לדלג לתוכן

עפרה חזה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עפרה חזה
לידה 19 בנובמבר 1957
כ"ה בחשון ה'תשי"ח
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 23 בפברואר 2000 (בגיל 42)
י"ח באדר א' ה'תש"ס
רמת גן, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה בת שבע חזה
מקום קבורה בית העלמין ירקון עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ישראלישראל ישראל
תקופת הפעילות 19702000 (כ־30 שנה)
עיסוק זמרת-יוצרת, מדבבת, שחקנית, מלחינה, עיתונאית, פסנתרנית, פזמונאית, שחקנית קולנוע
סוגה עולםנשמהזמר עבריסינת'-פופרוק קלפולקמזרחית
סוג קול מצו-סופרן
שפה מועדפת עברית, אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה פסנתר
חברת תקליטים הד ארציNMCפונוקולWMGBMG
שיתופי פעולה בולטים צביקה פיק, אבי טולדנו, שם טוב לוי, יזהר אשדות, בצלאל אלוני, סדנת תיאטרון שכונת התקוה
פרסים והוקרה זמרת השנה של קול ישראל תש"מ–תשמ"ג
כלת פרס כינור דוד תשמ"ג
ofrahaza.org
פרופיל ב-IMDb
חתימה חתימה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עפרה חזה (19 בנובמבר 1957; כ"ה בחשוון ה'תשי"ח23 בפברואר 2000; י"ח באדר א' ה'תש"ס) הייתה זמרת ושחקנית קולנוע ותיאטרון ישראלית, שזכתה להצלחה בין-לאומית. ארבע פעמים ברציפות נבחרה ל"זמרת השנה" בישראל (בשנים 1980–1983), ופעמיים ל"זמרת השנה" בגרמניה (1988–1989). זוכת פרס כינור דוד.

בשנת 1990 זכתה בתואר "האמן הישראלי הנמכר ביותר בכל הזמנים" במונטה קרלו.[1] בשנת 2023 דורגה במקום ה-186 ברשימת "200 הזמרים הגדולים ביותר בכל הזמנים" של המגזין רולינג סטון.[2] בשנת 1993 הייתה חזה המועמדת הישראלית הראשונה לפרס גראמי כ"זמרת מוזיקת עולם", (ובסוף זכתה בפרס כבוד בגראמי) בזכות אלבומה המצליח Kirya,[3] שדורג במשך שבועות רבים במקום הראשון במצעד המכירות של המגזין בילבורד,[4] והיא נחשבה לזמרת הייצוגית של ישראל ברחבי העולם. בנוסף לכך, אלבומה השלושה-עשר, Shaday, נמכר בלמעלה ממיליון וחצי עותקים בעולם.[5] מתוכו, הוציאה חזה את הלהיט הבין-לאומי "Im Nin'alu" שנמכר בלמעלה משלושה מיליון עותקים והפך לשיר הישראלי הנמכר ביותר בכל הזמנים.[6]

בין להיטיה נמצאים שירים רבים שהפכו לנכסי צאן ברזל בזמר העברי: "יד ביד", "חי", "תפילה", "מישהו הולך תמיד איתי", "גבריאל", "אם ננעלו", "שיר הפרחה" ו"לאורך הים". עד היום נחשבת עפרה חזה לאחת מהזמרות הגדולות בתולדות הזמר העברי.

בית ילדותה של עפרה חזה בשכונת התקווה.

קורות חיים וקריירה מוזיקלית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדותה והכרותה עם אומנויות הבמה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
עפרה חזה, שמעון פרס, בנימין נתניהו ויהורם גאון, בתוכנית "בשידור חי עם דן שילון"

חזה נולדה בשם בת שבע חזה כבת זקונים ליפת ושושנה חזה בשכונת התקווה שבתל אביב-יפו. הוריה היו מסורתיים שעלו מתימן. הם החליטו לקרוא לה בת שבע, שכן הייתה הבת השביעית במשפחתה, אך השם לא מצא חן בעיני אחיותיה הגדולות ושונה לעפרה. שם המשפחה – חַזָה – נגזר משמה של העיירה אל-חוטה (אנ') בתימן, שבה התגוררה משפחתה, שהייתה המשפחה היהודית היחידה שחיה בעיירה.[7] את האהבה לשירה רכשה מגיל צעיר מאמה, שבתימן הייתה זמרת מבוקשת בחגיגות חינה. חזה למדה בבית הספר "עוזיאל" ובו התגלה כישרון השירה שלה לראשונה כשצורפה כסולנית למקהלת בית הספר. בגיל 11 השתתפה במקהלה של מנשה לב-רן, ולשם כך נסעה אחת לשבוע ל"בית ברגר" שמחוץ לשכונתה. עוד באותה תקופה שרה את השיר "תנו לנו יד ונלך" בתוכנית הרדיו "תשואות ראשונות" של קול ישראל.

בקיץ 1971, בגיל 13, הופיעה חזה בחתונה, ושם שמע אותה משה ערוסי, שהיה חבר בסדנת התיאטרון של שכונת התקווה. את הסדנה, שהייתה מקום מפגש חברתי לצעירי השכונה ומרכז תרבותי וקהילתי, ניהל בצלאל אלוני. לאחר שהסכים לבחון ילדה כה צעירה, קיבל אותה אלוני לסדנה. זאת הייתה תחילתה של דרך משותפת ארוכת שנים בינה לבין אלוני.

בתחילת הקריירה המוזיקלית שלה גילמה חזה בעיקר דמויות משנה בהצגות ושימשה כמחליפה. בערב הבכורה החגיגי במועדון "צוותא" למחזה בשם "סמבוסק, מתי הבחירות?", נטש השחקן הראשי את הסדנה ואת ההצגה כמה שעות לפני ההופעה. חזה, אשר ידעה בעל-פה את כל תפקידי הצגות הסדנה מצפייה ומהקשבה, הוזעקה באופן בהול על ידי אלוני, ובאלתור, תוך הפיכת התפקיד הגברי לנשי, כבשה את לב הקהל. לאחר הופעת הבכורה שלה החלה חזה להופיע במסגרת הסדנה באופן שוטף.

בשנת 1973 נסעה סדנת התיאטרון לסיני להופיע מול החיילים במלחמת יום הכיפורים עם הצגה חדשה בשם "אהבה ראשונה". זו הייתה ההצגה הראשונה של הסדנה ששיריה הוקלטו, ושירה של חזה, "געגועים", שודר ברדיו והגיע לראש המצעדים.

ההצלחה הראשונית וסוף תקופת הסדנה השכונתית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1974 השתתפה חזה ב"פסטיבל הזמר והפזמון בסגנון עדות המזרח", שהתקיים מדי שנה, וזכתה בו במקום השלישי. לאחר הזכייה החליטה לממש את הפוטנציאל שלה בדרך להיות זמרת סולו, ביחד עם אלוני. היא החלה ללמוד פיתוח קול, ריקוד ותנועה והמשיכה להופיע ברחבי הארץ. ב-17 באוקטובר 1974 השתתפה עפרה במסגרת הסדנה באירוע "ולילה כיום יאיר" שאורגן על ידי המגבית היהודית המאוחדת בבית הבימה בתל אביב. בין האומנים הנוספים שהשתתפו ניתן למנות את אילנית, מירי אלוני, הפרברים, להקת פיקוד המרכז ומקהלת ילדי צפת (בניצוחו של אדם רפס). התפתחותה המקצועית הביאה להגדלת תפקידיה על הבמות, ובשנת 1975 הופיעה עם חברי הסדנה בפסטיבל הזמר עם השיר "פרשת דרכים". באותה שנה יצאה חזה להופעות בארצות הברית לצד זמרים נוספים עם המופע "כאן ישראל".

