1948 בישראל

««« → 1948		1948 בישראל	»»» 1949 1950 1951
כל ערכי השנים בישראל · אירועים בולטים בעולם ב-1948 כרונולוגיה של אזור ארץ ישראל פורטל ישראל · לוח שנה של שנת 1948

שנת 1948 בישראל, שנת עצמאותה של המדינה, הייתה מאופיינת בניסיונות לייצב את המערכת הפוליטית (ולבטל את פלגי המחתרות השונים לטובת הקמתו של צה"ל) ובניסיונות להתמודד עם איום מבחוץ: התקיפות מצד צבאות ערב והפלסטינים בשטחים שהוקצו למדינת ישראל במסגרת מלחמת העצמאות. במקביל, התמודדה ישראל עם גל עלייה משמעותי.

הנהגה

• נשיא המדינה - (החל מה-16 במאי) - חיים ויצמן
• ראש הממשלה (החל מה-14 במאי) - דוד בן-גוריון
• ממשלה (החל מה-14 במאי) - הממשלה הזמנית
• רשות מחוקקת (החל מה-15 במאי) - מועצת המדינה הזמנית
• נשיא מועצת המדינה הזמנית (החל מה-15 במאי) - חיים ויצמן
• נשיא בית המשפט העליון (החל מה-14 בספטמבר) - משה זמורה
• ראש המטה הכללי (החל מה-1 ביוני) - יעקב דורי
• מפכ"ל המשטרה (החל מה-14 במאי) - יחזקאל סהר

הקמת מוסדות פוליטיים

ההכרזה על הקמת מדינת ישראל

מספר מוסדות פוליטיים חשובים הוקמו בשנת 1948. המוסד הראשון שמוקם, עוד טרם הכרזת העצמאות, הוא מנהלת העם (11 באפריל), שתפקידו לנהל את ענייני היישוב טרם הכרזת המדינה; ובייחוד לנוכח הצורך במוסד-על שיתאם את ההגנה על המדינה שבדרך במלחמת העצמאות ומועצת העם, בית נבחרים.

עם הקמת מדינת ישראל, מוקמים גופים חדשים וגופים שהיו עד כה בידי הבריטים עוברים לידי מדינת ישראל. בין היתר:

• 15 במאי – יחזקאל סהר מתמנה למפכ"ל המשטרה הראשון; שירות בתי הסוהר מוקם כאגף במשטרת ישראל
• 16 במאי – חיים ויצמן נבחר לנשיא הראשון של מדינת ישראל
• 27 ביולי – צה"ל נשבע אמונים למדינת ישראל. יעקב דורי ממונה לרמטכ"ל הראשון
• 12 באוגוסט – ג'יימס מקדונלד, השגריר הראשון של ארצות הברית בישראל, מגיש את כתב האמנתו לראש-הממשלה דוד בן-גוריון
• 18 באוגוסט – בנק אנגלו-פלשתינה מנפיק שטרי כסף ראשונים של מדינת ישראל
• 14 בספטמבר – החל לפעול בית המשפט העליון של מדינת ישראל, והשופט משה זמורה מתמנה לנשיאו הראשון
• ספטמבר - הטיסה הראשונה של אל על (החברה הוקמה רשמית רק ב-1949)
• 28 באוקטובר – דגל ישראל הופך לדגל הרשמי של מדינת ישראל
• ב-8 בנובמבר נערך מפקד אוכלוסין כללי וחולקו תעודות זהות

בקיץ 1948 מקים מנחם בגין את תנועת החרות ומתאחדות המפלגות הקומוניסטיות היהודיות והערביות בישראל בחיפה ליצירת המפלגה הקומוניסטית הישראלית.

הממשלה

ערך מורחב – הממשלה הזמנית

• ראש ממשלת ישראל ושר הביטחון הוא דוד בן-גוריון.
• שר החוץ הוא משה שרת
• שר האוצר הוא אליעזר קפלן
• שר הפנים הוא יצחק גרינבוים

מלחמת העצמאות והקמת צה"ל

ערך מורחב – מלחמת העצמאות

אחד המהלכים הבולטים ביותר הוא הקמת צה"ל והניסיון לסכל את פעילותן של מחתרות שלא במסגרתו. עוד טרם קום המדינה, ב-28 בפברואר הוקמו חטיבת גולני וחטיבת כרמלי בעקבות פיצולה של חטיבת לבנוני של ההגנה. ב-12 במרץ מוקם חיל התותחנים. השירות הימי (שיהפוך לחיל הים) מוקם אף הוא במרץ 1948.

