. כשהלהקה התפרקה ב-1976, לבל החלה קריירת סולו מצליחה, והוציאה אלבום בכורה סולו Patti LaBelle, שכלל את השיר שנהיה ללהיט המגדיר אותה ככוכבת R&B‏, "You Are My Friend". הצלחתה של לבל המשיכה לתוך שנות השמונים, וב-1984 פרצה גם למיינסטרים כאשר הוציאה מספר סינגלים שהצליחו במצעדי הפופ בנוסף למצעדי R&B, הכוללים את "If Only You Knew", "New Attitude" ו-"Stir It Up".

כעבור כשנתיים, ב-1986, נחת אלבומה של לבל Winner in You בראש מצעד האלבומים, והסינגל ממנו, "On My Own", דואט עם מייקל מקדונלד גם העפיל לראש המצעדים. לבל זכתה בפרס גראמי ב-1992 כזמרת השנה ב-R&B בשל אלבומה משנת 1991, ‏'Burnin, ומאוחר יותר, ב-1999, זכתה בגראמי נוסף, עבור אלבום ההופעה שלה, Live! One Night Only. בתחילת המילניום החדש, היא התאחדה עם חברותיה להרכב לבל, והן הוציאו אלבום בשם Back to Now, ואף יצאו לסבב הופעות קצר אך מוצלח.

הצלחתה של לבל נפרשת גם לכיוונים שונים, כולל בתור שחקנית, עם הופעות בולטות בסרט סיפורו של חייל, ובתוכניות טלוויזיה כגון עולם שונה ואימה אמריקאית: פריק שואו. ב-1992, לבל כיכבה בסיטקום משלה, Out All Night. עשור מאוחר יותר, לבל אירחה תוכנית לייפסטייל Living It Up with Patti LaBelle ברשת TV One. ב-2015, לבל התחרתה בתוכנית רוקדים עם כוכבים.

בקריירה בת יותר מחמישים שנה, מכרה לבל יותר מ-50 מיליון תקליטים ברחבי העולם. לבל הוכנסה להיכל התהילה של גראמי, יש לה כוכב בשדרת הכוכבים של הוליווד, והיא הוכנסה גם להיכל התהילה לפזמונאים של תיאטרון אפולו. בשנת 2005, הוענק לה מטעם פרסי מוזיקת העולם פרס לג'נד (אגדה), בהכרה על שנותיה הרבות בתעשיית המוזיקה ותרומתה הרבה לה. לבל נכללה ברשימת 100 הזמרים הגדולים מכל הזמנים של רולינג סטון.^[2]^[3] לבל ידועה בכינויה "הסנדקית של מוזיקת הנשמה".^[4]

תחילת דרכה

Patti LaBelle and the Bluebelles

לבל נולדה בשם פטרישה לואיז הולטב-24 במאי 1944 בפילדלפיה שבפנסילבניה, השלישית מתוך ארבע בנותיהם של הנרי וברטה הולט.^[5] אביה היה עובד רכבת ואמה עבדה במשק בית. היא כתבה בספר זכרונותיה, Don't Block the Blessings, כי הנישואים של הוריה היו יחסי התעללות. כאשר פטי הייתה בת שבע, היא הייתה נאנסה על ידי ידיד משפחתה. כשהייתה בת שתים עשרה, הוריה התגרשו. פטי חייתה עם אמה, אך נותרה קרובה לאביה. פטי הצטרפה למקהלה של הכנסייה המקומית בגיל 10, וביצעה את הסולו הראשון שלה לאחר שנתיים. בגיל 15 היא זכתה בתחרות כישרונות בבית ספר התיכון, הצלחה שהובילה אותה להקים את ההרכב הראשון שלה, ה-Ordettes, ב-1960, עם חברותיה לכיתה ג'ין בראון, איבון הוגן וג'וני דוסון. הקבוצה, עם פטי כסולנית, הפכה לאטרקציה מקומית עד ששתיים מחברותיה עזבו כדי להינשא. ב-1962, הצטרפו ללהקה שלוש חברות חדשות, סינדי בירדסונג, שרה דאש ונונה הנדריקס. הקבוצה המחודשת נבחנה אצל חברת תקליטים מקומית. הרולד רובינסון, הבעלים של החברה, הסכים לעבוד עם ההרכב לאחר ששמע את הביצוע של פטי לשיר "I Sold My Heart to the Junkman" והתרשם. לפני זה הוא ביטל אותה באמירה המזלזלת שהיא "יותר מידי כהה ופחות מדי יפה".