בתקופה זו החליט אלוני לוותר על ניהול הסדנה ולהפוך להיות האמרגן והמנהל האישי הצמוד של חזה. החלטה זו הביאה בסופו של דבר לסגירת הסדנה, שכן איש לא לקח על עצמו את ניהולה אחריו. על מנת להרים את קריירת הסולו שלה, ארגן אלוני מופע שהוצג בפני המפיק הידוע אברהם דשא (פָּשָנֶל). התלהבותו של פשנל הייתה מיידית וחזה חתמה על חוזה לחמש שנים, אולם ב-28 בפברואר 1976, בגיל 18, התגייסה לצה"ל. לאחר הופעות מזעריות במסגרת להקת הנח"ל עזבה לתפקיד פקידה פלוגתית בסדנת השריון. לאחר שנה נענתה בקשתה לקיצור שירותה הצבאי, ולאחר סיום השירות המשיכה את הקריירה המוזיקלית שלה תחת ניהולם של דשא ואלוני.

הצעד הראשון של חזה אחרי שחרורה מהצבא היה לחזור למסגרת של הֶרְכֵּב. באותם ימים פרשה ירדנה ארזי משלישיית "שוקולד מנטה מסטיק", ואחריה גם לאה לופטין. פשנל החליט ליצור הרכב חדש, ולרותי הולצמן, היחידה שנותרה מההרכב המקורי, הוא צירף את ישראלה קריבושי ואת חזה. תחילת הקריירה של ההרכב החדש הייתה במסע הופעות בן שישה שבועות בסקנדינביה. התלהבותה הראשונית של חזה מתפקידה החדש החלה להתפוגג כבר בהופעות בסקנדינביה; העבודה בלהקה לא הייתה לרוחה, וההרכב התפרק עוד לפני שהחל להופיע בישראל. לאחר הפירוק הודיעה חזה לאלוני כי ברצונה לפתוח בקריירת סולו.

ההצלחה הגדולה בישראל בשנות השמונים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שלט הנצחה על בית ילדותה של חזה בשכונת התקווה

בשנת 1977 התארחה בתפקיד עצמה באחד מפרקי הסדרה "הילדים משכונת חיים" ששודרה בטלוויזיה החינוכית.[8] בשנת 1979 זכתה לטעום לראשונה את טעם ההצלחה, כאשר לוהקה לתפקיד דינה, בתו של פולי בסרטו של אסי דיין "שלאגר", לצִדם של "הגשש החיוור". בסרט נכללה סצנה שבה דינה יוצאת נגד בן-זוגה שמקניט אותה על רצונה לרקוד כמו "פְרֵחָה", ובתגובה היא מתחילה לרקוד ולשיר במועדון את "שיר הפרחה". בתוך זמן קצר הפך השיר הפרובוקטיבי ללהיט ונותר חמישה שבועות בראש מצעד השירים של רשת ג', וקטע השירה שלה מהסרט הוקרן בטלוויזיה. בגלי צה"ל נפסל השיר לשידור במשך חודשים ארוכים, מפני שנחשב לנועז במיוחד בגלל תדמית הפרחה: אישה קלת דעת והמונית, פשוטה, גסה וחסרת השכלה. צעד זה היה אחד מבין רבים ושונים שפגעו באופן מסוים בקריירה של חזה, מאחר שאיש לא רצה קשר עם תדמית הפרחה, אף שהייתה שונה מאישיותה. על אף כל אלה, קהל המעריצים של חזה החל לצבור תאוצה והיא הפכה לדמות מוכרת לכול (מאוחר יותר הותר השיר להשמעה בגלי צה"ל וברדיו בכלל).

ההצלחה של "שלאגר" עודדה את פשנל ללהק את חזה לתפקיד ראשי בסרט נוסף, "נערת הפרברים" של הבמאי ג'ורג' עובדיה, לצד מנחם עיני ואבנר דן. חזה גילמה שם את ורד, רוכלת שהתעוורה בתאונה בילדותה, שבזכות תרומה שמשיגים לה שלושה בטלני רחוב עם לב זהב עוברת ניתוח וזוכה מחדש במאור עיניה; לאחר הניתוח היא פוגשת אמרגן, והופכת לזמרת מצליחה, אולם חוויית הסרט הייתה רחוקה מלהיות חיובית עבור חזה, והיא ויתרה על קריירה קולנועית בהמשך דרכה.

בתחרות השירוויזיון לילדים שנערך בחנוכה 1979, השתתפה עם השיר "פלאש גורדון", וזכתה במקום הראשון.

בשלב זה בקריירה שלה ולאור הצלחתה, החליט בצלאל אלוני לסיים את החוזה עם פשנל והחל לנהל את עסקיה באופן עצמאי, דבר שכלל גם כתיבת מרבית שיריה באותה תקופה. לאור העובדה שמספר להיטים כבר הופקו, השניים החליטו כי יש להוציא אלבום. על בסיס השירים מ"שלאגר" ומ"נערת הפרברים" הקליטה חזה בשנת 1980 את אלבום הבכורה שלה כסולנית, על אהבות שלנו, במסגרת החוזה שחתמה בחברת פונוקול (אלבום אחר שיצא בשנת 1978, "שיר השירים בשעשועים", אינו אלבום סולו, אלא אוסף משיריה של חזה בתקופת סדנת התיאטרון של שכונת התקווה). האלבום הניב להיטים רבים, כמו "שיר הפרחה", "כמו ציפור", "הגשם", "על אהבות שלנו" ו"שיר אהבה לחייל". חזה זכתה לתואר "זמרת השנה" במצעדים של תחנות הרדיו גלי צה"ל ורשת ג' ועל ידי העיתונים ידיעות אחרונות ומעריב. האלבום מכר כ-20,000 עותקים, וזכה במעמד של אלבום זהב. באותה שנה השתתפה בפסטיבל הזמר והפזמון עם "על אהבות שלנו" וזכתה במקום השישי. באותה שנה השתתפה שוב בשירוויזיון עם "סימנים של אוהבים", וזכתה במקום השלישי. כמו כן, שלחה את השיר "הוא" לוועדת הקדם-אירוויזיון, אך זה נדחה. לאחר מכן, התבקשה להתמודד עם השיר בפסטיבל "מדיטור" בפורטוגל כנציגת ישראל. היא הסכימה, ואז גם הוחלף שם השיר ל"תפילה". במקביל הייתה חזה נציגת ישראל ב"טלתרום" בצ'ילה.

פחות משנה אחר כך יצא תקליטה השני, בוא נדבר, גם הוא בחברת פונוקול. גם אלבום זה כלל חומרים פרי עטו של בצלאל אלוני, ואף הוא באלבום זהב. רבים משיריו הפכו גם הם ללהיטים, בהם "אין זמן לתעות", "סימנים של אוהבים", "כשנהיה בני 73" ו"תפילה". לאותם התארים שאפפו את אלבום הבכורה זכה גם אלבומה השני, וחזה עצמה זכתה בתואר זמרת השנה בשנית. באותה שנה השתתפה פעם בשירוויזיון לילדים עם השיר "מלכת הקסמים", ושוב זכתה במקום הראשון. לאחר מספר שנים הפיק יוסי פלג מופע כשם השיר, שזכה להצלחה גדולה.

