קליס בהופעה בבארבי, תל אביב, 17.7.2022

קליס על במת מועדון הבארבי

 
זמרת ההיפ-הופ/פופ האמריקאית קליס הגיעה להופעה במועדון הבארבי, הופעה שהיא הכריזה עליה כראשונה מזה שנתיים. 

הכרטיס הדיגיטלי להופעה. מינימליסטי...

את ההופעה חיממה זמרת צעירה ומעניינת שנקראת רון פרץ, שביצעה שילוב מסקרן של היפ-הופ, מוזיקה ערבית ודאנס. אחרי זה התנגנו במערכת השמע קטעים לא ממש קשורים, אבל מה שכן, "Gangsta's Paradise" של קוליו הרים את האולם, שהיה שלושת רבעי מלא.

קליס עלתה קצת אחרי עשר ונתנה סט קצר של כשעה, שכלל את חלק מלהיטיה בביצועים מלאים וחלק כקטעים במחרוזת. על הבמה היא ניצבה ביחד עם זמרת ליווי מצויינת, מתופף ודיג'יית. זאת היתה הופעה עם וייב של מועדון. סימפולי קטעים של נירוונה וקריסטל ווטרס, ששולבו בלהיטים שלה בביצועי רמיקס. די מדליק, בסך הכל. 

העיב על העניין הסאונד הלא טוב ואולי גם העובדה שהזמרת לא נתנה הדרן. להיטים כמו "Caught Out There" ו"Trick Me" הופיעו רק כחלקים קצרים במחרוזת וזה היה תפור על הדרן מרשים. קליס בחרה לעשות אחרת. היא סיימה את המופע בביצוע אופורי משהו ל"אקפלה" שלה וזה היה פאנץ' טוב.

אורך המופע הקצר יכול אולי להעלות תהיות. אבל אני חושב שבמקרה הזה זה האיכות ולא הכמות. קליס יצרה כאן סט מהודק ומדוייק. זאת אומנות והערך שלה נמדד בתוכן ולא במשקל. כן, הדרן של שיר או שניים היה יכול להיות קול, אבל אם המופע היה נמרח ל-90 דקות הסטנדרטיות, אני חושב שמשהו היה מתפספס.

קטעים של קליס מופיעים באוספים הישראלים הבאים:

"Caught Out There" ב-"Now That's What I Call Music 2" (הוצאת הליקון/אן.אם.סי, 2000)

"Get Along with You" ב-Now That's What I Call Music 3" (הוצאת אן.אם.סי/הליקון, 2000)

"Milkshake" ב-"Now That's What I Call Hip Hop" (בהוצאת הליקון, 2004)

"Trick Me (E Smoove Trick Radio Edit)" ב-"Now That's What I Call Dance" (בהוצאת הליקון, 2004)

"Trick Me" ב-"Girl Power" (בהוצאת הליקון, 2004)

הסט ליסט של המופע. 

"Acapella" ב-"Now That's What I Call Music 16" (הוצאת הליקון, 2010)

"Bounce", ביחד עם קאלווין האריס" ב-"Hits 2012" (בהוצאת NMC United, שנת 2012)

הגדולים של גימל

שם האוסף: הגדולים של גימל

תת כותרת: Gimmels Greatest - שגעון של להיטים

חברת תקליטים: CBS

שנה: 1985

עורכים: בני דודקביץ' ומשה מורד

מק"ט: CBS26498

רשימת שירים:

צד א':

1. Dead Or Alive - You Spin Me Round (Like A Record) (3:13)
2. King - Love and Pride (3:21)
3. Duran Duran - Wild Boys (4:14)
4. Stephen "Tin Tin" Duffy - Kiss Me (3:56)
5. Kirsty MacColl - A New England (3:50)
6. Ultravox - Love's Great Adventure (3:06)

צד ב':

1. David Bowie - This Is Not America (with Pat Metheny) (3:49)
2. Wham! - Last Christmas (7" Version) (4:24)
3. The Limit - Say Yeah (3:09)
4. Billy Ocean - Loverboy (4:07)
5. Ashford and Simpson - Solid (3:44)
6. Tina Turner - Private Dancer (4:00)

עיצוב ועטיפה: אחת העטיפות היפות אי-פעם. עבודה מושלמת של דניס ג'ונס. פאזל של תמונות כלל האמנים שמרכיבים את האוסף עם שמותיהם בעברית על העטיפה הקדמית. בעטיפה האחורית יש את רשימת השירים בעברית, רשימת השירים באנגלית, טקסט חשוב של גלעד בן-שך מרשת ג' וגם תמונות עטיפות האלבומים שכבר יצאו, של האמנים ששיריהם משתתפים באוסף. פרפקטו. ציון עיצוב: 10

אני, רוכש את Now 100 בלונדון

ביקורת ורקע: בחודש האחרון ציינו בבריטניה את הוצאת הפרק ה-100 של סדרת האוספים האלמותית NOW (או בשמה המלא Now That's What I Call Music). הסדרה החלה את דרכה ב-1983 ומאז יוצאת שלוש פעמים בשנה ואפילו בעידן הסטרימינג ממשיכה למכור במספרים מרשימים גם מהעותקים הפיזיים שלה. סדרת Now היא כל-כך אייקונית בבריטניה, שלבריטים נוסף איזשהו סוג של ז'רגון כזה, שאלה מובנת ששואלת "מה היה ה-Now הראשון שלך?". דרך התשובה אפשר ללמוד המון על בן-אדם, בעיקר על גילו ועל התקופה שהוא גדל בה. מחקר שנעשה גם גילה שכמעט תמיד ה-Now הראשון שהיה לבן-אדם, יהיה גם ה-Now האהוב עליו. זה נתון מדהים, שמוכיח עד כמה אוסף וראשוניות יכולים להיות משפיעים על טעמו של מישהו או מישהי.

כמובן שמאז 1999 גם בישראל סדרת Now יוצאת בישראל ואני משער שלרבים מילידי סוף שנות השמונים והלאה בארץ, Now היא הסדרה האולטימטיבית. מה ש"מקסימום" היתה למי שגדל באייטיז ו"היטמן" למי שגדל בניינטיז. 