בשנת 1963, יצא הלהיט הראשון של הלהקה, "Down the Aisle (The Wedding Song)" אשר חצה ז'אנרים והיה ללהיט הן במצעדי הפופ והן במצעד ה-R&B. ב-1964 השיר "You'll Never Walk Alone" היה ללהיט, ואחריו סינגל נוסף, "Danny Boy". בשנת 1965, הלייבל שלהן קרס, והלהקה עברה לניו יורק, ושם חתמה עם אטלנטיק רקורדס, אצלם הקליטו שנים עשר סינגלים, אשר חלקם עלו למצעדי הלהיטים, כולל ביצוען לשיר "Over the Rainbow". ב-1967, בירדסונג עזבה את הקבוצה כדי להצטרף לסופרימס, ועד 1970 הלהקה שוחררה מחוזה על ידי אטלנטיק רקורדס, וגם האמרגן שלהן, ברנרד מונטגיו, שהיה אתן מתחילת דרכן, נטש אותן.

באותה שנה, ויקי ויקהם, המפיקה של התוכנית המוזיקלית הבריטית, Ready Steady, Go, הסכימה לנהל את הלהקה לאחר שדאסטי ספרינגפילד החתימה אותן לחוזה הקלטה. הדבר הראשון שוויקהאם הורתה להן לעשות זה לשנות את שמן פשוט ל"לבל", וייעצה להן לשוב ולהופיע, והפעם עם מראה יותר עממי ועם סאונד המשקף את הסגנון הפסיכדלי במוזיקת הנשמה. ב-1971, הקבוצה פתחה עבור The Who במהלך סבב ההופעות שלהם בארצות הברית.

Labelle

פטי לבל (במרכז) עם חברותיה ללהקת לבל, נונה הנדריקס ושרה דאש, בצילום פרסומי משנת 1974

להקת לבל חתמה עם חברת תקליטים בבעלות האחים וורנר, והאלבום הראשון שלהן, שנקרא על שמן, LaBelle, יצא ב-1971. סגנון הנשמה הפסיכדלית, עם מקצבי רוק, היוו שינוי משמעותי מהצליל המוקדם של הלהקה. באותה שנה, לבל שרו קולות רקע באלבומה של לורה נירו, Gonna Take a Miracle. בשנת 1972, הקבוצה הוציאה אלבום נוסף, באותו הסגנון, Moon Shadow. בהופעות במהלך 1973, ויקהאם הלבישה את חברות הלהקה בבגדי גוף מוכספים, בהשפעת הגלאם הרוק ושל דייוויד בואי ואלטון ג'ון בפרט.

כשגם האלבום השלישי שלהן, Pressure Cookin', לא הניב להיט, להקת לבל חתמה עם אפיק רקורדס, ומיד הוציאו אלבום ב-1974, Nightbirds, אשר היה להצלחתן הגדולה ביותר עד כה. האלבום שילב נשמה, פאנק ומוזיקת רוק, וכלל את הסינגל, "ליידי מרמלד", שהיה לסינגל המוכר ביותר של ההרכב, ולאחד הלהיטים הגדולים בכל הזמנים. השיר הגיע למספר 1 במצעד Hot 100 ומכר מעל מיליון עותקים, כפי שעשה גם Nightbirds, אשר זיכה אותו בסטטוס אלבום זהב מטעם RIAA. באוקטובר 1974, לבל עשו היסטוריה מוזיקלית כאשר היו למופע הרוק הראשון שהופיע בבית האופרה מטרופוליטן.^[6] ההצלחה הגדולה של "Lady Marmalade" ו-Nightbirds הנחיתו את לבל על שער המגזין רולינג סטון ב-1975.