בשנת 1982 עברה חזה לחברת התקליטים הד ארצי, שם הוציאה את אלבומה השלישי, פיתויים; האלבום הוציא גם הוא מספר להיטים: "כל יום מתחילה שנה", "מלכת הקסמים", "מכתב אהבה" ו"גבריאל". גם אלבום זה זכה באלבום זהב. אז גם יצאה לראשונה במופע הנושא את שם האלבום, בהפקה מוזיקלית של אלדד שְרֵים, שם החלה לצבור ניסיון הופעה על הבמה. באותה השנה השתתפה בשירוויזיון עם השיר "סופרסטאר". באותה שנה זכתה בפרס כינור דוד וכן שוב בתואר "זמרת השנה" על ידי כל כלי התקשורת בארץ. באותה שנה הוציאה חזה גם את האלבום עפרה חזה לילדים, שכלל 30 ביצועים שלה לשירי ילדים מפורסמים. דֶמוֹ מהאלבום שכלל 10 שירים מתוכו, יצא כתקליט גמיש כמתנה של חברת אגפא בשנת 1984.

ההופעה באירוויזיון וההצלחה אחריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1983 עתיד היה האירוויזיון להתקיים במינכן שבגרמניה. אהוד מנור חש צורך שדווקא שם יעמוד נציג ישראלי וישיר את המילים: "עם ישראל חי". הוא כתב את השיר "חי" והציע אותו לירדנה ארזי לקראת הקדם-אירוויזיון, אך ארזי סירבה לקבל את השיר, בטענה שכבר הכינה שיר, "שירו שיר אמן". מנור פנה לחזה, שמיד הסכימה לבצעו. בפעם הרביעית מאז שניסתה חזה להתקבל לתחרות התקבל השיר ששלחה, ובתחרות הקדם-אירוויזיון שנערכה בירושלים זכתה במקום הראשון, עם 73 נקודות ונבחרה לייצג את ישראל באירוויזיון 1983. ארזי הגיעה למקום השני, בפער של נקודה אחת, ויש הטוענים[דרושה הבהרה] שתחרות זו היא שפתחה את המאבק-לכאורה בינה לבין חזה, ובעיקר בין מעריצותיהן, "מאבק" שנמשך מספר שנים.

האלבום "חי", שיצא מיד לאחר הקדם-אירוויזיון, זכה להצלחה מסחרית ניכרת עם יותר מ-43,000 עותקים, והיה לאלבום הפלטינה הראשון של חזה. האלבום הפיק מספר להיטים, בהם "חי", "סוף קיץ", "סופרסטאר", "אמן למילים" ו"בלדה למלך", שיר ששרה בימי סדנת תיאטרון שכונת התקווה, וזכה לחידוש. במהלך ההכנות לתחרות האירוויזיון בגרמניה ביקרו חזה ושאר הצוות הישראלי במחנה הריכוז דכאו, שם אף פגשו ניצולי השואה מישראל, אשר ביקשו מהם להיזכר במראות ממחנה הריכוז טרם ביצוע השיר בתחרות. גם בגדי ההופעה באירוויזיון של חזה ושל מלוויה עוצבו בהקשר לשואה: דורין פרנקפורט, מעצבת התלבושות, בחרה להלביש את עפרה חזה בחליפה לבנה ואת מלוויה בבגדים צהובים, מתוך מטרה להנציח ואולי להזכיר את הטלאי הצהוב שענדו יהודים על אדמת אירופה.[9] השיר הישראלי דורג במקום השני בתחרות, בהפרש של שש נקודות בלבד מהשיר הזוכה. גם בישראל זכה השיר להצלחה מרובה, כאשר נבחר לשיר השנה במצעד הפזמונים השנתי של רשת ג' לשנת תשמ"ג. חזה זכתה בשנה זו בפעם הרביעית ברציפות בתואר "זמרת השנה".

עוד ב-1983, לאחר החזרה מהאירוויזיון, הוציאה חזה את האלבום "שירי מולדת", שכלל חידושים לקלאסיקות עבריות, וזכה לביקורות משבחות. מכירות של יותר מ-40 אלף עותקים הפכו את שירי מולדת לנקודת מפנה בקריירה שלה, כאשר הצליחה לפנות בשיריה גם לקהל המבוגר ובו-זמנית לקרב את הדור הצעיר לשירים שלא פנו אליו. עוד באותה שנה הוצא אלבום שכלל מבחר להיטים של סדנת תיאטרון שכונת התקווה עם חזה. מאותה שנה ובמשך שנתיים כתבה חזה טור בעיתון מעריב בשם "אקורד נוסף", שבו כתבה על דברים שקרו לה, על יחסי דת ומדינה, על הקונפליקטים בין העדות, על עניינים המעסיקים את אנשי שכונת התקווה ועוד. הטור הופיע מדי יום שישי במדור הפובליציסטיקה של מעריב, לצד טורים של אנשי ציבור.

באביב 1984 הוציאה חזה את האלבום "בית חם". זו הייתה תקופה שבה נערות רבות עזבו את בית הוריהן, ובתקשורת התגוללו סיפורים על נערות שלא מצאו בביתן בית חם. חזה ביקשה מבצלאל אלוני שיכתוב שיר בנושא, והוא נענה. השיר, הנושא גם את שם התקליט, סיפר על חלום ילדות נושן של חזה שלפיו, אם יהיה לה יום אחד "הרבה הרבה כסף", היא תייסד מעון לילדים נזקקים, שיהיה בית חם. מהאלבום יצאו להיטים רבים כגון: "יד ביד", "עזור לי", "בן פרבר" ו"איתך הלילה". גם אלבום זה הוגדר כאלבום זהב.

הפריצה מחוץ לישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1984 החלו חזה ואלוני בפרויקט שאפתני: אלבום שכל שיריו יהיו שירי עם תימניים, שאותם תבצע חזה כמחווה למורשתה. תחילה הקליטה שני שירים לניסיון: "גלבי", שנכתב והולחן על ידי אהרן עמרם, ו"אסאלק", למילותיו של רבי שלום שבזי עם לחן מאת עמרם. בהמשך בחר אלוני את שאר השירים, ואף לימד אותה כיצד לקרוא את הטקסט בהטעמה תימנית. חזה הקדישה חצי שנה להקלטות, כשדגש רב מושם על איכות קולית וטכנית. האלבום, שירי תימן, יצא בדצמבר 1984 וחזה חידשה בו שירים תימניים ישנים ממגוון של תקופות ומקורות, מסוף המאה ה-17 (של רבי שלום שבזי), ומתקופות מאוחרות יותר, בעיבודים חדשים של בני נגרי. שלושה משירי התקליט הושרו בערבית וכל השאר היו בעברית, בנעימה תימנית, והעיבודים שנעשו לתקליט כללו שילוב מקורי של צלילים ומקצב עממי תימני עם כלים ותזמור קלאסיים. כשיצא האלבום, שהיה אחר כך לפריצת הדרך של חזה מחוץ לישראל, הוא הושמע רק בתוכניות הזמר המזרחי; באף תוכנית רדיו אחרת לא גילו עניין בשירי האלבום, שהיה שונה באופיו מהמוזיקה שהייתה מקובלת אז בזרם המרכזי. אלוני פנה ליאיר ניצני לצורך הכנת רמיקסים, וניצני היפנה אותו ליזהר אשדות, שהכין את הרמיקס לשיר "גלבי". לאחר אי-ההתעניינות המתמשכת נשלח השיר לאנגליה על ידי צעיר אנגלי בשם גרנט אשר גילה בו עניין. מספר עותקים של התקליט ושל הסינגלים המחודשים הגיעו אל חברת התקליטים האנגלית אייס רקורדס. בחברה התרשמו מאוד, קנו את זכויות התקליט מהד ארצי ושיווקו אותו בשם Fifty Gates of Wisdom (חמישים שערי חוכמה). התקליט נמכר באנגליה, זכה לשבחי הביקורת של עיתוני המוזיקה היוקרתיים ביותר והחל את הצלחתה הבין-לאומית של חזה.