מכיוון שבשנות השמונים לא היה לנו בארץ Now (מלבד נסיון קצר של CBS להוציא שלושה פרקים של הסדרה הבריטית בגרסה מצומצמת ישראלית ב-87-88), השאלה מה היה ה-Now הראשון שלך לא ממש היתה רלוונטית כלפי. נכון, החל מ-Now 17, שיצא ב-1990, אני רוכש כל פרק שלה שיוצא, אבל זה ממש לא היה האוסף הראשון שלי. ואת הראשון, כאמור, לא שוכחים ואם שואלים אותי מה ה"Now" הראשון שלי, אני עונה ש"הגדולים של גימל".

את "הגדולים של גימל" קיבלתי במתנה ליומולדת 9, ממש כשהוא יצא, במאי 1985. אני לא זוכר מי הביא לי את האוסף, אבל זה בטוח אמא ואבא או אחת הסבתות. זאת היתה בחירה קלה למתנה. באותה תקופה הייתי שרוף על רשת ג', בעיקר על "המצעד הלועזי השבועי" שערך בני דודקביץ' והגיש יגאל רביד. את האוסף "הגדולים של גימל" ערך דודקביץ', ביחד עם משה מורד מ-CBS, בהשראת הלהיטים הגדולים של המצעד באותה תקופה. בעטיפה האחורית של האוסף כתב עליו טקסט העורך המיתולוגי ומנהלה של רשת ג' באותם הימים, יגאל בן-שך, את הדברים הבאים:

"בתשע שנות קיומה של רשת ג' קנה לעצמו מצעד הפזמונים הלועזיים מעמד מרכזי בלוח השידורים שלנו, והוא משמש חממה ללהיטי-ענק רבים. מטבע הדברים זכו רק להיטים מעטים להכלל באלבום הראשון והבחירה היתה קשה, אבל חזקה על בני דודקביץ, העורך הותיק והמסור של המצעד, שבחר בשבילכם את השירים הטובים והיפים של הזמן הזה והם יאים לשם "הגדולים של ג'".

אין זה תקליט ראשון היוצא בשיתוף רשת ג' אבל מעתה אנו מקווים לבסס מסורת, והתקליטים מכל תחומי המוסיקה שבה עוסקת הרשת, יראו אור ברציפות ולעיתים מזומנות, בשיתוף חברת סי בי אס.

האזנה נעימה."

גלעד בן-שך

ירושלים, אייר תשמ"ה מאי 1985

12 קטעים ממלאים את האוסף ומלבד אחד, "Say Yeah" של The Limit, כולם היו להיטים מפוצצים. הרוח היא רוח הגל החדש הבריטי, אם כי בסוף האוסף יש גם שתי נציגויות אמריקאיות מרגשות. בגב האוסף - שמות השירים מופיעים גם באנגלית וכמו שהתרגלנו ברשת ג' - גם בעברית. התרגומים האלו אולי נראים לנו היום מיושנים, לעיתים מגוכחים, אבל הם היו נכונים לאותה התקופה, כשהאנגלית עדיין לא היתה שפה כל-כך דומיננטית בישראל. אפשר לזלזל בתרגומים האלו, אבל אם תעצרו רגע, תפנימו שגם היום משתמשים בהם, בסדרות או בסרטים, מבלי שזה יזכה להתנשאות שמפגינים כלפי התרגומים של האייטיז. אחרי הכל, מי לא אומר שהוא ראה את "משחקי הכס", "שובר שורות", "סיפורה של שפחה" או "צעצוע של סיפור"? מדוע התרגומים האלו יותר לגיטימיים מלקרוא ללהקה "בתולת הברזל", או לשיר "כמו בתולה"?

בכל מקרה, אלו תרגומי שמות האמנים והשירים באוסף "הגדולים של גימל":

צד א'

העטיפה האחורית של האוסף

1. חי או מת - את מסובבת אותי (כמו תקליט)

2. שלישיית קינג - אהבה וגאווה

3. דוראן דוראן - נערי הפרא

4. סטיבן "טין טין" דאפי - נשקי אותי

5. קירסטי מקול - אנגליה חדשה

6. אולטרווקס - ההרפתקאה הגדולה של האהבה

צד ב'

1. דיוויד בואי/להקתו של פט מתני - אין זו אמריקה

2. וואם - חג מולד האחרון

3. קצה הגבול - אמרי כן

4. בילי אושן - מאהב

5. אשפורד וסיפסון - מוצק

6. טינה טרנר - רקדנית פרטית

"הגדולים של גימל" היה להצלחת ענק. אוסף עם כל כך הרבה להיטי ענק היה הקניה ההגיונית לכל מי שאהב להיטים באותה תקופה והיו המון כאלו. בעקבות ההצלחה, מורד דדודקביץ' ערכו עוד אוסף עבור CBS, אבל זה, משום מה לא ממש הצליח. מה שכן, כמו שכתב בן-שך, שיתופי הפעולה של ג' עם CBS המשיכו והתחנה והחברה הוציאו עוד כמה אוספים חשובים עד סוף שנות השמונים, אז CBS נקנתה על ידי אן.אם.סי.

נחזור קצת לאוסף ולתקופה המדהימה ההיא, 1985. רשת ג' היתה אז בשיאה. תכניות של מגישים כמו יקיר אביב ושוש עטרי היו להצלחות כל כך גדולות בקרב צעירים, שהם למעשה הכתיבו את סדר היום התרבותי של כל מי שגדל בתקופה ההיא.

הטופס המקורי שהוכן ברשת ג' עם דירוג המצעד השנתי

למרבה הצער, לא נותרו כמעט הקלטות משנות השיא של גימל, התקופה שבה היו לתחנה משדרים רבים עם רייטינג מטורף של למעלה מ-50 אחוזי האזנה. זה היה מהקמתה ב-1976 ועד לקראת סוף האייטיז. ההקלטות היחידות ששרדו הן של מאזינים, שהקליטו בזמן אמת ובמקרה הקלטות שעליהן הם הקליטו, שרדו את הזמן שעבר. כזאת היא לדוגמה הקלטת שמשה בן-חיים שמר, של הקלטת "המצעד הלועזי השנתי לשנת 1985 (מצעד 85')". הקלטת נשמרה במצב סביר ורימאסטרינג ודיגיטציה שערכו לה קובי מנורה ואופיר פלג, החזירו את התכנית המיתולוגית הזאת לחיים. זאת תכנית מרגשת, שמגיש במקצועניות ובחניניות יגאל רביד, הכל עם עריכה וטקסטים מצויינים של דודקביץ', כמו גם סטטיסטיקות מרתקות שהכינה עפרה הלפמן המדהימה והקריאה השדרנית הנשכחת יונה אבן-דר.
בתמונה המצ"ב (לחצו עליה כדי להגדיל), נמצא צילום של טופס המצעד המקורי, זה שהכין דודקביץ', שממנו קראו רביד ואבן-דר את הדירוג בשידור חי, לפני 33 שנים. הטופס כולל, כמובן, את שמות כל האמנים והשירים - מתורגמים.
למרות האכזבות מהדרותם של הלהיטים הענקיים "Love and Pride", "Take on Me" ו"Don't You Forget About Me", זה עדיין מצעד מרגש ומאפיין את טעם הקהל הישראלי באותו זמן. שילוב מעולה של יורופופ, ניו ווייב בריטי, רוק אמריקאי, דיסקו וסול.