לבל יצאו עם עוד שני אלבומים, Chameleon ו-Phoenix ב-1975 ו-1976, בהתאמה. בעוד שני האלבומים זכו להצלחה בקרב המבקרים, הם לא הניבו להיטים שחצו למצעדי הפופ. ב-1976, פטי, נונה ושרה החלו להתווכח על הכיוון המוזיקלי של ההרכב. הקשיים הבין-אישיים הגיעו לשיא במהלך הופעה ב-16 בדצמבר 1976 בבולטימור, מרילנד, שם נונה הנדריקס ברחה אל מאחורי הקלעים ופגעה בעצמה במהלך התמוטטות עצבים. בעקבות התקרית, לבל ביקשה לפרק את הלהקה.

קריירת סולו

1977–1984

לבל חתמה חוזה סולו עם אפיק רקורדס ב-1977, והוציאה עוד באותה שנה את אלבום הבכורה שלה כאמנית סולו, אשר נקרא בשמה. האלבום מוכר בשל להיטי הדיסקו שכלל, כמו "Joy to Have Your Love" ו-"Dan Swit Me" ובלדת הגוספל, "You Are My Friend" שנהיה לשיר היכר של לבל. לבל הוציאה עוד שלושה אלבומי אולפן ברצף עם אפיק רקורדס עד 1980, מהם יצאו מספר להיטים שהגיעו למצעדים.

אחרי ארבעה אלבומים עם אפיק, לבל חתמה עם פילדלפיה אינטרנשיונל רקורדס, שם הקליטה את הגרסה האייקונית שלה לשיר "Over the Rainbow" שיצא באלבומה בשם The Spirit's in It. ב-1982, שרה דואט עם גרובר וושינגטון "The Best Is Yet to Come", אשר זיכה אותה במועמדות הראשונה שלה לפרס גראמי. וזכתה לשבחים באותה השנה כשכיכבה במחזמר הברודוויי Your Arms Too Short to Box with God. בשנת 1983, לבל יצאה באלבום שהיווה עבורה פריצת דרך, I'm in Love Again, אשר כלל את להיטי הטופ-10 הראשונים שלה במצעדי הסינגלים ב-R&B, כגון "Love, Need and Want You" ו-"If Only You Knew", אשר היה ללהיט מספר 1 הראשון שלה כאמנית סולו, בתחילת 1984. מאוחר יותר בשנת 1984, השיר ששרה עם בובי וומאק, "Love Has Finally Come at Last", גם היה ללהיט. באותה שנה לבל הופיעה בסרט "סיפורו של חייל" כזמרת במועדון לילה.

1984–2009

פטי לבל בכרזה בקמפיין למודעות למחלת ה-AIDS בשנות ה-80

בשנת 1984, לבל הקליטה את השירים "New Attitude" ו-"Stir It Up" לפסקול של סרטו של אדי מרפי, "השוטר מבוורלי הילס". בעקבות הצלחת הסרט, "New Attitude" יצא כסינגל בסוף 1984 והיה ללהיט הקרוס-אובר (גם במצעדי ה-R&B וגם במצעדי הפופ) הראשון של לבל כאמנית סולו כאשר הגיע למספר 17 בבילבורד הוט 100, והפך לסימן היכר של לבל. גם "Stir It Up" מצא הצלחה דומה בתחנות רדיו פופולריות וכשיר חובה של אותה התקופה במועדוני ריקודים. ב-1985, לבל הופיעה בתוכנית הטלוויזיה, Motown Returns to Apollo וגם השתתפה בהופעת ההתרמה "לייב אייד". הופעות אלו הפכו את שמה של לבל למוכר לקהל עוד יותר רחב, והיא נהייתה לכוכבת פופ אשר אירחה תוכנית ספיישל משלה. במהלך תקופה זו, הסתיימו מחויבויותיה של לבל לחברת פילדלפיה רקורדס, והיא חתמה חוזה הקלטות חדש עם MCA רקורדס.