המשך הקריירה בישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1984, לראשונה מזה ארבע שנים, הפסידה חזה את תואר "זמרת השנה" לירדנה ארזי, שהייתה יריבתה התקשורתית. האחרונה ניסתה במשך מספר שנים לפרוץ אל השוק המקומי כזמרת סולו לאחר פרידתה משוקולד מנטה מסטיק, ובשנה זו הצליחה להעפיל לפסגה. מנקודה זו החל מאבק ממושך בין מועדוני המעריצות של שתי הזמרות, ששיאו היה בהופעה של ארזי באמפיתיאטרון וואהל בתל אביב, כשמעריצה של חזה ירתה על שמלתה דיו מתוך אקדח צעצוע.[10] מלחמה תקשורתית התחילה בין שתי הזמרות, אשר לובתה בידי מעריצותיהן, והגיעה לסופה כאשר השתיים הודיעו כי התחרות אינה ביניהן אלא בין המעריצות.

עפרה חזה ב-1987

באותה שנה שודרה בערוץ הראשון תוכנית הספיישל "מערב עד שחר" שכללה את מיטב להיטיה של חזה עד לתקופה זו בביצועים מהופעותיה בבסיס חיל האוויר ביפו וכן במועדון צוותא בתל אביב; קלטת וידאו של התוכנית יצאה ב-1988 בארצות הברית בלבד בשם From Dusk to Dawn ("מערב עד שחר" בתרגום לאנגלית), דרך חברת ארגו מדיה.

באפריל 1985 יצא האלבום "אדמה". האלבום, שבמקור תוכנן לכלול שירים שכולם פרי שיתוף פעולה בין חזה ונעמי שמר ולהיקרא "התחדשות", כלל לבסוף שירים של יוצרים ותיקים כגון: סשה ארגוב, יעקב אורלנד, משה וילנסקי ואפי נצר, לצד היוצרים הצעירים של התקופה, כדוגמת אהוד מנור ונורית הירש. להיטי האלבום היו שיר הנושא, "גורל אחד", "מישהו הולך תמיד איתי", "רחמים" ו"רוח צפונית רוח דרומית". מתוך התכנון המקורי נותר רק שיר אחד, "התחדשות". האלבום נמכר ב-40 אלף עותקים והגיע למעמד של אלבום פלטינה. עוד באותה שנה הוציאה חזה את "שירי מולדת ב'", שהיווה המשך לקודמו; אלבום זה נמכר גם הוא ב-40 אלף עותקים. הסינגל "הנערים הספנים" מתוכו הצליח ודורג במצעד העברי השנתי של רשת ג' של אותה שנה. באותה השנה הושקה בובת שעווה בדמותה במוזיאון השעווה הישראלי.

ב-1986 הוציאה חזה אלבום אוסף ראשון, אלבום הזהב, שכלל את להיטיה הגדולים עד אותה עת. בנוסף כלל האוסף גם גרסה באנגלית לשיר "איתך הלילה" וגרסאות בצרפתית לשירים "גבריאל" ו"מנגינת הלב". כמו כן, האלבום כלל שירים חדשים באנגלית שהופיעו בקלטת הווידאו שיצאה גם היא באותה שנה, "פנטזיה". באותה שנה ניסתה חזה לעדכן את הסאונד המוזיקלי בסגנונה וחברה עם יזהר אשדות להפקת האלבום ימים נשברים שכלל צלילים ואפקטים עדכניים וסגנון מעט יותר רוקיסטי משירי הפופ ששרה. כמעט כל המילים והלחנים באלבום נכתבו על ידי חזה עצמה. מסע הופעות בבימויו של צדי צרפתי ובהפקתו של יוסי פלג קידם את האלבום, והוא הניב להיטים כמו שיר הנושא, "הכאב הזה", "בוא ונגן אותי", "להמשיך לצעוד" ו"כל הקלפים" / "ליידי". כ-30 אלף עותקים נמכרו מהאלבום והוא הגיע לאלבום זהב. בהמשך השתתפה חזה בחידון הגבורה היהודית במלחמת העולם השנייה כזמרת אורחת, וביצעה את שירה של מריאן כהן "מחר אני אבגוד".[11]

בשנת 1987 הקליטה חזה את האלבום "שירי מולדת ג'", שיצא לרגל חגיגות שנת ה-40 למדינת ישראל. ב-3 בפברואר אותה שנה ניצלה מהתרסקות מטוס ססנה שהיה אמור להחזיר אותה מהופעה בבסיס חיל האוויר נבטים לתל אביב. באותה שנה השתתפה בפרק מיוחד לפורים של התוכנית "זהו זה!" וכן בפסטיגל, שבו זכתה במקום השני עם השיר "ארבעים".

הקריירה הבין-לאומית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז ההצלחה באירוויזיון והצלחת האלבום שירי תימן (Yemenite Songs) מחוץ לישראל נעשתה חזה לזמרת מבוקשת גם מחוץ לישראל, בעיקר באירופה. מעמדה מחוץ לישראל הלך והתחזק ואיתו גם הביקושים להופעות. הגרסה המחודשת של "גלבי" כבשה את המצעדים. חזה התראיינה בתוכניות אירוח הפופולריות ובעיתונים נחשבים, וקמו לה מעריצים גם מחוץ לישראל. כדי לקדם את הקריירה הבין-לאומית היא הקליטה אלבום שלם בצרפתית בשם Aime Moi ("אהוב אותי"), שכלל גם חידושים בצרפתית לשירים עבריים שהצליחו. לבסוף יצאו מספר סינגלים מן האלבום, אך הוא לא יצא במלואו. במקביל היא לא זנחה את הקריירה בישראל והמשיכה לקיים הופעות, ואף לשחק במחזמר "עוץ לי גוץ לי".

ב-1987 תבעה חזה צמד ראפרים אמריקאים בשם אריק B וראקים אשר דגמו את קולה מהשיר "Im Nin'alu" לשירם "Paid in Full". אלוני, שראה את ההצלחה האדירה של הדגימה, החליט לקחת את אותה גרסה מחודשת של "Im Nin'alu" מ-1984, לערוך אותה מעט ולשלב בה קטעים באנגלית שכתב, שיושרו על ידי חזה. הדבר נעשה והתוצאות לא אכזבו: ביוני 1988 הגיע השיר לראש מצעד הפזמונים בגרמניה ושהה שם תשעה שבועות רצופים. הסינגל נמכר ביותר משלושה מיליון עותקים. באותה שנה זכתה חזה בתואר זמרת השנה בגרמניה. כך יצא שדגימת קולה לגרסת "Im Nin'alu" של הראפרים האמריקאים קידם את מכירותיה של חזה מחוץ לישראל והביא לה פרסום רב.