אני מנצל את ההזדמנות הזאת, של הפוסט הזה, גם להזכר ולשתף הקלטה של המצעד הזה. לפני שאני אאחל האזנה נעימה, אני מבקש שוב: מי שיש לו הקלטות של רשת ג' הלועזית, משנות השבעים ועד שנות התשעים, בבקשה צרו עמי קשר וביחד נחזיר לחיים את ההקלטות האלו. עכשיו - האזנה נעימה.



ערך אספני: 50 ש"ח

ציון: 10

Top Pop 89 vol. 4

שם האוסף: Top Pop 89 vol. 4

תת כותרת: קיץ של להיטים

חברת תקליטים: פונוקול/ Mercury

שנה: 1989

עורך: אורן קריסטל

מיקס: אמיר כהן

הפקה: אורן קריסטל ואבי מאור

מק"ט: 840513-1

רשימת שירים:

צד א'

1. Francesco Salvi - Esatto

2. Kylie Minogue - Hand On Your Heart

3. Pat and Mick - I Haven't Stopped Dancing Yet

4. Mandy - Don't You Want Me

5. D Mob - It Is Time To Get Funky (feat. LRS and DC Sarome)

6. Cookie Crew - Got To Keep On

צד ב'

1. Christians, The - Ferry 'Cross The Mersey (with Holly Johnson, Paul McCartney, Gerry Marsden and Stock Aitken Waterman)

2. Jason Donovan - Sealed With a Kiss

3. Don Estus - Heaven Help Me

4. Animotion - Room to Move

5. Cure, The - Lullaby

6. Inxs - Mystify

שם האוסף: Top Pop 89 Vol. 4

תת כותרת: שעה של להיטים

חברת תקליטים: פונוקול/ Mercury

שנה: 1989

עורכים: אורן קריסטל ואמיר כהן

הפקה: אורן קריסטל ואבי מאור

מק"ט: 840513-2

רשימת שירים:

1. Fine Young Cannibals - Good Thing (3:22)

2. Francesco Salvi - Esatto (3:39)

3. Kylie Minogue - Hand On Your Heart (3:50)

4. Pat and Mick - I Haven't Stopped Dancing Yet (3:29)

5. Mandy - Don't You Want Me (3:26)

6. Animotion - Room to Move (4:07)

7. D Mob - It Is Time To Get Funky (feat. LRS and DC Sarome) (3:31)

8. Cookie Crew - Got To Keep On (5:15)

9. Yello - The Metropolitan Mix Part 1 (11:00)

10. Art of Noise - Paranomia '89 (3:40)

11. Jigsaw - Sky High ('89 PWL Remix) (4:02)

12. Camouflage - Love Is A Shield (4:01)

13. Inxs - Mystify (3:17)

14. Cure, The - Lullaby (4:10)

15. Christians, The - Ferry 'Cross The Mersey (with Holly Johnson, Paul McCartney, Gerry Marsden and Stock Aitken Waterman) (4:00)

16. Jason Donovan - Sealed With a Kiss (2:33)

עטיפות: עיצוב של דוד אביטל. משהו מוטרף, משוגע, גראפי וממוחשב. הלוגו של "טופ פופ" מצויין. מאוד מאפיין את התקופה ונראה טוב מאוד. ציון עיצוב: 8

ביקורת ורקע: האוסף הראשון בסדרת "טופ פופ" שסונכרן לחלוטין בין הקלטות, התקליטים והדיסקים. נכון, יש כאן כמה הבדלים בין הדיסק לקלטת/תקליט, בדיסק יש חמישה קטעים שאין בתקליט/קלטת ובתקליט/קלטת יש קטע אחד שאין בדיסק. חוץ מזה תת הכותרת של הדיסק שונה מהתקליט/קלטת. בזמנו ניסו להסביר לנו שהסיבה שבדיסק יש יותר קטעים מבתקליט היא בגלל שהדיסק יכול להכיל הרבה יותר קטעים, מבחינה פיזית, אבל זה היה רק תירוץ. בבריטניה, לדוגמא, כבר ב-1983 יצאו אוספים (כמו סדרת Now) עם שמונה קטעים בכל צד של התקליט והגיעו לאורך של כ-60 דקות לתקליט בשני הצדדים. כך שאם בדיסק היו 16 קטעים, גם בתקליט יכלו לשים בקלות 16 קטעים, אבל כנראה שלא רצו. הסיבה? על דיסקים הרוויחו יותר! מחיר של תקליט וקלטת באותה תקופה היה כ-18-20 ₪. על דיסקים לקחו ככפול. עלויות היצור של דיסקים, אז, היו אמנם יותר גבוהות, אבל לא הרבה יותר. בקיצור, לחברות התקליטים היה שווה באותה תקופה לגרום לנו להפסיק לקנות תקליטים וקלטות ולעבור לדיסקים, החשיבה מאחורי זה היתה בעיקר כלכלית.

מבחינת התוכן, "טופ פופ 89 ווליום 4" נשען כמו כל הפרקים בתקופה רבות על ההפקות של סטוק-אייטקן-ווטרמן וחברת התקליטים שלהם PWL (קטעים 3, 4, 5, 11, 15 ו-16 בדיסק). חוץ מזה יש כאן עוד כמה להיטים שיוצגו על ידי פונוקול וגם כמות יחסית גבוה של פילרים לסדרה הזאת, בתקופה ההיא. אוסף נחמד, שמכר לא רע.