ב-1986 לבל הוציאה את אלבום הסולו הנמכר ביותר שלה, Winner in You, אשר הגיע למקום ראשון במצעדי האלבומים. האלבום כלל את הלהיט מס' 1 "On My Own". ב-1989 הוציא את האלבום Be Yourself, שכלל את הלהיט "If You Asked Me To", אשר זכה להצלחה גדולה עוד יותר בגרסת הקאבר של הזמרת סלין דיון. באותה שנה, לבל התחילה להופיע בתפקיד קבוע בסיטקום המצליח עולם שונה, אשר הוביל לספין אוף משלה, הסיטקום Out All Night, אשר בוטל כעבור עונה. ב-1991, היא הקליטה את הלהיט "Superwoman" עם גלדיס נייט ודיון וורוויק. השלישייה שיתפה פעולה גם בעבר, כאשר הופיעו בתוכנית הספיישל Sisters in the Name of Love ב-1987. גם ב-1991 הוציאה לבל את אלבום הסולו, ‏'Burnin, אשר זכה עד מהרה לסטטוס זהב, ושלושה סינגלים ממנו ברצף הגיעו לטופ-5 של מצעדי ה-R&B. עבור אלבום זה זכתה לבל בפרס גראמי הראשון שלה, כזמרת השנה ב-R&B ב-1992, פרס בו השתתפה עם הזמרת ליסה פישר, אשר זכתה עבור הבלדה שלה "How Can I Ease the Pain".

אלבומה של לבל משנת 1994, Gems, גם זכה לססטוס זהב, וכלל את הלהיט "The Right Kinda Lover". אחרי שלוש שנים, יצאה לבל באלבום Flame, אשר כלל את להיט הריקודים, "When You Talk About Love". בשנת 1996 פרסמה לבל את ספר זכרונותיה, Don't Block the Blessings, ובשנת 1997, את הראשון מבין חמישה ספרי בישול שהיו לרבי מכר. בשנת 1998 היא הוציאה את אלבום ההופעה החיה, Live! One Night Only, עבורו זכתה בפרס גראמי השני שלה, בפברואר 1999. בשנת 2000 הוציאה לבל את האלבום האחרון שלה עם MCA רקורדס, When a Woman Loves, ואז חתמה עם Def Soul Classics, באמצעותם הוציאה את אלבומה משנת 2004, Timeless Journey. אחרי שהוציאה ב-2005 אלבום שירי קאבר, Classic Moments, התפתחה מחלוקת בין לבל לבין יו"ר חברת התקליטים, אנטוניו "אל. איי." ריד, לגבי הכיוון של הקריירה שלה, ובעקבות מחלוקת זו עזבה לבל את הלייבל.^[7] ב-2006, היא הוציאה את אלבום הגוספל הראשון שלה, The Gospel According to Patti LaBelle, באמצעות באנגלו רקורדס. האלבום הגיע למקום ראשון במצעד הגוספל.^[8] במהלך תקופה זו, פרסמה לבל את ספרה Patti's Pearls. היא חזרה לעבוד עם Def Jam בשנת 2007 והוציאה דרכם אלבום חג, Miss Patti's Christmas. בשנת 2008, לבל התאחדה עם חברותיה מתחילת דרכה, נונה הנדריקס ושרה דאש, וביחד הוציאו את האלבום המשותף הראשון שלהן מזה 30 שנים, Back to Now.

