קולך
"קוֹלֵךְ" - פורום הנשים הדתיות היא תנועה פמיניסטית דתית אשר הוקמה ביולי 1988 ביוזמה פרטית של כעשרים נשים, והובילה מהפכה פמיניסטית במרחב הדתי בישראל.[1] מטרות התנועה, כעולה מפרסומיה הן: "להוביל שינוי חברתי ותודעתי בנושא שוויון מגדרי בקהילה הדתית בישראל; להפיץ את ערכי השוויון והכבוד ההדדי, לפעול לשוויון הזדמנויות לנשים בתחום הציבורי, לקדם את זכויותיהן בספירה הדתית וההלכתית, לתקן את העדר השוויון במעמדן האישי בנישואין הדתיים ולהיאבק באופן נחרץ בכל צורה של אלימות מגדרית". בראש התנועה עמדה ד"ר חנה קהת, מתחילתה ועד שנת 2004.[2] נכון לשנת 2023, מנכ"לית העמותה היא שרון דשן ויו"ר הוועד המנהל היא אפרת שפירא-רוזנברג.
הקמת הארגון
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקמת "קולך" בקיץ 1988 הייתה נקודת ציון משמעותית בתהליך ההנכחה הפמיניסטי במרחב הדתי בישראל. שם הארגון הוצע על ידי במבי שלג, כתגובה למטבע הלשון התלמודי: "קול באישה ערווה".[3] במובן זה, שם הארגון היה בבחינת תגובת-נגד לאיסור של השמעת קול אישה מטעמי צניעות, שהיה הסמל של הדרת נשים מהמרחב הציבורי ממניעים דתיים.[4] מאז הקמתו פועל "קולך" למען קידומן של נשים במסגרות ההלכה האורתודוקסיות, בהן השליטה והסמכות ההלכתית היא של רבנים גברים. מייסדות התנועה ניסחו מסמך עקרונות בו קבעו כי הארגון יפעל "להשפיע על המודעות הציבורית ולפעול מעשית לשינוי מקומה וקידומה של האישה הדתית בחיי הציבור והמשפחה". בהתאם לכך, חברות הארגון שילבו בעשייתן היבטים מגוונים הקשורים להתמודדות נשים במערכות הדתיות הקהילתיות והציבוריות, ועודדו "פמיניזציה" של טקסים דתיים. תרומתו של הארגון ניכרת בקידום נשים במרחבים הדתיים, כגון מיגור הטרדות מיניות במוסדות דתיים, צמצום הדרת נשים במרחב הציבורי על רקע הלכתי או דתי, קידום השוויון במעמד האישי בנישואין ובגירושין, ועוד.[1]
פעילות הארגון
[עריכת קוד מקור | עריכה]קידום שוויון מגדרי
[עריכת קוד מקור | עריכה]הארגון פועל למען שוויון מגדרי באמצעות כנסים וימי עיון, עידוד כתיבה פמיניסטית והוצאתה לאור וכן תוכניות להעצמה מגדרית במרכז המנהיגות של הארגון ובמערכת החינוך הדתית עבור תלמידים ומורים. הפורום מפיץ מדי חודש עלון בשם 'קולך'.
הארגון היה שותף לעתירה לבג"ץ בה נטען שנשים אינן יכולות להתמנות לוועדה לבחירת דיינים.[דרוש מקור]
הארגון הגיש תובענה ייצוגית נגד תחנת הרדיו קול ברמה, בטענה של הדרת נשים משידוריה בשנות פעילותה הראשונות (ראו פסק דין רדיו "קול ברמה" נגד "קולך"). בית המשפט אישר את קיום ההליך, בנימוק שנשים חרדיות נרתעות מעמידה בחזית המאבק להגברת השוויון המגדרי בקהילה. התחנה ערערה על החלטה זו, ובדצמבר 2015 דחה בית המשפט העליון את ערעורה, וחייבהּ בהוצאות משפט בסך 50,000 ש"ח.[5] ב-20 בספטמבר 2018 פסק בית המשפט המחוזי בירושלים שעל התחנה לשלם מיליון ש"ח לקרן תובענות ייצוגיות לטובת העצמת נשים מסורתיות, דתיות וחרדיות, ועוד 300 אלף ש"ח עבור גמול ל"קולך" והוצאות המשפט. בערעור לבית המשפט העליון הוגדל התשלום בגין גמול ל"קולך" והוצאות המשפט ל-430 אלף ש"ח. הארגון שותף גם למאבקים פמיניסטיים נגד הפרדה מגדרית באוטובוסים.