ערך אספני של התקליט: 10₪

ערך אספני של הדיסק: 80₪

ציון לאוספים: 7

The Now That's What I Call Music Book

עטיפת הספר

אני עושה הפסקה קצרה מהביקורות הרגילות כדי לסקר ספר שיצא בחודש שעבר (אוקטובר, 2014) בבריטניה - "The Now That's What I Call Music Book" (כותבים: פיט סלבי, אנדי הילינד ולואיז ווארד). הספר מסקר את שלושים שנות הוצאת סדרת האוספים הותיקה והטובה בעולם - "Now That's What I Call Music". הסדרה ראתה אור לראשונה ב-1983 והפרק האחרון שלה יצא החודש (נובמבר, 2014) והוא נושא את המספר 89!
במקביל הסדרה התפשטה גם לשאר העולם וגרסאות מקומיות של "Now" יצאו בעוד 20 מדינות, כולל בארצות הברית, שבמשך תקופה ארוכה, עד סוף הניינטיז, התנגדה לאוספים (הפרק האחרון שיצא שם הוא Now 52, באוקטובר האחרון) וגם בישראל, כאן ראה לאחרונה הפרק ה-20 של הסדרה, בהוצאת הליקון.
הספר בעל ה-240 עמודים מתמקד רק בסדרה הבריטית. הוא מתחיל בראיון עם הטייקון הבריטי ריצ'רד ברנסון, האיש של המותג Virgin, שחטיבת התקליטים שלה פיתחה את האוסף החלוצי. הוא מספר בראיון איך עד אז הוצאת ה-Now הראשון אוספי להיטים היו כוללים בדרך כלל רק שניים שלושה להיטים וכל השאר היו פילרים והחזון שלהם היה לעשות אוסף של להיטים מתחילת האוסף ועד סופו. זה נראה לנו בסיסי מאוד היום, אבל בעידן ההוא, כשהמטרה של חברות התקליטים בחו"ל היתה למכור בעיקר סינגלים, אוסף שכזה היה רעיון בלתי נתפס. ההצלחה של Now הביאה לפריחה בשוק האוספים הבריטי ועד היום המדינה הזאת מובילה בהוצאת חוד החנית של אוספים מכל הסוגים בעולם.
כל פרק של Now יצא על תקליט כפול או קסטה או דיסק או מיני-דיסק או בכמה פורמטים ביחד (תלוי בתקופה). כל פרק כולל כ-40 קטעים והאוספים האלו יוצאים שלוש פעמים בשנה - באיסטר, בקיץ ולפני הכריסטמאס. כל אוסף כזה נותן תמונה של מה היה פופולארי בארבעת החודשים שקדמו להוצאתו, ללא הבדלי סגנון - פופ, רוק, ראפ, דאנס, ג'אנגל, טריפ הופ, טראנס, זה לא משנה מה, אם שיר הצליח באותה תקופה - הוא מצא את עצמו בדרך ל-Now.
מכיוון ש-Now רצה כבר 89 פרקים, בערך כל בריטי גדל על הסדרה הזאת במשך תקופה כזאת או אחרת ובבריטניה יש פתגם עממי שאומר ש"Everybody Remembers Their First Now", סוג של שאלה שצצה בשיחות בארים ובשיחות נוסטלגיות אחרות. הפתגם הזה מתנשא גם על עטיפת הספר הזה וכיאה אליו - כל פרק ופרק הסדרה מסוקר - החל מצילום עטיפתו, דרך תאריך הוצאתו, סיקור קצר של האירועים החדשותיים מהתקופה שהאוסף יצא וגם פרטי טריוויה על כל פרק ופרק. בין סיקור הפרקים יש עוד כל מני סטטיסטיקות נחמדות על סדרת האוספים הזאת ותתי הסדרות שיצאו לה.

דוגמה לאיך שסיקור הפרקים נראה בספר

כפריק של הסדרה הזאת (יש לי את כל 85 מתוך 89 הפרקים שיצאו לה ולשאלת המיליון דולר - ה-Now הראשון שלי הוא מספר 17 מ-1990), חומר קריאה כזה הוא סוג של חגיגה. משהו להתקנא בו ורק לחלום שבישראל ייצא אי פעם ספר דומה שסוקר את תחום האוספים מכל כיוון שהוא.
התעמקתי בספר הזה למעלה מחודש ודרכו אפשר להבין הרבה מאוד לא רק על כל פרק ופרק, אפשר ללמוד גם על פוליטיקות בין חברות תקליטים ועל תופעות והתפתחויות בעולם המוסיקה. הדבר הכי רלוונטי להיום, אולי, הוא ההעלמות הגיטרות, הרוק והאלטרנטיבה מן המיינסטרים. החל משנת 2011 קטעים כאלו כבר לא מופיעים בכלל בסדרה, שמתיימרת לייצג את מה שקורה בעולם המצעדים והלהיטים באותו הרגע. במקומם יש בעיקר קטעי פופ ודאנס ומעט מאוד מוסיקה שחורה. זה נשמע קצת זקן להגיד שהולך ופוחת הדור, אבל ב-Now הראשון כיכבו הקיור, מייק אולדפילד, מאדנס, דוראן דוראן, ג'נסיס וסימפל מיינד וב-Now 88 (האחרון שמסוקר בספר) אנחנו נתקלים בכל מני יוצאי אקס פקטור ודומיהם כמו אלה הנדרסון, ליטל מיקס ואריאנה גראנדה. נכון, גם בפרק 88 יש קטעים מצויינים, אבל ללא ספק משבר עובר על עולם המוסיקה.