מאז 2010

ב-14 בספטמבר 2010, לבל חזרה לברודוויי, שני עשורים מאז הופעתה האחרונה על הבמה התיאטרלית, כדי לככב במחזמר זוכה הפרסים, Fela!^[9] שמספר את סיפורו של אגדת האפרו-ביט פלה קוטי. לבל החליף את האמנית מועמדת פרס טוני ליליאס וייט בתפקיד אמו של פלה, Funmilayo Ransome-קוטי, ונשארה בצוות השחקנים עד שהמחזמר ירד מהבמה ב-2 בינואר 2011.^[10]

פטי לבל מדגמנת בקמפיין להעלאת מודעות למחלות לב בקרב נשים מטעם יוזמת The Heart Truth (אנ') ‏ - שנת 2011

ב-23 במאי 2011, הופיעה לבל בספיישל הפרידה מאופרה וינפרי, כאשר פרשה מתוכניתה היומית רבת השנים. היא שרה את "Over the Rainbow", עם ג'וש גרובן.^[11] לבל זכתה בפרס מפעל חיים בטקס פרסי BET ב-26 ביוני 2011.^[12] לבל וארית'ה פרנקלין, בין אמניות נוספות, הופיעו באירוע "Women of Soul: In Performance at the White House" קונצרט בחסות הנשיא ברק אובמה בהלבן הבית.^[13]

ב-10 ביוני 2014, לבל חזרה לברודוויי בהופעת אורחת במחזמר הפופולרי ומועמד-הטוני, After Midnight.^[14] ב-2014, השתתפה לבל בעונה הרביעית של סדרת FX, אימה אמריקאית: פריק שואו.^[15]

ב-2015 התחרתה לבל בעונה ה-20 של רוקדים עם כוכבים.^[16] היא ובן זוגה לריקודים, ארטם צ'יגבינצב, הודחו בשבוע השישי, וסיימו במקום השמיני.^[17] באותה שנה, הופיעה לבל בהופעת אורח בסדרה אימפריה של פוקס, בתור עצמה.^[18]

ב-2016 השתתפה לבל כיועצת למתחרים בתוכנית הריאליטי המוזיקלית, The Voice.^[19]

ב-107 הוציאה את אלבום הג'אז הראשון שלה, Bel Hommage.^[20]

חיים אישיים

באוטוביוגרפיה שלה, לבל סיפרה שהיא הותקפה מינית על ידי ג'קי וילסון, בתיאטרון פוקס שבברוקלין, בשנות ה-1960. ב-1964, לבל הייתה מאורסת לאוטיס ויליאמס, ממייסדי The Temptations, אך השניים נפרדו עקב התנגשויות בלוחות זמני ההופעות שלהם. ב-1969 נישאה לבל לחברה הוותיק, ארמסטד אדוארדס. אדוארדס נהיה למנהל של לבל עד שהשניים נפרדו בסוף שנות ה-90 המאוחרות. הזוג התגרש רשמית בשנת 2003. יש להם בן, זורי קיי אדוארדס (יליד 1973), שהוא המנהל הנוכחי של לבל. בנוסף לזורי, ללבל יש שני אנשים נוספים בחייה שהיא רואה כבניה, דוד וסטנלי, שני אחים שלבל הכירה אחרי מות אמם, וואוניטה, שכנה של לבל.

בשנת 1972, אחותה הבכורה ויויאן רוג'רס מתה מסרטן ריאות בגיל 42. ב-1982, הלכה לעולמה אחותה ברברה פוריפוי, מסרטן המעי הגס בגיל 41. ב-1978, היא איבדה את אמה, ברטה, מסוכרת. ב-1989, היא איבדה את אביה, הנרי, מנפחת שסבל כתוצאה מסיבוכים של מחלת אלצהיימר, וכן את אחותה הצעירה ביותר, ג'קלין "ג'קי" פדג'ט, לסרטן הריאות. ג'קי הייתה בת 43 במותה. לבל הקדישה את האלבום שלה, ‏'Burnin ואת גרסתה לשיר "Wind Beneath My Wings" לפדג'ט. ב-1995, לבל אובחנה עם סוכרת. לבל מחלקת את זמנה בין בתיה בווינווד, פרבר של פילדלפיה, לוס אנג'לס ואיי הבהאמה.