חזה התפרסמה לא רק באירופה ובאמריקה, אלא גם במזרח הרחוק ואפילו בארצות ערביות כמו תימן. בשנת 1988 יצא אלבומה Shaday, שכלל את השירים "גלבי" ו-"Im Nin'alu" בתוספת שני תרגומים לשירים מתוך האלבום ימים נשברים ועוד שירי דאנס עממיים. אלבום זה נמכר עד סוף השנה בלמעלה ממיליון עותקים באירופה ובעשרות אלפי עותקים בארצות הברית. מלבד הגרסאות המחודשות והמצליחות ל-"Im Nin'alu" ו"גלבי", בלטה רצועה נוספת מתוך התקליט – "עזה כמוות" (שהוצג בשם האנגלי: "Love Song"). השיר, שהוא בעצם חידוש לשיר של חזה מאלבום הסולו הראשון שלה, מכיל קטע משיר השירים המדגיש את עוצמתה ואת ייחודה של האהבה. בגרסה המחודשת אין שום כלי נגינה (א-קפלה) ויש רק אפקט הד קל ברקע. יכולתה הקולית של חזה מודגשת ביותר בשיר הזה, ומסיבה זו השתמשו יוצרים בעולם בשיר זה ליצירותיהם. באותה שנה זכתה חזה במקום הראשון בטקס "אריה הזהב" בגרמניה. ההצלחה מחוץ לישראל לא אפשרה לחזה להמשיך ולהוציא תקליטים גם בישראל, ועל כן היא נעדרה למספר שנים בעודה מתרכזת בקריירה מחוץ לישראל.

ב-1989 הוציאה את האלבום Desert Wind, שזכה להצלחה רבה כאשר נמכר בכחצי מיליון עותקים. מספר שירים ממנו, כמו "Ya Ba Ye" ו-"Wish Me Luck", היו ללהיטים. בנוסף, סיבוב ההופעות של האלבום זכה להצלחה מרובה וכלל שני הישגים חסרי-תקדים עבורה: ריאיון והופעה בתוכניתו של מלך הטוק שואו האמריקאי ג'וני קרסון, וריאיון בתוכנית הבוקר האמריקאית The Today Show. שיר זה הפך ללהיט באירופה ובארצות הברית. באותה שנה (1989) ייצגה חזה את ישראל עם השיר "Im Nin'alu" בפסטיבל המוזיקה הבין-לאומי של טוקיו שביפן (אנ') וזכתה במקום הראשון. באותה עת סירבה חזה, ממניעים דתיים, לבקשת הוותיקן לשיר בפני האפיפיור יוחנן פאולוס השני. חזה הפכה לזמרת מוערכת במחוץ לישראל עם הסגנון המוזיקלי החדש שלה ולסמל גאווה לישראל. מומחים לנושא מחוץ לישראל טענו שחזה היא בעצם הראשונה שהביאה לעולם מוזיקה אתנית בשילוב סגנון מערבי, ואחת היוצרות הראשונות בז'אנר מוזיקת העולם.

בשנת 1990 זכתה חזה בתואר "הזמרת הישראלית הנמכרת ביותר בכל הזמנים" במונטה קרלו, וסירבה להצעתו של מייקל ג'קסון להצטרף אליו לסיבוב הופעות עולמי. באותה שנה הופיעה בפסטיבל הג'אז במונטרה שבשווייץ, והופעתה המצליחה גם הופצה על גבי תקליט בשנת 1997. באותה שנה גם השתתפה שלוש פעמים בפסטיבל סן רמו שבאיטליה.

בשנת 1992 השתתפה בהקלטת הרמיקס לשיר "מקדש האהבה 1992" של להקת סיסטרס אוף מרסי. השיר בוצע בסגנון רוק כבד, והיא תרמה את קולה בסלסולי רקע. בשנת 1993 הייתה חזה למועמדת הישראלית הראשונה לפרס גראמי כזמרת מוזיקת עולם, בזכות אלבומה המצליח Kirya, שצעד שבועות רבים במקום הראשון במצעד המכירות של המגזין בילבורד. האלבום כלל בין היתר שיר המבכה את גורלה של האישה בעולם השוביניסטי-שמרני ("Daw Da Hiya") וכן שני שירי חתונה מסורתיים של יהודי תימן. באותה השנה השתתפה חזה בתחרות "מלכת היופי" כשופטת ואף שרה בתחרות את השירים "מחרוזת שירי רועים" ו"תפילה", וכן כתבה לזמר אורי פיינמן את השיר "האור" לקדם-אירוויזיון 1992.

באותה תקופה שיתפה פעולה עם גדולי הזמרים כמו איגי פופ, פול אנקה, סיסטרס אוף מרסי ופאולה עבדול. מלבד זאת, השתתפה בתוכניות אירוח נחשבות מחוץ לישראל, וגם שרה את שירי הנושא לסרטים "סחלב פראי" "האומנת" ו"המלכה מרגו" ביחד עם המוזיקאי היוגוסלבי גוראן ברגוביץ'. בשנת 1994 הקליטה חזה מספר שירים לרגל הוצאת אלבומה הבין-לאומי החדש, Queen in Exile. הסינגל הראשון והיחיד מהאלבום "Mata Hari" הפך ללהיט דאנס אתני קצבי, ובחלק משירי האלבום היא שיתפה פעולה עם יזהר אשדות, מי שהקפיץ אותה לצמרת הבין-לאומית. אלבום זה הביא לוויכוחים אמנותיים רבים עם חברת ההקלטה, והאלבום נגנז; שירי האלבום הופיעו רק לאחר מותה באוסף מנגינת הלב 2. באותה שנה היא ניצלה בשנית ממכת ברק במטוס הג'מבו שהחזיר אותה לארץ מלונדון. באותה תקופה החלה לשדר בתחנת הרדיו רדיוס 100FM שתי תוכניות שבועיות – "החוש השישי" ו"אהבה פלוס".

עם הצלחתה מחוץ לישראל, החליטה חזה לחזור לארץ ולהקליט אלבום ראשון בעברית מזה שבע שנים: כל הנשמה. האלבום הצליח מאוד ומתוכו בלט במיוחד השיר "לאורך הים". מהאלבום יצאו הסינגלים "ליד באר מולדתי", "כל הנשמה", "לאורך הים", "זה יבוא פתאום", "מיליון" ו"רוח האדם". ב-1994 הופיעה באוסלו שבנורווגיה בטקס קבלת פרס נובל לשלום שהוענק ליצחק רבין, שמעון פרס ויאסר ערפאת. בשנת 1995 ביצעה את השיר "לאורך הים" בעצרת הזיכרון במלאת 30 יום להירצחו של רבין, בשילוב קטעים משירה "כל הנשמה". ביצוע זה הושמע גם בתחנות הרדיו השונות, נכנס לקלאסיקה הישראלית ומרבים להשמיעו ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. באותה שנה החלה להתכונן להופעה ראשונה בישראל מזה 7 שנים במסגרת פסטיבל ערד. לצורך המופע תורגמו שיריה מאנגלית, ובנוסף הייתה אמורה לכלול מחרוזת מהאלבום שירי תימן ושיריה משנות ה-80; אולם אסון פסטיבל ערד גרם לה לבטל את הופעתה.