ב-26 במאי מחליטה ממשלת ישראל הזמנית רשמית על הקמת צבא ההגנה לישראל, וב-30 במאי התרחשה השבעת צה"ל הראשונה. כשבוע לאחר מכן, ב-1 ביוני, חותמים הממשלה ואצ"ל על הסכם לשילוב לוחמי הארגון בצה"ל והפסקת פעילותו העצמאית. תהליך הטמעתו של האצ"ל בצבא ארך מספר חודשים, והושלם עם פירוק הגדוד הירושלמי בספטמבר. בנובמבר מפורק גם הפלמ"ח.

בהמשך התארגנותו של צה"ל מוקם גם חיל הקשר (אוקטובר); עיתון במחנה (ספטמבר, בעריכת משה שמיר); את הרבנות הצבאית (בהנהגת שלמה גורן)

טרם הכרזת המדינה

חיילי ההגנה בעפולה בעמדות מול ג'נין במלחמת העצמאות

בחורף 48–1947 התחולל בשטחי המנדט הבריטי מאבק בין המתיישבים היהודיים, אלה הערבים, והשלטון הבריטי. במסגרת זו, בולטים קרב ג' בשבט (14 בינואר), שבו סוכל ניסיון ערבי לכבוש את גוש עציון), ונפילת הל"ה יום לאחר מכן. בירושלים בולט פיצוץ מכונית תופת בפיגוע ברחוב בן-יהודה אשר גרם למותם של 54 איש ולפציעתם של 130 נוספים. תקיפה נוספת במרץ, נגד בניין הסוכנות היהודית בעיר, מביא למותם של 12 איש. בצפון (2 במרץ), פועלת ההגנה נגד רכבת העמק.

באביב אותה שנה חצה צבא ההצלה הערבי בפיקודו של פאוזי קאוקג'י את הירדן במטרה לתקוף את היישוב היהודי. מספר קרבות בולטים בתקופה זו, בין היתר ההתקפה על שיירת יחיעם (בה נהרגו 47 לוחמים); מבצע השמד של גבעתי; מבצע נחשון להעברת סיוע לירושלים הנצורה וכיבוש הקסטל; מבצע אברהם שפתח את הדרך המובילה אל יישובי הנגב (18 אפריל); כיבוש חיפה ויפו באפריל; מבצע מטאטא במאי. היישוב היהודי ספג גם מספר התקפות קשות על הציבור האזרחי, הבולטת שבהן התקיפה על שיירת הדסה, שהובילה עובדי אוניברסיטה ובית חולים להר הצופים הנצור, בה נהרגו 79 יהודים; וההתקפה על שיירת נבי דניאל במרץ.

במקביל לקרבות, התרחשו ניסיונות למנוע הסלמה נוספת באמצעות מגעים דיפלומטיים, אך אלה לא צלחו. ב-12 במאי נועד עבדאללה הראשון, מלך ירדן עם גולדה מאיר, אך פגישתם לא הניבה הפסקת אש.

לאחר הכרזת המדינה במאי

עמדה בקיבוץ ניר עם בנגב במהלך המלחמה

אימון נשות קיבוץ משמר העמק במהלך מלחמת העצמאות, 1948

במאי, עם סיום המנדט הבריטי והכרזת העצמאות (ב-14 במאי), מסלים המצב ומלחמת העצמאות פורצת. באמצע מאי נפל גוש עציון לידי הלגיון הערבי והרובע היהודי בירושלים הותקף בידי תושבים ערבים. המצב בירושלים ממשיך להעסיק את היישוב, וכוח בראשות דוד אלעזר מצליח להגן על הרובע היהודי למשך זמן מה (בסוף מאי נכנעים תושבי הרובע לירדנים), אך הדרך לירושלים נותרת חסומה עד מבצע בן נון א' בסוף מאי ופריצת דרך בורמה ב-1 ביוני.

יפו נכבשה סופית (על ידי ארגון האצ"ל) ותל אביב הותקפה (18 במאי) על ידי מפציצים מצרים. כיבוש לטרון במסגרת מבצע בן נון ב', לעומת זאת, אינו מצליח להשיג את יעדיו וגם ג'נין נכבשת לפרק זמן מוגבל (במסגרת מבצע יצחק). במאי מתחיל מבצע בלק, המביא לישראל תחמושת מצ'כוסלובקיה.