השפעה מוזיקלית

כסולנית הלהקה לבל, פטי לבל נמנית בין חלוצי תנועת הדיסקו בשל סינגלים כגון "Lady Marmalade" ו-"Messin' With My Mind". בתורו, "Lady Marmalade" נחשב לאחד מלהיטי הדיסקו הראשונים שהגיעו למיינסטרים (Jones and Kantonen, 1999). המגזין "רולינג סטון" מנה את לבל בין 100 הזמרים הגדולים בכל הזמנים ברשימתם משנת 2011, והצהירו שהיא השפיעה על "דורות של זמרי נשמה", הכוללים את לותר ואנדרוס, אלישה קיז, מרי ג'יי בלייג', Ledisi וכריסטינה אגילרה.

השפעה ברשתות החברתיות

בסוף 2015 לבל הייתה בכותרות כאשר vlogger הידוע כג'יימס רייט דיבר בהתלהבות על המותג של לבל של פאי בטטה בערוץ ה-YouTube שלו. הווידאו נהיה כל כך ויראלי, שמכירות הפאי נסקו, בקצב שפאי אחד נמכר בכל שנייה ב-Walmart, ברחבי ארצות הברית. בעקבות זאת, לבל הופיעה בשתי פרסומות עבור חברת וולמארט.^[21]

דיסקוגרפיה

אלבומי אולפן

Patti LaBelle (1977)
Tasty (1978)
It's Alright with Me (1979)
Released (1980)
The Spirit's in It (1981)
I'm in Love Again (1983)
Patti (1985)
Winner in You (1986)
Be Yourself (1989)
This Christmas (1990)
Burnin' (1991)
Gems (1994)
Flame (1997)
When a Woman Loves (2000)
Timeless Journey (2004)
Classic Moments (2005)
The Gospel According to Patti LaBelle (2006)
Miss Patti's Christmas (2007)
Bel Hommage (2017)

פרסים

פרסי אמי

פרסי אמי
שנה	קטגוריה	יצירה	תוצאה
1985	Outstanding Individual Performance in a Variety or Music Program	Motown Returns to the Apollo	מועמדות
1986		Sylvia Fine Kaye's Musical Comedy Tonight III	מועמדות

פרסי גראמי

פרסי גראמי
שנה	קטגוריה	יצירה	תוצאה
1984	Best Female R&B Vocal Performance	"The Best Is Yet to Come"	מועמדות
1986		"New Attitude"	מועמדות
1987		Winner in You	מועמדות
1987	Best Pop Performance by a Duo or Group	"On My Own" (with Michael McDonald)	מועמדות
1991	Best Female R&B Vocal Performance	"I Can't Complain"	מועמדות
1992	Best R&B Performance by a Duo or Group with Vocals	"Superwoman" (with Gladys Knight & Dionne Warwick)	מועמדות
1992	Best Female R&B Vocal Performance	‏'Burnin	זכייה
1994		"All Right Now (live)"	מועמדות
1998		"When You Talk About Love"	מועמדות
1998	Best R&B Album	Flame	מועמדות
1999	Best Traditional R&B Performance	Live! One Night Only	זכייה
2004	Best Traditional R&B Performance	"Way Up There"	מועמדות
2004	Grammy Hall of Fame	"Lady Marmalade"	הוכנסה
2005	Best Traditional R&B Vocal Performance	"New Day"	מועמדות

פרסי אימאג'

פרסי Image של ה-NAACP
שנה	קטגוריה	יצירה	תוצאה
1986	Entertainer of the Year	Patti LaBelle	זכייה
1992	Entertainer of the Year	Patti LaBelle	זכייה
1996	Outstanding Performance – Variety Series/Special	The Essence Awards	זכייה
1998	Outstanding Performance – Variety Series/Special	Live! One Night Only	זכייה
2004	Outstanding Female Artist	Patti LaBelle	זכייה
2006	Outstanding Actress – Television, Movie, Miniseries or Dramatic Special	Why I Wore Lipstick to My Mastectomy	זכייה
2006	Outstanding Gospel Artist	Patti LaBelle	זכייה