מניעת אלימות מינית וטיפול בנפגעות אלימות מינית
[עריכת קוד מקור | עריכה]הארגון פועל למניעת אלימות מינית באמצעות פעילות הסברתית למניעת אלימות ופגיעה מינית בתוך המשפחה ורתימת ההנהגה הדתית למאבק בתופעה של הטרדות מיניות. מאבק שהוביל ארגון קולך נגד הרב יצחק כהן, ראש המדרשה לבנות באוניברסיטת בר-אילן, בטענה של הטרדה מינית, הביא להדחתו, לאחר שוועדת בדיקה בראשות הרב יובל שרלו מצאה שיש ממש בטענה.[6] אירוע זה היה אחד המניעים להקמת "פורום תקנה" בהשתתפות ארגון קולך. הארגון עוסק בסיוע לנשים במצוקה ובהכשרת[דרושה הבהרה] רבנים ואישי ציבור למנוע הטרדות מיניות על ידי בעלי סמכות דתית.[דרוש מקור] בנוסף הצטרף לקואליציות של ארגונים למאבק נגד אלימות כלפי נשים, הטרדות מיניות, זנות ופורנוגרפיה.
ביחס למוסד הנישואין
[עריכת קוד מקור | עריכה]על בסיס העמדה כי מוסד הנישואין הכפוף בישראל לדין תורה אינו שוויוני, פועל הארגון להקלת היציאה ממנו ולחיזוק מעמד הנשים באמצעות קידום ההסכם לכבוד הדדי וכן קידום הצעות חוק ורעיונות הלכתיים במטרה לסייע למסורבות גט ועגונות. חלק מחברות הארגון גם מתנגדות לנישואים ברבנות ואילו אחרות תומכות בנישואים דרכה תוך שינוי המסגרת 'מבפנים'.[7]
פולמוסים עם רבנים ועם הממסד הדתי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2007 השתתפה חנה קהת כנציגת "קולך" ברב שיח בנושא מסורבות גט, בו קראה לחילונים להימנע מנישואים הלכתיים. על בתי הדין הרבניים אמרה: "הם לא מאוימים על ידי שום דבר. האיום היחיד זה שהווירטואליות שלהם תתגלה".[8] דבריה זכו לתגובות חריפות וגינויים בקרב הקהילה הדתית. יושב ראש ארגון רבני צֹהַר, הרב דוד סתיו, אמר כי ההצעה לוותר על נישואין היא בלתי אחראית ונובעת מניתוק מהחברה הישראלית.[9]
בשנת 2010 פנה הארגון לשר המשפטים וליועץ המשפטי לממשלה בקריאה להעמיד לדין רבנים שחתמו על פסק הלכה נגד מכירת דירות לערבים באזורים יהודים, בגין הסתה לגזענות.[10] הארגון גם פרסם הצהרה ש""פסק ההלכה" הפשיסטי של חמישים "רבני ערים ויישובים" – אינו תורה ואינו הלכה אלא חוטא לתורת האמת ומסית נגדה, מרבה בחילול השם ובפגיעה בבני אדם."[11] בתגובה לכך, כתב הרב אליעזר מלמד כי "הכותבות דברי בלע שכאלה מוכיחות כי הן אכן שליחות נאמנות של הקרן לישראל חדשה, ושהן מעוניינות לבולל את היהדות בתוך התרבות המערבית השמאלית", וש"כמי שמייצגות כאן את התרבות המערבית, הן מזלזלות בנשים שבחרו להקים משפחה גדולה".[12]
הארגון השתתף בעתירה לבג"ץ בדרישה לאפשר לראשונה לרווקות, אלמנות וגרושות, לטבול במקוואות המופעלים על ידי המועצות הדתיות לישראל. בעתירה נטען כי הרב הראשי ומועצת הרבנות הראשית "הוציאו תחת ידיהם הנחיה שנועדה לכפות איסור דתי, ומונעים מנשים לקיים מצוות טבילה לפי השקפתן - דבר שמהווה כפייה דתית והפרת חופש הדת והמצפון".[13] בעקבות העתירה הסכימה הרבנות להורות לבלניות שלא לשאול את הטובלות האם הן נשואות.[דרוש מקור]