עם התחממות היחסים בין ישראל וארצות ערב לאחר הסכמי אוסלו, יצר שגריר תימן באו"ם, עבדאללה סאלח אל-שטאל (אנ'), קשר עם חזה ואמרגנה בצלאל אלוני, והזמין אותם לטיול שורשים בתימן באישור מיוחד מהשלטונות. למסע, שתוכנן לצאת לדרך ביום הולדתה ה-38, בנובמבר 1995, תכננה חזה לצרף את הוריה. עם זאת, הדבר לא יצא אל הפועל עקב רצח יצחק רבין בתחילת אותו החודש.

עפרה חזה שרה את השיר "ירושלים של זהב" במופע "פעמוני היובל" לכבוד יום העצמאות ה-50 של מדינת ישראל, גבעת רם, 30 באפריל 1998

בשנת 1997 הוציאה חזה את אלבומה האחרון, Ofra Haza, שהופק על ידי פרנק פיטרסון (מי שאחראי בין השאר על להקת אניגמה). רוב האלבום הוקלט בהמבורג שבגרמניה וכן באולפני אבי רוד בלונדון. באלבום זה גם הקליטה את השיר "אם ננעלו" בגרסה חדשה בשם, "Im Nin'alu". רוב השירים באלבום הם באנגלית, ללא תוספת תימנית כפי שעשתה בשנים קודמות, ובנוסף יש מעט עברית וצרפתית. עם השירים הבולטים של האלבום ניתן למנות את השיר "Show Me" (הסינגל הראשון של האלבום, אשר זכה למספר חידושים מצד זמרים מרחבי העולם), השיר "Give Me a Sign" והחידוש לשירה של קרול קינג "You've Got a Friend". בין האלבומים הבין-לאומיים שהקליטה חזה היא השתדלה להראות את הצד היהודי והתימני שבה.

היא שרה שירים על ההיסטוריה היהודית, שהבולטים שבהם הוא שיר קינה לזכר היהודים שנרצחו בשואה ("Trains of No Return"), שהופיע באלבום Kirya, והשיר "Mm'mma", על הקושי של יהודי תימן ואתיופיה לעלות לארץ, שהופיע באלבום Desert Wind. ב-15 ביולי 1997 נישאה חזה לאיש העסקים דורון אשכנזי, גרוש ואב לשניים. לאחר החתונה ניתקה חזה את קשריה עם בצלאל אלוני, ככל הנראה בשל לחצו של בעלה, והוא הפך למנהלה האישי. בשנת 1998 הופיעה ב"פעמוני היובל", הטקס המרכזי של חגיגות שנת ה-50 למדינת ישראל, ובו חידשה את השיר "ירושלים של זהב".

באותה שנה השתתפה בפרויקט עבודה עברית, שבו חידשה את השיר "לתת" של בעז שרעבי, ונטלה חלק בעשיית הסרט המונפש של אולפני דרימוורקס, "נסיך מצרים", שבו שרה את השיר "Deliver Us" (הושיע-נא) ב-17 שפות שונות, וכן דיבבה את קולה של יוכבד בגרסה העברית והאנגלית. הסרט זכה להצלחה בכל המדינות שבהן הוקרן והוסיף להכרתה העולמית. באותה שנה שיחקה בסרט "צדק מוחלט", שעסק בפרשת ילדי תימן, וביצעה בתוכניתו של דן שילון את השיר "במזרח שלנו", אותו כתב אהוד מנור והלחין בעז שרעבי. הקלטת השיר, שנכתב לכבוד חתימת הסכם ואי והוקדש לכבוד שר הביטחון דאז יצחק מרדכי שנכח באולפן, לא נכללה באף אחד מאלבומי האוסף שיצאו לאחר מותה של חזה מלבד התקליטור השלישי של אוסף "המיטב", שהודפס בשנת 2010 במספר עותקים מצומצם על ידי חברת NMC בטרם נגנז לבקשתה של משפחת חזה משום שנעשה ללא אישורה. עוד בשנה זו הוציאה עם הלהקה הבריטית "The Black Dog" את השיר "Babylon" המבוסס על מזמור תהילים קל"ז. ב-1999 דיבבה חזה לעברית את הסרט המצויר "המלך ואני", שם שרה גם חמישה שירים. באותה שנה הקליטה שירים לאוסף שיצא לבסוף לאחר מותה, מנגינת הלב.

היצירות האחרונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים האחרונות לחייה, חזה המעיטה בהופעות, אך המשיכה את עשייתה המוזיקלית. בחודשים שקדמו למותה החלה לשתף פעולה עם חברת "הד ארצי" ולהוציא אלבום אוסף עדכני משיריה. האלבום היה אמור לכלול מספר שירים חדשים, אך התדרדרות מצבה הרפואי בתחילת שנת 2000 מנע ממנה להקליט את השירים, אם כי הספיקה לבחור את הלהיטים שיוכללו בו. האוסף הפך לאלבום "מנגינת הלב" שיצא חודשים ספורים לאחר מותה.

במקביל, התחילה חזה בהקלטת אלבום חדש באולפנו של המפיק המוזיקלי רן אביב, אך לא הספיקה להוציאו לאור ונשארו רק סקיצות לא גמורות (קטעים קצרים ונדירים מושמעים בסרטים הדוקומנטריים "חייה ומותה של עפרה חזה" ו"הילד הסודי של עפרה חזה"). מומחי מוזיקה הבין-לאומיים שחזה השמיעה להם את הסקיצות חודשים ספורים לפני מותה, ניבאו לאלבום הצלחה גדולה. בריאיון איתם בסרט "חייה ומותה" חשפו אותם מוזיקאים כי התקליט עתיד היה להיות מאוד "עמוק ושורשי", ושחזה סוף סוף הייתה חופשייה "לנהל את העניינים" סביב התקליט בעצמה ללא הוראות מאחרים. השיר האחרון המלא שהקליטה היה "Forgiveness" (סליחה) עבור תקליטו של המוזיקאי היהודי-אמריקאי ג'ונתן אליאס (אנ') The Prayer Cycle (אנ') (מחזור תפילות), המבוסס על קטעים ממזמור כ"ג בספר תהילים (המוכר בפתיח "ה' רועי לא אחסר"). במהלך שנת 2007 ניסה שי אשכנזי, בנו המאומץ של דורון אשכנזי, להוציא לאור את הסקיצות שהותירה חזה על גבי תקליט חדש, אך הניסיון לא יצא לפועל בשל התנגדותה המשפטית של משפחת חזה.

קברה של עפרה חזה בבית העלמין ירקון
אנדרטת הנצחה לעפרה חזה ב"גן התקווה" בשכונת התקווה

בתחילת שנת 2000 החמיר מצבה הבריאותי של עפרה חזה. היא הובהלה לבית החולים תל השומר ב-12 בפברואר במצב קשה ונפטרה כעבור 11 ימים, ב-23 בפברואר 2000 בשעה 19:40, מסיבוכים שנבעו ממחלת האיידס. בזמן אשפוזה בני משפחתה ודוברות בית החולים סירבו למסור פרטים נוספים על נסיבות מחלתה של חזה, והכחישו אותן.[12] כארבעה ימים לאחר מותה של חזה, פרסם עיתון "הארץ" שסיבת המוות נגרמה בשל מחלת האיידס וטיפול תרופתי קשה.[13]

מותה של חזה הכה את המדינה בתדהמה. הזמרת, שהקפידה לשמור על פרטיותה, הופיעה בכותרות של מהדורות החדשות והעיתונים שעסקו בשמועות באשר לנסיבות מותה. היא נטמנה בחלקת האמנים בבית העלמין ירקון בפתח תקווה.