The Now That's What I Call Music Book, כתבו: פיט סלבי, אנדי הילינג ולואיז ווארד, הוצאת Simon and Schuster, 2014

תודה למשפחתי היקרה שקנתה לי את הספר בבריטניה

Hip Hop Hooray vol. 4

שם האוסף:  Hip Hop Hooray vol. 4

חברת תקליטים: הליקון/ הד-ארצי
 
שנה: 1999

עורכים: בועז מורד ושרון לוי

מפיקים: דגנית סער, בועז מורד ואבי מאור

שיווק: דגנית סער

מק"ט: 9250-2

רשימת שירים:

1. A+ - Enjoy Yourself

2. Tone-Loc - Funky Cold Medina 'Y2K (meets ZZ-Bros)

3. Naughty By Nature - The Megamix

4. Melanie B - I Want You Back (feat. Missy "Misdemeanor" Elliott)

5. Dru Hill - How Deep is Your Love (feat. Redman)

6. Jay-Z - Hard Knock Life (the Ghetto Anthem)

7. Busta Rhymes - Gimme Some More

8. Faith Evans - Love Like This

9. Bounty Killers - It's a Party (feat. Cocoa Brovaz, Nona Hendryx and Free)

10. Roots, The - The Next Movement

11. DMX - Ruff Ryders' Anthem

12. Method Man - Judgment Day

13. Timbaland - Lobster & Scrimp (feat. Jay-Z)

14. Monica - The First Night

15. Missy "Misdemeanor" Elliott - She's a Bitch

16. Ice Cube - War & Peace

17. Everlast - What It's Like

18. Luniz - I Got 5 on It (Urban Takeover Radio Remix)

עטיפה: תדהר תמוז לקח תמונה משעממת מ"אימאג' בנק" ועיצב סביבה טקסט. פיהוק. בפנים יש את תמונות עטיפות האלבומים מהם לקוחים הקטעים באלבום, שזה נחמד. ציון עיצוב: 6

ביקורת ורקע: פרק אחרון וכמעט ולא זכור של סדרת אוספי ההיפ הופ המרכזית שיצאה בישראל בניינטיז. הסדרה התחילה בקול תרועה עם הפרק הראשון, אבל מהפרק השני והלאה, המכירות והעניין התדרדרו עד לפרק הרביעי הזה, שההדים סביבו היו ממש מינוריים.

בכל זאת, סדרת היפ-הופ של ארבעה פרקים בארץ זה לא עניין של מה בכך וחשוב לתת מילה טובה לאסופה הזאת. ספציפית, פרק 4 מבשר סוג של חילופי משמרות בחברות התקליטים שהוציאו אותו. האנשים שהיו מעורבים בשלושת הפרקים הראשונים, דמויות חשובות בתעשיית המוסיקה הישראלית של אותם שנים, עזבו את תפקידיהם ובמקומם הגיע הדור החדש, שהיה דומיננטי מאוד בשנים של סוף המיליניום ותחילתו. מהכיוון של הליקון ניתן לפגוש כאן את בועז מורד, איש היפ-הופ אמיתי, שעשה רבות לקידום הז'אנר בארץ. אחרי דעיכת סדרת "היפ הופ הוראיי" הוא ייסד סדרת היפ הופ אחרת, "Now That's What I Call Hip Hop", שהיו לה שלושה פרקים מוצלחים ובכלל הוא עשה המון לקידום הסגנון בישראל. כיום הוא עוסק בניהול אומנים מקומיים, גם זאת בהצלחה.

מהכיוון של הד ארצי ניתן לפגוש כאן את שרון לוי, מי שהחליפה את רן עצמון בנעליים הגדולות של ראש המחלקה הבין לאומית. לוי אמנם לא היתה עצמון, אבל חייבים להודות שגם תחת שרביטה המחלקה הבין לאומית של הד ארצי המשיכה להיות פעילה, מצליחה ותוססת, כזאת שהוציאה עשרות כותרי אוספים והביאה לשלל אלבומים מצליחים. העשור נגמר, המוסיקה המשיכה.

ערך אספני: 20 ש"ח

ציון: 6

Wow!2

שם האוסף: Wow!2

תת כותרת: אוסף להיטים מספר 1!

שנת הוצאה: 1999

חברת תקליטים: אן.אם.סי

מק"ט: NMC 20434-2

עורכת: תמי שכנאי

מפיקה: אליסון מאייר

שיווק: ארז פרי

רשימת הקטעים:

CD1:

1. Ricky Martin / Livin' La Vida Loca

2. Geri Halliwell / Look At Me (Single Version)

3. דנה אינטרנשיונל - Free

4. A Very Good Friend Of Mine ‎– Just Round (Radio Edit) (feat. Joy)

5. Britney Spears - Baby One More Time

6. Steps - Thank Abba For The Music (with Tina Cousins, Cleopatra, B*Witched and Billie)

7. Roxette - Wish I Could Fly (Todd Terry Mix - Tee's Radio Mix)

8. Eyes Cream - Fly Away (Bye Bye) (Radio Oooooooh Edit)

9. Jamiroquai - Canned Heat (Radio Edit)

10. Nightcrawlers - Never Knew Love (7" Radio Edit)

11. Me and My - Let The Love Go On (Radio Edit)

12. Precious - Say It Again

13. Jessica ‎– I Do

14. Lamar - Shine (David's Song) (Radio Mix) (feat. Jemini)

15. TQ ‎– Bye Bye Baby

16. Fatboy Slim - Right Here, Right Now (Full Version)

17. B* Witched - Blame It On The Weatherman

18. Robbie Williams - Strong

19. Baz Luhrmann - Everybody's Free (To Wear Sunscreen)

CD2:

1. שושן - יא ג'וזפין

2. Alice Deejay - Better off Alone (feat. DJ Jurgen)

3. Kim Kay ‎– Poupee De Cire, Poupee De Son

4. Cartoons - Witch Doctor

5. Le Tone - Joli Dragon (Original Album Version)

6. Mr. Oizo ‎– Flat Beat

7. Chicane - Saltwater (Original Radio Edit) (feat. Maire Brennan of Clannad)

8. Various Artists - 1999 - Wow2! Mega-Mix by DJ Zak

9. Cartoons - Witch Doctor - וידאו קליפ

10. Le Tone - Joli Dragon (Original Album Version) - וידאו קליפ

עטיפה: הילית בן מאיר לקחה את העטיפה של חלק אחת של Wow, החליפה את צבע הרקע וסגרה את הבסטה. בפנים יש את תמונות האומנים עם הסיפור של כל שיר ושיר. פונקציונאלי, אך לא מעורר השראה. ציון עיצוב: 5