בצפון, מובס חיל השריון הסורי בידי מגיני דגניה א' ודגניה ב' (20 במאי) ונכבשת טנטורה במסגרת מבצע נמל על ידי חטיבת אלכסנדרוני. במסגרת מבצע יפתח נהדפים צבאות סוריה ולבנון מן הגליל העליון המזרחי ובמסגרת מבצע ארז נכבשים שטחים באזור עמק יזרעאל. גם בצפון סופגים יישובים יהודיים מפלות קשות, ביניהן הרס משמר הירדן בידי הצבא הסורי.

בדרום, מצליחים המצרים לכבוש מספר נקודות ולאיים על יישובי הדרום המרוחקים, עד שהם נהדפים בגשר עד הלום, כ-35 ק"מ דרומית לתל אביב. חברי קיבוץ יד מרדכי נסוגים ממנו ב-24 במאי, וכוחות מצרים משתלטים עליו לתקופה של כחצי שנה; קיבוץ ניצנים נופל בידי המצרים ב-7 ביוני; כפר דרום מפונה במהלך יולי. זירת הדרום מספקת מספר קרבות קשים, במבצע פלשת, ובייחוד הקרב על גבעה 69.

ב-11 ביוני נכנסת לתוקף ההפוגה הראשונה במלחמת העצמאות. באותו יום נהרג האלוף דוד מרכוס מאש צה"ל ליד הכפר אבו גוש. ב-30 ביוני הבריטים מסיימים לפנות את המובלעת שהחזיקו באזור חיפה, שכללה בין היתר את רמת דוד ונמל חיפה, דבר שהקל על פעילות צה"ל באזור ובפרט על חיל הים, שעד כה נאלץ לפעול בנמל בחשאי.

לאחר תום ההפוגה מתחדשים הקרבות בתחילת יולי. בצפון נכבשים שטחים רבים במסגרת מבצע דקל. במרכז, נכבשת העיר לוד במסגרת מבצע דני וישראל מכריזה על ירושלים המערבית כחלק משטחה. ב-26 ביולי משלימים הבריטים את פינוי המובלעת האחרונה שהחזיקו בארץ ישראל, באזור רפיח. בין הנופלים באוגוסט גם הטייסת זהרה לביטוב. באוקטובר מתחיל מבצע יואב בניסיון להדוף את המצרים מן הנגב המערבי ובאותו חודש כובשת חטיבת הנגב את באר שבע. בסוף אוקטובר יוצא מבצע חירם להדיפת הכוחות העוינים מן הגליל העליון. בנובמבר ודצמבר צה"ל פועל במסגרת מבצע לוט ומבצע חורב לכיבוש הנגב (אם כי במסגרת האחרון נכשל הניסיון לכבוש את כיס פלוג'ה).

הפלישה היבשתית של הצבא המצרי לוותה בהפצצות מהאוויר על יישובים אזרחיים. הפצצת תל אביב ממאי ועד יולי 1948, וגרמו ליותר מ-150 הרוגים, רובם, כ-130, אזרחים. הפצצת ראשון לציון, ב-3 ביוני, גרמה ל-25 הרוגים.

הפלסטינים רואים בשנת 1948 שנת הנכבה. בשנה זו, בין היתר, התחוללו (9 באפריל) קרב דיר יאסין, בו נהרגו ילדים ונשים רבים; וכפרים פלסטינים רבים ננטשו על ידי תושביהם במסגרת הקרבות (בין היתר, במסגרת מבצע מטאטא בצפון הארץ). ב-31 באוקטובר נדרשו תושבי הכפרים איקרית ובירעם לפנותם, (ר' עקורי איקרית ובירעם). בין הנוטשים רבים מבני האליטה הפלסטינית, והוועד הערבי העליון קרא להם לשווא לשוב לארץ ולהילחם למען הקמת מדינה עצמאית.