הוקרה ותמיכה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2004 קיבלה חנה קהת את אות הנשיא למתנדב על הקמת קולך. בשנת 2007 קיבל הארגון את אות זכויות האדם ע"ש אמיל גרינצוויג של האגודה לזכויות האזרח, על "תרומה מיוחדת לקידום זכויות האדם בישראל".[14] באותה שנה הביעה שולמית אלוני תמיכה בארגון.[15]
מימון
[עריכת קוד מקור | עריכה]מימון העמותה מורכב בעיקר מתרומות וכן מדמי חבר ומהקצבות ממשלתיות. תורמת מרכזית היא הקרן החדשה לישראל, שבשנת 2011 מימנה כמחצית מתקציבה של קולך.[16] מימון נוסף התקבל מקרן דפנה יזרעאלי, ממשרד החינוך ומגופים נוספים.[17] מחזור הפעילויות של העמותה הסתכם בכ-1,404,000 ש"ח בשנת 2013 ובכ-978 אלפי ש"ח בשנת 2014.[18]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של קולך
- קולך, ברשת החברתית פייסבוק
- קולך - פורום נשים דתיות, באתר "גיידסטאר ישראל"
- גלעד סרי לוי, הספר "להיות אשה יהודיה" בהוצאת ארגון קולך
- גלעד סרי לוי, על מגמות בפורום קולך
- מרגלית שילה, קולך, באנציקלופדיה לנשים יהודיות (באנגלית)
- רבקה לוביץ, פמיניזם דתי כתיקון עולם: חוברת שצורפה למקור ראשון, סוכות תש"ף
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 לילך רוזנברג-פרידמן ונעמה טייטלבאום-קריא, 'ליברליות, רדיקליות ורב-תרבותיות: תמורות במעמד הנשים בישראל', העשור החמישי: תשמ"ח-תשנ"ח (1998-1988), ירושלים: הוצאת ראובן מס, 2021, עמ' 240-225
- ^ קוֹלֵךְ – פורום הנשים הדתיות | חותם- יהדות על סדר היום, באתר www.chotam.org.il
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כ"ד; תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ע', עמוד א'; תלמוד ירושלמי, מסכת חלה, פרק ב', הלכה א'
- ^ M. Shilo, "A Religious Orthodox Women's Revolution: The Case of Kolech", Israel Studies Forum 21:1, 2006, עמ' 86-82
- ^ לילך דניאל, העליון אישר: ייצוגית נגד רדיו "קול ברמה" בגין אי השמעת נשים בשידורי התחנה, באתר "תקדין", 10 בדצמבר 2015
- ^ נדב שרגאי, ללא תקנה, באתר ישראל היום, 19 בפברואר 2010;יאיר שלג, עד כאן, אמר הרב גוטל, באתר הארץ, 23 ביוני 2006
- ^ שלומית רביצקי טור-פז, "נישואים שלא ברבנות", מאמר באתר קולך
- ^ אבישי בן חיים, טורנדו קהת תקף את הממסד הרבני, באתר nrg, 11 במרץ 2007
- ^ תגובת רבני צהר לחנה קהת, באתר nrg, 13 במרץ 2007
- ^ ריקי שפירא-רוזנברג, "מכתב לשר המשפטים וליועה"מ לממשלה", באתר קולך
- ^ "תגובת קולך לפסיקה נגד השכרת בתים לערבים", באתר קולך
- ^ אורי פולק, הרב מלמד נגד "קולך", באתר כיפה, כ"ט טבת תשע"א, 05/01/2011
- ^ אורי פולק, הרב מלמד נגד ´קולך´: "הוציאו עצמן ממסגרת הציבור הדתי", באתר כיפה, ט"ז טבת תשע"ב, 11/01/2012
- ^ יאיר אטינגר, פרס האגודה לזכויות האזרח לארגון המקדם נשים דתיות, באתר הארץ, 15 בדצמבר 2007.
- ^ בשבע י"א כסלו תשע"א עמוד 18
- ^ לפי עמ' 18 בדוחות הכספיים של הקרן החדשה לישראל (באנגלית)
- ^ על פי הדוחות המתפרסמים באתר גיידסטאר ישראל.
- ^ דוחות העמותה באתר guidestar.org.il