ביקורת ורקע: משהו כמו שנה אחרי הוצאת החלק הראשון של Wow, יצא החלק השני והאחרון שלה. כזכור, Wow היתה סדרה שניסתה ליצור ורסיה מקומית לסדרת Now הבריטית, שזה אומר עיצוב טוב, מיתוג פופי, טקסטים על השירים בחוברת ואחוז גבוה של להיטים. בחלק הראשון אן.אם.סי פספסו בשתי קטגוריות - אחת, הם יצרו אוסף של דיסק בודד, בניגוד ל-Now שבאה תמיד כדיסק כפול. שתיים, אחוז הקליעה שלהם בלהיטים היה נמוך. משהו כמו 70 אחוז, לעומת הסטנדרט של 90 אחוז ב-Now.
בחלק שתיים של Wow הם ניסו לשפר את הקטגוריות האלו והם אכן יצרו דיסק כפול וניסו להביא value for money יותר גבוה לצרכן, שקנה את האוסף במחיר של דיסק בודד.
על פניו זה נראה באמת מוצר אטרקטיבי, רק ששוב, כמו בחלק 1, אחוז קליעת הלהיטים לא מספיק גבוה, אם אני אהיה נדיב, אני אגיד שהוא עומד על 60. למעשה, אם היו דבקים בגרסת הדיסק הבודד, היה אפשר ליצור אוסף הרבה יותר אטרקטיבי, אבל במקום זה חיפשו ליצור משהו נוצץ. רק שלא כל הנוצץ זהב ומי שהתעמק בזמנו באוסף הבין שעובדים עליו.
זה לא היה קשה לאיתור. קודם כל, בדיסק השני היו רק שבעה שירים. השמיני היה מגה-מיקס שיצרו באן.אם.סי לכמה קטעים באוסף. כמו כן, הדיסק כלל שני קליפים של שירים מהאוסף וגם שומר מסך. טוב, השומר מסך המיס אותי לימי שנות התשעים, שלהעניק למישהו שומר מסך בחינם זה היה דבר שווה.
בשורה התחתונה, יש כאן מספיק חומרים טובים לדיסק בודד. אמנם אן.אם.סי השוויצו ונתנו דיסק כפול, אבל בגלל שהאוסף היה במחיר של דיסק אחד, זה היה שווה. הצליח להם בפוקס.
סדרת Wow, כאמור, לא המשיכה. הסיבה לכך היא שבעלי הזכויות על הסדרה Now הבריטית החליטו להרחיב את המותג לרמה בין לאומית והם החלו להוציא את הסדרה מסביב לעולם מאותה שנה. מארצות הברית, דרך המזרח הרחוק ועד ישראל, במדינות רבות מסביב לעולם שלא היו בהם אוספים ראויים, פתאום היה אפשר להנות מאוספים מקומיים ברמה. אן.אם.סי, שייצגה בארץ את חברת EMI, נקראה ביחד עם הליקון (שייצגה את Universal) ליצור את הורסיה המקומית של Now, שהפרק הראשון שלה יצא בהמשך 1999. כשזה קרה, האוספים הישראלים עלו כמה רמות מעלה וסדרות כמו Wow, היטמן, ווליום וטופ פופ סגרו את הבסטה.

ציון: 7

ערך אספני: 15 ש"ח

Wow!

שם האוסף: Wow!

תת כותרת: אוסף להיטים מספר 1!

שנת הוצאה: 1998

חברת תקליטים: אן.אם.סי

מק"ט: NMC 20335-2

עורכת: תמי שכנאי

מפיקים: תמי שכנאי, משה מורד ואליסון מאייר

שיווק: ארז פרי

רשימת הקטעים:

1. Celine Dion - My Heart Will Go On (Tony Moran's Anthem Edit)
2. Daze ‎– Together Forever (The Cyber Pet Song)
3. S.O.A.P. ‎– This Is How We Party4. Chumbawamba - Tubthumping
4. Will Smith ‎– Gettin' Jiggy Wit It
5. Bus Stop - Kung Fu Fighting (feat. Carl Douglas)
6. B*Witched - C'est La Vie
7. Ricky Martin - La Copa De La Vida
8. Popsie - Joyful Life
9. P.M. Dawn - Gotta Be... Movin' On Up (feat. Ky-Mani)
10. Dixie's Gang ‎– El Ritmo Tropical (Radio Mix)
11. Flabby - Mambo Italiano
12. Wes - Alane
13. Los Tres Umbrellos - No Tengo Dinero
14. Alexia - Gimme Love (Radio Version)
15. Imaani ‎– Where Are You
16. Sonique - I Put a Spell on You
17. Destiny's Child - No, No, No
18. Bran Van 3000 ‎– Drinking In L.A. (Edit)
19. Wyclef Jean ‎– Gone Till November (Pop Version)
20. Robbie Williams - Angels

עטיפה: מעצבת הבית של אן.אם.סי, הילית בן-מאיר, חברה לאיריס אביטל, מפיקה במחלקה הבין לאומית וביחד הם יצרו עטיפה ברוח העטיפות של סדרת האוספים הבריטית, Now. מהלוגו הגדול של שם האוסף על העטיפה החיצונית, דרך תמונות האומנים והפירוט והסיפור של כל שיר ושיר באוסף (ראו תמונה משמאל), הכל מריח כאן מ-Now. יפה? מאוד. מקורי? בכלל לא. טוב לצרכן? מאוד! ציון עיצוב: 8