פרשת אלטלנה, פירוק האצ"ל וההתמודדות עם ארגוני ימין

האונייה אלטלנה עולה בלהבות מול חופי תל אביב

ערך מורחב – אלטלנה

חרף ההסכם שהושג בין האצ"ל לבין הממשלה הזמנית ב-1 ביוני, יוצאת לדרכה אונייה עמוסה בתחמושת לאנשי האצ"ל מצרפת כ-10 ימים לאחר מכן. האונייה לא מגיעה ליעדה: היא הוטבעה ב-22 ביוני מול חופי תל אביב. מעבר למחלוקת על שפיכות הדמים בהטבעת האונייה, התקיימו מספר אירועים אחרים בהם פעלו ארגוני המחתרת עצמאית - בייחוד ההתנקשות (17 בספטמבר) בשליח האו"ם, הרוזן פולקה ברנדוט שביצע הלח"י (הארגון שנטל אחריות על הרצח קרא לעצמו "חזית המולדת"), ובן-גוריון נדרש לפעול נגד ארגונים צבאיים לא-ממלכתיים ולאסור על קיומם בהכריזו עליהם כארגוני טרור. ב-21 בספטמבר הושלם פירוק האצ"ל וסיפוחו לצה"ל.

התפתחויות אחרות

פרשיות פוליטיות

מעבר לפרשת אלטלנה וההחלטה לפרק את הפלמ"ח, חוותה המדינה הצעירה מספר שערוריות אחרות. הבולטת שבהן היא הוצאתו להורג (30 ביוני, לאחר משפט שדה) של המהנדס מאיר טוביאנסקי באשמת בגידה. רק לאחר מכן התברר כי היה חף מפשע. בפרשה אחרת נעצר ידיד קרוב של אבא חושי, ג'ול אמסטר, בתואנה שהיה מעורב בריגול לטובת הבריטים. אמסטר שוחרר, אך התברר כי בחקירתו עונה, בין היתר על מנת שיעיד כי חושי ריגל לטובת הבריטים.

בפברואר, קודם לקום המדינה, הוציא הלח"י להורג את הנערה חיה זיידנברג ללא משפט, משום שניהלה רומן עם ערבי. הפרשיה עוררה שערורייה בעיתונות העברית.

יישובים שהוקמו

20 ביוני – נצר סרני 18 באוגוסט – יפתח (קיבוץ) ספטמבר - הגושרים 8 באוקטובר – געתון (קיבוץ) 19 באוקטובר – צובה 28 בנובמבר – רבדים (הקמה מחדש במקום הקיבוץ שהוקם בגוש עציון ונכבש על ידי הירדנים) אודים בוסתן הגליל בית דגן (על חורבותיו של הכפר הפלסטיני בית דג'אן שננטש במלחמת העצמאות) בני עטרות ברור חיל גאולי תימן גאליה (מושב) געתון (קיבוץ) החותרים הראל (קיבוץ) זבדיאל זיקים

טל שחר יזרעאל (קיבוץ) כפר הנשיא כפר חב"ד משמר איילון נבטים (מושב) (ננטש ב-1952) נורדיה נחשולים סער עין דור קריית עקרון רגבים רמות מנשה (קיבוץ) רמת רזיאל שורש (מושב) שלוחות ורשפים שמרת

תקשורת

• ב-15 בפברואר יוצא לאור לראשונה גיליון של העיתון מעריב
• מוקם עיתון במחנה, ועורכו הראשון הוא הסופר משה שמיר

תשתיות

• נובמבר - נמל התעופה בן-גוריון נפתח (כשדה התעופה לוד)
• הוקמה רכבת ישראל
• אבדה תחנת הכוח בנהריים בקרבות המלחמה

תרבות ואמנות

• מתחילה לפעול קבוצת האמנים אופקים חדשים, שבין מנהיגיה יוסף זריצקי, יחזקאל שטרייכמן ואביגדור סטימצקי
• יוצא האלבום "כלניות" של שושנה דמארי; דמארי, יוסף גולנד ונבחרת הכדורגל של ישראל יוצאים למסע הופעות בארצות הברית
• דמארי ויפה ירקוני מקליטות (כל אחת בנפרד) את "להיט" התקופה: האמיני יום יבוא
• הצ'יזבטרון – הלהקה הצבאית הראשונה
• מוקם הגבעטרון
• יוצא ספרו של מרדכי טביב "כעשב השדה"
• יוצא לאור הספר הראשון של הטור השביעי (נתן אלתרמן)
• פרס אוסישקין: הוא הלך בשדות (מחזה על בסיס הספר מועלה בתיאטרון הקאמרי וזוכה אף הוא להצלחה)
• אברהם אבן-שושן מתחיל לפרסם את מילון חדש