בעלה של חזה, דורון אשכנזי, נפטר כשנה אחריה מדום לב לאחר שצרך סמים ב-7 באפריל 2001 (ערב חג הפסח). בסרטם הדוקומנטרי של דליה מבורך ודני דותן ששודר בערוץ 8 בהוט בשנת 2020, "עפרה", אמר שי אשכנזי, בנו המאומץ של דורון, שייתכן שאביו התאבד כי היה בדיכאון ולא תיפקד מאז מותה של חזה, אשתו.

העיסוק בנסיבותיו העלומות של מותה של חזה נמשך שנים. משפחתה של הזמרת טענה כי היא נדבקה בנגיף ה-HIV מבעלה דורון אשכנזי, שכן זה סירב לחשוף את תוצאות בדיקות הדם שעבר. אמו של אשכנזי העידה כי בנה נהג "להחליף בחורות" בתדירות גבוהה. בצלאל אלוני העיד בריאיון שנערך עמו כי במשך כל השנים הרבות שבהן היה אמרגנה, לא ידע על כך שחזה ניהלה קשר עם בחור. מנגד, משפחתו של אשכנזי טענה כי לא הוא זה שהדביק את חזה בנגיף. בדצמבר 2007 פורסמו בערוץ 10 דוחות משטרה המכילים את עדותו של הרופא שטיפל בחזה לאחר שנודע לה דבר מחלתה, ד"ר מיכאל בורק. מעדותו עלה כי מניתוח תוצאות בדיקת הדם של חזה ובעלה אשכנזי התברר כי אשכנזי נדבק בנגיף לפני חזה, שכן הוא נדבק בו כ-6–7 שנים לפני מועד הבדיקה, ואילו חזה כ-2–4 שנים לפני המועד.[14]

בשנת 2002 פורסמה כתבה ב-ynet שעפרה חזה הייתה בהריון 5 חודשים לפני שנפטרה ושהיא עברה הפלה טבעית. כך עולה מתמליל הקלטת-סתר שעשו אחיותיה לאחר מותה לבעלה, דורון אשכנזי.[15] בשנת 2003, הוחלט להפיץ את שירה של הזמרת-יוצרת הבריטית שרה ברייטמן "Mysterious Days" בו התארחה חזה, כחלק מהאלבום, Harem.[16]

בדצמבר 2010 פרסם "הגארדיאן" כתבה שבה סיפר המפיק קרייג לאון, שעבד עם חזה, על-כך שאשכנזי סיפר לו כי חזה נדבקה ב-HIV מעירוי דם שקיבלה בטורקיה.[17]

חצי שנה לפני מותה הוזמנה להתארח במשדר מיוחד לקראת אירוויזיון 1999 בירושלים, בהנחייתו של יואב גינאי, בערוץ הראשון, אך בעקבות מצבה הרפואי לא הגיעה פיזית לתוכנית, אלא רואיינה מרחוק. זו הייתה להופעה האחרונה שלה בטלוויזיה.[18] חזה ביקשה מההפקה להגיד שהיא בהקלטות בלונדון, על אף ששהתה בביתה בהרצליה.[19]

בינואר 2023 נבחרה על ידי מגזין "רולינג סטון" כאחת מ-200 הזמרים הכי גדולים של כל הזמנים (מקום 186), על המוזיקה הייחודית שהביאה לפופ האמריקאי בשילוב מוזיקה אתנית.[2] ב-11 באפריל 2023 תאגיד השידור כאן 11 פרסם שיר לכבוד 75 שנה למדינה, ובו בינה מלאכותית למדה את קולה, ופרסמה שיר דואט עם זוהר ארגוב שנקרא "כאן לעולם".

דיסקוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – דיסקוגרפיה של עפרה חזה
אלבומי אולפן

עפרה חזה

אלבומי אולפן

אלבומי הופעה

  • 1998: @ Montreux Jazz Festival
  • 2005: At Montreux Jazz Festival

אלבומי רמיקס

אלבומי מחווה

אוספים

מארזי אלבומים ואוספים המורכבים מאלבומים שלמים

וידאו

  • 1986: פנטסיה[30]
  • 1988: מערב עד שחר • From Dusk to Dawn[31]
  • 1988: Im Nin'Alu[32]
  • 1989: I Want To Fly[33]
  • 1992: Innocent - A Requiem For Refugees[34]
  • 2007: הופעה חיה בפסטיבל הג’אז במונטריי[35]
  • 2007: תפילה: לשיר קריוקי משירי עופרה[36]
  • 2010: כל הנשמה[37]
ב-19 בנובמבר 2014 בחרו בגוגל לציין 57 שנים להולדתה של חזה. באותו היום שונה סמליל דף הבית של האתר, בגרסה שהוצגה לגולשי האינטרנט מישראל, לדודל המציג איור שלה.[38]

סרטי תעודה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Women of the World (נשות העולם) (1986): פרק מתוך הסדרה נשים עולמיות. בפרק מסופר על הקריירה של עפרה בישראל ותחילת הקריירה מחוצה לה, לאחר שהאלבום "שירי תימן" יצא בבריטניה.
  • חייה ומותה של עפרה חזה (2002): סרט תעודה ששודר בערוץ 2 המספר את הקריירה העולמית של עפרה חזה, החל מסדנת שכונת התקווה ועד מותה שהשאיר הרבה סימני שאלה.
  • מה נעמה עפרה (2003): הסרט מבית הטלוויזיה החינוכית אשר עוסק בקריירה המורחבת של עפרה, מסדנת תיאטרון שכונת התקווה, ההצלחה בשוק הישראלי בשנות השמונים, ההצלחה הבין-לאומית ועד להופעה האחרונה בפעמוני היובל. (הסרט באתר הטלוויזיה החינוכית)
  • סודות (2005): סרט דוקומנטרי מבית היוצר של Yes המספר על הקריירה הענפה של הזמרת בישראל ומחוצה לה ועד למותה. הסרט מלווה בראיונות עם מפיקי על בהוליווד, משפחתה של עפרה חזה וכן אמרגנה לשעבר, בצלאל אלוני.
  • דוקוסלב (2007): פרק מתוך התוכנית של HOT, דוקוסלב, עקבה אחרי הקריירה של עפרה חזה בישראל ומחוצה לה לפי שנים. הסרט שודר לרגל 7 שנים למותה.
  • הילד הסודי של עפרה חזה (2007): סרט תעודה העוקב אחרי שי אשכנזי, בנו המאומץ של דורון אשכנזי, בעלה של הזמרת, שהתגורר עימם בשנותיה האחרונות של עפרה.
  • האוצר האבוד של עפרה חזה (2010): סרט המלווה את משפחת חזה, לאחר 10 שנים לאחר מותה של חזה, בפתיחת המכולה שאחסנה את חפציה מאז מות בעלה, דורון אשכנזי. בסרט מוצגים גם פרטים חדשים לגבי החקירה שמתנהלת מאז מותה. הסרט שודר בערוץ 10 לרגל 10 שנים למותה.
  • ימים נשברים (2010): סרט מבית הערוץ הראשון שעסק סביב הקריירה שלה.
  • זמרת השנה (2018): סרט ששודר בקשת 12 המתאר את תופעת ההערצה לירדנה ארזי ועפרה חזה בשנות ה-80.
  • עפרה (ידועה גם בשם החיים הסודיים של עפרה חזה) (2020): סדרה בת 3 פרקים על חייה ומותה של חזה.