ביקורת ורקע: אחרי עשור של כשלון קונספטואלי באיך אוסף להיטי מצעדים צריך להראות ולהשמע, באן.אם.סי פצחו סוף סוף את הגנום כשהם השיקו סדרה חדשה, Wow! אם השם מצלצל מוכר, זה לא היה במקרה. Wow היא למעשה חיקוי רעיוני של סדרת האוספים הבריטית המצליחה Now, שיוצאת שלוש פעמים בשנה מאז 1983 ועד ימינו אנו. בשנות התשעים, עם התעצמות הכפר הגלובלי ופתיחת השוק הישראלי ליבוא, Now הגיעה למדפי החנויות בארץ והרבה אנשים, שהסכימו לשלם קצת יותר, העדיפו את הסדרה הבריטית על כל מה שיצא בארץ. זה לא במקרה. Now תמיד העניקה תמורה לאגרה. אוסף כפול, שכולל 40 להיטים כמעט בלי פספוסים, ארוז יפה עם עטיפה שכוללת ספר עם תמונות כל האומנים וסיפורו של כל שיר ושיר באוסף.
אז נכון, בישראל יצאו כמה אוספים טובים, יפים ומקוריים בעשור ההוא, אבל באמת באמת - אף אחד מהם לא מתקרב ברמה ל-Now. למה בישראל לא הצליחו ליצור Now? אני מתמצת את הסיבות בעיקר לתרבותיות-כלכליות. Now הוא אוסף מושקע גם כלכלית, גם קונספטואלית. החברות הישראליות תמיד חשבו בצורה קמצנית ומיידית. הצרכן הישראלי לא עזר, כשהוא תמיד חיפש את המוצרים הזולים, במקום את האיכותיים וכך קיבלנו אוספי שוק לקהל שוק.
ב-1998 כל זה השתנה. תמי שכנאי, שעשתה את הסטאז' שלה בחברות תקליטים איטלקיות בתחילת הניינטיז, הגיעה לארץ והחלה לעבוד במחלקה הבין לאומית של אן.אם.סי. היא הביאה עמה הרבה מהידע שהיא צברה בחברות התקליטים באירופה, כמו גם את הפאסון. הרעיון שלה, ביחד עם אנשי המחלקה הבין לאומית של החברה, היה לירות הכי גבוה שאפשר ולנסות ליצור כאן Now מקומי.
כמעט הכל נעשה לפי הספר. חוברת עם תמונות? יש. סיפורים על כל שיר ושיר? יש. שם קליט שנשמע כמו Now? יש. עיצוב פופי ותופס לעטיפה? יש. עד כאן הכל היה טוב ויפה, אבל מפה התחילו הבעיות. בניגוד ל-Now, באן.אם.סי הלכו על גרסת הדיסק הבודד, מה שהפך את Now עדיין למוצר יותר אטרקיטיבי והשאיר את Wow כחיקוי לא מספיק הולם. בעיה נוספת היתה בחירת השירים. בניגוד ל-Now, שם תמיד יש קליעה של 90 אחוז ומעלה עם להיטים, כאן, כמו בהרבה אוספים של אן.אם.סי בעבר, יש הרבה פילרים לא מעניינים. שירים סקנדינביים שלא הצליחו מעולם, כל מני קטעי דאנס-לטיניים נוראיים, בקיצור, זה לא עד הסוף. הייתי מסכם את זה עם כמות להיטים של 70 אחוז מהדיסק. לא רע, אבל לא מספיק.
בסך הכל Wow התקבל לא רע בחנויות ובתקשורת והיה מעבר של אן.אם.סי לפסים טובים של יצירת אוספי פופ מצעדים. מוטב מאוחר מאף פעם, לא?

ציון: 7

ערך אספני: 15 ש"ח

הקולקציה 3

שם האוסף: הקולקציה 3

תת כותרת: The Collection 3 - האוסף השלישי

שנת הוצאה: 1997

חברת תקליטים: אן.אם.סי

מק"ט: NMC 20283-2

עורכים: ליאור סולימן, עוזי פרויס ותמי שכנאי

מפיקים: משה מורד ואליסון מאייר

שיווק: ארז פרי ואיריס אביטל

רשימת הקטעים:

1. Oasis - D' You Know What I Mean? (Radio Edit)

2. Meredith Brooks - Bitch

3. Finley Quaye - Sunday Shining

4. Chumbawamba - Tubthumping

5. Blur - Song 2

6. Robbie Williams - Old Before I Die

7. Suede - Lazy

8. Dubstar - No More Talk

9. Pet Shop Boys - Somewhere

10. Lightning Seeds, The - You Showed Me (Radio Edit)

11. Jamiroquai - Alright (Radio Edit)

12. Eternal - I Wanna Be the Only One (Duet with BeBe Winans) (LP Version)

13. Ginuwine - When Doves Cry (Single Edit)

14. Depeche Mode - It's No Good

15. Apollo 440 - Raw Power (@440 Original)

16. Healy - Argentina (Radio Edit) (with Amos)

17. T42 - Every Life Unfolds (Radio Edit)

18. Worlds Apart ‎– I'm Dreaming Of You - Quand Je Reve De Toi

19. Ricky Martin - Maria

עטיפה: העיצוב היפה ביותר של הילית בן-מאיר בתקופה שהיא היתה מעצבת הבית של אן.אם.סי. עבודה אלגנטית, יפה, קולית, ברמה בין לאומית. סחטין. ציון עיצוב: 8

ביקורת ורקע: חלק שלישי ואחרון של סדרת הפופ של אן.אם.סי, "קולקציה". הפרק מלא בלהיטים, בעיקר מתחום הבריטפופ וכמו שני החלקים שקדמו לו - בגלל העדר להיטי פופ באוסף, הוא כשל בחנויות. למען האמת זה לא שאין פה בכלל להיטי פופ, אן.אם.סי פשוט דחפו אותם לסוף לסוף לקטעים שסוגרים את האוסף.

לכשעצמו יש כאן להיטי ענק של צ'מבאוואמבה, סוייד, בלר וכוכבי אינדי-רוק אחרים. הייתם מצפים שהרשימה המרשימה הזאת של להיטים תשפיע על מכירות האוסף, אבל לצערם של אנשי אן.אם.סי, חובבי האינדי בתקופה העדיפו לקנות את האלבומים המלאים של האומנים שהם אהבו ולא כל כך התחברו לאוספים.

חובבי האינדי והבריטפופ שכבר כן התחברו לאוספים, העדיפו לקנות את סדרת Now הבריטית, שבתקופה הזאת היתה זמינה ברוב חנויות המוסיקה בארץ וכללה מכלול יותר גדול של אינדי ובריטפופ, לצד שאר הז'אנרים ששלטו בתקופה ההיא. כמו כן, Now, על היותה סדרה של דיסק כפול שכולל להיטים של כל חברות הענק, העניקה Value for Money הרבה יותר גבוה ממה שאן.אם.סי הצליחו לייצר והתחרות של החברה הישראלית עם המוצר הבריטי המושקע, היתה כמעט בלתי אפשרית.

באן.אם.סי לא הרימו ידיים ואחרי גניזת "הקולקציה" הם השיקו סדרה חדשה, שאמורה לתת פייט ל-Now (עם היטמן הם כבר הבינו שהם לא יכולים להתמודד), סדרה שנקראה בחוצפה ישראלית טיפוסית "Wow". על כך ועוד בעתיד.