ארגונים ויוזמות חברתיות

• ד"ר מרים שפירא, אם שכולה, יוזמת את הקמת ארגון יד לבנים במכתב שכתבה בדצמבר
• פתיחת מרתף השואה

נולדו

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

(קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1948)

• 15 במאי – דרור זייגרמן, איש ציבור ישראלי, אשר כיהן כחבר הכנסת בכנסת העשירית וכשגריר ישראל בלונדון בשנים 1998–2001
• 15 במאי – יעקב עמידרור, אלוף בצה"ל במילואים, כיהן כראש המטה לביטחון לאומי, ראש חטיבת המחקר באמ"ן, מזכיר צבאי לשר הביטחון, ומפקד המכללות הצבאיות
• 1 ביוני – אתי לבני, פוליטיקאית ישראלית.
• 2 ביוני – רוני בר-און, לשעבר חבר הכנסת מטעם מפלגות הליכוד ו"קדימה", שר בממשלות ישראל ויושב-ראש ועדת החוץ והביטחון.
• 12 ביוני – יוסי ביילין, פוליטיקאי ישראלי ממחנה השמאל
• 7 ביולי – אביגדור פלדמן, עורך דין ופובליציסט ישראלי העוסק במשפט פלילי ובזכויות האדם
• 16 ביולי – פנחס צוקרמן, כנר ישראלי
• 29 ביולי – מאיר שלו, סופר ופובליציסט
• 1 באוגוסט – אבי ארד, מפיק ישראלי-אמריקאי, אשר ייסד את אולפני הסרטים של מארוול ובעבר גם שימש מנכ"ל ויו"ר החברה.
• 9 באוגוסט – הרב אלעזר אבוחצירא, רב ומקובל.
• 19 באוגוסט – אביהו מדינה, זמר, פזמונאי ומלחין בולט במוזיקה הישראלית, בזמר המזרחי והים-תיכוני בישראל
• 7 בספטמבר – דן חלוץ, הרמטכ"ל ה־18 של צה"ל
• 8 בספטמבר – נעמי צור, פעילה ציבורית בתחום איכות הסביבה בישראל, פוליטיקאית וסגנית ראש עיריית ירושלים לשעבר.
• 26 בספטמבר – אהוד יתום, שעבר מבכירי השב"כ, חבר הכנסת מטעם הליכוד בכנסת ה-16.
• 10 באוקטובר – מיכה גולדמן, פוליטיקאי ישראלי.
• 12 באוקטובר – אלי דנקר, שחקן תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה ישראלי
• 8 בדצמבר – בני מוריס, היסטוריון ופרופסור ישראלי.

נפטרו

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

(קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-1948)

• 10 ביוני – דוד מרכוס (יליד 1901), האלוף הראשון של צה"ל, במקור קולונל יהודי בצבא ארצות הברית שהגיע לארץ ישראל במלחמת השחרור כאחד מאנשי מח"ל, על מנת לתרום מניסיונו הצבאי לצה"ל ולסייע לו להתארגן ולהילחם. שעות מספר לפני תחילת ההפוגה הראשונה הוא נורה בשוגג ונהרג מאש זקיף צה"ל.
• 30 ביוני – מאיר טוביאנסקי (יליד 1904), קצין בצה"ל שהוצא להורג כבוגד בפני כיתת יורים על ראיות נסיבתיות. טוביאנסקי היה חשוד בהעברת מידע על מטרות ארטילריה לירדן. שנה לאחר ההוצאה להורג זוכה טוביאנסקי מכל האשמות.
• 17 בספטמבר – פולקה ברנדוט (יליד 1895), דיפלומט שוודי שנרצח בירושלים על ידי ארגון הלח"י בשל הצעותיו הפרו-ערביות.
• 16 באוקטובר – מודי אלון (יליד 1921), טייס בחיל האוויר המלכותי (R.A.F) ומפקד טייסת הקרב הראשונה של חיל האוויר הישראלי בתקופת מלחמת העצמאות. נהרג בהתרסקות מטוס.

קישורים חיצוניים

• אריאנה מלמד, אבד בתרגום, באתר ynet, 7 בדצמבר 2007
• פיצוץ בניין הסוכנות, 18 במרץ 1948, ארכיון Associated Press
• ראש השנה הראשון במדינה, היסטוריום: רגע היסטורי למורים ותלמידים, המרכז ללימודי רוח בספרייה הלאומית