פרסי מפעל חיים

שנה	ארגון	קטגוריה
1995	Soul Train Music Awards	Heritage Award – Career Achievement
1998	The Essence Awards	Triumphant Spirit Award – Career Achievement
2001	BET Walk of Fame	Walk of Fame Award
2001	Lady of Soul Awards	Lena Horne Lifetime Achievement Award
2003	Songwriter's Hall of Fame	Sammy Cahn Lifetime Achievement Award
2008	World Music Awards	Legend Award
2009	Apollo Theater	Legends Hall of Fame
2011	BET Awards	Lifetime Achievement Award
2013	Black Girls Rock	Living Legend Award
2016	BET Honors	Musical Arts Award

אחרים

שנה	ארגון	קטגוריה	יצירה	תוצאה
1992	American Music Awards	Favorite Soul/R&B Female Artist	Patti LaBelle	זכייה
1992	American Music Awards	Favorite Soul/R&B Female Artist		זכייה
2007	GLAAD	Media Excellence Award^[^{דרוש מקור]}		זכייה
2009	UNCF Evening of Stars	UNCF Award of Excellence^[^{דרוש מקור]}		זכייה

פילמוגרפיה

קולנוע

Year	Title	Role
1984	סיפורו של חייל	ביג מרי
1989	Sing	גברת דה-וור
2002	Sylvester: Mighty Real	עצמה
2005	Preaching to the Choir	האחות ג'סמין
2006	בקצב פראי	The Real Angel Davenport
2007	Cover	גברת פרסונס
2008	Semi-Pro	אמא של ג'קי
2012	Mama, I Want to Sing!	האחות קארי

טלוויזיה

Year	Title	Role	Notes
1982	Working	מנקה	American Playhouse movie
1985	The Patti LaBelle Show	מנחה	Variety show
1986	Unnatural Causes	ג'נט תומפסון	סרט טלוויזיה של NBC
1989	Fire and Rain	לוסיל ג'ייקבוסון	סרט טלוויזיה
1990	Parker Kane	קרטייר	סרט טלוויזיה
1990–93	עולם שונה	אדל ויין	8 פרקים
1991	The Real Story of the Itsy Bitsy Spider	אלמנה	דיבוב
1992	Out All Night	צ'לסי פייג'	19 פרקים
1994	נני	עצמה	Episode: "I Don't Remember Mama"
1997	Cosby		Episode: "I Don't Remember Mama"
2001	Santa Baby	מלודי סונגבירד	דיבוב; סרט טלוויזיה
2003	Living It Up With Patti LaBelle	עצמה	גם מפיקה בפועל
2004	All of Us	מרוולה ג'יימס	Episode: "O Brother, Where Art Thou?"
2006	Why I Wore Lipstick to My Mastectomy	מוניישה	סרט טלוויזיה
2008	An Evening With The Stars: A Tribute to Patti Labelle	עצמה
2011	Top Chef	עצמה/שופטת אורחת	Episode: "Texas" (9.8)
2014	אימה אמריקאית: פריק שואו	דורה
2015	רוקדים עם כוכבים	עצמה/מתחרה	עונה 20
2015	Patti LaBelle's Place	מנחה	תוכנית בישול
2016	אימפריה	סנדי	Episode: "Who I Am"
2017	Daytime Divas	גלוריה תומאס	3 פרקים
2018	גרינליף	מקסין פטרסון	6 פרקים; עונה שלישית
2018	סטאר	כריסטין בראון	תפקיד חוזר; עונות 2–3
2022	חדשים בשכונה	מרילין באטלר	פרק אחד
2022	Fraggle Rock: Back to the Rock ‏	המלכה	דיבוב

לקריאה נוספת

Clemente, John (2006). Girl Groups: Fabulous Females Who Rocked The World. Author House. ISBN 978-1-4772-7633-4.
Warner, Jay (17 ביולי 2013). American Singing Groups: A History from 1940s to Today. Hal Leonard Corporation. ISBN 0634099787. {{cite book}}: (עזרה)
Labelle, Patti; Randolph, Laura B. (במרץ 1997). Don't Block the Blessings. Thorndike Press. p. 200. {{cite book}}: (עזרה)