ציון: 8

ערך אספני: 20 ש"ח

Now That's what I Call Music

שם האוסף: Now That's what I Call Music

תת כותרת: האוסף המוביל בעולם

חברת תקליטים: אן.אם.סי/ הליקון

שנה: 1999

עורכים: חיים רייכנטל ותמי שכנאי

הפקה: אלון פיקלר ואבי מאור

מק"ט: 20447-2

רשימת שירים:

CD1:
1 Enrique Iglesias - Bailamos

2 Shaft - (Mucho Mambo) Sway

3 Britney Spears - (You Drive Me) Crazy (The Stop Remix)

4 Texas - Summer Son

5 Moloko - Sing it Back
6 Ricky Martin - She's All I Ever Had

7 Geri Halliwell - Lift Me Up

8 Destiny's Child - Bills, Bills, Bills

9 Pet Shop Boys - New York City Boy

10 The Lightning Seeds - Life's Too Short
11 B*Witched - Jesse Hold On
12 Vengaboys - Kiss
13 A*Teens - Super Trouper
14 Diana Ross - Not Over You Yet
15 Earth Wind and Fire - September 99" (Phats & Small Remix)
16 Moby - Why Does My Heart Feel So Bad
17 David Bowie - Thursday's Child
18 Skunk Anansie - Secretly
19 Robbie Williams - She's The One
20 Andrea Bocelli - Canto Della Terra

CD2
1 Jennifer Lopez - Waiting For Tonight
2 Geri Halliwell - Mi Chico Latino
3 Backstreet Boys - Larger Than Life
4 Vengaboys - We're Going To Ibiza!
5 Tom Jones and The Cardigans - Burning Down The House
6 Tin Tin Out feat. Emma Bunton - What I Am
7 Eternal - What'cha Gonna Do
8 Jordan Knight - Give It To You
9 Touch and Go - Straight To... Number One"
10 Tina Turner - When The Heartache Is Over
11 Semisonic - Secret Smile
12 Supergrass - Moving
13 Bloodhound Gang - The Bad Touch
14 Lene Marlin - Sitting Down Here
15 Steps - After The Love Has Gone
16 A1 - Summertime Of Our Lives
17 ATB - Killer
18 702 - Where My Girls At
19 Melanie C - Goin' Down
20 The Chemical Brothers - Out Of Control

עטיפה: תעתיק העטיפה של אוסף נאו 44 הבריטי, רק בלי המספר. ציון עיצוב: 8

ביקורת ורקע: ההיסטוריה הביאה לישראלים כמה סדרות אוספים מעולות. "מקסימום" באייטיז, "היטמן" בניינטיז... הכל היה נחמד וחביב, אבל, כיאה לישראלים, הכל היה בסך הכל די חובבני. כל זה השתנה בסוף 1999, כשחברת EMI הבריטית, החליטה לייצא את מותג האוספים שלה אל מחוץ לבריטניה.
למגרדי הראשים נספר ש-Now זאת הסדרה ששינתה את פני עולם האוספים הבריטי. עד שהיא יצאה ב-1983 האוספים בבריטניה היו די ברוח ישראלית. כמה להיטים בהתחלה ומלא פילרים בהמשך. Now הראשון, אלבום כפול, שינה את זה עם 11 להיטי מקום ראשון והאלבום הראשון שמגיע לראש מצעד המכירות בבריטניה. ב-Now דאגו תמיד להשקיע לא רק בתוכן, אלה גם בעטיפה וכך, מעבר לחזות המושקעת, לכל אוסף מצורפת חוברת עם תמונות של כל משתתפי הפרק והסיפור שמאחורי השיר. הסדרה ממשיכה עד היום ו-Now האחרון שיצא בשנת 2010 התהדר בספרה 76 אחריו!
ה-Now הישראלי הראשון יצא במקביל ליציאת Now 44 בבריטניה, שזה האלבום הכי מוכר בהיסטוריה של הסדרה, הרבה בגלל הלהיטים הגדולים שהיו אז בשטח. להוצאת האוסף הישראלי נבחרו החברות אן.אם.סי והליקון, שיצגו בארץ את החברות שהפיקו את האוסף בבריטניה - EMI, Virgin ו-Universal. האוסף היה דיסק כפול וכלל הרבה קטעים שהופיעו במקבילה הבריטית שלו, אבל לא רק. גם החוברת היתה מעולה כמו בחו"ל, עם תמונות של כל האומנים והסיפור (בעברית) של כל שיר ושיר. כצפוי, האוסף המעולה היה להצלחה.
בגלל שזהו אוסף ה-Now היחיד שיצא בארץ בניינטיז, זהו האוסף היחיד מהסדרה שיסוקר כאן, אבל אני חושב שמה שקרה איתו בארץ בעשור שאחר כך חשוב מאוד לציון (בקצרה):

שנת 2000: עוד שני אוספים כפולים של Now יוצאים בארץ.
שנת 2001: מ-Now 4 האוסף הופך להיות של דיסק אחד.
שנת 2003: הראשון משני חלקי תת-הסדרה Now Dance יוצא בארץ.
שנת 2004: הליקון משיקה תת-סדרה יחודית לארץ: Now That's What I Call Hip Hop. לאוסף, בעריכת בועז מורד, יוצאים שלושה חלקים והוא נחשב לפריט אספנים בכל העולם. עוד בשנת 2004 - הליקון קונה את זכויות ההפצה בישראל של חברת EMI ומפסיקה לעבוד עם אן.אם.סי על האוסף.
שנת 2009: Now הוא האוסף המוביל בארץ, כשחלק מספר 15 שלו יוצא כאן.
שנת 2010: הליקון מוציאה אוסף עשור כפול - Now Best of 2000-2009.

ערך אספני: 100 ש"ח. זה האוסף היקר ביותר שסוקר כאן עד כה. הסיבה לכך היא שיש ל-Now המון אספנים בינלאומיים, בעיקר בריטים. לדוגמה, ה-Now הראשון שיצא על דיסק בבריטניה הוא Now 4 שכבר נמכר לאספנים בלמעלה מ-2000 ש"ח! אספנים בחו"ל מתעניינים גם בסדרה הישראלית, בעיקר במותגי ההיפ הופ שלה והמחירים, בד"כ, נעים בין 10 ל-20 דולרים. אגב, בהזדמנות זאת כדאי להזכיר שבשנות השמונים חברת CBS הישראלית (גילגול קודם של אן.אם.סי) הוציאה שלושה אלבומי Now בתקליטים, במקביל לסדרה הבריטית. אלו יצאו במהדורה של תקליט אחד ולא שניים כמו בחו"ל והם נחשבים לנדירים אף יותר, כשהמחיר נע בין 30 ל-60 דולרים לתקליט.

ציון: 10