פילמוגרפיה נבחרת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
טלוויזיה וקולנוע
שנה שם הסרט תפקיד הערות
1977 הילדים משכונת חיים בתפקיד עצמה במאי: חיים שירן (תפקיד אורח)
1979 שלאגר דינה במאי: אסי דיין
1979 נערת הפרברים ורד במאי: ג'ורג' עובדיה
1998 צדק מוחלט רוני במאי: ארנון צדוק
1998 נסיך מצרים יוכבד דיבוב, הן בגרסת המקור באנגלית והן בעברית

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Ofra Haza, (באנגלית)
  2. ^ 1 2 עפרה חזה ברשימת 200 הזמרים הגדולים בכל הזמנים: "מדונה של המזרח התיכון", באתר ynet, 1 בינואר 2023
  3. ^ "Ofra Haza". GRAMMY.com (באנגלית). 2017-05-14. נבדק ב-2017-12-25.
  4. ^ Nielsen Business Media Inc, Billboard, Nielsen Business Media, Inc., 1992-11-28. (באנגלית)
  5. ^ Kdam Eurovision, www.oocities.org
  6. ^ Chansons Contre la Guerre - Ofra Haza / עפרה חזה, באתר www.antiwarsongs.org
  7. ^ עפרה חזה נפטרה הערב בשעה 19:40 23.02.2000 Ofra Haza Died Today, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 9:55)
  8. ^ ארכיון, הילדים משכונת חיים | פרק 21 - תקשורת חלק א', באתר כאן ארכיון
  9. ^ ההסבר על צבעי הבגדים על-פי דבריו של יעקב נווה בסרטה התיעודי של עידית בן אליהו, לילה טוב אירופה - הפנים האחרות (2012 - עבור הערוץ הראשון) - הסרט עוסק במשלחת ישראל לאירוויזיון 2011 והקונוטציות להופעה הקודמת של ישראלים באירוויזיון על אדמת גרמניה (הופעתה של עפרה חזה).
  10. ^ רועי בהריר פרל‏, כתם לכל החיים: 30 שנים ל"תקרית הדיו" של ירדנה ארזי ועפרה חזה, באתר וואלה, 30 ביולי 2015
  11. ^ מאיר עוזיאל, ‏עפרה חזה לא ניסתה להיות בינלאומית, ולכן היא היחידה שנעשתה אוניברסלית, באתר מעריב אונליין, 13 בינואר 2023
  12. ^ מצבה של עופרה חזה ממשיך להיות קשה אך יציב, באתר וואלה, 18 בפברואר 2000
  13. ^ עפרה חזה מתה מאיידס, באתר וואלה, 28 בפברואר 2000
  14. ^ סרטונים שרון גל, 8 שנים אחרי: מה הוביל למותה המסתורי של עפרה חזה?, באתר nana10‏, 8 בדצמבר 2007
  15. ^ יחזקאל אדירם וראובן וייס, "עפרה חזה היתה בהריון 5 חודשים לפני שנפטרה", באתר ynet, 1 בספטמבר 2002
  16. ^ Mysterious Days, נבדק ב-2022-02-03
  17. ^ Ofra Haza: Madonna of the dark soul | Music | The Guardian;‏ חדשות בריאות NOW - ה"גארדיאן" מפרסם: עופרה חזה נדבקה באיידס מעירוי דם שקיבלה בבית חולים טורקי
  18. ^ עפרה חזה-1999-"דוז פואה", נבדק ב-2021-08-24
  19. ^ - YouTube, www.youtube.com
  20. ^ 1 2 3 4 5 יצא על גבי קלטת אודיו בלבד.
  21. ^ מהדורה ארגנטינאית של "אלבום הזהב".
  22. ^ אלבום אוסף משיריה של חזה בתקופת סדנת תיאטרון שכונת התקווה, שהוציאה חברת CBS ללא אישור הזמרת ואמרגנה. לאחר שהשניים תבעו את חברת התקליטים, עותקי האלבום נאספו מהחנויות והדפסתו הופסקה.
  23. ^ תקליט אוסף שיצא בספרד וכולל שירים שהקליטה חזה במסגרת סדנת תיאטרון שכונת התקווה ושירי ארץ ישראל.
  24. ^ 1 2 אלבום אוסף שיצא בגרמניה.
  25. ^ מהדורה מחודשת של האוסף "Im Nin'Alu" שיצאה גם היא בגרמניה, בחברת EastWest.
  26. ^ אלבום אוסף שיצא ברוסיה.
  27. ^ אלבום אוסף משולש שהודפס על ידי NMC במספר עותקים מועט ונגנז משום שהחברה לא קיבלה את אישורה של משפחת חזה להוציאו לאור (ועל כן הוא נחשב לפריט אספנים).
  28. ^ מארז שיצא ברוסיה שאיגד את האלבומים "שירי תימן" ו-"Desert Wind".
  29. ^ מארז של שני אלבומי הבכורה של חזה, "על אהבות שלנו" ו"בוא נדבר" שיצאו בחברת התקליטים "פונוקול".
  30. ^ קלטת וידאו
  31. ^ ספיישל ששודר בשנת 1984 בערוץ הראשון, והופץ בארצות הברית ע"ג קלטת וידאו
  32. ^ קלטת וידאו תוצרת צרפת עם קליפ לשיר "אם ננעלו" מתוך האלבום "Shaday" לצורכי פרומו
  33. ^ オフラ・ハザ – アイ・ウォント・トゥ・フライ, קלטת וידאו תוצרת יפן עם קליפ לשיר "I Want To Fly" מתוך האלבום Desert Wind לצורכי פרומו
  34. ^ קלטת וידאו תוצרת גרמניה עם קליפ לשיר "Innocent - A Requiem For Refugees" מתוך האלבום "Kirya" לצורכי פרומו
  35. ^ DVD של ההופעה מ-1990
  36. ^ DVD מסדרת "שרים קריוקי" הכולל 15 משיריה של חזה בגרסאות קריוקי
  37. ^ אוסף DVD משולש של חברת NMC עם יותר מ-90 שירים וקטעים בלעדיים של חזה מארכיון רשות השידור שנגנז מאחר שהוכן ללא אישורה של משפחת חזה. בניגוד לאוסף "המיטב" שגם היה אמור לצאת באותה שנה על ידי NMC ונגנז מאותן סיבות, לא ידוע האם הודפסו עותקים מאוסף "כל הנשמה".
  38. ^ הסבר על ה"דודל" (שרבוט גוגל) שפרסמה גוגל לציון יום הולדתה ה-57 של עופרה חזה, באתר מנוע החיפוש "גוגל" (באנגלית)
  39. ^ מידע על בול עפרה חזה, באתר התאחדות בולאי ישראל
  40. ^ גני משחק בעיר הרצליה
  41. ^ עומרי ברנדייס, מטוס חדש על שם עופרה חזה מצטרף לצי המטוסים של ארקיע, באתר Passportnews, ‏2019-06-12
  42. ^ איתי בלומנטל, 20 שנה לאחר מותה: בית ספר בתל אביב ע"ש עפרה חזה, באתר ynet, 30 באוגוסט 2020