עתיד
עתיד הוא החלק של קו הזמן שעדיין לא קרה, כלומר המקום בזמן שבו נמצאים כל האירועים שעדיין לא קרו. במובן זה העתיד הפוך במשמעותו לעבר (הזמן והאירועים שכבר קרו). מבחינת ציר הזמן הכרונולוגי, העתיד והעבר שניהם מצויים בקצוות הקוטביים של ההווה שהוא האירועים שקורים כעת.
בעת העתיקה מושג העתיד נתפס רק על ידי חלק מהקדמונים.
בימי הביניים עסקו חכמים ופילוסופים בהערכת הזמנים והיחסים ביניהם. היו אשר סברו, כי אין הווה כלל אלא ”רק שני זמנים: עובר (עבר) ועתיד”.[1]
ניסיון לחזות את העתיד העסיק את האדם מאז ומתמיד, כך נוצרו תורות כגון האסטרולוגיה והנומרולוגיה ומוסד האורקל מדלפי ועוד אורקלים רבים יוון העתיקה. בחיזוי עתידות עסקו נביאים, מכשפים, קוסמים ומפענחי חלומות.
העתידנות המודרנית עוסקת בהשערות לגבי העתיד.
בפיזיקה הקלאסית, העתיד הוא רק מחצית מציר הזמן וזהה לכל הצופים. בתורת היחסות הפרטית, זרימת הזמן תלויה בנקודת ההתייחסות של המתבונן. ככל שצופה מתרחק מהר יותר מאובייקט התייחסות, נראה כי האובייקט נע מהר יותר בזמן. לפיכך, העתיד אינו מושג אובייקטיבי או בלתי תלוי. תפיסה מודרנית יותר היא עתיד מוחלט, או קונוס האור. בעוד שאדם יכול לנוע אחורה או קדימה בשלושת הממדים המרחבים, פיזיקאים רבים טוענים שניתן להתקדם קדימה בזמן ובכך שוללים מסע בזמן אל העבר.[2]
ספר העיון "המצאת המחר" מאת הפילוסוף דניאל ש. מילוא, טוען כי סוד הצלחתו חסרת התקדים של המין האנושי הוא היכולת לתכנן לעתיד, ונקודת המפתח בתולדות האדם היא הרגע שבו נוצרה היכולת הזאת – "המצאת המחר".
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ר' ש' אבן תיבון, פירוש המילים הזרות, הערך: עתה.
- ^ You Can't Travel Back in Time, Scientists Say, live science